שלשה מכתבים חשובים מאת רבי אברהם שטרן בעל "מליצי אש".
* תשובה בהלכה בכתב ידו וחתימתו בענין נטילת ידים לסעודה בחדר המרחץ הסמוך לחדר האוכל שהוא עצמו מצריך נטילת ידים בצאתו משם, האם יכול ליטול שם ידים לסעודה [אריכות דין ודברים מש"ס ופוסקים]. בסוף המכתב עניינים אישים.
* תשובה בהלכה בכתב ידו וחתימתו. מתוארכת: אור ליום ד' נצבים-וילך תרצ"א 1931. בענין אחד שהורה בצוואתו להשתמש בבנין לשם תלמוד תורה האם מותר להשתמש במקומות מסוימים להכנסת אורחים, והאם מותר לשנות מדעת הנפטר בזה. בסוף המכתב הוא כותב דברים חריפים נגד ספר "כתוב יושר" "כי איני רוצה לקיים ספר זה בביתי, ורוצה לקיים מצות ובערת הרע מקרבך… ואין שייך דע מה שתשיב לאפיקורוס- הני מיליה אפיקורוס עכו"ם אבל אפיקורוס ישראל כל מה שתשיב יפקיר טפי…".
* תשובה בהלכה בהלכות פאה, בסוף המכתב דברים בענין "זכר צדיק לברכה" איך מתקיים הדבר אם בהזכרת שם הצדיק בלבד או באופנים אחרים, ועוד עניינים.
רבי אברהם שטרן הי"ד (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ד), בעל "מליצי אש", "גפי אש", "כתבי אש", "מסדר חילוקים ושיטות", ועוד ספרים. תלמיד המהר"ם שיק, ותלמיד בעל ה"שבט סופר" ובעל "ערוגות הבושם". חתנו ויד-ימינו של הגאון הישיש רבי יוסף מאיר טיגרמן (תרי"ב-תש"ד), אב"ד נאווע-זאמקי (נייהייזל, ערשצקאויוואר). נספה באושוויץ בתאי הגזים, בחודש סיון תש"ד, יחד עם חותנו הגאון הישיש – שהיה כמעט בן 93 – ובני משפחתם, ועם אנשי קהילת ניהייזל, הי"ד. [ראה שו"ת באר משה, חלק ז', סימן קט, מעשה פלא שאירע בזמן כהונתו כרב לאחר דרשתו על חומרת הדיבור בדברי חולין בשעת התפילה]. שלשת בניו, הם הגאונים הנודעים: רבי בצלאל שטרן (תרע"א-תשמ"ט), בעל "בצל החכמה" אב"ד וינה ומלבורן; רבי מרדכי שטרן (תרס"ט-תרצ"ה), בעל "רב חסד"; ורבי משה שטרן (תרע"ד-תשנ"ז), הרב מדברצין-ארה"ב בעל "באר משה".
3 מכתבים. סה"כ 10 עמודים בכתב ידו.