סדר הגדה של חג הפסח כפי מנהג הישראלים הקראים, נדפס בהוצאות קה"ק מצרים.
דפוס צילום של ההגדה שנדפסה בבודפסט בשנת תרס"ג 1903 (ראה אוצר ההגדות 1618). שער מעטפת על פי ההוצאה הקודמת.מאחורי השער, הערה – אזהרה מבית הדין הקראי המצרים שבכל עותק של ההגדה צריכה להיות חותמת העדה הקראית. בעותק שלפנינו ישנה חותמת כזו.
הגדה נדירה! לא נרשמה ע"י יערי ואינה מופיעה באוצר ההגדות. במפעל הביבליוגרפיה, ברשומה מס' 000201245, נרשמה הגדה כזו, אך עם שם מדפיס (ראה הוספות בן מנחם ב 18).
17 עמ', 20 ס"מ; מצב טוב מאוד. כריכת מעטפת.
* סדור התפלות כמנהג הקראים, חלק ראשון. ווילנא, תר"ן 1891. תפילות חול… שבתות… ועם הוספת מנהגי הקראים של מהור"ר יוסף ז"ל בכמהר"ר מרדכי הקדוש . [2], 464 עמ’, 22 ס"מ.
* סדור התפלות כמנהג הקראים, חלק שני. תפלות המועדים. נדפס על הוצאת ישועה שמואל ובניו. אלקהירה [קהיר], תרצ"ה [1935]. 312, [1] עמ’. במפעל הביבליוגרפיה העברי נרשם שהם ראו רק את החלק השני (שלפנינו), גם באוסף ספריה הלאומית מופיע החלק שלפנינו בלבד, וכנראה לא נדפסו באותה התקופה חלקים נוספים.
* סדור התפלות כמנהג הקראים עם כל הוראותיה וענייניהם, חלק ראשון. בהוצאת חברת בחורי אהבת תורה לישראל הקראים במצרים. קהיר, תש"ו [1946]. תפלות חול ערב ובקר ותפלות כל שבתות השנה. 464 עמ', 24 ס"מ.
* סדר תפלות הקראים, בהשתדלות שלמה… בכ"ר יצחק החכם [ייל]… ומשה… טונגור, ע"י יצחק… בכ"ר שלמה איסכוויץ, חלק רביעי. וינה, 1854. [2], רכב עמ', 24 ס"מ. ייתכן שחסר דף אחרון.
* סדור תפלה, חלק א-ב. נדפס בהוצאות קה"ק הישראלים הקראים יצ"ו במצרים, בהסכמת אנשי הועד ובית הדין. בודפסט, תרס"ג [1903]. חלק א: ערב ובקר חול וראש חדש ופורים וארבע צומות. 112, [3] עמ’. חלק ב: לערב ובקר שבת וראש חדש. 172 עמ’. 19 ס"מ (פגם בדף האחרון).
מצב כללי טוב.
* דוד מרדכי, מהות האמונה הקראית, ספרי הקראים, והלכות שחיטה לקראים, מאת מרדכי בן ניסן. וינה, 1830. [4], לו, [1] דף, 22 ס"מ. הספר כולל תשובות של הקראים לשאלותיו של החכם הנוצרי יעקב טריגלאנד על מהות הקראים. בסופו דף התיקונים. נדפס יחד עם הספרים: 'אורח צדיקים', אודות מחלוקת הקראים והרבנים, עם רשימת ספרי הקראים, שער חלקי נפרד; 'קיצור עניין השחיטה' לאליהו בשיצי הקראי, שער חלקי נפרד.
* פנת יקרת, עשרת עיקרי האמונה הקראית, עם רשימת מצוות, אגרות ומכתבים אודות האמונה הקראית. גוזלוב. תקצ"ד [1834]. כיתובים, הערות ותיקונים בכתב יד (בעיפרון) לכל אורך דפי הספר. לפנינו חיבור חשוב על עיקרי האמונה הקראית מאת יצחק בן שלמה הקראי. את הספר ערך אברהם פיקרוביץ שהוסיף עליהם משלו. עם הקדמה בלשון קדר [-קראימית, שפתם של הקראים]. לספר יש מספר וריאנטים, ונוספו אליו דפים שנדפסו בשנת 1840, ראה מפעל הביבליוגרפי רשומה מס' 000135787, לפנינו הספר ללא הדפים שנוספו אחר כך. מספור הדפים בעותק שלפנינו: [2], טו, [1]; [18] דף, 20 ס"מ. חלק מהדפים נדפסו על נייר כחול.
* כתב יד ענין השחיטה. כתב יד מנוקד. מחברת שורות, 23 עמ' כתובים בכתב יד מרובע ומנוקד. ככל הנראה, החוברת 'עניין השחיטה לעדת היהודים הקראים' (רמלה? תשי"ח), המופיעה להלן, נדפסה מתוך כתב יד זה.
* ענין השחיטה לעדת היהודים הקראים, חובר ע"י החכם שמואל הכהן. [רמלה?], תשי"ח 1958. 16 עמ', שער מעטפת. מנוקד.
* סדר הגדה של חג הפסח כפי מנהג היהודים הקראים. בהוצאת חברת ההצלחה לבני מקרא במדינת ישראל. ירושלים, תשכ"א [1961]. 24 עמ'.
* דף בודד קראי-ערבי.
מצב כללי טוב.
האורב, פולמוס אודות רבנות פראג לאחר פטירתו של הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה'. שאלוניקי [וינה?] תקנ"ה [1795]. מהדורה יחידה. ספר נדיר. לאחר פטירתו של רבי יחזקאל לנדא שכיהן כרבה של פראג במשך קרוב לארבעים שנה. התלקחה מחלוקת אודות הנהגת יהודי פראג, בין בנו של בעל ה'נודע ביהודה', רבי שמואל, שכבר לעת זקנתו של אביו החל לכהן כדיין וכעוזרו של אביו, לבין שני דיינים בפראג, רבי מיכאל בכרך ורבי יעקב גינצבורג שפעלו באופן עצמאי. בספר שלפנינו שנדפס בעילום שם המחבר, הובאו אגרות וטענות שני הצדדים. האגרות נקראו בשם 'פלוגתא דשמואל ו'תיובתא דשמואל'. המחבר קרא לעצמו בשם בדוי "פנחס חנניהו ארגוזי", השערות שונות הובאו לגבי המחבר, ישנם שכתבו כי הוא רבי שאול הירשל לווין (ברלין), אולם ככל הנראה המחבר הינו רבי ברוך יילטש מפראג שבחיבורו 'טעם המלך' על 'שער המלך' לרמב"ם רמז לכך כי הוא המחבר. גם מקום ההדפסה המצוין בדף השער 'בשאלוניקי' אינו נכון, וככל הנראה הספר נדפס בווינה. בשלושת עמודים האחרונים נדפס קונטרס 'קברות התאוה' – מודעא רבה מאת רבי שמואל לנדא על כך כי אינו רוצה שדבריו יודפסו בספר 'המאסף'.בדפים הראשונים דיון הלכת מעניין אודות מטבעות יהודיים קדומים, האם היו עליהם צורות אנשים, כולל חוות דעת מומחה נכרי שכתב את דעתו בצרפתית. חתימות רבניות ורישומי בעלים מתקופת ההדפסה, כולל רישום מעניין בדף השער אודות השאלה מיהו מחבר הספר. כ דף, 19 ס"מ. מצב טוב. בשער שיקום אמנותי עם השלמה קלה בצילום. כתמי זמן ונקבי עש בודדים. שוליים עליונים קצוצים. כריכה אחורית מנותקת.
Joh. Adami Scherzeri P.P. Trifolium Orientale continens Commentarios R. Abarbenelis in Haggæum, R. Sal. Jarchi in Parsch. I. Geneseos, & R. Mos. Majemonidæ Theologiam, cum Versione, Notis Philologico-Philolophicis, & Appendice Speciminis Theologiæ Mythicæ Ebræorum, junctis Autoritatum SS. Scripturæ, Rerum ac Verborum Indicibus necessariis
Johann Adam Schertzer המחבר, היה תיאולוג גרמני ואיש דת לותרני, היה מורהו של המדען והפילוסוף הנודע גוטפריד לייבניץ.
[8] 170 [14] עמ', 19 ס"מ. מצב טוב-טוב מאד, כריכה מפורקת.
גיליון מס' 31 של כתב העת הנדיר 'רושנאהי' – כתב עת יהודי-לאומי-בוכרי. נדפס בדפוס אבן, על גיליון גדול. בוכרית באותיות עבריות. הגיליון שלפנינו כולל גם ידיעות מטהרן, לונדון ומוסקבה.
בשלהי שנת 1925 החל להופיע בסמרקנד עיתון יהודי-בוכארי בשם 'רושנאהי' – ('אור'). פורסמו בו יצירותיהם הספרותיות של ראשוני היוצרים הבוכרים בתקופה הסובייטית, בהם מ"ח בצ'איב (מוחיב), גבריאל סמנדרוב, יהונתן כורייב, יעקב חיימוב ואחרים. 'רושנאהי' שימש כביטאון הרשמי של הלשכה המרכזית של יהודי בוכארה שליד אגף התעמולה של הצֶקָה (המשטרה הפוליטית החשאית של השלטון הקומוניסטי לאחר המהפכה).
לפנינו כתב עת נדיר במיוחד. באוסף הספרייה הלאומית מצויים רק חלק מן הגיליונות שיצאו לאור, ומן הגיליונות שיצאו לאור בשנת 1926 מופיעים שם צילומים בלבד. לדעת חלק מההיסטוריונים גיליונות כתב העת נדפסו בשנה המדוברת ב-200 עותקים בלבד. (על כתב העת, ראה עוד: Handbook of Jewish Languages, Leiden- Boston 2016, עמ' 263-264, 'פעמים', רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, בהוצאת מכון בן צבי, גליון 136).
