תורת האהל, חידושים על הש"ס. אסופת קונטרסים נדירים, מאת הגאון רבי משה יהושע יהודה ליב דיסקין ובהם גם מחידושיהם של רבי בנימין, אבי המחבר, ושל רבי יצחק ירוחם, בן המחבר. מהדורה יחידה. ירושלים, תרל"ח [1878]. העותק של רבה הנודע של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט.
הספר הינו אסופת חוברות מחידושי המהרי"ל דיסקין שנדפסו במשך שנת תרל"ח ולאחר מכן קובצו לכדי ספר. החוברות נדפסו (בדפוס ששון, ירושלים) ללא שערים וכך נכרכו. החוקרת ש. הלוי, בספרה 'מספרי ירושלים הראשונים' (ספר מס' 315), כותבת כי הספר מחזיק 24 דפים, וכך נרשם גם במפעל הביבליוגרפי.
הווריאנט הייחודי שלפנינו כולל מספר דפים גדול בהרבה.
בדף הפורזץ מופיע רישום בעלות מעניין בכתב ידו, בחתימתו ובחותמתו של הגרי"מ טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים, בו הוא מספר כי הספר ניתן במתנה ל"חותנו זקנו הגאון מו"ר ר' שמואל סלאנט שליט"א [זצ"ל]" רבה הנודע של ירושלים (ככל הנראה על-ידי המחבר). ייתכן שזו הסיבה שהעותק שלפנינו כולל דפים רבים נוספים שאינם מופיעים בעותקים האחרים.
להלן פירוט מדויק של החוברות:
חוברת א. ט"ו אדר א' תרל"ח. א-ד דף.
חוברת ב. ה' אדר ב תרל"ח. ה-ו דף.
חוברת ג. ר"ח ניסן תרל"ח. ז-י דף.
חוברת ד. ר"ח אייר תרל"ח. יא-יב דף.
חוברת ה. ר"ח סיון תרל"ח. יג-יו דף.
[חוברת ו?]. חידושים למסכת בבא בתרא. א-יו דף. ספירת דפים משובשת.
[חוברת ז?]. ליקוטים. כא-כד דף, חוברת זו נדפסה בדפוס סלומון.
כ 21 ס"מ. מצב טוב: הדפים והכריכה מנותקים חלקית. דף הראשון והפורזץ שלפניו מנותקים.
לוחות העיבור, חברם ויסדם… התוכן… רפאל הלוי מהאנאבר. טבלאות אסטרונומיות. שני חלקים בשערים נפרדים. ליידן-הנובר, תקט"ז-תקי"ז [1756-1757]. כתב וחתימת המחבר, עם הודעה בדפוס מהמחבר.
מאחורי השער הראשון חתם המחבר את שמו בכתיבת ידו. כמו כן, על דף הפורזץ הקדמי מודבק דף מודפס, כעין מודעה מהמחבר, עם הוספה בסוף [2 שורות] בכתב ידו. המחבר מודיע שכוונתו להדפיס ארבעה חלקים לספר והוא מפרט את תוכנם [החלק הראשון והשני הוא כפי שנדפסו והם לפנינו. ובדעתו היה לחבר ולהדפיס עוד שני חלקים]. לכן הוא מודיע לקוני החלק הראשון לבל ימהרו לכרוך את הספר אלא להמתין לכל החלקים שידפיס בהמשך (אמנם לבסוף נדפסו רק שני החלקים הראשונים שלפנינו). בסוף ההודעה מופיע כיתוב בכתב יד המחבר אודות מחירי הספרים.
בתחילת החלק השני כתב המחבר על תכניתו להדפיס חלק נוסף-חלק שלישי, אבל לא הזכיר חלק רביעי ולכן התוספת המודבקת.
רפאל לוי (הלוי) סגל מהנובר [1685-1779], היה מתמטיקאי ואסטרונום יהודי, מחבר "תכונת השמים". רפאל הלוי נולד בוייקרסהיים. התייתם בגיל צעיר מאביו, יעקב יוסף לוי. למד בישיבת פרנקפורט על נהר מיין, ואחר כך למד בכוחות עצמו מדעים ושפות. עבד כמנהל חשבונות אצל יהודי החצר וולף אופנהיימר בהנובר. אחר כך משך את תשומת לבו של לייבניץ, שהיה איש החצר בהנובר, והפך לתלמידו ובן-חסותו. בהמשך היה מורה לפילוסופיה, למתמטיקה ולאסטרונומיה.
