קונטרס ארוך במיוחד (56 עמודים!!) בכתב ידו של הגאון האדיר רבי יוסף חיים מבגדד, בעל ה'בן איש חי', – דרשה שדרש לרגל יום ה'יאר-צייט" של אביו הגאון רבי אליהו חיים, בתאריך ז' אלול שנת תרס"ב. דרשה מפולפלת הבנויה ומיוסדת על פני כל שטחי התורה – פשט, קבלה, עיון ודרוש, בבקיאותו המפליאה ובגאונותו האדירה.
לא נדפס!!
הדרשה עוסקת בביאור מאמר חז"ל "מי שיש לו משלו [היינו מצוות וזכויות] – אני נותן לו מאוצרות הראשונים. ומי שאין לו משלו – אני נותן לו מאוצר זה הגדול, שהוא
אוצר של מתנת חנם" .
ומביא את קושייתו של ה'ערבי נחל' – והרי מקובלנו "מי שטרח בערב שבת, הוא יאכל בשבת"? ומביא מספר תירוצים, ובראשם נציין תירוץ מפליא, שכאשר אדם עשיר תומך בעני,
העשיר מקבל את זכויות העני, ואילו העני עצמו, מקבל בעולם הבא מ'אוצר של מתנם חינם'!
בראש כתב היד נכתב
'דרוש שדרשתי בס"ד ביום [ז'] אלול יום נ' למנוח[ת] עט"ר הרב מור אבי זצ"ל, יקובל ברצון אכי"ר' .
בסיום הדרשה נכתב
'א-ל שד-י יהיה בעזרתינו, וישמרינו ויעזרינו, אכי"ר'.
רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[56] עמודים כתובים. [30] דפי מחברת משובצת. כתיבה אוטוגראפית אופיינית עם תיקונים, מחיקות והוספות.
מצב טוב-טוב מאוד. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. קרעים וחסרונות של מספר אותיות בדף הראשון. מריחות דיו. הדבקות. כתמי זמן. דפים מנותקים. לא כרוך.