4 עמ', 45X35 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קרעים ללא חיסרון, בעיקר בקיפולים
תרשים מודפס של בית המקדש השלישי העתיד להבנות, עם כיתוב בעברית, וכותרת בעברית ובאנגלית.
את התרשים הנפלא הזה צייר המקובל רבי משה אדרעי (!).
רבי משה ב"ר יצחק אדרעי [תקל"ה-תר"ב בערך] נולד במוגדור ולמד ברבאט והיה תלמידו של רבי יהודה אנהורי. לאחר מכן היגר לאירופה והתגורר שם בכמה ארצות. כבר בשנת תקנ"ב בהיות צעיר מאד, ערך את 'תורת חיים' (לונדון, תקנ"ב) לימודים על דרך הקבלה לליל יום השישי. לצד היותו חכם בתורת הנגלה והקבלה היה גם מלומד בעל השכלה כללית. הוא התגורר גם באמשטרדם בה לימד שפות עתיקות. באמשטרדם הדפיס את ספרו ידי משה (אמשטרדם, תקפ"ט דרושים והספדים. ולאחר מכן נדד שוב לאנגליה, ובסטוף ימיו עלה לירושלים. הוא חיבר את הספר הנודע מעשה נסים-שארית ישראל על נהר סמבטיון ועשרת השבטים. מצורף חומר אודותיו.
[1] דף נייר, 44X33 ס"מ.
מצב טוב. קרעים משוקמים אמנותית.
לפנינו זיופו המפורסם של שלמה יאודה הספרדי – פרידלנדר. מאחורי השער הראשון צילום כתב היד משנת תתקע"ב (1212)! שהוכח כזיוף.
כידוע, יש בידינו רק תלמוד בבלי על 'סדר קדשים' העוסק בענייני עבודת בית המקדש. המחבר הנ"ל מספר כי רכש כתב יד עתיק יומין ממשפחת בנבנישתי שבתורכיה, ובו גילה את התלמוד הירושלמי על 'סדר קדשים'. המחבר הצליח לקבל הסכמות מאישי צבור חשובים, ביניהם רבנים וחוקרים ידועי שם. אולם בהמשך התגלה כי כל המלאכה היא מעשה זיוף אמנותי, וכל הסיפורים סביב גילוי הכתב יד היו שקר ותרמית. סה"כ נדפסו שני כרכים ובהם מסכתות זבחים, ערכין, חולין, בכורות. עם מבוא ארוך כדי 'להוכיח' את אמיתות הספר.
[8], ק דף. כולל לוח התיקונים. 33.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. נייר מעט שברירי.
מכתב מאת ראשי קהילות צפת וטבריה אל השר הגדול רבי רפאל פרחי – שר האוצר בדמשק, אודות הרעש בצפת ובטבריה.
בשנת תקצ"ז [1837] פקדה את צפת וטבריה רעידת אדמה שפגעה נואשות בקהילות היהודיות המקומיות. שנים רבות לקח לישוב היהודי שם לשקם את עצמו מחורבותיה של אותה רעידת אדמה ומנזקיה. לפנינו מכתב נרגש, שנשלח אל השר הגדול רבי רפאל פרחי, שהיה שר האוצר בממשלה בדמשק ובעל השפעה עצומה על יהודי סוריה, ובו קריאה לבא לעזרת יושבי הגליל. במכתב נזכר בית מדרשו של "הרב הקדוש הצדיק המפורסם כקש"ת מכמהר"ר אברהם דוב זלה"ה" – הוא הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש בעל 'בת עין'.
מכתב קרוע וחסר. בתחילתו מכתב חתום על ידי יאודה ב"ר משה ס"ט, ובהמשכו מכתב נוסף בו נזכרת שליחותו של רבי מכלוף הכהן – שליחות שלא נזכרה ביערי.
[1] דף נייר. 26X22 ס"מ. כתיבה מזרחית. מצב טוב. משוקם אמנותית עם פגיעת טקסט. שוליים תחתונים קצוצים.
הכולל הוותיק והמבוסס היה 'כולל החסידים', שכונה גם 'כולל וואהלין' ולעתים גם 'כולל רוסיה', שהתחיל בטבריה והמשיך בצפת ואח"כ בירושלים. מלכתחילה השתייכו אליו כל החסידים שעלו לא"י בעלייתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ללא הבחנה גיאוגרפית. אולם תהליכי פרישה ופילוג, שנשאו אופי גאוגרפי של התכנסות על פי מוצא, צמצמו בהדרגה דפוסי שיוך אלה והביאו להתרבותם ולפיצולם של הכוללים.
עד שנת תר"ך לערך, היו רוב הרשומים בכולל וואהלין, חסידים שנולדו בפלכים של תחום-המושב, קייב וואהלין ופודוליה, בפלכי רוסיה החדשה ובסרביה ובנסיכויות הדאנובה (ולאכיה ומולדוביה). כולל וואהלין בצפת נוסד כבר בשנת תקנ"ו, ואילו הכולל בירושלים רק ב-תר"א, עם מעברה של משפחת ב"ק מצפת וביסוסה של הקהילה החסידית בירושלים. שלב נוסף בהתפצלותו של כולל וואהלין בירושלים היה באזור שנת תרט"ו, עם הקמת כולל רייסין, שעסק בחלוקת כספים לחסידים יוצאי רוסיה הלבנה וליטא. מרכזו של כולל זה היה בטבריה, וטיב קשריו עם כולל וואהלין אינו מחוור.
תעודה זו מעידה על תרומה מכובדת שנתרמה מעיזבון הנגיד אריה ליב שאול … סגל? מלונדון עבור כולל החסידים בשנת תרי"א. התרומה הועברה לידי ראשי הכולל הפרושי: רבי ישעיה ברדאקי ורבי שמואל סלאנט, והם העבירו אותה לראשי הכולל וואהלין. ברם עליהם היה להעביר חלק מהתרומה גם לאנשים אחרים, שלא היו כלולים בחברה הפרושית, וטרם ייסדו כולל משלהם, הלא המה אנשי פולין ואוסטרייך. וכפי הנראה רבי שמואל סלאנט הוסיף בקשה זו: "להעביר לאנשי ווארשע ועסטרייך וינתן להם לידם ממש". עם חותמת מכולל החסידים 'קהל חסידים אשכנזים', חותמת נדירה ביותר. אייר תרי"א.
תעודה זו מזכירה את החיכוך בין העדות השונות בירושלים בראשית ייסוד היישוב הירושלמי.
[1] דף נייר. 14X22 ס"מ. מצב טוב. חורים זעירים.
בראשית תקופת היישוב הישן האשכנזי בירושלים פעל בעיר בית-דפוס יחיד. הבעלים ר' ישראל ב"ק, החליט להעביר את בית דפוסו מצפת לירושלים, לאחר שרבני ירושלים העניקו לו "הסכמות" לפיהן "בל ירים איש את ידו להשיג גבולי פה בארץ החיים לעסוק במלאכת הדפוס כל זמן שאני וב"ב מתעסקים בזה". ואמנם, במשך יותר מעשרים שנה היה ב"ק המדפיס היחיד בעיר.
באותם ימים שבו שני צעירים ירושלמיים: יואל משה סלומון ומיכל כהן, נסעו לקניגסברג שבפרוסיה ולמדו שם את מלאכת הליתוגרפיה – הדפס אבן, ואף פרסמו תוך כדי התמחותם, חוברת ליתוגרפית בשם 'מזבח אבנים', ובה פירוט מלאכת לטישת אבנים והכשרתן לדפוס. בחזרתם ארצה הביאו אתם מכונה ומכשירים למלאכת הליתוגרפיה. הופעתם בירושלים כ"בעל מלאכה" הייתה הפתעה: "כרעם ביום בהיר פילחה חדשה זו בחוגי הירושלמים ויאמרו: זה האיש משה אשר קיווינו ממנו גדולות ונצורות, ואמרנו הוא יהיה מנהיגה של ירושלים בעתיד, מה היה לו כי עזב חיי כבוד ועסקנות, והלך לעסוק בחיי שעה?!". ראשית מלאכתם היתה ה"שושנתא" – תמונה ליתוגרפית בצבעים שונים של המקומות הקדושים בארץ, שקיבלה צורת שושנה כשפרשו אותה. כבר בקיץ תרכ"ב החל סלומון ושותפיו בהדפסת עיתון עברי בליתוגרפיה בשם 'תורת ציון' מוקדש לחידושי תורה; מכת"ע ירושלמי זה, שלא זכה אלא לגיליון יחיד, ונמצאה רק תמונת השער.
ר' ישראל ב"ק ראה אף בדפוס אבן השגת-גבול ותבעם לדין. מאידך, מענת השותפים הייתה: "מה לך כי נזעמת, הלא מלאכתך אינה מלאכתינו ומה יבצר ממך שאנחנו עושים ציורים ושאר עניינים בדפוס האבן". לבסוף יצאו השותפים כשידם על העליונה, מפני שב"ק לא הצליח להביא לפני הבי"ד את ההסכמות במקורן.
מכיוון שהם ידעו את מלאכת האותיות, הזמינו מכבשי דפוס מפריז ואותיות מווינא, כדי להקים בית-דפוס חדש, ובגלל ההוצאות הרבות שהיו כרוכות בו, צירפו אליהם שותף שלישי, את הצעיר יחיאל ברי"ל שהיה נתין בריטי. רשיון מהשלטון להקמת דפוס לא היה בידיהם, ולמרות זאת ניגשו לעבודה. לאחר שהדפוס הוקם חששו מייסדיו כי לא תימצא להם תעסוקה מספקת, בעיקר משום "חשש מאיסור השגת הגבול של ר"י ב"ק", לכן החליטו להוציא לאור עיתון.
