תשובה הלכתית חשובה וארוכה [כ-400 מילה], כולה בכתב יד קדשו ובחתימתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר. התשובה ממוענת אל הגאון רבי שמואל דוד הכהן גרוס שליט"א, רב חסידי גור באשדוד והיא עוסקת בעצם הדין של קיום בדיקת חמץ בדורנו. זכרון מאיר, בני-ברק, תש"נ [1990]. נדפס בשו"ת שבט הלוי חלק שמיני סימן קי"ג.
הרב וואזנר דן בתשובתו, האם לאחר שכל עם ישראל נוהג למכור את כל החמץ, מה המקום לברך על בדיקת חמץ ואולי זו בכלל ברכה לבטלה? רבינו כותב בלשונו הזהב, "ידידי האהוב דבר זה הוא ויכוח ישן בין גדולי האחרונים" [החיי אדם והחתם סופר], ואכן כותב רבינו, "כהיום המנהג אצלנו שאנו משכירים לנכרי גם כל החדרים שיש חשש חמץ בתוכם, ואז לא חל חיוב בדיקה לדעת מרן הח"ס, ובלבד שישאיר לעצמו חדר אחד שלא מוכר..".
"ומי שרוצה לצאת כהלכה לכל הדעות, מוכר רק מקום שמונח חמץ הידוע שרוצה למכור שנשאר בידיעתו ושאר הדירה תהיה ברשותו ליבדק כהלכה אחר חמץ שאינו ידוע כמנהג ישראל קדום".
הגאון המפורסם רבי שמואל הלוי וואזנר [תרע"ג-תשע"ה], בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. תלמידם של הרב מנייטרא, הרב מפרעשבורג, הרב מאונגוואר, רבי שמען מז'עלחוב ורבי מאיר שפירא מלובלין. למד גם אצל רבי יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. דומו"ץ מהעדה החרדית בירושלים. בשנת תש"ז עבר לבני ברק כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר בהמלצת מרן החזו"א. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. מאות רבנים בארץ ובתפוצות הלכו לאורו. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.
[1] דף נייר. 14X22 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדיו. כולו [ 34 שורות] בכתי"ק וחתימתו.
מצב טוב מאוד. סימן קיפול. קרע קטן בפינת צד ימין. כתם בודד.