קונטרס ארוך במיוחד (56 עמודים!!) בכתב ידו של הגאון האדיר רבי יוסף חיים מבגדד, בעל ה'בן איש חי', – דרשה שדרש לרגל יום ה'יאר-צייט" של אביו הגאון רבי אליהו חיים, בתאריך ז' אלול שנת תרס"ב. דרשה מפולפלת הבנויה ומיוסדת על פני כל שטחי התורה – פשט, קבלה, עיון ודרוש, בבקיאותו המפליאה ובגאונותו האדירה.
לא נדפס!!
הדרשה עוסקת בביאור מאמר חז"ל "מי שיש לו משלו [היינו מצוות וזכויות] – אני נותן לו מאוצרות הראשונים. ומי שאין לו משלו – אני נותן לו מאוצר זה הגדול, שהוא
אוצר של מתנת חנם" .
ומביא את קושייתו של ה'ערבי נחל' – והרי מקובלנו "מי שטרח בערב שבת, הוא יאכל בשבת"? ומביא מספר תירוצים, ובראשם נציין תירוץ מפליא, שכאשר אדם עשיר תומך בעני,
העשיר מקבל את זכויות העני, ואילו העני עצמו, מקבל בעולם הבא מ'אוצר של מתנם חינם'!
בראש כתב היד נכתב
'דרוש שדרשתי בס"ד ביום [ז'] אלול יום נ' למנוח[ת] עט"ר הרב מור אבי זצ"ל, יקובל ברצון אכי"ר' .
בסיום הדרשה נכתב
'א-ל שד-י יהיה בעזרתינו, וישמרינו ויעזרינו, אכי"ר'.
רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[56] עמודים כתובים. [30] דפי מחברת משובצת. כתיבה אוטוגראפית אופיינית עם תיקונים, מחיקות והוספות.
מצב טוב-טוב מאוד. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. קרעים וחסרונות של מספר אותיות בדף הראשון. מריחות דיו. הדבקות. כתמי זמן. דפים מנותקים. לא כרוך.
שני עמודים בענייני קבלה ושמירה ממזיקים – שחלקם לא נדפס מעולם – כולם בכתב יד קודשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי תימן ושעל פי המסורת התימנית המפורסמת היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל. כתב היד הינו מתוך המהדורה הראשונה שלא נדפסה מעולם של ספרו 'חמדת ימים'. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך.
כתב היד שלפנינו הינו מתוך ספרו הנודע של הרש"ש על התורה 'חמדת ימים' – פרשות בא ובשלח, ולמרות שכתב היד ערוך בעיצוב טיפוגרפי מושלם ומוכן לדפוס, כולל הביאור 'ת"ט' [תוספת טעם] בצדי העמודים, בכל זאת מופיעים בו קטעים שלמים שלא נדפסו בספר (ראה צילום מצורף). כנראה שלפנינו דף נדיר מתוך ה'מהדורא קמא' לספרו חמדת ימים. אותה סיים הרש"ש לכתוב בשנת ה'ת"ו [1646] והיא לא נדפסה מעולם (הנוסח שנדפס בסופו של דבר הינו מתוך ה'מהדורא בתרא' של כתב היד אותה כתב הרש"ש בשנים מאוחרות יותר; ראה 'קובץ מאמרים' במלאת 350 שנה להולדתו, בהוצאת הועד הכללי לקהילת התימנים, ירושלים תשל"ב, עמ' י'). לפנינו כנראה דף נדיר מתוך אותה המהדורה הראשונה, שלא נדפסה מעולם, ושהייתה ידועה עד היום רק על פי המסורת!
כתב היד שלפנינו עוסק בין היתר בהגנה מכל סוגי הקליפות והמקטרגים שניסו למנוע מבני ישראל לצאת מטומאת מצרים: קליפות ה'כלב' ו'הנחש' האף וה'חימה' וקליפת 'שבתאי' שרו של המדבר, ובדרכי ההתגוננות של בני ישראל מפניהם. כך שמלבד ערכו ההיסטורי והתגליות החשובות שבו, יכול כתב היד לשמש כקמיע עצמתי להגנה בכח השמות הכתובים בו בכתב יד קדשו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש.
ה מקובל האלוקי רבינו שלום שבזי – הרש"ש [שע"ט-תנ"ה], מכונה בפי יהודי תימן "אבא שָׁלֵם שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך…". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש"ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
[2] עמ', 21X15 ס"מ בקירוב. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב-טוב מאוד.