העיתון הראשון שיצא בתוככי היישוב הוא עיתון הלבנון שנוסד בשנת תרכ"ג. באותה תקופה התאספו חבורה של עסקנים הצעירים הנזכרים בתוככי היישוב הפרושי: ר' יחיאל ברי"ל ור' יואל משה סלומון ור' מיכל כהן, במטרה להוציא כתב-עת חודשי שדגלו היה כלשונם: "מבשר שלום ירושלים, משמי חדשות מארץ הקדושה בכלל, נעלמות מארץ תימן ומדינת הודו, כל דבר אשר ישתוקק איש ישראל לדעתו". העיתון יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים תרכ"ג-תרמ"ו, בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון; עורכו הראשי במשך כל השנים היה ברי"ל.
הקמת הדפוס היה בבחינת קריאת תיגר על ב"ק ועל המונופול שהיה בידיו. הופעת 'הלבנון' – אף שלבעליו-עורכיו לא היו רשיונות להפעלת בית-דפוס או להוצאת עיתון – היא שגררה בעקבותיה גם את הופעת העיתון השני-המתחרה 'חבצלת' שאותו הוציא לאור ב"ק, כנראה כ"תגובה נקמנית", כלומר שב"ק קיווה כי ע"י הוצאת עיתון שני, יפגע בהכנסות מתחריו, ולמעשה ישבש את הבסיס הכלכלי לקיומם.
כשנה לאחר צאתו לאור סגר השלטון העות'מאני את העתון בעקבות הלשנה, בעקבות הריב עם 'החבצלת' המתחרה. ברי"ל נסע לקושטא להשיג רישיון וכאשר לא עלה בידו נסע לפריז, ולאחר תלאות רבות, החל, מה' בטבת תרכ"ה, להוציא את הלבנון מחדש בחוברות, והקציע בו מדור מיוחד לענייני ירושלים בשם "מגדל הלבנון צופה פני ירושלים", שבו כתבו ר"י ספיר ובניו ושאר טובי הסופרים בא"י. תחילה יצא בפריז כדו-שבועון ומ-תרמ"ב כשבועון, עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאותו. מפריז עבר ברי"ל למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם 'הלבנון' בשנים תרל"א-תרמ"ב כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי-האורתודוקסי בגרמנית 'דער איזאליט'.
עוד לא עברו חמשה חודשים מיום צאת 'הלבנון' והופיע עיתון שני בשם 'חבצלת'!
ברם ב"ק לא הסתפק בהפצת העיתון, ובכדי "להבאיש ריחם" של השותפים, חזר והדפיס בחודש אלול תרכ"ג את "הסכמות הישנות בחוברת מיוחדת בשם אמת ומשפט". לעומתו, עורכי 'הלבנון' התגוננו בפני האשמותיו וטענו: "אדרבה, אתה הסגת את גבולנו… ב'החבצלת' 'איוולת' שאתה מדפיס". שני עיתונים אלה שקיומם נמשך פחות משנה, צהובים היו זה לזה ודפיהם מלאים האשמות הדדיות בענייני השגת גבול. המחלוקת ביניהם החריפה עד שהתדרדרה והגיעה למלשינות בפני השלטון.
הגבלות חמורות הוטלו במשטר התורכי על פרסומים מכל הסוגים. כל מדפיס היה מחוייב לשלוח לקושטא טופס אחד מכל ספר לפני הדפסתו; חודשים רבים היה מונח שם עד שהוחזר עם רשיון להדפסה. בעיצומה של המחלוקת בין השותפים לבין ב"ק, נמסר ל'שער-העליון' בקושטא על ידי אלמוני שהעיתון 'הלבנון' מדפיס מאמרים "בלתי הגונים". לא עברו ימים רבים והתקבלה בירושלים פקודה מקושטא לסגור את בית דפוסם של השותפים. כשנתקבלה הפקודה, ציוותה הפקיד המקומי, בטעות או בזדון, לסגור גם את של ב"ק. שני העיתונים חדלו להופיע וכך – שבע שנים עברו על העיר בלי כל עיתון. רק בשלהי תר"ל התעורר האברך החכם י"ד פרומקין ובעזרת חותנו ר' ישראל ב"ק החזיר העטרה ליושנה ושניהם יחד עם ר' מיכל הכהן התחילו לחדש את הוצאת ה'חבצלת' כעיתון דו-חודשי, כשנוספה מעל הכותרת הראשית הסיסמה 'מבשרת ציון'. בראש השנה השלישית התפטר ר"י ב"ק מעריכת העיתון עקב הגעתו לגבורות, ופרומקין נשאר הבעלים היחידי, והמשיך עם העיתון עד לפטירתו בשנת תרע"א. לעיתון הייתה מגמה ברורה להשרות תחושת ביטחון ושגשוג בארץ, ולמשוך אליה מתיישבים.
האריאל
בראשית שנת תרל"ה בעת שנפרד ר' מיכל הכהן מה'חבצלת', החל להוציא ירחון בשם 'האריאל'. ובראש הגיליון כתוב: שנה חמישית, מפני שעורכו חשב גם את השנים שהיה שותף ב'חבצלת'. בסמוך לשמו של העיתון נדפסה כותרת משנה: יכלכל כל דבר הדורש לחפץ לבב אוהבי ציון הנאמנים, מאתי מיכל הכהן – אחלי! יכנו דרכי".
בראש השנה השנייה הגדיל את תמונת 'האריאל' כתבנית מרבית הירחונים, ובעסק נכנס ג"כ הרב אברהם זוסמן. אך רק שנתיים המשיך עם הוצאתו, ובשנת תרל"ז בא קצו, ורק מיכל היה שוב לשותף בעריכת ה'חבצלת'. לימים כתב ר' חיים מיכל מיכלין, חתנו של העורך, עליו ועל העיתון: "הוא שכח דבר אחד ועל כן לא האירה ההצלחה פניה אליו. שכת שעיתון בירושלים אי-אפשר שיצליח אלא עם כן יש לו איזה תמיכה חומרית ומוסרית מצד עדה או מפלגה… שלוש אלה לא היו לו: א. איש לא תמך בידו. ב. גם בית דפוס משלו לא היה לו, באותו זמן. ג. וגם היה עני מרוד".
תעודה זו מעידה על ההתרחשויות מאחורי הפרגוד של מנהלי העיתון, כשר' אברהם זוסמן מוסר את כל זכויותיו לר' מיכל הכהן: "אנכי הח"מ לא אוכל מהיום והלאה לחוות דעת בענין ההדפסה בחבצלת, כ"א בכל תלוי ביד ר' מיכל הכהן ור"י פרומקין, ופי ר"מ הכהן כפי, וידו כידי, וחוות דעתו כדעתי. כי מסרתי ברצוני הטוב את דעתי בדבר הזה לרעי ר' מיכל הכהן הנ"ל, וכרצונו יעשה ואין אני יכול למחות בידו". כעדים חתומים: ר' אברהם בן ישעיה ור' יוסף אריה ליאון. למעלה חותמת של בית-המשפט השרעי. שבט תרל"ח.
[1] דף נייר. 15X22 ס"מ. מצב טוב.
אוצר בלום של מאות תעודות ומסמכים, חלקם נדירים ביותר, החל מתקופת המנדט ועד לשנת תשל"ה [1975]. הקשורים לתלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים' – הישיבה הוותיקה ביותר בארץ ישראל. האוסף מכיל מאות פריטים, ובהם אלפי שמות של רבני ותלמידי הישיבה, תורמים מהארץ ומחו"ל, מוסדות ציבור שהיו בקשר עם הישיבה ועוד ועוד. האוסף מהווה מקור מידע אותנטי, חשוב וייחודי לחוקרי היישוב הישן בפרט ולחוקרי התקופה בכלל.
בין הפריטים:
* חוברת 'קרן תורה ובנין', חוברת שנדפסה לאחר חנוכת הבית של הבניין החדש בשכונת 'מחנה יהודה'. כולל תמונות מקוריות מהאירוע. עם המלצות הרבנים הראשיים: רא"י קוק ורי"ח זוננפלד.* חוברת נדירה של ניגוני רבי אליהו נחום ב"ר שלמה זלמן פרוש. ר' אליהו נחום היה מגדולי העסקנים בירושלים, וכיהן כמשגיח הרוחני של ישיבת עץ חיים, יחד עם ר' אריה לוין. הוא היה מחונן בחוש מוזיקלי, והלחין ניגונים רבים. החוברת שלפנינו מכילה תווים לפיוטי ר"ה ויוה"כ. ירושלים, תש"ד [1944].* הסכם ממון בין הנהלת הישיבה לבין הרב-הראשי לישראל רבי יצחק אייזיק הרצוג.* מסמכים פיננסיים: חבילה של עשרות קבלות אותנטיות; דו"ח חשבון הבנק; טלגרמות לנדיבי חו"ל, תפילות למען בריאותם וכדומה; דוחו"ת של גמ"ח אוצר החסד 'קרן שמואל'; רשימת 'העובדים במטבח'; מכתבי התרמה של המוסד עם חתימות מנהלי וראשי הישיבה בעברית, אנגלית ורוסית [!].* מסמכים חינוכיים: תעודות-גמר לתלמידים; טיוטת תקנות הת"ת, בין התקנות: "המאחר את זמן הגעה לת"ת, יוקנס במנת לחמו עד למחר"; תכנית של 'טקס חלוקת הפרסים' לתלמידים מצטיינים; תמונה נדירה של סניף 'עץ חיים' בשכונת 'זכרון משה', התלמידים עם רבותיהם; דו"ח ההצטיינות של הכיתות, עם שמות התלמידים. * עשרות דוחו"ת של תשלומי המוסד עבור הוצאות שונות, על אחת הקבלות חתום תלמיד הישיבה ר' יהודה שפירא, ולימים מגדולי תלמידי החזו"א [נדיר!]. בין ההוצאות: שמירת התלמידים על מתים [!] (אחד מהשומרים היה ר' יהודה (יודל) רבינוביץ, לימים מגדולי ירושלים, נאמנו של הגאון מטשעבין ומראשי ישיבת טשעבין).* המלצת הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים (אנגלית), עבור ישיבת 'עטור רבנים', שאינה אלא ה'ישיבה קטנה' של ישיבת עץ חיים.* שיעורים מוקלדים במכונת-כתיבה, של ראש-הישיבה הגאון הגדול רבי נטע פריינד, משנת תשל"ה [1975]. * התחייבות התלמיד א.ג. : "להיות תלמיד טוב ולהקשיב לכל השיעורים. וללמוד טוב, ולהתנהג באופן מצוין ולציית לכל ההוראת של הרבי שליט"א. ובאם לא אתנהג כנאמר לעיל, אין לי מקום בחדר. ואין לי שום טענות כלל וכלל".* לאוסף מצורפת חוברת 'א מתנה פון ירושלים', פרסום של ישיבת 'תורת חיים' הירושלמית, בה למדו כל גדולי ירושלים. בחוברת 32 עמודים, ובהם תולדות הישיבה, בצירוף תמונות נדירות. ישיבת תורת חיים נוסדה בשנת תרמ"ו על ידי רבי יצחק ווינוגראד, בשנת תרע"א הורע מצבה הכלכלי, ורבי חיים סולובייציק אב"ד בריסק לקח עליה חסות, ופעל רבות לשיפור מצבה. בפרעות תרפ"ט עם המרד הערבי הגדול, התרוקן הרובע היהודי מתושביו, והישיבה עברה לעיר החדשה בשכונת 'אחוה'. בשנת תרצ"א עבר ניהול הישיבה לר' שמעון וינוגרד, בנו של ר' יצחק. ר' שמעון ניסה להחיות את הישיבה מחדש בשכונת גאולה, לשם כך פרסם את החוברת שלפנינו. ירושלים, תרצ"ג.