חלק ראשון: לו עמ'; חלק שני לח עמ', [1] דף. 25 ס"מ. חתימות.
מצב טוב-טוב מאוד: כתמי זמן. כריכת עור עתיקה, מנותקת חלקית.
שדי חמד, שני חלקים בשערים נפרדים. מהדורה ראשונה של הספר ההלכתי המפורסם, מאת רבה הנודע של חברון הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני, מגדולי האחרונים, המכונה על שם ספרו שלפנינו 'בעל השדי חמד'. הקדשת המחבר בכתב יד קדשו!
מאחורי השער הראשון מדבקה מודפסת 'מזכרת אהבת דודים' עם הקדשת המחבר, בעותק שלפנינו נוספו [כ 7 שורות] בכתב יד קדשו של המחבר: שם המקבל, ושתי הערות בכתב יד על תוכן הספרים שנדפסו ומה עוד ישלח למקבל. עם חותמת המחבר כרבה של קרסו-בזאר.
החכ"ם רבי חיים חזקיהו מדיני [תקצ"ג-תרס"ה], מגדולי האחרונים. אב"ד קרסו-בזאר (בילוהירסק Bilohirsk שבחצי האי קרים), ולאחר מכן אב"ד חברון. מכונה לרוב 'השדי חמד' על שם ספרו שלפנינו. הוא הוסמך להוראה בגיל 13 שנה. בגיל צעיר נשא אשה ובחופתו השתתפו כל גדולי הדור. שמו הלך למרחוק, ומכל העולם פנו אליו בשאלות, וכך הוא כותב: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים". ספרו רחב היריעה שלפנינו נחשב ל'אנציקלופדיה הלכתית', וזכה לתפוצה רבה בקהילות ישראל.
כרך גדול כולל שני חלקים:
[חלק ב]: אסיפת דינים. חלק ראשון כולל אות א, ב, ג. [4], 3-7, 4-568 עמ’.
[חלק ג]: דברי חכמים. יבואו בו קלה סימנים משאלות ותשובות… מרבני וגאוני דורנו… 240 עמ’.
[2] כרכים, כ 33 ס"מ. חתימות.
מצב בינוני-טוב: השער הראשון ועוד כ-10 דפים עם קרעים כמעט ללא חיסרון בטקסט. כריכה קדמית וחלק מהדפים מנותקים.
ישועה בישראל, פירוש מקיף על הלכות קדוש החודש להרמב"ם. מאת רבי יהונתן במוהר"ר יוסף מק"ק ראזנאי. מהדורה יחידה. תיקונים והגהות כנראה בכתב יד המחבר.
הספר כולל את דברי הרמב"ם עם פירושי הרלב"ח והלבוש, ועליהם הפירוש הנרחב ישועה בישראל. לאורך הספר עשרות שרטוטים אסטרונומיים ובנוסף טבלאות של לוח מהלך המאורות לפי דעת הרמב"ם. בשער ציורי: משה, אהרן, דוד ויהונתן, על שם החכמים שהמחבר עסק בדבריהם ועל שם המחבר, יהונתן.
עותק מיוחד: לאורך כל דפי הספר עשרות רבות של תיקונים והגהות, ביניהן ארוכות. צורת התיקונים וסגנונם אופייניים להגהות מחברים על ספריהם כהכנה למהדורה נוספת. כנראה שלפנינו העותק של המחבר שתיקן והוסיף עליו!
המחבר רבי יהונתן מראזינאי [אוצר הרבנים 7495], מגדולי רבני ליטא, כתב הקדמה ארוכה בה הוא כותב גם על קורותיו והשתלשלות החיבור. בשנת ת"ע פרצה מגפת דבר בעירו, ובמשך שנה שלימה גר בשדה מחוץ לעיר בתוך סוכה עם משפחתו. הוא נדר שאם יינצל מן המגיפה יחבר ספר בתחום התכונה, ולאחר שניצל חיבר את ספרו זה שלפנינו. ולכן קרא לספר 'ישועה בישראל'.