– – – "דר"ל – דהקללה הבאה ע"י שם א-להים שהוא דין, היא עצמה הייתה ברכה מפני שלא היה יכול לגמור שם א-להים שהוא דין, והיה אומר רק תיבת א-ל שהוא רחמים ומתברכים…" – – –
חידושים עמוקים על דרך הקבלה על פרשת בלק, בכתב-יד קדשו של הגאון והמקובל רבי יעקב חיים סופר מחבר הספר ההלכתי הנודע 'כף החיים'.
בפרשת בלק כידוע מופיעות הברכות שבירך בלעם בעל כרחו את עם ישראל, במקום לקללם. כתב היד עוסק בין היתר בביאורם של הברכות, וכך מופיעות לפנינו עשרות ברכות ושמות הקודש בכתב יד קדשו של מרן ה'כף החיים' .
הגאון והמקובל רבי יעקב חיים סופר [תרכ"ז – תרצ"ט] , פוסק הלכה ומקובל. נולד בבגדאד ונסמך להוראה על ידי ראש גולת בבל בעל ה'בן איש חי'. עלה ארצה בשנת תרס"ד, כאן הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, והיה תלמיד חבר לרבי חיים שאול הכהן דוויק. את חיבוריו כתב בעליית בית הכנסת "שושנים לדוד" לדוד, שם שהה רוב שעות היממה. חיבור הנודע 'כף החיים' הוא חיבור גדול על שלחן ערוך אורח חיים כעין ה'משנה ברורה'.
[18] עמודים כתובים, [9] דפים כתובים משני צידיהם. 13.5X21 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית עם תיקונים, הגהות ומחיקות.
מצב בינוני-טוב. חסרון בפינה הימנית העליונה עם פגיעה מספר אותיות בשלושה דפים. כתמי זמן. קרעים זעירים. הדפים עברו חיזוק מקצועי ומילוי נייר.
מכתב מרבי רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד' עם ברכות לכתיבה וחתימה טובה. קרסו-בזאר, תרנ"ג [1893].
המכתב נשלח לרבי חיים יעקב נפתלי מווארשא, ובו הוא כותב שעל פי פקודת הרופאים הוא נסע מביתו, וכששב ראה עשרות מכתבים שקיבל. הוא מודה על ששלח לו את הספר יעלת חן להרא"ל צינץ שהוא הוציא לאור [ווארשא, תרנ"ב] ומברך אותו שלל ברכות.
רבי חיים חזקיהו מדיני [תקצ"ג-תרס"ה ], מגדולי האחרונים. אב"ד קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים, ולאחר מכן אב"ד חברון. מכונה לרוב 'השדי חמד' על שם סדרת ספריו הנודעת. הוסמך להוראה בגיל 13 שנה. בגיל צעיר נשא אשה ובחופתו השתתפו כל גדולי הדור. שמו הלך למרחוק, ומכל העולם פנו אליו בשאלות.
רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג [תר"י-תר"צ] , 'הצדיק מווארשא' מגדולי המוצי"ם בוארשא. תלמידם של הגר"י סלנטר וה"בית הלוי". איש אמונם של הנצי"ב מוולז'ין וה"חפץ חיים". רבי אלחנן וסרמן היה מקפיד לכנותו "הגאון הצדיק". עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה. נכדו הוא המשפיע המפורסם הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג ראש חבורת 'נחלת יעקב'.
[1] גלויות דואר, 14X9 ס"מ. כתיבת סופר וחתימת יד קדשו של ה'שדי חמד'.
מצב טוב מאוד.
דף גדול – רישום הסכם ממוני בין בעל לאשתו, עם פירוט הסכומים. תשי"ב 1951.
על המסמך חתומים שני דיינים, ואליהם הצטרף בחתימת יד-קדשו, המקובל המופלא, צדיק יסוד עולם רבי מאיר אבוחצירא, המוכר בכינויו "בבא מאיר ".