האוסף נתון בשני קלסרים. מצב טוב.
שטר בוררות בפני הרבנים רבי שמואל סלאנט, רבי מאיר אויערבך אב"ד קאליש בעל 'אמרי בינה' ורבי משה נחמיה כהנוב. בפרשת המחלוקת הנוראה, שהתלקחה בירושלים נגד הרב מראדישקוביץ רבי שאול בנימין הכהן. בחתימת המתדיינים: רבי שאול בנימין הכהן מראדישקוביץ, רבי יהודה ליב יעב"ץ, רבי יצחק יעקב סופר חאסלאוויצער ורבי אריה ליב הכהן. ירושלים, תרכ"ה [1865].
נציין בקצרה את הרקע למחלוקת, כפי שכותב הג"ר רפאל קצנלבוגן בספרו 'באר ראי – תולדות החינוך המקורי במשך הדורות' (פרק לח): בשנת תרי"ז עלה לירושלים הגאון רבי שאול בנימין הכהן שהיה מו"צ בעיר ראדישקוביץ. עם בואו אסף קבוצת בחורים והחל ללמוד עמהם ב'חורבת ר' יהודה החסיד'. עד מהרה הפך רבי שאול בנימין לאחד ממנהלי 'החורבה' ולאחד מגבאי ישיבת 'עץ חיים'. הוא גם התמנה לשד"ר וגייס כספים רבים עבור המוסדות. בד בבד הוא מיסד את הלימוד בישיבת 'עץ חיים' בחלוקה לכיתות וכדומה. דברים שלא היו נהוגים עד אז ונתפסו כ'חידוש' ושינוי מהמסורת. רבי שאול בנימין גם רשם את נכסי הישיבה על שמו, מה שעורר חשדנות מצד המנהלים הוותיקים והיווה את הטריגר לפריצת המחלוקת העזה. מחלוקת שהתנהלה גם מעל דפי העיתונים, וכמיטב המסורת פורסמו גם קונטרסים בעד ונגד בחתימת גדולי ירושלים. בשטר הבוררות שלפנינו מקבלים הצדדים על עצמם לדון בפני רבני ירושלים: רבי שמואל סלאנט, רבי מאיר אויערבך ורבי משה נחמיה כהנוב ולקבל את פסק דינם. המסמך שלפנינו שופך אור ומגלה פרטים רבים אודות אחת המחלוקות הקשות בירושלים, המחלוקת סביב המוסד החרדי הוותיק ביותר בירושלים וככל הנראה בארץ ישראל כולה. (ראה עוד: זכרון לחובבים הראשונים, יג, 'החצר מראדישקוביץ'). מצורף חומר רקע.
[1] דף נייר. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול.
ארכיון מייסוד וועד למשמרת הצניעות, ולחיזוק החינוך בתוך מוסדות כולל 'שומרי החומות'. ותכתובות הוועד אודות אלו שסרחו. מרתק.
בכרוז משנת תר"פ פורסם לראשונה על ייסוד 'ועד משמרת הדת והצניעות', וועד שבראשותו עומדים שורה של רבנים ועסקנים. תוכן הכרוז הוא על פרצת הביגוד הקצר: "זרועות מגולות וכתיפות וחזה חשופות". אי לזאת הם פונים לבנות ולהוריהן שיחזרו מהן, ולא ירפו ממטרתן עד שתבוקש יעדם. בכרוז מפורט שמות הרבנים האחראים על פעילות ה'וועד', ולצידם ה'נשיאים', שהם, כנראה, מבצעי הפעולה שלו. בכרוז שפורסם בחודש סיון תרצ"ו בחוצות העיר בשם ה'וועד הראשי למשמרת הצניעות' נמסר החלטת "אסיפה גדולה רבתי עם" בעקבות גדרי צניעות הלבוש ההולכים ומתפרצים מיום ליום"; על כן החליטו, בין השאר, לייסד 'משמרת הצניעות' שתכליתה להקדיש בכל שכונה נציגים המתחייבים לבדוק ולמחות על כל פרצה בצניעות נשות השכונה. ואכן התארגנו כמה יחידים, כדי לבצע יוזמה זו.
קבוצה זו ובראשה רבי עמרם בלוי פעלו גם באופן פרטי בתוככי השורות של כולל שומרי החומות, כדי להשליט את רמת החרדיות במשפחות – חברי הכולל, פנו אל נשיא הכולל – רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, על יוזמתם לייסד וועד המפקח למשפחות הכולל, שמטרתו לבדוק אחרי רמת הצניעות והיהדות בתוככי המשפחה. הרב סופר אישר זאת, ותיכף החלו לבלוש אחרי בני המשפחה, ובמצאם עוול בתוככי המשפחה, תיכף מסרו את שמם למנהלי הכולל, והלה הפסיקו עם מנת-חלקם, ונותרו ללא מזון ומחיה. סנקציות אלה שהלכו וגברו, עוררו מדון וריב, ורבים מהן פנו בזעקת עזרא לרבה של פרשבורג, על כך שחייהן בסכנה. רבה של פרשבורג החל, אט אט לנסוג אחור מכל היוזמה, עד שבשנת תרפ"ח ביטל אותה לחלוטין. פרשייה סוערת זו נחשפת כאן לראשונה!
1. מכתב הנהלת כולל הונגריה בפרשבורג, בירור אודות מצבו של הרב נתן אהרן מושקוביטש. תרפ"ח. מעבר לדף: כת"י של ר' עמרם בלוי, בירור אודות רמת החרדיות של כמה מחברי הכולל.
2. הנהלת הכולל בפרשבורג, ייסוד וועד הפועל לוועד המפקחים.
3. התעניינותם של ראשי הכולל בפרשבורג על אופי ודרכי המפקחים.
4. התנגדות ר' מענדיל כהן להחלטת וועד המפקחים. סיון תרפ"ח.
5. ר' עמרם בלוי בהיותו מוועד המפקחים של ענייני חינוך, פקח עין על אלה ששלחו את ילדיהם לבתי ספר שלא היו מאושרים. ר' עמרם פנה אל ראשי הכוללים, עם דרישות לנשל אותם מקבלת דמי החלוקה. שני מכתבים מטעם ראשי כולל הונגריה, בשם הנשיא רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג בעניין זה.
6. כנ"ל.
7. מכתב הנהלת כולל שומרי החומות לר' עמרם בלוי, אודות פעולותיו נגד החברים המתחברים לוועד הלאומי. פרשבורג תרפ"ח.
8. מחאת ר' אברהם יוליוס, נגד וועד המפקחים שהוציאו אותו מרשימת מקבלי החלוקה. תרפ"ח.
9. תקנות כולל הונגריה לצניעות הנשים. תרפ"ט.
10. כרוז נדיר ביותר. מחאה נגד התפטרות וועד המפקח לכולל הונגריה. תרצ"ב.
11. מחאת וועד המפקחים נגד הכולל שהפר את בקשתם בביטול החלוקה עבור משפחת ר' יוסל דייטש ור' צבי קלפפוס.
12. פנקס קבלות ל'פרסים לבחורים מצויינים' ע"י ת"ת כולל שומרי החומות. פריט שאינו ידוע כלל! קופת פרסים לבחורים מצוינים ללומדי ת"ת 'שומרי החומות'. הקופה נתרמה ע"י הרה"ג היקר והנעלה ר' נחמיה וזוגתו פרומעט בעק, באמצעות הרה"ג הנכבדים ר' ישראל יצחק רייזמן ור' אברהם רוזנבוים. הבוחנים היו ר' יחיאל יודא שלעזינגר ור' עמרם בלוי. רוזנבוים היה יהודי אמריקני בעל-ממון. ולו בן בשם ר' הרשל, בעל-תפילה בה"כ בתי וורשא בימים הנוראים. היה שותף ביקב שור 'אשכול' שהיה מכונה יקבי 'שור רוזנבוים'. ר' הערשל נקבר ליד ר' ישראל יצחק רייזמן.
13. הזמנה לר' אברהם יונגרייז בקשר לחיזוק התקנות במסגרת הכולל.
גדלים ומצבים משתנים. מצב כללי טוב.
