"אמר רב פפא: התעשרותי החלה רק לאחר
שהַחִלֹּתִי לעסוק בייצור שיכר" (תלמוד בבלי)
תכריך כתבי יד בן למעלה מ-מאה עמודים כתובים בבהירות רבה, המכיל עשרות מתכונים והוראות לייצור כל סוגי היי"ש והמשקאות החריפים שהיו נהוגים בזמנם. כתיבה אשכנזית, נכתב לאורך תקופה בידי כותבים שונים. [המאה ה-19]. עברית ויידיש. שריד נדיר למקצוע שכמעט וחלף מן העולם.
כתב היד מכיל עשרות רבות של מתכונים להכנת משקאות חריפים שהיו ידועים במאה ה-19. ניתן למצוא במחברת הוראות להכנת: "שיכר", "רום", "ברונפין", "קואס", "ליקער של פסח", "זאמען ליקער [-משקה צמחים]", "ראזענואסער [-מי ורדים]", "קאפפיע שוארץ בראען [-קליית קפה שחור]", "לעשות יי"ש מתאנים", "לעשות יי"ש מצימוקים", "שמרים מאלטץ מן חיטים [-לתת שמרים מחיטה]" ועוד רבים. בין הדפים גם שני מרשמי רפואה.
כתב היד היה ככל הנראה רכושם של משפחת תעשיינים יהודית, שייצרו משקאות באופן סיטוני, (ולא לחוכר קרייטשמע [-בית מרזח] שהיה מוכר משקה מייצור עצמי לאיכרי הסביבה), היות ובין המרשמים, בדף [27/א] ובדף [31/ב]: מופיעים גם תשריטים של מכונות זיקוק תעשייתיות, הקשורות בתעשיית היי"ש, אחת מהן מבוססת על גלגלי שיניים. כמו כן המרשמים נראים מקצועיים מאוד ולא ביתיים.
לצערנו, כתב היד שנועד לשימוש אישי בלבד, ומטבעו הוא כולל סודות מקצועיים, אינו חתום. אולם מספר שמות ורמזים מופיעים לאורך הדפים, לדוגמה: בדף [3/א], "אבל ר' מאיר אמר לי…". בשני מקומות נרשם "אדרעס למונקאטש – פסח אוסטראייך בן ר' מרדכי". רמז נוסף מופיע בדף [46/א] שנכתב על צדה השני הריק של איגרת שנשלחה מטבריה בשנת תרל"ב, אותה האיגרת ממוענת אף היא אל רבי מאיר (וייתכן שזה היה שמו של בעל המפעל). במכתב זה שנשלח מטבריה מוזכרים גם השמות: "האברך מו"ה יצחק זאקס" ו"מה"ג ר' מרדכי ליפשיטץ".
ייצור יינות ויי"ש [-יין שרף] הינו מהמקצועות העתיקים בעולם. חברות המשקאות הגדולות מייחסות לעצמן מוניטין של מאות שנות ידע, כסימן איכות לטיב המשקה אותו הם מייצרים, כל המרבה הרי זה משובח. היה זה גם מקצוע יהודי מובהק, הן מפני ההלכות הייחודיות של יין נסך הקשורות בו והן מפני הידע והתחכום הכרוכים בייצורו. כבר בגמרא במסכת ראש השנה (דף קיג) קובע האמורא רב פפא, שהיה עשיר מופלג, כי עושרו נובע אך ורק מייצור שיכר: "אמר רב פפא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי" (תוספות מקשים שם, שהרי עושרו של אדם נגזר עליו בראש השנה וכיצד זה תולה רב פפא את עושרו בייצור השיכר? עיי"ש).
במקצוע זה של ייצור השיכר ישנם סודות רבים העוברים מאב לבנו במשך דורות של תעשיינים ובהתאמה טווח המחירים נע בין מחירו של יין פשוט וזול ועד למשקאות באלפי דולרים. כיום רובו המוחלט של תהליך הכנת המשקאות נעשה באמצעות מכונות, אולם בצרפת ובמקומות נוספים ישנם עדיין כאלו המכינים אותם בצורה ידנית. לפנינו מרשמים אוטנטיים לייצור יי"ש אמיתי ושורשי, בדיוק כפי שיוצר במאה ה-19.
מקור: אוסף מיכאל קרופ.
[108] עמודים כתובים. גדלים שונים. חותמות בעלות: "חיים יצחק צערטניק, ירושלים".
מצב כללי בינוני. כתמים ובלאי בשולי הדפים. חלק מהדפים מנותקים. קרעים (חלקם חסרים מעט). נתון בתוך תיקיית קרטון ייעודית מתקופת הכתיבה.