רבי מאיר שלום אביחצירא – מחכמי וצדיקי מרוקו. נולד בשנת תרע"ז. רב במדלת-מרוקו (בהוראת אביו), ובארפוד בשנת תשי"א במקום אביו ה'בבא סאלי' שעלה לארץ. דחה הצעות רבנות ממקומות שונים. עלה לארץ והתישב באשדוד. נקרא בשם ה'בבא מאיר' ורבים היו משחרים לפתחו. בניו – רבי אלעזר, רבי דוד, רבי רפאל, רבי יקותיאל ורבי ישועה רחמים. נפטר בחיי אביו בשנת תשל"ג. מכתבים וכתבים של ה'בבא מאיר' נדירים ביותר היות וחיבוריו בכת"י – אבדו (רובם שרף בעצמו).
[1] דף נייר משובץ, כתוב משני צידיו. 27 ס"מ. מעבר לדף רישום נוסף, בחתימת שני הדיינים.
מצב טוב-בינוני. כתמי זמן. מספר נקבי עש
[2] עמ' עמוסים בברכות ופסוקי פרנסה ורפואה, בכתב יד קדשו של הארי הח"י, רבינו יוסף חיים מבגדד בעל ה'בן איש חי'. הדרוש העוסק בפסוק "להנחיל אוהבי יש" מכיל פסוקים וברכות נדירות לרפואה ולפרנסה, בעצם כתב יד קדשו של ה'בן איש חי', המפורסם כקמיע לשמירה והצלחה. נדיר ומקודש.
הדרוש נסוב כאמור על הפסוק "להנחיל אוהבי יש" (יש = ש"י – 310 עולמות, המסמלים את השפע הגשמי והרוחני אותו עתידים לקבל אוהבי ה'). הבן איש חי בכתב היד שלפנינו דורש את הפסוק בהקשר לרפואה: "על פי מה שכתבו המקובלים ז"ל… והוא דוגמת מה שכתב רבינו האר"י ז"ל על פסוק 'ה' יסעדנו על ערש דווי'… שיתקיים 'ממכותיך ארפאך'… יהיה צרי לישראל'…"! וה'בן איש חי מסיים את הקטע בפסוק בו התחיל (להנחיל אוהבי יש) "ונמצא רפואת ישראל והצלחתם תלויה בשתי אותיות 'יש' ".
כתבי ידו של ה'בן איש חי' שימשו את יהדות המזרח בכלל ואת יוצאי בבל בפרט, כקמיע מומחה, בדוק ומנוסה לרפואה, לפרנסה ולשמירה. על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו העוסק כולו בדרושים קבליים בענייני רפואה, פרנסה והצלחה עם כל פסוקי הרפואה הנ"ל ודברי קדשו של הבן איש חי "ונמצא רפואת ישראל והצלחתם תלויה בשתי אותיות 'יש' ", וודאי שיהווה סגולה ושמירה למי שיזכה להחזיקו ברשותו!
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט], בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ'. 13.5X10.5 ס"מ. 22 שורות. הכל בכי"ק הבן איש חי. נתון בכריכת עור חדשה מפוארת.
מצב טוב מאד.
כתב יד ספר המדות לרבי נחמן מברסלב, קונטרס שמות הצדיקים וקיצור ליקוטי מוהר"ן, ופיוטים. כתב יד מזרחי [ארם צובא? 1850 בערך].
מפרט: [1] קצה [1] דף, 13X9 ס"מ.
רקע: ספרי רבי נחמן מברסלב היו נפוצים מאד במזרח אירופה, אולם לא היו ידועים בארצות המזרח. וכך בעוד שבארצות מזרח אירופה נדפסו עשרות ספרים ומהדורות של ספרי רבי נחמן מברסלב, בארצות המזרח לא נדפס אף לא ספר אחד.
מאפיינים ייחודיים: לפנינו כתב יד שנכתב בארם צובא, והוא העתקה בכתב יד מזרחי של ספרו של רבי נחמן מברסלב. רבי נתן שטרנהארץ מברסלב תלמידו הנודע של רבי נחמן ומי שהפיץ את תורתו בכתב ובעל פה, נסע לארץ ישראל בשנת תקפ"ב, ובדרכו שהה בקהילות של יהודי המזרח. כנראה שהכתב יד שלפנינו הועתק מעותק של ספר שהפיץ רבי נתן באחת הקהילות של יהודי המזרח. לפנינו כתב יד ייחודי של חיבור של חסידות ברסלב, בארצות המזרח. חתימות בעלים: הצעיר אברהם יוסף ח' אברהם [יתכון והוא הכותב?] הצעיר יוסף רחמים… ואני גואל אחרון שמ"ש ס"ט, הצעיר שלמה עבאד שלמה משה תוונה ס"ט [רבי שלמה בן עאבד תווינה, רבה ומנהיגה של יהודות בבל שבכלכותא, נולד בגדאד בשנת תרט"ז, והיגר להודו בשנת תר"ם ונפטר בשנת תרע"ג. חיבר ספרים רבים].