בשנים ת"ש ואילך התנהל בירושלים ויכוח ציבורי בנוגע לצביון העיר. הוויכוח התנהל בכמה מישורים, הייחס לוועד הלאומי, שינויים בדפוסי החינוך, שינוי השפה מאידיש לעברית, שינויים במלבושי הגברים והנשים רבי דוד חרד מכל שינוי, ועמד בפרץ כנגד כל סטיה מהנוהג הישן. בתיק זה מתגלה עובדה שלא הייתה ידוע עד כה. בשנת תש"ב פנה לרבים מבני היישוב הישן עם שתי יוזמות: האחת שמההכרח לייסד 'חבורה' בה יתארגנו ביחד צעירים ומבוגרים כדי להתחזק בעבודת ה' וכן לעמוד כחומה נגד הפרצות. היוזמה השנייה הייתה רשימה של הצעות האיך להגביר חיילים שיעמדו על המשמר. * לפנינו כעשרים תגובות שנכתבו בידי סולתה ושמנה של ירושלים של מעלה, שהגיבו לו ליוזמתו, כל אחד עם רעיונות והצעות משלו. בין המגיבים: רבי שמואל תפילינסקי, רבי ברוך יצחק פריינד, ר' נחום פרידמן, ר' שניאור פרידמן, ר' שרגא פייביל פרנק, ר' אלתר הלר, ר' הלל ווינד, ר' ברוך לעבל, ר' אברהם הערש כהן ועוד. פעולותיו אלה למען חיזוק הדת אינן ידועות כלל, ומתגלות כעת לראשונה! * כרוז מודפס של רבי דוד בהר"ן: 'מכתב תוכחה מאת יהודי ירושלמי מהדור הישן לעורך מכתב בהעיתון קול ישראל'. כ"ז אייר תרצ"ה. נדיר ביותר. בחודש אדר תרצ"ה התפרסמה ברבים איגרת פרטית של ר' אלחנן אל מיודעו ר' דוד פוטאש שגר אז בת"א. תוכן המכתב הוא מחאה חריפה ביותר על כך שאגודת ישראל שוקלת להצטרף באופן פוליטי לוועד הלאומי, ושאין לו ספק שבחיי רבי יוסף חיים זוננפלד לא היו חושבים על כך. עסקנים שונים הפיצו את המכתב בחוצות ירושלים במודעות שנשאו את הכותרת "הלכה פסוקה מאת גאון ישראל' על דבר המשא-ומתן שבין אגו"י וה'וועד הלאומי' ". בעקבות פרסום זה הופיע ב'קול ישראל' (כ' אייר תרצ"ה) מכתב למערכת תגובתו של אחד מיקירי העיר, המעיד כי התרשם שר' אלחנן במכתבו לא התכוון כלל למשא ומתן שהתנהל באותם ימים ביוזמת אגוד"י, אודות מעמדם החוקי של הקהילות. אחרי שהוא מעלה עוד כמה תמיהות על תוכן האיגרת, הוא מסיים שאנו אין לנו אלא דברי הרב דושינסקי שהוא רב העיר. כתגובה לכך פרסם ר' דוד בהר"ן מחאה נגד כותב המכתב הנ"ל. רבי דוד בהר"ן [תרכ"ו-תש"ו], נולד לאביו הגאון הקדוש ר' נחום משאדיק ולאמו מאת מינה-לאה בת הגאון המפורסם רבי משה מגיד (ריבלין) מנהיג העדה הפרושית. בשנת לידתו התייתם, וגדל וחונך אצל אחיו-למחצה ר' שלמה זלמן בהר"ן – מגדולי העסקנים בעיר, גם חונך אצל רבי מאיר אויערבאך – רב העיר. בגיל שש-עשרה נשא לאשה את מרת שרה בת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ-חיים ובעלות רבי יהושע ליב דיסקין ירושלימה, התקשר עמו, וינק מבארו. היה ממייסדי ישיבת 'אוהל משה', ובה למד עד לפטירתו. היה מגדולי הת"ח בעיר, ירא וחרד על כל דבר הלכה קטן כגדול, ומראשי שומרי משמרת הקודש. מצבים וגדלים שונים. כללית מצב טוב.
מכתב פולמוס מאת רבני ישיבת 'עץ חיים' – המוסד הוותיק ביותר בירושלים, אל הגאון רבי שמחה בונם סופר בעל ה'דעת סופר' מפרשבורג. בעניין לימודי מקצועות החול ולימוד השפה הערבית על פי תכנית מונטיפיורי. ירושלים, המאה ה-19. מסמך היסטורי. מכתב שנשלח אל ראש גולת הונגריה בעל ה'דעת סופר' מפרשבורג, ובו קובלנה חריפה על חברי כולל הונגרין תושבי ירושלים אשר מתנכלים לישיבת עץ חיים, מאז החלו ב'תכנית מונטיפיורי' והכניסו את לימודי החול לתלמוד התורה. במכתבם מפרטים ראשי הישיבה בפירוט רב את השתלשלות העניינים, והסיבה שהניעה אותם לקבל את התכנית: "…איזה נערים מהת"ת אשר לא יצלחו לתורה… גם לשון ערבי המתהלכת בארצנו… אנחנו בהסכמת גאוני עירנו חפצנו למלאות רצון השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי". אך תוך כדי דיבור הם גם חוזרים בהם מאותה התכנית ומתחייבים למשוך את ידם הימנה. בין השיטין ניכר מירמורם הרב, שלא לומר קנאתם של יהודי ירושלים בחברי כולל הונגרין – כולל שהיה מחלק קצבה חודשית קבועה לכל אחד מחבריו, קצבה זעומה אמנם, אך באותן שנות הרעב הייתה אותה הקצבה מה שהבדיל בין מוות ברעב כפשוטו – לחיים. זו גם הייתה הסנקציה שנקטו ראשי כולל הונגרין נגד ישיבת עץ חיים, כי מי מחברי הכולל שישלח את ילדיו ללמוד בישיבה תופסק קצבתו לאלתר, אין פלא אם כן כי סנקציה זו גרמה עד מהרה לכך שישיבת עץ חיים חזרה בה מתכנית מונטיפיורי. [1] דף נייר משובץ. 26 ס"מ. כתב יד סופר עם שרידי חתימת-ידו של ראש הישיבה הגאון רבי משה נחמיה כהנוב.מצב בינוני. קרעים. קרע גדול בפינה הימנית התחתונה, למחיקת שמות החותמים על המכתב.
"הנני מביע את דעתי דעת תורה שלאור כל האמור אין מניעה לכניסתם לממשלה"
* מסמך בעל חשיבות היסטורית שהתיר לתנועת פא"י להכנס לממשלה, נגד החלטת סיעת אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה.
תחת הכותרת 'ברור דברים' כתב רבה הראשי של ירושלים – הרב צבי פסח פראנק, שהופיעו בפניו אנשי פא"י ומסרו לו פרטים בקשר לתכניתם להצטרפות לממשלה. "וקבלו על עצמם שבכל ענייני דת יפעלו בהתאם להוראות וכדין תורה".
ב-17 ביולי 1960 הצטרפו שלושת חברי פועלי אגודת ישראל לקואליציה. כתוצאה מכך, ב-9 באוגוסט התפלגה סיעת חזית דתית תורתית לשני רכיביה – פועלי אגודת ישראל ואגודת ישראל. הדבר גרם למשבר ביהדות הדתית ואף נציג פא"י הוחרם אישית כמי שהמרה את פי מועצת גדולי התורה. בשיא המאבק נגדו נגרמו לו גם השפלות שונות, שהביאו לפי המסופר לכך שהוא ניהל מגעים לאיחוד עם המפד"ל, שהסתיימו עם מותו הפתאומי.
[1] דף נייר רשמי כרב הראשי לירושלים. בחתימתו ובחותמתו. 20X27 ס"מ.
* מסמך המעודד להצרף ליוזמת פועלי אגודת ישראל להתעוררות לחזוק הדת, לימוד תורה, הרבצת תורה, וחזוק החינוך התורני המקורי.
המכתב חתום בחתימת ידו של הרב צבי פסח פרנק, ורבי ברוך מרקוס (רבה של חיפה). המכתב מתאריך ד' אב תש"ך נכתב באמצע ימי המאבק הסוער והפילוג, ובוודאי שהוא קשור לעניין המחלוקת.
* 'תשובה לרבים' מכתב מרבי שרגא פייבל פראנק, אחיינו של רבי צבי פסח פרנק, המאשר את מכתב דודו הנ"ל.
רבי צבי פסח פראנק נפטר בחודש כסלו תשכ"א [דצמבר 1960] חודשים אחדים לאחר הפילוג בין אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל, וחודשים אחדים לאחר המכתב הנ"ל. בנתיים התעוררו שאלות וספקות אודות אמיתות המכתב, ולכן כתב אחיינו שהוא מעיד שזהו כתב יד קדשו ממש של דודו רבי צבי פסח פראנק, והוסיף 'ובפני נכתב ובפני נחתם'.
רבי חיים שרגא פייבל פרנק [תרס"ח, 1908 – תשל"ג, 1973], היה רבה של שכונת ימין משה בירושלים.
* מכתב ארוך במיוחד שנכתב אל רבי יעקב ישראל קניבסקי [הסטייפלער] ובו בקשה ותחינה ממנו לחזור בו מהכרוז שפורסם בשמו להוציא את אנשי פא"י מן הכלל.
כידוע רבי יעקב ישראל קניבסקי היה מראשי הנאבקים בתנועת פא"י, ועד יומו האחרון לא הסכים לשיתוף פעולה עמם. המכתב נכתב בהכנעה רבה, למול השאלה האם נמסרו לו כל פרטי המעשה. במכתב ו פרטים מעניינים אודות הפרשה הקשה.
[4] מסמכים. כללית מצב טוב.