[4], נח, [1] דף, עם דף ההשמטות והתיקונים שנכרך בסוף הספר. 30 ס"מ.
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. קרעים בשולי הדפים, ללא פגיעת טקסט משמעותית. שער מנותק עם פגיעה בשוליים ובפינה השמאלית התחתונה. כריכה פשוטה.
ספר עמודי גולה המוכר יותר בשמו 'סמ"ק' – ס'פר מ'צות ק'טן, מאת רבינו יצחק מקורביל מבעלי התוספות. לפנינו המהדורה הראשונה עם ההגהות והחידושים מאת רבי יהושע צייטלש. הסכמות רבני שקלאב וקאפוסט. בדף שאחרי השער חתימת רבי יוחנן הירץ ב"ר מרדכי שלנק, תלמיד החתם סופר.
מחבר ההגהות והחידושים רבי יהושע צייטלש משקלוב , תלמידו של בעל השאגת אריה. הוא עמד לימין הגר"א במחלוקתו עם החסידים, אך לצד זה נהג כבוד גדול באדמו"ר הזקן מליובאוויטש והם הוקירו זה את זה (ייתכן שזו הסיבה שהספר שלפנינו נדפס בקפוסט). מכל חיבוריו נדפס אך ורק הספר שלפנינו, יתר כתביו נשרפו בשריפה שפרצה באחוזתו ליד שקלוב.
רבי חיים יוחנן צבי הירץ שלנק , נולד בשנת תקע"ה לאביו רבי מרדכי שהיה יד ימינו של החתם סופר, הוא למד אצל החתם סופר, ולאחר נישואיו עם בת רבי דוד טעבלי ברלין, עלה לירושלים עם חותנו. לצד גדלותו בתורה היה ממייסדי מוסדות תורה וחסד בירושלים. הוא נפטר בשנת תרמ"ד ועל מצבתו נחרט: תלמיד הגאון החתם סופר ז"ל (ראה: מא"ז קינסטליכער, החתם סופר ותלמידיו קפח-קפט).
[4] ב, ד-ו, צג, נא, מ, לט-נח דף. 18 ס"מ. נייר ירקרק.
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. נקבי עש. פגם (שנוצר בהדפסה) בדף 3. שולים קצוצים בדפים האחרונים. כריכה מקורית, פגומה בקצוות.
* שאלות ותשובות דברי יעקב, מאת רבי יעקב שור הנודע כ'גאון מקיטוב'. קאלאמיא, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. בראש השער חותמת בעלות של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט.
בדף השער הערה ביוגרפית חשובה בכתב יד, תחת הכיתוב "הרב דק"ק דארנא והסביבות" מצוין "טעות במוכח וצ"ל 'לאדמיר' ".
רבי יעקב שור [תרי"ג-תרפ"ד], היה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. רבי יעקב היה תלמידו המובהק של בעל השואל ומשיב וגר בביתו שנים אחדות. הוא היה רב בכמה ערים ובהם לודמיר, והתפרסם כרבה של קיטוב, על שמה נקרא "הגאון מקיטוב". (ראה אודותיו באריכות: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד 78-67).
נד, נז-נח, נח-פ דף, 30 ס"מ.
כרוך עם:
* ספר ההשלמה לסדר נזיקין לרבינו משולם ב"ר משה ב"ר יהודה מבדריש, חלק ראשון. פריז, תרמ"ה [1885]. בראש השער חותמת בעלות של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט.
XIX עמ', נ דף. 30 ס"מ. העותק שלפנינו כולל רק את החלק על מסכת בבא קמא.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
מצב כללי טוב-טוב מאוד: נייר שברירי. מעט כתמי זמן. כריכה פשוטה.
מרכבת המשנה, חידושים על הרמב"ם מאת רבי אהרן אלפנדרי. מהדורה ראשונה. ספר לא מצוי. חתימת בעלים במרכז דף השער: "יאודה נבון ". וכן הקדשה ומספר הגהות בכתיבה מזרחית שתוכנן לא נבדק.
כפי הנראה החותם הוא הגאון הנודע רבי יהודה נבון בעל ספר 'קרית מלך רב' ובנו של בעל 'מחנה אפרים'. רבי יהודה נבון נהג לחתום את שמו יאודה בא' וכן נכתב גם בשער ספרו הנ"ל.