מקור: אוסף משפחת ששון, כתב יד מס' 1300. מדבקה בצד הכריכה הפנימית, עם הקדשה עצמית במכונת כתיבה: ספר המדות הזה ניתן לי במתנה, מאת ידידי האדון הנכבד בנן של קדושים הרב הקובל הא-להי א' שמעון אגאסי ז"ל, מר עזרא ציון אגאסי.
מצב: טוב, מעט כתמי זמן. כריכת עור מקורית משופשפת.
חיבור גדול בכתב יד המכיל עשרות דרושים על דרך הקבלה. סוריה? המאה ה 18.
מפרט: כ 255 עמ' כתובים. 21X15 ס"מ. כתיבה מזרחית עם שומר דף. דפים בודדים חסרים.
תוכן: חיבור שלם ובו דרושים על דרך הקבלה מן התנ"כ וכן זהר ותיקוני הזהר. חידושי המחבר וכן איזכורים של דברי רבותיו וחבריו. בראש כתב-היד תחת הכותרת "ותשב בפתח עינים" נכתבה התחלת תוכן עניינים בכתיבה תימנית מהמאה ה 19. כותב זה מציין בין דפי הספר מראי מקומות. זהות הכותב לא הובררה אך ניכר שהיה בקיא ורגיל במכמני תורת הסוד.
מצב: טוב. כתמי זמן. דפים בודדים מנותקים. מעט נקבי עש. כריכת עור עתיקה.
פנקס חידושים על פרשיות השבוע, מלוקטים מספרים שונים. מאה ה 19-18.
מפרט: 107 דף, נייר. 16X10 ס"מ. כתיבה מזרחית קטנה צפופה אך מסודרת. בתחילתו חתימת הבעלים אליעזר בן אברהם ששון.
מצב: מצב בינוני-טוב, כריכה קדמית מפורקת, מעט דפים מנותקים, כתמים. כריכת עור עתיקה בלויה.
ספר שאלות ותשובות בכתב יד. אוטוגרף הרב יבי"ן. על חלק אורח חיים. מרוקו, המאה ה 19-18.
מפרט: [78] דף נייר, מהם כ 64 עמ' כתובים. 20X30 ס"מ. כתיבה מערבית (מרוקאית). מחיקות ותיקונים.
תוכן: מחולק על פי נושאים: הנהגת האדם בבוקר, הלכות ציצית, תפילין, הלכות ברכות, קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון, שבת ויום טוב ועוד. ישנם דפים ריקים בנושאים מסוימים שטרם הספיק המחבר לכתוב עליהם. במספר תשובות מסיים הכותב בראשי תיבות יבי"ן. קרוב לודאי שמדובר מאחד מרבני משפחת בירדוגו שחי בסוף המאה ה 18 ובמאה ה 19. לפי מיטב ידיעתינו חיבור זה לא נדפס.
מצב: מצב בינוני. שני דפים חתוכים לאורכם ללא פגיעה בטקסט, מעט נקבי עש הפוגעים בטקסט. כתמי זמן. כתב דהוי בחלק מהמקומות. כרוך בכריכה חדשה.
העתקה בכתב יד מתוך הספר 'פרי מגדים' מאת רבי שמואל בן אלכסנדר, ובו מפתח ערכים לשלחן ערוך חושן משפט, המסודרים על פי סדר א"ב. המאה ה 18.
מפרט: קמד דף, נייר. 10X15 ס"מ. כתיבה מזרחית.
מאפיינים מיוחדים: בראש כתב אחד הבעלים: "ספר פרי מגדים מהגאון בעה"מ ס’ טורי זהב". ואחר כך נכתב: "שיח יצחק ב"ר מיכאל בדאהב הי"ו ס"ט הירושלמי: טעות ביד הכותב הנז"ל ואיננו להגאון בעל טורי זהב כי אם לכ"ר שמואל ב"ר אלכסנדר". רוב ספרייתו של הבעלים, הרב יצחק באהב, רב ואספן ספרים ומאות כתבי-יד בירושלים (נפטר 1947), נרכש על ידי הספריה הלאומית בירושלים.