מכתבו ההיסטורי של הגאון רבי צבי פסח פראנק, אל נציגי 50 אומות העולם שהתכנסו בסן פרנציסקו ל"וועדת האומות המאוחדת בנושא מוסד בינלאומי", שמטרתה הייתה: הקמת ארגון האו"ם. במהלך וועידה זו נכתבה ונוסחה מגילת האומות המאוחדות. ירושלים, ניסן תש"ה, אפריל 1945. במכתבו, המנוסח בגאונותו המפורסמת של רבה הישיש של ירושלים. בלשון דיפלומטית מנומסת ובעדינות יהודית שורשית. אך יחד עם זאת הוא מטיח בפני נציגי אומות העולם את אשמתם וחלקם בהשמדת רובו של העם היהודי, ואת חובתם המוסרית לסייע "לזקן העמים הנאנח והנרדף". וכך הוא כותב כנביא בשער: "שמעו זאת כל העמים. ממרומי הר ציון וירושלים… העלמת עינם של בנות הברית על תעלולי הנאצים נגד העם היהודי מאז עלותם לשלטון בגרמניא ועד להשמדת מליוני יהודים בפולניא, מטילה עליכם אחריות כבדה מאד מאד… והעלמת עין זו הביאה עליכם את מבול האש של מפציצים ורוברטים במקום מבול המים שבורא העולם נשבע שלא להביא עוד". והוא ממשיך: "העיפו נציגים נכבדים, את מבטי עיניכם לאושוויץ טרבלינקה ובלזיץ והאזינו לקולות המומתים בכל מיני מיתות משונות שיד השטן יכלה להמציא…". המכתב שלפנינו היה חלק ממאבק דיפלומטי בין העם היהודי, לבין המשלחות הערביות, בכל הקשור לסעיף 80 בפרק 12 למגילת האו"ם, שנכתבה ונוסחה, כאמור, במהלך וועידה זו בסן פרנציסקו. סעיף 80 המדובר עוסק בהגנה על זכויות העם היהודי והבית הלאומי, שהיו כלולות במנדט שבידי בריטניה על ארץ ישראל. במכתבו מעלה הרב צבי פסח פראנק שלוש דרישות: א. פתיחת שערי ארץ ישראל לרווחה לעליה בלתי מוגבלת. ב. חקיקת חוק בינלאומי נגד האנטישמיות. ג. חופש דת וחופש פולחן, והחזרת ילדי ישראל שנמלטו למנזרים. למגילת האומות המאוחדות – המסמך המכונן אשר מהווה את חוקת הארגון, שנחתמה שבועיים לאחר מכתבו של הרב פראנק, הייתה חשיבות רבה, גם בגין כך שבמגילת העצמאות של מדינת ישראל נכתב: "מדינת ישראל … תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". [2] דפי נייר מכתבים רשמי. 21X27 ס"מ. מודפסים במכונת כתיבה, בחתימת יד קדשו וחותמתו של הרב הראשי; מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים ובשוליים הלבנים, ללא פגיעת טקסט.
יהדות הונגריה המפוארת מנתה בשיאה כ 900,000 יהודים, אלה התפצלו בין קהילות הנאולוגים והאורתודוקסים. יהודי הונגריה היו ידועים בעושרם התרבותי החברתי והאינטלקטואלי מחד, ומעושרם הרוחני והתורני מאידך. האמנציפציה באימפריה האוסטרו הונגרית הובילה לשגשוג של הקהילה היהודית, שאף התבטאה במנהיגים יהודים כמו בלה קון ופרנץ הלטאי.
ליהדות ניתן מעמד רישמי בהונגריה בשנת 1895, ומעמדה היה שווה לדת הקתולית או הפרוטסטנטית, לדוגמא. מצב זה (יחד עם המחלוקות החריפות שאפיינו את יהדות הונגריה) הוביל למוסדות קהילתיים חזקים מאד, כפי שניתן לראות באוספים שלפנינו.
48 מסמכים ומכתבים מקהילות הונגריה השונות, וחלקם מקהילות מארצות סמוכות, כולל מסמכים רשמיים, תעודות לידה ופטירה, חוזים שונים, עדיות, ומכתבים. רוב המסמכים בהונגרית, וחלקם בגרמנית. 1944-1830.
המסמכים והמכתבים בכתיבת ידם ובחתימתם של הרבנים, חלקם כתובים על גבי דפי בלאנק רשמיים, וחלק גדול מהם אף חתומים בחותמות שעווה.
החותמים על המסמכים הם:
הרב מרדכי ליבמן אב"ד לעווא
הרב דוד לאווי רב בוואקאוור [קרואטיה]
הרב שבתי רפאל מילי רב בטריעסט
הרב שמואל מושאם רב בגרץ
הרב יצחק נח מנהיימר מוינה Isaak Noah Mannheimer
הרב מאנהיים רב בבודפסט
הרב יואל מולר רב בלייפא ואחר כך בוינה ובברלין
הרב הרמן מילר רב בבעקעש
הרב בנימין זאב וואלף מייזל רב בבודפסט מו"ל Der Carmel
הרב מיכאל מורגנשטרן רב במארצאלי
הרב מאר מרקוביץ רב בקורטיס [רומניה]
הרב משה נייבויער רב בקאטאשף וביטשע
הרב יחזקאל ניימן רב בקאניזשא
הרב עמנואל ניימן רב בעיר חדש
הרב משה נאשער רב בבאיא
הרב אשר סידאן [סידון] בן רבי שמעון אב"ד טירנוי ומתלמידי החתם סופר, ארב בווערשעץ
הרב יאקאב עלפער [הלפר] רב בסארוואש והעוועש
הרב עמנואל עלזאס רב בראזנבערג [סלובקיה]
הרב משה ל. ענגעל [אנגל] אב"ד שאסבערג [שאשוואר]
הרב איזידור ענגלסמאן אב"ד עגערסעג
הרב אדוארד עהרליך רב בפינפקירכען וגרוסוורדיין
הרב יוסף ענגעל דיין ומו"ץ בשאסבורג
הרב יצחק עלבאגען [אלבוגן] רב מחוז בומסלא
הרב פומרנץ רב באודסה
הרב מיקשא פרידמן אב"ד שימאני
הרב פישר רב בזאמבאר
הרב פישר רב בראאב
הרב סימאן פרקנשטיין [מורביה]
הרב רפאל פריד רב במאגאטש
הרב מאר פריד רב בקאיא סט.פעטער
הרב מ.י. פריד רב בטאס
הרב אברהם פלאטשעק רב בבוסקוביץ
הרב מרדכי ליב [בן רבי צבי הירש] פישר אב"ד נאדי קאטא
רבי יוחנן [בן רבי יחזקאל משה] ממישקולץ
הרב עמעריך רב בטשאב-רענדיק
הרב משה פאביאן רב בפעטערוואשאר
הרב ה.פישר רב באסאד
הרב ד"ר פישר רב בשימאנדי
הרב פריד רב בקיוש-סענטפעטר
האב איגנאץ פאללק [פולק] רב בנאדי קאטא
הרב אברהם צבי פעלס רב בקעטשקעמעט, קאשוי, פינפקירכען
הרב ברוך [בן רבי אברהם] פלוטשאק רב בברין
הרב שמואל פארטוש רב בדונא-פאלדוואר
הרב חנוך פיסקא אב"ד מאלאצקא
הרב הירש בער פאסעל רב בקאניזשא
הרב שמואל פינקוספעלד רב בדונא-פאלדוואר
הרב פרץ יוסף פערלס רב במינכן
הרב רפאל פריד רב במאגאטש
אוסף מסמכים רבגווני ומעניין, חשוב לחקר תולדות יהודי הונגריה. כללית מצב טוב.
48 מסמכים ומכתבים מקהילות הונגריה השונות. כולל מסמכים רשמיים, תעודות לידה ופטירה, חוזים שונים, עדויות ומכתבים. רוב המסמכים בהונגרית, וחלקם בגרמנית.
המסמכים והמכתבים בכתיבת ידם ובחתימתם של הרבנים, חלקם כתובים על גבי דפי בלאנק רשמיים, וחלק גדול מהם אף חתומים בחותמות שעווה.
החותמים על המסמכים הם:
הרב יוסף אונגאר אבד"ק זאדאני.
הרב חיים יעקב אונגאר (dr. jacob joachim ungar, iglau), רב באיגלא בבוהמיה. נולד לאביו ר' ברוך בהומנא בשנת תקפ"ו (1826), למד אצל הג"ר שלמה קוועטש בלייפניק, בשנת תר"כ נתמנה לרב באיגלא, כתב הרבה מאמרים וחיבורים בלועזית, נפטר בשנת תרע"ב (1912) באיגלא.
הרב שמעון אונגאר (dr. simon ungar, szegzard), רב בסעקסארד ובעססעג. נתקבל לרב בסעקסארד בשנת תרנ"ד, ובשנת תרס"א נתמנה לרב בעססעג, כתב מאמר על בראשית רבה.
הרב יוסף אדלער (אדלר), רב בלאווא (זאלה – לאווא).
הרב אברהם אדלער (אדלר), רב באלמאש.
הרב אליהו (אילעס) אופנהיימר, רב בבאיטים.
הרב מתתיהו חיים אייזלער (dr. matyes eisler, kolozsvar), רב בקלויזנבורג. נפטר כ"ג כסלו תרצ"ו ונקבר בקלויזנבורג.
הרב יואכים אלטנשטיין רב בלאמניץ (מעהרען).
הרב אברהם אליעזר אליהו הלוי איגל (dr. lazar elias igl, csernowitz), רב בטשערנאוויץ, נולד בלבוב בתקפ"ה לאביו ר' זנוויל, נתמנה לרב בטשערנאוויץ בשנת תרי"ד, כתב חיבורים ומאמרים שונים, נפטר בצ'רנוביץ' בתרנ"ב.
הרב באראג בלוי, רב בקרלסבורג Karlsburg שברומניה.