בראש הספר שער מצוייר, תחריט עץ עם דמויות משה ואהרן. מהשערים היפים ביותר שנדפסו באזמיר. בדף הפורזץ הקדשה בכתיבה מזרחית, וחותמות בעלות, וכן מספר הגהות בדפי הספר אף הן בכתיבה מזרחית.
המחבר רבי אהרן אלפנדרי [תס"א – תקל"ד], היה רב באזמיר ועלה לארץ ישראל והתיישב בחברון, החיד"א כתב שהוא זכה להכיר אותו בזקנותו בחברון, ונהנה מזיו אור תורתו וקדושתו, וכן שמע מפיו שהיה לו חיבור כל חלקי הרמב"ם ועוד, ונשרף. חיבר גם את הספר יד אהרן.
רבי יהודה נבון [תס"ז-תקכ"א], מחבר ספר קרית מלך רב. בנו של בעל מחנה אפרים, ורבו של המהרי"ט אלגזי. רבי יהודה היה ראש ישיבת דמשק אליעזר וכן עמד בראש בית הדין בירושלים והחיד"א היה אחד מחברי בית הדין. החיד"א מפליג בשבחו בכמה מקומות ומכנהו "הרב החסיד מופלג בחכמה ויראה, חסידא קדישא… מתנהג בחסידות" ואף נשא עליו הספד לאחר פטירתו [ראה: בניהו, החיד"א עמ' שמ"ז].
[1], קכב, [1] דף, 30 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב: כתמי זמן. תעלות עש. כריכה קדמית מנותקת.
ספרו הראשון של הגרעק"א!
תשובות רבי עקיבא איגר, ספר ראשון. מהדורה ראשונה. וארשא, תקצ"ה [1835]. לאורך דפי הספר הגהות רבות בכתב יד. עותק במצב נדיר. חסר 2 דף. לפנינו ספרו הראשון של רבי עקיבא איגר! נדפס בחיי הגרעק"א.
הספר נדפס בחיי המחבר. את הספר ערכו בניו רבי שלמה ורבי אברהם אחר שהפצירו בו שיאות להדפיס תשובותיו, והגרעק"א עצמו עבר בדקדוק על כל הספר וערך את 'לוח הטעות' שבסופו. בהקדמת הספר הדפיסו הבנים מכתבים שכתב רבי עקיבא איגר ובהם הוראות מפורטות בנוגע להדפסה: השמטת תארים, השמטת 'תלמידי' וגם להדפיס את הספר "על נייר יפה דיו שחור ואותיות נאותות, כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכוונה מתעוררת מתוך לימוד בספר נאה ומהודר".
בראש השער הקדשה עצמית: "[קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני…] מעזבון ה"ה הרב המאה"ג המנוח מו"ה אלי' אב"ד ור"מ ד[ק"ק] ליפנא". הלה הוא הגאון הנודע רבי אליהו לונטשיץ אב"ד ליפנא (מלפנים בגראבאווא; דאברין; לובראנץ). בעל ה'אגודת אזוב' כתב עליו "המאור הגדול… יצא ובא במניין גדולי ישראל המפורסמים… מרן עקיבא איגר ומרן שלמה זלמן בעל שו"ת וחי' חמדת שלמה". רבי אליהו לונטשיץ חיבר את הספרים: שירי זמרה (ווארשא, תרל"ו) ועוד חיבורים רבים בכתב יד (ראה: חכמי פולין, קמב).
[1], רכב דף, חסר דף קנג-קנד, כ 31 ס"מ. שני שערים. נייר משובח כבקשת המחבר.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 310.
מצב טוב מאוד: נקבי עש בודדים בדפים האחרונים .
קהלת יעקב, מכיל שלושה חיבורים העוסקים בכללי הש"ס והפוסקים, מסודרים על פי סדר א"ב. מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי, הביא לדפוס בנו – הרי"ט אלגאזי. מהדורה ראשונה. שאלוניקי, תקמ"ו [1786]. הקדשה מעניינת, חתימה והגהות רבות וארוכות.