פרי מגדים על שולחן ערוך חושן משפט: והיה כל מבקש מקום מקור כל דין בנקל ימצאנו… , מאת רבי שמואל בן אלכסנדר, יצא לאור במהדורה הראשונה בפרנקפורט דאדר, תנ"א [1691].
מצב: בינוני-לא טוב. נזקי עש. כתמים. כריכת עור מקורית עם סוגר עור אחד מקורי.
חלק מדרשה בכתב יד קדשו של ה'בן איש חי" גם בעניין גלגול נשמות.
מפרט: [8] עמ', נייר. 10X13 ס"מ. כתיבה ספרדית אופיינית עם מחיקות ותיקונים. כ 22-18 שורות בכל עמוד. הדרשה נדפסה בספרו שני אליהו חלק ראשון דרוש ז.
רקע: רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
מצב: טוב. כריכת עור מפוארת חדשה בתוך קופסה יעודית.
כתב יד של שאלות ותשובות "תקפו של יוסף" מאת יוסף בן עיוש אלמאליח, חלק א. מאה 19-18.
מפרט: [2], לז-קמד דף, נייר. 15X20 ס"מ. כתיבה מערבית (מרוקאית). חסר עד תשובה י"ד. בסוף כל תשובה נכתב שמו של המחבר ולעיתים אף שנת כתיבת התשובה. הספר נדפס בליוורנו תרט"ו [1855]. יתכן וכתב-יד זה הוא אוטוגרף המחבר שממנו נדפס הספר מאוחר יותר. בראש כתב היד נכרכו שני דפים בכתיבות שונות. בדף השני קינה על יוסף בן יהודה טולידאנו מאת יעקב ן' צור (נדפסה) ובדף השני תשובה בכתיבה שונה, שלא נכללה בספר תקפו של יוסף.
רבי יוסף ב"ר עיוש אלמליח , דיין ומורה צדק בסאלי וראבט, התמנה לאב"ד בשנת תקמ"ח [1788]. מחבר ספר "תוקפו של יוסף", ב' חלקים. נפטר ביום י"א באלול תקפ"ג [1823].
מצב: מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש בשולי הדפים האחרונים. כריכה חדשה.
כתב הקדש לטובת תלמוד תורה וישיבת עץ חיים, בחתימת רבי יעקב שאול אלישר – היש"א ברכה [ירושלים, תרנ"ג 1893].
מפרט: [1] דף, נייר. 21X27 ס"מ. חתימת יד רבי יעקב שאול אלישר וחותמתו הרשמית.
כתב הקדש מהאשה רחל בת ר' אליעזר שמקדישה את ביתה וחצרה לטובת תלמוד תורה וישיבת עץ חיים, לאחר חתימות שני עדים, הוסיף הראשון לציון, רבי יעקב שאול אלישר, בכתב ידו, בחתימתו האופיינית ובחותמתו הרשמית כחכם באשי, שהוא מאשר ומקיים את הכתוב למעלה. החותמת המופיעה על גבי כתב ההקדש שלפנינו הוכנה לרגל מינויו של רבי אלישר לחכם באשי, חודשים אחדים קודם לכך.
רקע : רבי יעקב שאול אלישר , שנודע בכינוי 'היש"א ברכה'. כיהן כאב בית הדין בירושלים ובתפקיד הראשון לציון. בשנת 1889 עמד בראש נציגות היישוב היהודי בירושלים בקבלת פני קיסר גרמניה וילהלם השני, יחד עם רבי שמואל סלנט ורבי אליהו מני, ואף קיבל ממנו עיטור. נפטר בשנת תרס"ו 1906. חיבר ספרים רבים שבשמותם ראשי התיבות של שמו אי"ש: שמחה לאי"ש, מעשה אי"ש, דרך אי"ש, דברי אי"ש, עולת אי"ש, שאל האי"ש, כבוד לאי"ש ופני אי"ש. על שמו שכונת גבעת שאול בירושלים.
מצב: מצב טוב. סימני קיפול, קרעים קצרים לאורך קווי הקיפול שאחד מהם פוגם מספר קטן של אותיות שכתב רבי אלישר מתחת לחתימתו.
קובץ בקשות ממרוקו, מסודר לפי הלחנים ("טבעים"), המעתיק אלעזר בר שלום לושקי. המאה ה 19-18.
מפרט : 126 דפים. נייר. 10X7 ס"מ. כתיבה מערבית (מרוקאית).