הרב אברהם (ב"ר דניאל) בלאו (dr. abraham bluh, troppau), רב בטראפפוי, נולד בלייפניק בשנת תקצ"ה לר' דניאל, למד אצל הרש"ר הירש בניקלסבורג. בשנת תרל"ט נתמנה לרב בטראפפוי, נפטר בתרס"ז.
הרב לאיאש ברעסלער רב בקאבאניע.
הרב שלמה ברייער רב בבלגרד.
הרב שמעון בערנפעלד (dr. shimon bernfeld, belgrade), רב בבלגרד. נולד בסטאניסלאוו לאביו ר' משה בשנת תר"כ (1860). נתמנה לרב בבלגרד בקהילה הספרדית, לאחר מכן עבר לגור בברלין. הדפיס כמה ספרים וחיבורים שונים, נהרג בשואה בשנת ת"ש בברלין.
הרב זיגמונד גרוסמן, רב בבודפשט. (חתום: בד"צ דק"ק פעשט).
הרב בנימין גוטמן, רב בטאבאר שבמעהרין.
הרב שמואל גראבינסקי, אבד"ק קאפאלנאש ניעק.
הג"ר אהרן גרינבערגער דיין בפאמאז Pomáz.
הרב י.ל. גרוסמן רב בלייטשוי (סלאוואקיע).
הרב גרינהויז (dr. greenhaus, karlsbad) , רב בקארלסבאד. בשנת תרמ"א רב בקארלסבאד.
הרב חיים יעקב גרין רב בוואג – ביסטריץ.
הרב סלומון (שלמה גולדרובר) גאלדגרובער, רב בפאנטשאווא שבסרביה.
הרב אדולף גולדמן, רב במורא סאמבאט (Muraszombat).
הרב יאקאב (יעקב) גוטליב, רב בגאמאש.
הרב ש.ל. גרוסמן, רב בסנט לארינץ שבקרואטיה.
הג"ר אברהם גליקסמן אב"ד אלמאש.
הרב רפאל גולדברג (dr. rephael goldberg, budapest), רב בבודפשט, כתב כמה חיבורים בלועזית.
הרב אליעזר געווירץ, רב בוויטצען.
הרב ליאופולד גוטמאן, רב בנאדי דעם. (Nagydém).
הרב מרדכי (מור) גראס, רב בקישקון האלאש (Kiskunhalas).
הרב אלפרד דייניטץ, רב בפאטשא.
הרב (יוליס) דיוויד, רב בפרשבורג.
הרב א.ל. ליפאט דייטש, רב בראייעץ בסלובקיה.
הרב רעזשא דייטש, רב ב(שאמאגי סיל).
הרב דייטש, רב בשימאנדי (miksa deutch, simand) בתרל"ז רב בשימאנדי.
הרב יהודה דרקסלר, אבד"ק סאלנאק.
הרב משה דייטש, רב בענדראד.
הרב אברהם צבי ב"ר נתן הירטענשטיין, רב בסיראק וסענטגראהט.
הרב יוסף הרלינגר, רב בקאפרעניטץ וטשורגא.
הרב הוף, רב בפראסניץ. (dr. emil hoff, prossnutz). תחילה רב בפראג, שימש ברבנות בפראסניץ מתר"ל עד תרנ"ז.
הג"ר מרדכי עמרם הירש, אבד"ק אויבן ישן והאמבורג.
הג"ר יעקב הרצוג, אבד"ק ד'יאם.
הרב (סולומון) הוכברגר, רב בבעצקאוו.
הרב שרגא הלוי, רב בז'נבה בשוויץ.
הרב חיים הירשפעלד (dr. jacob heinrich hirschfeld, senica, pecs), רב בסעמניץ ובפינפקירכען. נולד בשוסבערג בתקע"ט (1819). בתרט"ו נתקבל לרב בסעמניץ, ומשם עבר לאויגסבורג, ברלין, ולבסוף לוינה, נפטר שם בתרס"ג.
הרב ה. הירשפלד, רב באסאד Aszód.
הרב יוסף הרטמן, רב בטעמשוואר Temesvár.
הרב משה הירשפלד (dr. moritz hirschfeld, Temesvár), רב בטעמשוואר. נולד בשוסבערג תקפ"ג לאביו עמנואל יצחק, למד אצל הג"ר נתן ברודא אבד"ק שוסבורג, נתקבל לרב בטעמשוואר בתרכ"ג, ועזב בשנת תרל"ב, נפטר בוינה בשנת תרע"ג.
אוסף מסמכים רבגוני ומעניין, חשוב לחקר תולדות יהודי הונגריה. כללית מצב טוב.
48 מסמכים ומכתבים מקהילות הונגריה השונות, כולל מסמכים רשמיים, תעודות לידה ופטירה, חוזים שונים, עדיות, ומכתבים. רוב המסמכים בהונגרית, וחלקם בגרמנית.
המסמכים והמכתבים בכתיבת ידם ובחתימתם של הרבנים, חלקם כתובים על גבי דפי בלאנק רשמיים, וחלק גדול מהם אף חתומים בחותמות שעווה.
החותמים על המסמכים הם:
הרב מנחם צבי באש אב"ד אפאשטאג
הרב י.מ. ענגלהארט (אנגלרד) רבה בהיילבורן
הרב משה דיאמנט רב בלאשאנץ וטרענטשין
הרב אברהם האכמוטה אב"ד וועספרים
הרב בנימין וואלף זינגר אב"ד ליפטא סנט מיקלאש
הרב מרדכי יהודה עהרליך (ארליך) רב בקערמענד
הרב הרמן פאללאך (פאלוך) רב בהאליטש
הרב שמעון הירש פישמאן אב"ד קעטשקעמעט מחבר ספר קרית ארבע (בודפסט, 1840)
הרב משה יהודה ליב קוטנא אב"ד סאבאדקא
רבי אליעזר צבי קאהן אב"ד דונאפאלדוואר ובעקעטשאבא
הרב יוסף אלעזר רוזנפלד אב"ד פריישטאט מחבר עטרת צבי (פרשבורג, תר"ן)
הרב מאיר רוזנפלד אב"ד מישקאלץ (מישקולץ)
הרב שטיינהרטר רב ביאסלו
הרב שוורץ רב בנייפעסט
הרב שמואל שטיין רב בליפטא סנט מיקלאש
הרב יאקב שווארץ רבה בטשאק-טארניע
הרב אברהם שניצר בקומראן
הרב סאלמאן שפירא רב בלאשאנץ
הרב משה שטרן רבה של פאקאיאר
הרב צבי שניצר רב בקומראן
הרב י.ב. שפיצר אב"ד קאיא סט.פעטער
הרב אליעזר שוורץ רב בסאלנאק
הרב שמואל שפיצר רב בעסעעג
הרב אהרן שטרן [סטערעני] אב"ד נייפעסט
הרב יעקב שאסבערג רב בזאלין
הרב מרדכי שטרן אב"ד נייפעסט
הרב ה.ל. שוורץ רב בנייפעסט
הרב שמואל שוורצנברג רב דיומא
הרב בהרנרד שענקענדארף רב בגרוסוורדיין
הרב יעקב שטיינהרט רב באראד
הרב מור שווארץ רב בפאזעגא [קראטיע]
הרב אברהם שמידל רב בפראנסניץ
הרב שלמה שפירא רב בבאטשקא קולא
הרב יעקב צבי שטיינהרץ רב בשטוהלווייסענבורג
הרב קלמן שפיצר רב בשימאנדי
הרב ד"ר אברהם שכטר רב בסט.פאלטען-אוסטריה
הרב הירץ שטיין רב בשטולווייסענבורג
הרב יוסף שטייער רב בסאהמבטעלי ואחר כך בברלין
הרב אהרן שטרן-סערעני רב בנייפעסט
הרב שוורץ רב בערלוי
הרב מיקלאש רב בעסטערגאם
הרב יצחק שטרן אב"ד סאנטוב
הרב שמואל שוסברגר רב בראקאשפאלטא
הרב שטאסל רב בקאפרעניץ
הרב מארק שפיצר רב במאהאל
הרב יוסף שטייער רב בסאהמבטעלי ואחר כך בברלין
הרב ד"ר ליאופולד שטיין רב בבורגקונשטאט
הרב אליעזר משה יפה-שעהן אב"ד אוהן והגלילות
אוסף מסמכים רבגוני ומעניין, חשוב לחקר תולדות יהודי הונגריה. כללית מצב טוב.
48 מסמכים ומכתבים מקהילות הונגריה השונות, כולל מסמכים רשמיים, תעודות לידה ופטירה, חוזים שונים, עדיות, ומכתבים. רוב המסמכים בהונגרית, וחלקם בגרמנית.
המסמכים והמכתבים בכתיבת ידם ובחתימתם של הרבנים, חלקם כתובים על גבי דפי בלאנק רשמיים, וחלק גדול מהם אף חתומים בחותמות שעווה.