בשער הספר הקדשה עצמית: "ספרא דנא הרי הוא נתון אלי במתנה גמורה לחלוטין מאת הגביר נבון ומעולה זה דודו יכה"ר רפאל חיים גאלימידי נר"ו יהי אלהיו עמו ויעל כיר"א". בתוך מסגרת השער חתימה בראשי תיבות "מג"ן". (יתכן שהחותם הוא רבי משה גאלנטי מדמשק בעל "ברך משה". נפטר תקס"ז. שידוע שהיה חותם את שמו "מג"ן"). לאורך דפי הספר כ-25 הערות, רובן הערות למדניות וארוכות, בכתיבה מזרחית מתקופת ההדפסה. הגהות משני כותבים חלקן חתומות.
רבי יעקב ישראל אלגאזי [ת"מ-תקט"ז], מרבני איזמיר, ומגדולי החכמים והמקובלים בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל והיה מראשיה. בין רבותיו היו רבי חיים אבולעפיה (בעל 'עץ החיים') ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל 'בתי כהונה'). שימש כראש ישיבת 'נוה שלום ברית אברהם' שבה למדו גדולי חכמי ירושלים, והיה חבר בבית דינו של הרב אליעזר נחום. החיד"א ספד לו. שימש כראשון לציון משנת תקט"ו [1756] ועד לפטירתו, ובנו הרי"ט אלגזי מילא את מקומו.
ריב דף, 29 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב: כתמי זמן. בלאי קל בשולי הדפים האחרונים עם פגיעה בתיבות בודדות. קרעים בשולי השער, חלקם משוקמים, עם פגיעה בשולי מסגרת השער וללא שום פגיעה בטקסט. חלק מההגהות קצוצות מעט.
צמד ספרי המהרי"ט – רבי יוסף בן משה מטראני. מהדורות ראשונות. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. חתימות בעלים (פעמיים): הגאון רבי "אליהו עניו" אב"ד קושטא, והגהות למדניות רבות בכתב יד, ביניהן הגהות ארוכות במיוחד.
* ספר שני משאלות ותשובות מהרב יוסף בן הרב משה מטראני ז"ל. מהדורה ראשונה. ויניציאה, ת"ה 1645.
מחולק לשלושה חלקים בשערים נפרדים. החלק הראשון: 'ספר שני משאלות ותשובות'. החלק השני: 'שאלות ותשובות לטור יורה דעה'. החלק השלישי: 'שאלות ותשובות לטור אבן העזר'. ללא החלק על חושן משפט.
לאורך כל חלקי הספר הגהות רבות, חלקן ארוכות, בכתיבה מזרחית (בשני כתבי יד שונים). כמו כן בשני מקומות בספר מופיעה חתימת בעלות אף היא בכתיבה מזרחית עתיקה: "אליהו עניו".
חכם אליהו עניו [נפטר בשנת תקצ"ב], רבה הראשי של קושטא, דיין וראש ישיבה. תלמיד רבי אליהו פאלומבו. חכם אליהו עניו חיבר את הספר 'דבר אליהו', נדפס יחד עם 'משנת רבי אליעזר' לתלמידו רבי אליעזר די טולידו.
[2], ז, [1]; [1], נו, [1]; [1], סא [צ"ל: עא], [1] דף. ללא החלק על חושן משפט. נייר איכותי. סטפנסקי, ספרי יסוד, 297.
מצב טוב: כתמי זמן ורטיבות. מעט נקבי עש. קרעים עם השלמת טקסט אמנותית בשער ובדף שאחריו. כריכת חצי עור ונייר שיש.
כרוך עם:
* חדושי גמרא להרב ר’ יוסף בן ר’ משה מטראני זלה"ה. מהדורה ראשונה. וינציאה, ת"ה 1645. עותק חסר. יש עד דף נט.
אסיפת זקנים [-שיטה מקובצת], על מסכת בבא בתרא ומסכת נזיר. מאת הגאון רבי בצלאל אשכנזי רבו של האר"י הקדוש. נדפס לראשונה מתוך כתב יד. ליוורנו, תקל"ד 1774. העותק של הגר"ח ברלין בן הנציב מוולוז'ין.