מאפיינים מיוחדים: בדף 51ב חתימת המעתיק "אלעזר בר שלום לושקי". בדף 125א: חתימת בעלים: יהודה בן יוסף צבאח". מעט ציורים.
מצב: בינוני. קרעים וכתמים. נקבי עש. כריכת עור ישנה, עם סוגרים שבורים.
תפלה לסנדק עם פיוט קרבן הקטרת על קלף. שער מאוייר. ראשית המאה ה 20.
מפרט: [6] דף. 12X9 ס"מ. כתיבת סופר נאה, אותיות סת"ם בנוסח ועליש משני צדי הקלף.
השער מאוייר ובמרכזו נכתב: "תפלה לסנדק עם פיוט קרבן הקטרת שכתבתי אני הצעיר מרדכי לוי ס"ט לתשוקת אהובי כמ"ר שי שמואל ישמעאל פסח יצ"ו". בדף האחרון פיוט "פטום הקטורת".
מצב: טוב מאוד, כריכת נייר שיש מקורית עם פגמים קלים.
כתב יד – מגילת שיר השירים, רות, וקהלת, עם תרגום ופירוש רש"י, הושענות וז' הקפות להושענא רבא, ופיוטים לשמחת תורה. תימן, המאה ה19-18.
בסיום מגילת קהלת חתם המעתיק: 'והכותב קל הקלים, ועפר רגלי החכמי', משה ן' סעדיא. והמוצא טעות ידין אותי לכ"ז…'
בין דפי הספר נטמנו מספר דפים בכתב יד, בנושאים שונים.
כ [166] דף נייר. כתיבת סופר נאה משני הצדדים. 15.5 ס"מ.
מצב טוב. נייר עבה. כתמי זמן. בלאי ופגיעות קלות בשוליים.
כריכה פשוטה, לא מקורית.
כתב-יד ארוך, המתפרש על פני שני עמודים גדולים (כ-1800 מילים). כולו בכתב יד קדשו של הארי מבבל, הגאון הקדוש רבי יהודה פתייה. אוטוגרף מתוך חיבורו הקבלי החשוב 'בית לחם יהודא'. [בגדד], יום א' כ"ה ניסן בשנת תרפ"ט [1929]. לפנינו העמודים הראשונים של כתב-היד [עמ' א' וב'] ולכן הם כוללים גם את תאריך הכתיבה ואת הכותרת.
כתב היד שלפנינו כולל את שער כ"ו – שער הצלם פרק א', (המאמר הראשון בחלקו השני של הספר, שנדפס בחיי המחבר בשנת תרצ"ט. חלק א' נדפס בשנת תרצ"ו). לא נערכה השוואה דקדקנית בין כתב היד לנוסח הנדפס, אך ארבע שורות מכתב היד נמחקו בהעברת קו, והן לא נדפסו בספר.
ידוע ומפורסם מפי ספרים וסופרים, כי כתבי ידיהם של גדולי ישראל – בכל הנושאים – היוו לאורך כל הדורות קמיעות לשמירה ולהצלחה. על אחת כמה וכמה כתב יד קדשו של גדול מקובלי דורו שנודע בשימושו הנרחב בקבלה מעשית ובכתיבת קמיעות (כמופיע בספריו בהרחבה). וביתר שאת כתב היד הקבלי שלפנינו העוסק בסוד ה'צלם', הלא הוא הצל המלווה את האדם לאורך ימי חייו ולפיו ניתן לדעת בזמנים מסוימים (כמו בליל הושענא רבא) את העתידות, כמבואר בהרחבה ב'בית לחם יהודא'.
רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב] , מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מעשה שאירע – מנהג מסוים שמקורו מן הגויים שנתפשט בין נשות בגדד, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם הרב פתייה שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השנייה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש' 'אפיקי מים' 'יין הרקח' וספרים נוספים.
[2] עמ' גדולים, 20×32 ס"מ בקירוב. כתב זעיר וצפוף. כתיבת חצי-קולמוס אופיינית בדיו, עם הוספות מעטות בעיפרון. כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות, תיקונים, והוספות רבות.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. בלאי קל בשוליים, עם פגיעת טקסט בתיבות בודדות.
מצורף: תמליל כתב היד מתוך הספר 'בית לחם יהודא'.
14 תעודות נישואין של רבנות בעיר ירושלים, כולם בחתימת יד הרב שלום משאש.