החותמים על המסמכים הם:
הרב פרידמן רב בסענטעס
הרב חנוך פישר רב בדונא-פאלדוואר ומאקווא
הרב ד"ר מאיר קייזערלינג רב בבודפסט
הרב קאהן רב בסיגעטוואר
הרב יאקאב קורנברגר רב בשומענג
הרב אדולף קליין אב"ד אדאנד
הרב יוליוס קליין רב בבודפסט
הרב מ.קאהן רב במאנאר
הרב דוד קאהן רב בזאמבאר [סרביה]
הרב אליעזר קאהן רב בדונא-פאלדוואר ובעקעשטשאבא
הרב ווילמיש קאהן רב בברעזנא [סלובקיה]
הרב אליעזר קרויז אב"ד שעניע
הרב משה קליין רב במישקול, פאפא, ונאדי-בעטשקערעק
הרב יהודה קליין [אב"ד קאפאלנאש] ניעק
הרב בערנאט קון רב בטענקא
הרב ד"ר ליפאט קעטשקעמעטי רב בגרוסוורדיין
הרב יאקאב קעלמן רב בלעווא
הרב מרדכי קליין רב בסיראק וטאפיא-ביטשקע
הרב איגנאץ קאהן רב בפרשיטץ [מעהרן]
הרב יצחק קאהן אב"ד ראסנאוויץ
הרב פיליפ קליין רב בסארוואש
הרב שמעון קרמר רב בדונא-פענטעלע
הרב סאלאמאן קאהן אב"ד מאנדאק
הרב אנג'לוס קאפקא רב בקלאטוי ופילזען מחבר ספר דרך אמונה (פראג, 1845)
הרב שמואל קאהן מבודספסט והרב משה שאהן רב בשאראקשאר
הרב קעלעמן רב בנאדי אטאד
הרב קליין רב במארצאלי
הרב יוסף קליין רב בשיאפאק
הרב יוסף אהרן קאהוט רב בדאמאני
הרב ליאפולד קויפמן רב באלשעניטץ
הרב חנוך יהודה קאהוט רב גרוסוורדיין ובפינפקירכען עורך ספר הערוך השלם ועוד ספרים
הרב עבר רוזנברג רב בטעטש
הרב יוסף ריכטר רב בנייהייזיל
הרב פיליפ רייכל רב באמנאסגרין [צ'כיה]
הרב רוזנבוים רב בגאדאלה
הרב אהרן רוסנק רב בלאניא-באניע
הרב אלכסנדר רוזנברג רב בקאפשוואר ואראד ואחר כך באראד
הרב רייניץ רב בראקאשפאלטא
הרב מאיר רוזנפלד אב"ד מישקולץ
הרב טוביה רוזנטל רב בלאשאנץ
הרב שלום ראנשבורג רב בראאב
הרב יאקאב רייכלעס רב אריזשאק
הרב ד"ר יעקב רייס רב בסט. פאלטען [אוסטריה]
הרב היינריך רוזנפלד רב בקנעזיטש
הרב מרדכי ליב רוטשילד אב"ד שומעג
הרב רייך רב בווייסלבורג ואחר כך בבאניהאד
הרב ליפאט רוזנברג רב באראד
הרב יחזקאל משה פישמן אב"ד מישקולץ
אוסף מסמכים רבגווני ומעניין, חשוב לחקר תולדות יהודי הונגריה. כללית מצב טוב.
48 מסמכים ומכתבים מקהילות הונגריה השונות, כולל מסמכים רשמיים, תעודות לידה ופטירה, חוזים שונים, עדיות, ומכתבים. רוב המסמכים בהונגרית, וחלקם בגרמנית.
המסמכים והמכתבים בכתיבת ידם ובחתימתם של הרבנים, חלקם כתובים על גבי דפי בלאנק רשמיים, וחלק גדול מהם אף חתומים בחותמות שעווה.
החותמים על המסמכים הם:
הרב אהרן יעללינעק, רב ודרשן בוויען.
הרב מור הערצפעלד, רב בגאדאלא (גודולו,Gödöllő), שבהונגריה, על יד בודפשט.
הרב יוסף הירשפעלד, שהיה במשך 39 שנה רב בבעקעטשאבא Békéscsaba. (הונגריה על גבול רומניה).
הרב רפאל האמער, שהיה אב"ד קימפלינג (kimpoolung bukowina), הוא נחשב לרב הראשון של הקהילה היהודית בעירו, כיהן בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים. היו לו חמישה ילדים, ואחד מבניו, משה, היה רב ורופא שהתפרסם בתור רופאו של ה'חזון אי"ש'.
הרב אברהם מרדכי בן רבי משה האנדלער, רב בהעוועש וטאטיס.
הרב מאנא הערצאג, רב בקאפאשוואר.
הרב יצחק בן רבי שמחה וויס, רב בקאיא סט פעטער, (kajaszo szt peter).
הרב וויס, רב באסטרגאם, Esztergom.
הרב בוואראזדין, (יוגוסלביה).
הג"ר שלמה וויס אבד"ק לוגאש.
הרב נתן וואגעל רב באורמין וסנט מיקולאש.
הרב בערנאד ווגנער רב בסענטגראט.
הרב ווערנר (dr. hartwig werner, burgeprach), רב בבורגעבראך, נולד בשנת תקע"ט (1819) בניעדרווערן, בשנת תר"כ (1860) נתמנה לרב בבורגעבראך, בשנת תרמ"ח עבר לבאמבורג ונפטר שם בשנת תרס"ה (1905).
הרב יוסף ויינברגר, רב בביטשע.
הג"ר יצחק לייב ווינבערגער אבד"ק סט' ענדרע.
הרב יוסף וויס, רב בקיש – אויסאלאש.
הג"ר יוסף וויסע אבד"ק עיר חדש.
הרב יצחק וואהל, רב בבערצעל.
הרב דוד וויס, רב בבאטעסעג.
הרב אביש ווידמען, רב בסטראפקוב.
הרב מאיר וויס, רב בדאמבאוואר.
הרב יאקאב ווינער, רב בסוטשיאן.
הרב יצחק זיעס, רב בנייזאטץ (רב בנייזאטץ בשנת תרמ"ב, נפטר שם בתרע"ו).
הרב אליעזר הכהן זעלטמאנן, אבד"ק מ' וואשארהעלי.
הרב א.ש. זונשיין, רב בנייזאטץ.
הרב הערמאן זאממער, רב בדאקאווא (קראטיע).
הרב יעקב טויבער (dr. jacob tauber, eibenschitz), רב באייבענשיץ ופרערוי, נולד בלייפניק בשנת תר"ב, בשנת תרכ"ט נתמנה לרב באייבענשיץ, ובשנת תר"מ לרב בברוקס, ובשנת תרמ"ו נתמנה לרב בפרערוי, חיבר כמה ספרים. נפטר בוינה בתרע"ה.
הרב חיים (יאקאב) טויב, רב בלאוואשבערעני.
הרב שמעון טאכויער, רב בטשאב-רענדעק.
הרב ש.ד. טויבער, רב בסעמלין (סערביע).
הרב שמואלזאנוויל יארדאן, רב בפאגאראש וסאטמאר.
הרב אברהם חיים (אימאנועל) לאוו, רב בסעגעדין.
הרב יואכים לאנג, רב בישאפטייניץ (צ'כיה).
הרב (איגנאץ) לאווי, רב בשארבגראד.
הרב משה לעווי, רב בטעמשוואר.
הרב ליכטנשטיין רב בדיאנדיאש, שימש שם בשנת תר"ל.
הרב אליעזר ליכטשיין, רב בגראן ובטשורגא.
הרב יואל לעווינגער רב במאשאן.
הרב ליימדארפער (dr. adolf leimdorfer, bohm. leipe), רב בווייסקירכען ובלייפא. רב בלייפא עד שנת תרנ"ב, ומשם נתמנה לרב בוויסקירכען, ובשנת תרנ"ד נתמנה לרב בטעשין.
הרב יהודא לייב לעווי (dr. lipot low, kanisza, papa, szegdin), רב בסעגעדין, בשנת ת"ר נתמנה לרב בקאניזשא, ובשנת תר"ו בפאפא, ובשנת תר"י כבר היה בסעגעדין ונפטר שם בשנת תרל"ו.
הרב ליכטענשטיין, רב בטאפיא סעלע.
הרב הנריק לאנגפעלדער רב בפוחאוו.
הרב יששכר בעריש לעווינשטיין רב בלבוב (למבברג). נולד בשנת תקפ"א לאביו ר' יצחק עוזר. בשנת תר"ו נתמנה לרב בליפטא סנט מיקולאש, ובשנת תרי"ז לבוטשאוויץ, ובשנת תרכ"ג נתמנה לרב בלבוב, נפטר בשנת תרמ"ט.
הרב לאווי (dr. lovy ferencz, nagy- atad), רב בנאגי אטאד, אחר כך עבר למארושוואשערהעלי.
הרב וואלף לעססער (dr. wolf leszer, beilitz), רב בביאלא ביליטץ, הרב וואלף בן הג"ר הירש לעססער אבד"ק שטאגארד, בשנת תרל"ו היה כבר רב בביאלא ביליץ.
הרב ליכטנשטיין רב בדיאנדיאש (ignacz lichtenstein, gyogyos), שימש שם בשנת תר"ל.
אוסף מסמכים רבגוני ומעניין, חשוב לחקר תולדות יהודי הונגריה. כללית מצב טוב.
פתקה היסטורית מעניינת מאת הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין אל מר מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל: "לראש התנועה, לסמל הסבל, מר מנחם בגין, אפילו אל יתייאש מן הרחמים, על כבוד שמים אין לוותר, הכותב בדמע ובדם לבבי, המוקירו ומכבדו, אריה לוין".
הפתקה אינה מתוארכת ואין ידוע באלו נסיבות נכתבה. היא נכתבה ברמזים, אך ככל הנראה השאלה שעמדה על הפרק הייתה כבדת משקל. רבי אריה רומז לכך במילים "אפילו אל יתייאש מן הרחמים", הוא משאיר רווח לאחר המילה "אפילו" ברמזו להמשך מאמר הגמרא (מסכת ברכות דף י, א): "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם".
הצדיק רבי אריה לוין [תרמ"ה–תשכ"ט], מדמויות הפאר של ירושלים. גאון עצום בכל חלקי התורה ואב רחום לכל נדכה. נודע כרבם של אסירי המחתרות בתקופת המנדט הבריטי, בהיותו נוהג ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא ולעודד את רוחם. בעת ביקורו אצל אסירי המחתרות היה רבי אריה מבריח בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. הוא היה קשור במיוחד לעולי הגרדום אותם ביקר לפני הוצאתם להורג.
[1] דף נייר. 9X10 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבי אריה לוין. מצב טוב. קרעים בשולים הלבנים, ללא פגיעת טקסט.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
