"לעת הזאת יוסף ד' ידו לקיים נבואת זכרי' ונחל ד' את יודא חלקו באדמת הקודש, ובחר עוד בירושלם…" (מתוך המכתב שלפנינו)
מכתב משיחי ארוך, כולו בכתב יד קדשו של בעל המופת האדמו"ר רבי משה נתן נטע למברגר, אב"ד מאקאווא ובעל ה'עטרת משה'. נשלח אל העסקן ופעיל ההצלה רבי יצחק צבי סמיאטצקי. מאקווא [מאקו – Makó, הונגריה], שנות ה-40 של המאה הקודמת.
לפנינו מכתב משיחי נדיר, אולי יחיד במינו, מאת אדמו"ר הונגרי מפורסם, המתייחס לשיבת עם ישראל לארצו בהסכמת אומות העולם, כאל מהלך משיחי של קץ הגלות וראשית גאולת ישראל: "לעת הזאת יוסף ד' ידו לקיים נבואת זכרי' ונחל ד' את יודא חלקו באדמת הקודש, ובחר עוד בירושלם…".
הרבי הקדוש מסמיך לכך את דברי הרמב"ן – שכל דבריו כידוע על פי הקבלה – כי זהו השלב בגאולה של "נשיקת עשיו ליעקב בדרכו לארץ ישראל" – שהייתה נשיקה אמתית (לפי אחד הפירושים) והיא מתבטאת בדור האחרון, ברצונם הכן של אומות העולם "לקומם ולרומם בית חיינו ולתת מקום לשבורי לב נדודי אחינו"!
בשולי המכתב מברך בעל המופת: "ד' הטוב יצליח דרכו בכל אשר יפנה, כעתירת… משה נתן נטע ממאקעוא". מכתבים מהרה"ק ממאקאווא הינם נדירים ביותר והמכתבים המעטים המצויים ממנו, נושאים את חתימת קדשו בלבד. לפנינו מכתב ארוך במיוחד, כולו בכתב יד וחתימת קדשו!
האדמו"ר רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא [תרס"ט-תשמ"ג], בעל ה"עטרת משה". תלמידו המובהק של המהרש"ג ומחסידיו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בנו של ה"דברי חיים"). בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של מאקווא, שם הרביץ תורה לתלמידיו בישיבה שבראשותו. בהיותו רב במאקווא החל בהנהגה חסידית כבעל מופת ורבים דבקו בו כאדמו"ר. בהנהגה זו המשיך גם בעלותו לארץ לאחר השואה.
כשהיה במחנה טרזינשטאט ועבד שם במאפיית לחם. על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה, כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם, היה רושם את חידושיו והם היו הבסיס לספריו. על מאורעות הימים הקשים ההם הוא מספר בזכרונותיו בקונטרס 'כלי גולה'.
היה גדול בתורה ונערץ על חוגים רבים. בכסלו תשי"ב עלה לארץ ישראל, ובעצת ה"חזון איש" והאדמו"רים רבי אהרן מבעלז וה"בית ישראל" מגור התיישב בקרית-אתא, שם הקים את ישיבתו "נחלת משה", ובה העמיד תלמידים רבים.
תשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס, הפרשיות והמועדים, נדפסו בסדרת ספריו "עטרת משה", 19 כרכים. בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר הפלאי רבי שמעון למברגר ממאקווא – מבעלי המופת שבדורנו. (ראה גם: אנציקלופדיה לחסידות, אלפסי, עמ' שסז).
[1] דף נייר, 14×23 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול, קרעים זעירים בקיפול, ללא חיסרון.