רבי שלום משאש [תרס"ט-תשס"ג, 1909-2003] מגדולי הדיינים ופוסקי ההלכה בדור הקודם. משנת תשט"ו [1955] כהן כרבה הראשי ואב"ד של קזבלנקה [מרוקו], לאחר מכן היה לרבה הראשי של מרוקו כולה. בשנת תשל"ו [1976] עלה לעיר הקודש ירושלים וכיהן בה כרב ראשי וראש אבות בתי הדין. בין ספריו הנודעים: "מזרח שמ"ש, "בית שמש", שו"ת "שמש ומגן" ועוד.
מצב טוב.
'ספורי מעשיות' קדמונים בבוכרית יהודית בכתב יד. המאה ה 19. נדיר.
[120] עמ'. 21*14 ס"מ. כתיבה בוכרית יהודית באותיות עבריות מנוקדות.
בעמ' הראשון תוכן העניינים. כולל מעשה משה רבינו, עקידת יצחק, אליהו הנביא, אלדד הנביא וכדומה.
כריכת חצי עור מקורית בלויה. כתמי מים בשוליים, וכתמי זמן. מצב טוב.
* ספר השירות על פי מנהג של קהל קדוש קוג'ין. קובץ שירים גדול הכולל קרוב למאתיים שירים הנאמרים בתפילות במועדים כפי מנהג יהודי קוצ'ין. קוג'ין, תשכ"ב [1962].
כתב יד סופר, נאה, מנוקד, עם שער נאה ומפתח נרחב. הפיוטים לא נחקרו כראוי. חלק מהפיוטים נדפסו בספר ארשת שפתינו (אשדוד, תש"ם 1980), בהוצאת בית הכנסת שומר ישראל של יהודי הודו.
פנקס כרוך. 250 עמודים, 17 ס"מ. נייר שורות.
* ברכות ופיוטים לפורים. ברכות המגילה, עם פיוטים כמנהג יהודי קוצי'ן.
הברכות והפיוטים באותיות מנוקדות. לחלק מהפיוטים נכתב תרגום הודי. הפיוטים לא נחקרו כראוי.
כ 20 עמ' כתובים. 17 ס"מ.
מצב כללי טוב.
דברי ימי ישראל, מתקופת התלמוד בערך. מכיל תולדות החכמים ומעשיות. כתב יד בלאדינו.
כ 100 עמ'. 20*15 ס"מ.
בין דפי כתב היד נמצא צרור ניירות בנושאים שונים, ביניהם נוסח מצבה, ודף עדות הנוגע לחברא קדישא מק"ק גאלאטה, קהילה הסמוכה לקושטא, וכנראה שמשם מוצאו של כתב יד זה. כתב היד לא נבדק.
מצב טוב.
– – – "וכפי שיעור הכוונה, כך יגדל רוחניות המצוה ותעלה מעלה מעלה…" – – – (מתוך כתב-היד שלפנינו).
חידושים עמוקים על דרך הקבלה על פרשת 'טהרות' – היא פרשת מצורע, בכתב-יד קדשו של הגאון והמקובל רבי יעקב חיים סופר מחבר הספר ההלכתי הנודע 'כף החיים'.
הגאון והמקובל רבי יעקב חיים סופר [תרכ"ז – תרצ"ט], פוסק הלכה ומקובל. נולד בבגדאד ונסמך להוראה על ידי ראש גולת בבל בעל ה'בן איש חי'. עלה ארצה בשנת תרס"ד, כאן הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, והיה תלמיד חבר לרבי חיים שאול הכהן דוויק. את חיבוריו כתב בעליית בית הכנסת "שושנים לדוד" לדוד, שם שהה רוב שעות היממה. חיבור הנודע 'כף החיים' הוא חיבור גדול על שלחן ערוך אורח חיים כעין ה'משנה ברורה'.
[5] דפים, מתוכם 7 עמ' כתובים. 22.5 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית, עם הוספות, תיקונים ומחיקות.
מצב טוב-טוב מאוד.
מחזור לשלש רגלים עם הוראות וקטעים מתורגמים לשפת לאדינו ע"י העורך. הביא לדפוס ישראל בן חיים מבלגראד. וינה, תקצ"ו [1836].
204 דף, 18 ס"מ.
בראש המחזור כרוכים כעשרים עמודים ובהם פיוטים שונים בכתב יד.
פגוע בדפים בודדים, מלבד זה במצב טוב.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
