שלוש הגדות לא מסורתיות – קיבוץ גניגר.
* גניגר תש"ה [1945] – הדפסת סטנסיל עם איורים. טקסטים מקוריים רבים, ביניהם כאלה המתייחסים לשואת יהודי אירופה: 'בכל שאלך אני שומע צעדים, אחי, בביצות, בדרכים, ביערות!… רדופי להבות, מגפות ופחדים, במטר, בשלגים, בסופות, בסערות… בכל שאעמוד אני שומע דפיקות, אחי בצינוק, בתאי הנכאים!. .. במחנה העינוי, בבורות רפאים… אחי הסחובים עדרים לשחיטה!… וכל אדם יתבע על מותם ושמים מעל עוד ירדו לבכותם, ועולם ומלואו על קברם מצבה…'. כריכה מנותקת. קרעים בשולי הכריכה עם חסרון ללא פגיעת טקסט, פרט לכך מצב טוב.
* גניגר תש"ח [1948]. הדפסת סטנסיל עם איורים. טקסטים המתייחסים בין השאר לשארית הפליטה: 'ומי אתה העולם בצעדים כבדי אלם? – שריד. אחד נשארתי ביום הרג רב, מאב מאם, מאחים ואחיות… מי… פה צועד? אחד אשר נשמט מן התליה…', וכן קטעים מקוריים על גבורת הנלחמים לאחר השואה: 'היוצאים עם כלים למלחמת עמם אוהבים חייהם פי כמה וכמה מאלה שאינם יוצאים בחרבם, והם שמחים בשחרם ונוגים בערבם…' . בהמשך קטע מקורי 'תפלה למערכות' : 'חזקנו הפעם ואמצנו, ואל תתנו לבכות אל תפארת בחורים ומחמל העלמות, אשר אמרנו המה יראו בנחמות – ועתה הנה בלעתם האדמה הזאת…', ועוד. מצב טוב מאד.
* גניגר תשי"ב [1952]. הדפסת סטנסיל עם איורים. קטעים מקוריים המדגישים את חירות עם ישראל בארצו. מצב טוב מאד.
קיבוץ גניגר אשר הוקם בצפון עמק יזרעאל, ליד מגדל העמק נקרא על שם יישוב מתקופת התלמוד – "נגינר" או "נגניגר", אשר היה, לפי המקובל, מקום מושבו של רבי יוחנן בן נורי. השם העתיק נשתמר, ככל הנראה, בשמו הערבי של המקום, גי'נג'אר. הקיבוץ הוקם בשנת 1922, שנה בה הועברו אדמותיו רשמית על שם הקק"ל (הכשרת האדמות החלה כבר בשנת 1916). מייסדיו היו יוצאי רוסיה ופולין, אנשי העלייה השלישית שרצו להקים את דגניה ג'.