[2] מכתבים לאישור קבלת תרומה עבור אנשי משמר הירדן ותודתם לרבי מויז'ניץ. משמר הירדן, תרצ"ד.
מפרט: [2] דף, נייר רשמי – של 'הנהלת כולל באקווינא, "ישוב ארץ ישראל", בעיה"ק צפת', ושל 'ועד כוללות באקווינא בארה"ח, ירושלים צפת טבריה ת"ו, בעה"ק צפת'. 22X28 ס"מ. דיו וצבע זהב.
מאפיינים ייחודיים: במכתב הראשון מופיע כחלק הכיתוב הרשמי: 'תחת דגל אדמו"ר הרה"צ הגאון הקדוש מוהר"ר חיים שליט"א מאטוניא, נשיא אלקים ואמרכל ארץ הקדושה תובב"א' – ומעל לשם האדמו"ר, רבי חיים הגר, שנפטר עוד בתרצ"ב, נכתב בכתב יד שם אחיו, 'ישראל'.
רקע: המושבה משמר הירדן, נוסדה בסיועה של תנועת "חובבי ציון" בגליל העליון לצד כביש צפת-דמשק, בשנת 1890. בין מייסדי המושבה היו צבי שניידר, שלמה לוי גרוסמן. המושבה עברה מספר משברים בקרבות מלחמת העולם הראשונה ובהתפרצות מחלת הקדחת. במכתב שלפנינו מתוארת שנת תרצ"ד כתקופת מצוקה ומשבר נוראי. בין המאשרים את קבלת התמיכה נמצאים הר"ר שלמה לוי גרוסמן ובניו, וכן בני ר' צבי שניידר. האדמו"ר רבי ישראל הגר מויזניץ [תר"ך-תרצ"ו, 1860-1936] – נולד לאביו האדמו"ר רבי ברוך מויזניץ, התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויזניץ בעל 'צמח צדיק', והיה חביבו ויד ימינו. בשנת תרמ"ה כשהתמנה אביו לאדמו"ר בויזניץ, התקבל לרב בבידוולה שבמחוז מרמרוש. בעקבות הצלחתו הלשינו לשלטונות שהוא מתנגד להשכלה ולשפה ההונגרית, ונאלץ לברוח. בשנת תרנ"ג התמנה לאדמו"ר בויזניץ, ולמרות גילו הצעיר, החסידות התרחבה והתפתחה מאד. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לברוח לגרווסוורדין, בה נפטר בשנת תרצ"ו. נודע בספרו 'אהבת ישראל'.
מצב: טוב-טוב מאוד, מעט כתמים, בלאי קל בקצות הדף.