כתב-יד ארוך, המתפרש על פני שני עמודים גדולים (כ-1800 מילים). כולו בכתב יד קדשו של הארי מבבל, הגאון הקדוש רבי יהודה פתייה. אוטוגרף מתוך חיבורו הקבלי החשוב 'בית לחם יהודא'. [בגדד], יום א' כ"ה ניסן בשנת תרפ"ט [1929]. לפנינו העמודים הראשונים של כתב-היד [עמ' א' וב'] ולכן הם כוללים גם את תאריך הכתיבה ואת הכותרת.
כתב היד שלפנינו כולל את שער כ"ו – שער הצלם פרק א', (המאמר הראשון בחלקו השני של הספר, שנדפס בחיי המחבר בשנת תרצ"ט. חלק א' נדפס בשנת תרצ"ו). לא נערכה השוואה דקדקנית בין כתב היד לנוסח הנדפס, אך ארבע שורות מכתב היד נמחקו בהעברת קו, והן לא נדפסו בספר.
ידוע ומפורסם מפי ספרים וסופרים, כי כתבי ידיהם של גדולי ישראל – בכל הנושאים – היוו לאורך כל הדורות קמיעות לשמירה ולהצלחה. על אחת כמה וכמה כתב יד קדשו של גדול מקובלי דורו שנודע בשימושו הנרחב בקבלה מעשית ובכתיבת קמיעות (כמופיע בספריו בהרחבה). וביתר שאת כתב היד הקבלי שלפנינו העוסק בסוד ה'צלם', הלא הוא הצל המלווה את האדם לאורך ימי חייו ולפיו ניתן לדעת בזמנים מסוימים (כמו בליל הושענא רבא) את העתידות, כמבואר בהרחבה ב'בית לחם יהודא'.
רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב] , מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מעשה שאירע – מנהג מסוים שמקורו מן הגויים שנתפשט בין נשות בגדד, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם הרב פתייה שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השנייה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש' 'אפיקי מים' 'יין הרקח' וספרים נוספים.
[2] עמ' גדולים, 20×32 ס"מ בקירוב. כתב זעיר וצפוף. כתיבת חצי-קולמוס אופיינית בדיו, עם הוספות מעטות בעיפרון. כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות, תיקונים, והוספות רבות.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. בלאי קל בשוליים, עם פגיעת טקסט בתיבות בודדות.
מצורף: תמליל כתב היד מתוך הספר 'בית לחם יהודא'.