הקדשה חלק מירושת הגביר יוסף אמזלג עבור חצר החורבה, חודש אב תרכ"ד, בחתימת רבי שמואל סלאנט וראש כולל הפרושים.
הגביר יוסף אמזלג נולד בגיברלטר בשנת תקל"ח. כבר מגיל צעיר עסק בסחר-ימי בהודו, ועשה חיל בעסקיו. משם עבר ללונדון ושלח ידו במסחר מניות, וצבר רכוש רב. ב-תקע"ד עלה ארצה והתיישב בעיר עכו. הוא היה מקורב לסולטאן, שפעל עבורו פטור מתשלום מסים, וכך הצליח מאוד במסחריו. ב-תקפ"ה עבר לירושלים, והתיישב בבית מורווח מול מגדל דוד, והיה היהודי העשיר ביותר בעיר. מעמדו החשוב סייעו רבות לקיומה ורווחתה של העדות היהודיות בעיר. היה מעורב בהתקדמותו של היישוב היהודי על כל שלביו. רכש בתים והשכירם, ואף החל להלוות סכומים רבים לנצרכים ובפרט למוסדות הציבור. היה מגדולי בעלי הצדקה בעיר: תרם לבניית בתי כנסת ובתי מדרש, ואף החזיק ללומדי תורה במקום.
ידו היתה פתוחה כלפי העדה הפרושית.
בשנת תקצ"ט הילווה 3000 אדו"ז לכולל הפרושי, שהיה את נתון במצוקה כספית קשה, עקב פדיית חצר החורבה, ובנייתה, הוצאות ממשברי הרעשים בגליל, אבל בתנאי שהם ממשכנים עבורו את החצר. בשנת תר"ה, סמוך למיתתו, נכנסו אליו מנהיגי הכולל וביקשוהו להקל מעליהם את נטל תשלומי החוב. אמזלג נעתר לבקשתם וקיזז 1.600 רובלים מסכום הקרן. סכום זה נתן לקרן קיימת ל'תלמוד תורה' של החצר. לאחר פטירתו התחדש המשא-ומתן בין יורשיו לבין הנהגת הכולל על שינוי בסכומי תשלומי הריבית, ורק בראשית חודש אב תרכ"ד, כ-25 שנה לאחר קבלת ההלוואה, וכחודשיים בטרם נערכה חנוכת הבית לבית הכנסת. את הכספים לפדיון החוב השיגו חברי הכולל מגביר אחד בווילנא. (להרחבה אודות הגביר יוסף אמזלג, ראה מאמרו של ד"ר אריה מורגנשטרן בתוך: אסופות חלק ג' (ירושלים תשמ"ט), עמ' תצז-תיב.).
עד עתה לא ידענו מי ומי היו העוסקים במלאכת איסוף הכספים כדי לפדות את החוב. עם תעודה זו מתגלית זיהוי העוסקים במלאכת הקודש. השליח ל'רוזני ווילנא' הלא הוא החותם הראשון: הרב משה מאיר ב"ר אלימלך, שהאחרון הוא כנראה אב"ד לידא, ונינו של בעל 'פנים מאירות', כשהוא כותב וחותם ומבהיר שהוא מסר את 'שקלי הקודש' ליורשי אמזלג, ושקלי הקודש נתרמו ונאספו ע"י גבאי כולל ווילנא: מוהרש"ש, והה"ג מוהרא"פ והה"ג מוהרש"י, שכלל גם 'מחיר הכתבים הניירות שהיה להם על הנחלה דחורבת ריה"ח ז"ל'.
עוד מפורט בתעודה שהמנוח השאיר קרן קיימת נוספת 'לתשלום לימוד התשב"ר לעילוי נשמתו, עד ביאת גוא"צ'. כראיה וכאסמכתה להסכם, חתם רב העדה: רבי שמואל סלאנט וחברי בית דינו: רבי בנימין דוד מווילנא, רבי יצחק אייזיק בהר"י וונדר, ור' מאיר ב"ר אשר מאניקסט [ראש כולל ווילנא].
[1] דף נייר.
מצב טוב. קפלים וכתמי זמן.