תעודת 'אשור נישואין' רשמית של העדה החרדית בירושלים, לנישואיו בזיווג שני של האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור. העדים הינם המלחין המיתולוגי לבית גור ר' יעקב תלמוד, ור' יהושע נח בינקא. במקום חותם מסדר הקידושין נכתב בכתב-יד "כ"ק אדמו"ר מגור שליט"א" (בעל האמרי אמת). מסמך קדוש ומרטיט. סידור קידושין של צדיקי הדורות, בפרט בזיווג שני, הינו דבר נשגב וקדוש. הגאון מטשעבין לפני שקידש את אשתו השניה, פנה אל מסדר הקידושין וסיפר לו, כי לפני שקידש הרה"ק מרוז'ין את אשתו השניה קרא למסדר הקידושין אליו לחדר ושוחח עמו זמן מה, וכשיצא מסדר הקידושין מן החדר היו פניו חיוורות כסיד. ומסיפור זה אנו למדים, המשיך הגאון מטשעבין, כי סידור קידושין אצל גדולי הדורות טומן בחובו דברים נשגבים הרבה מעבר להבנתנו. רבי ישראל אלתר [תרנ"ה-תשל"ז], האדמו"ר החמישי בשושלת אדמור"י גור ויושב ראש מועצת גדולי התורה. מן האדמו"רים הבולטים ביותר בדורות האחרונים. משחר ילדותו נודע כעילוי. התארס בגיל שלוש עשרה עם מרת חיה שרה, בת דודו רבי יעקב מאיר בידרמן. בזמן השואה ברח יחד עם אביו מפולין לארץ ישראל, אך כל בני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים. הוא נישא בשנית לפערל, בתו של הרב דוד ויידנפלד, אך לא נולדו להם ילדים. אישיותו הכריזמטית והכובשת זכתה להערצה של רבים, וצעירים רבים ממגזרים שונים נסחפו אחריו והפכו לחסידיו ומעריציו הנלהבים. נודע כקדוש וטהור, והתמקד בעיקר סביב הדאגה לנושאי הצניעות, הוא ראה בה אבן יסוד להבטחת המשך הקיום של עם ישראל במתכונתו ההיסטורית ומניעת התבוללותו. [1] דף נייר רשמי, 25 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. נקבי תיוק. סימני קיפול.