מכתב ארוך בכתיבת וחתימת ידו של הגאון רבי מנחם מענדל זאקס, חתנו של מרנא החפץ חיים וראש ישיבת ראדין, בתוספת כתיבת יד קדשו וחתימתו של הגאון האדיר רבינו חיים עוזר גרודזנסקי, מנהיג הזרם הליטאי באותו הזמן. ראדין-ווילנא, סיון תרצ"ט – חודשים ספורים טרם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה, בה נרצחו מרבית יהודי אירופה הי"ד.
במכתב מבקש רמ"מ מרבני אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה, לפעול אצל הממשל האמריקאי לאישור ויזת הכניסה של גיסו רבי הלל גינזבורג (חתנו חורגו ויד ימינו של החפץ חיים), הנוסע לאמריקה לשתי מטרות: האחת – התרמה עבור ישיבת ראדין שהיא "מלאה בתלמידים גדולי תורה ויראה, הלומדים בהתמדה גדולה". השניה – הפצת אור תורתו של רבינו ישראל הכהן, אשר זכה וספריו התקבלו כנכסי צאן ברזל, ביבשת האמריקאית.
בשולי המכתב הוסיף רבינו חיים עוזר מספר שורות בכתיבת יד קדשו וחתימתו, הקורא אף הוא "להשתדל לטובה ולשלוח ע"י עושי רצונם דרישה שיהי' לו הרשיון לנסוע לאמעריקא, להפיץ תורת הגאון הצדיק מוהרי"מ הכהן זצ"ל, וחבוריו היקרים בהלכה ובמוסר, ויחזק את הישיבה הנהדרה בראדין…".
למיטב בדיקתנו מכתב זו אינו ידוע, והוא חושף תכנית שייתכן והייתה עשויה להציל את הישיבה, באם היו מגיעים המזומנים מארה"ב. התכנית לא יצאה לפועל (אולי משום שמהמלחמה פרצה עוד לפני ששלחו את הויזה), ורבי הלל גינזבורג נעקד על קידוש השם עם חלק מבני הישיבה שנותרו בראדין.
רבי חיים עוזר גרודזינסקי [תרכ"ג-ת"ש, 1863-1940] , ממנהיגי התורה בליטא, רבה של ווילנא (למרות שלא כיהן כרבה הרשמי, כיוון שלאחר פטירת הגר"א, מפני כבודו לא מינו יותר רב רשמי בווילנא). נשיא מועצת גדולי התורה ומחבר הספר שו"ת אחיעזר. נחשב למנהיג היהדות החרדית הליטאית בתקופה בה חיו גדולי עולם כגון החפץ חיים והגר"ח מבריסק, החפץ חיים אף נהג לכנותו "נשיא כלל ישראל".
רבי מנחם מנדל יוסף זקס (תרנ"ד-תשל"ד) , חתנו הצעיר של ה"חפץ חיים", עמד בראשות הישיבה בראדין עוד בחיי חותנו הגדול. בזמן השואה עבר עם תלמידיו לעיר ווילנא ויצא לארה"ב כדי להעביר את בני הישיבה לחו"ל, אך הדבר לא עלה בידו והם הוגלו לסיביר. בארה"ב כיהן כר"מ ראשי בישיבת רבי יצחק אלחנן ונודע כאחד מגדולי התורה.
[1] דף נייר, בלנק מכתבים רשמי. 22×27 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול, כתמים בהירים.