תשובה הלכתית ארוכה ועוד שני עמודים עמוסים בחידושי תורה, הכל [כ-650 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של האדמו"ר הראשון מדעעש הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט, בנו של בעל ה'מראה יחזקאל', ותלמידו חביבו של ה'חתם סופר'. למיטב בדיקתנו התשובה לא ראתה אור, ואינה מופיעה בספרו שו"ת שערי צדק על שו"ע יו"ד (העוסק בהלכות נדרים).
התשובה ההלכתית: מופיעה מצידו הימני של הגיליון, וכתובה בצורה אנכית. תשובה ארוכה, מתוארכת [תרל"ז], וחתומה. התשובה ממוענת אל הגאון רבי יקותיאל שווארץ אב"ד מאנאשטור (קרוב לסאטמר), ועוסקת במקרה מעניין, בו שו"ב (שפרטיו מופיעים בתשובה) נדר על דעת רבים שלא ישחט יותר, ואח"כ התיר את נדרו בפני שלושה תלמידי חכמים ושב לשחוט. האדמו"ר תוקף בתשובתו את אותם תלמידי חכמים, איך התירו את נדרו בניגוד לכללי ההלכה? וז"ל: "ונפלאת מאוד הפלא ופלא מי המה הלומדים שהתירו לו ולא למדו הלכות נדרים כלל, שהרי מבואר בשו"ע שאיו מתירין את הנדר עד שיחול והש"ך מוסיף על זה שגם בדיעבד אינו מותר", והרבי מפלפל באריכות האם ניתן להכשיר את הבשר בדיעבד. בגב התשובה, מצידו השני של הדף, מופיע רישום מאת "הק' אברהם משה גרין מתלמידי הגה"ק ציס"ע מרן מדעעש שליט"א", בו הוא מאשר כי "הכתב הקדוש הזה הוא תשובה מאדמו"ר רבינו האי גאון קדוש עליון ציס"ע אספקלרי' המאירה מרן רבינו מנחם מענדל פאנעטא זצ"ל אב"ד דק"ק דעעש בעמ"ס מעגלי צדק עה"ת ושו"ת שערי צדק אבני צדק משפט צדק ע"ד חלקי שו"ע. אשר כתב להה"ג המפו' אב"ד מק"ק אנאשטאר ז"ל" ומוסיף אותו תלמיד "וקניתי מהוני לכבוד צורי וקוני".
חידושי התורה: מצידו השמאלי של הגיליון, כתובים משני צידיו בצורה אופקית. אף הם בכתב יד קדשו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל. חלקם של חידושי התורה עוסקים בנושאים הקשורים לתשובה ההלכתית. ראוי לציין כי האדמו"ר מזכיר בין הדברים גם את מורו ורבו ה'חתם סופר'.
האדמור הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט [תקע"ח-תרמ"ה], אב"ד דעעש, ובנו של האדמו"ר בעל 'מראה יחזקאל'. האדמו"ר רבי מנחם מענדל היה תלמיד חביב של ה'חתם סופר', שקירבו בחביבות רבה, ואף היה מכנהו בחיבה "דער זיידענער בחור" [בתרגום חפשי: 'אברך משי' – זאת מכיוון שהוא היה היחיד בישיבת פרשבורג שהיה לבוש בבגדי חסידות ממשי]. ה'חתם סופר' היה מטייל עמו בכל ערב שבת, דבר שהיה לפלא. ומקובל בין תלמידי ה'חתם סופר', שבהיות רבי מנחם מענדל בחור צעיר בישיבתו של ה'חתם סופר' הוא זכה לגילוי אליהו הנביא! בעת שאליהו הנביא הגיע ללמוד עם רבו ה'חתם סופר'. בשנת תקצ"ז, בעקבות נישואיו, עבר רבי מנחם מענדל לעיר שאטוראליאויהיי (אויהל) שם קיבל תורה מפי הגה"ק רבי משה טיטלבוים בעל 'ישמח משה'. רבי מנחם מענדל כיהן בתחילה כאב"ד ארישאר ולאחר מכן כאב"ד דעעש. ובמקביל שימש כרב הכולל של כל מדינת טראנסילבניה. מלבד גאונותו בתורה ואלפי תשובותיו בהלכה, הוא התפרסם כפועל ישועות, והיו לו אלפי חסידים ששיחרו לפתחו (ידוע המעשה באחד מחסידיו שהיה עני מרוד ורבי מנחם מנדל הורה לו ללמוד בספרו 'מעגלי צדק' בפרשת ראה, ואמר לו "על ידי זה תהיה לך הרחבה גדולה", וכך היה). בגללו רבים החלו להתפלל בנוסח ספרד, והעיר דעעש הפכה למעוז חסידי. במשך עשרות שנים היה מנהיג היהדות החרדית בטרנסילבניה ואחד מגדולי האדמו"רים בדורו. ספריו: שו"ת שערי צדק, משפט צדק, אבני צדק. וכן חיבורו על התורה מעגלי צדק.
[1] גיליון נייר מקופל ל-[4] עמ', 21X16 ס"מ כל עמוד, (שלושה עמודים בכתב יד קדשו, ובעמוד הרביעי אישור התלמיד).
מצב טוב. סימני קיפול. מעט מריחות ללא פגיעה בטקסט.