"וכן מובטחני בכחו הקדוש שכל מי שיקנה הסה"ק של מרן הקדוש בוודאי
כוחו יגן עליו בזה ובנא ויהי' לו לשמירה מעולה ולהניח ברכה בתוך ביתו"
(הסכמת האמרי יוסף מספינקא)
* ספר ליקוטי תורה והש"ס – דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב – מגדולי האדמו"רים בדורו. שלשה חלקים בשלושה כרכים: ויקרא, במדבר, דברים. מונקאשט – לעמברג – סיגעט, תרמ"ו – תרנ"ב [1892]. מהדורות ראשונות.
* ספר לקוטי מהרי"א – חידושים בדרך החסידות על ילקוט שמעוני. מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים (שני השערים נכרכו בתחילת הספר). חלק א: על נביאים, חלק ב: על כתובים. לעמבערג, תר"נ [1890]. מהדורה ראשונה.
בספר ליקוטי תורה והש"ס – ויקרא, מופיעה הקדמה מאת תלמידו הגדול של המחבר, האדמו"ר בעל ה'אמרי יוסף' מספינקא, הכותב בין הדברים על הסגולה שבחזקת הספר בבית
"וכן מובטחני בכחו הקדוש שכל מי שיקנה הסה"ק של מרן הקדוש בוודאי כוחו יגן עליו בזה ובבא ויהי' לו לשמירה מעולה ולהניח ברכה בתוך ביתו"
המחבר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב [תקס"ה-תרל"ג], מגדולי האדמו"רים והמקובלים בדורו. האדמו"ר השני בשושלת זידיטשוב. כונה גם המהרי"א על שם ספרו שלפנינו ליקוטי מהרי"א. נולד לאביו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב, היה תלמידו המובהק של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב מייסדה של החסידות. בשנת תרט"ו החל לכהן באדמו"רות בהוראת רבי ישראל מרוז'ין. היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות ותחת הנהגתו התרחבה מאד החסידות. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י.
הסתופף בצילם של אבות החסידות, שהפליאו בשגב נשמתו ובגדולתו. הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב אמר עליו כי נשמה קדושה כשלו כבר לא היתה בעולם כמה מאות שנים. הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב שהתבטא עליו: "הוא יהיה לאור עולם". כשביקש לכהן כרב בעיירה קטנה סירבו הרה"ק רבי שלום מבעלז ורבי מאיר מפרימישלן לתת לו סמיכה, מאחר ודעתם הייתה שתפקידו להיות אדמו"ר שינהיג אלפי חסידים.
בין תלמידיו היו גדולי האדמו"רים: ה"ייטב לב" מסיגט, רבי יהושע'לה מבעלז, רבי הרש'לה מליסקא, הדברי יחזקאל משיניווא, ה"היכל הברכה" מקומרנא, ה"אמרי יוסף" מספינקא שהקדמתו מופיעה לפנינו, רבי אליעזר צבי מקומרנא בעל "בן ביתי", ועוד. בשל העובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.
סטפנסקי חסידות, מס' 298.
ליקוטי תורה והש"ס – ויקרא: מונקאטש, תרמ"ו 1866. [4], קסח דף. חסר דפים קמה-קמח.
ליקוטי תורה והש"ס – במדבר: לעמברג, תרמ"ט 1889. [2], קנב דף.
ליקוטי תורה והש"ס – דברים: סיגעט, תרנ"ב 1892. [1], ר, [2] דף, ללא דפי ההקדמה, אך עם תוספת שני דפים בסוף עם שמות המתנדבים דמי קדימה 'פערנאמראנטען', הינם נדירים: אינם מוזכרים בביליוגרפיה של הספר העברי ואינם נמצאים בספריה הלאומית.
לקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לעמברג, תר"ן 1889- 1890. [1], נה דף, [2] נו דף, כ 20 ס"מ.
מצב כללי טוב. בכל הספרים חותמות המקובל רבי אשר אנשיל ברוין, סופר סת"ם מירושלים.