לפנינו המהדורה הראשונה של הספר המונומנטלי שיטה מקובצת, שהנו מספרי ה'אחרונים' החשובים ביותר, אם לא החשוב שביניהם. והיחס אליו בספרות התורנית הוא כאל אחד מספרי ה'ראשונים'. הדעה הרווחת היא, כי האר"י הקדוש, תלמידו של המחבר, הוא זה שערך את השיטה מקובצת. בעבר היה מקובל, שכפי שחתן ליום חתונתו מקבל במתנה ש"ס – כך חתן בר-מצווה היה מקבל במתנה את הספר 'שיטה מקובצת'.
המהדורה הראשונה שלפנינו מעוטרת בהסכמת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, שכתב בהיותו שליח חברון באיטליה.
בשער, בדף שאחריו ובדף האחרון [3] חותמות בעלות של הגאון רבי "חיים ברלין בהגאון אדמו"ר הנצי"ב זצ"ל לפנים רב במאסקווא וראב"ד ור"ש בואלאזין ועתה בירושלם עה"ק ת"ו". בין דפי הספר מספר הגהות בכתב יד.
הגאון רבי חיים ברלין [תקצ"ב-תרע"ג], בן הנצי"ב, שימש כרבה הראשי של מוסקבה, וכראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם – ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות'. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.
ב, צז דף, 34 ס"מ. סטפנסקי ספרי יסוד 62.
מצב טוב: חתימת בעלים נוספת . כתמי זמן. נקבי עש. חיזוק בנייר דבק לדף השער. כריכה פשוטה.
עת לכל חפץ, כארבע מאות שירים ופיוטים לכל מועדי השנה, להספדים ולשמחות, מאת המקובל רבי יעקב אבן צור – יעב"ץ, אב"ד פאס וגדול פוסקי מרוקו בדורו. נא אמון [-אלכסנדריה]. מהדורה יחידה. עותק מיוחד: מאחורי השער הקדשה ארוכה בלשון מליצית מאת רבי שלמה אבן צור, עם חותמתו.
הספר יצא לאור על ידי נכדו רבי שלמה ב"ר רפאל אבן צור ועל ידי רבי רפאל אהרן ו' שמעון רבה הראשי של קהיר. בתחילת הספר הקדמה היסטורית חשובה מאת אבי המו"ל רבי רפאל אבן צור שהיה רבה של פאס, והקדמה קצרה מאת רבי שלמה המו"ל. וכן הקדמה ארוכה מאת רבי רפאל אהרן ו' שמעון רבה של קהיר.
רבי יעקב ברבי ראובן אבן צור – יעב"ץ [תל"ג – תקי"ג], רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מגדולי חכמי מרוקו במאה ה-18. נתן הסכמה לספר חפץ ה' של בעל האור החיים. והחיד"א כתב שהיתה לו יד בקבלה מעשית.
רבי יעקב נולד במקנס. בילדותו למד תורה מאביו, רבי ראובן. בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין של רבי יהודה בן עטר בפאס, אז כתב את ספרו החשוב עט סופר המכיל נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם. לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי ולאחר פטירתו של רבי יהודה בן עטר ירש אותו רבי יעקב כאב בית הדין. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים מקרב רבני מרוקו באותה העת. התשובות שהופנו אליו קובצו על ידיו בספר בשם משפט וצדקה ביעקב. קברו בבית הקברות היהודי בעיר פאס הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודים המבקרים במרוקו. לפי דוד קורקוס אשר כתב את הערך על פאס באנציקלופדיה העברית, עם פטירתו של רבי יעקב אבן צור הגיע לקצו מעמד הבכורה לה זכתה קהילת יהודי פאס בקרב הקהילות היהודיות במרוקו. רבי יעקב סמך חמישה תלמידים: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו. יש המונים את רבי אפרים מונסינייגו כתלמיד החמישי שנסמך. לימים, נקראו חמשת הרבנים אלו "בית דין של חמש".
[1], יד, קיח, [1] דף, 21.5 ס"מ.
נדפס ונכרך עם:
צלצלי שמע. פיוטים מאת רבי משה אבן צור ועוד ממשפחת רבי יעקב אבן צור. אלכסנדריה. תרנ"ב [1892]. מהדורה יחידה.
עד, [1] דף, 21.5 ס"מ.
שני הספרים במצב טוב-טוב מאד: מעט כתמי זמן. נקב עש בודד.
שאילות דרב אחאי גאון, חלק ראשון, עם ביאור העמק שאלה מאת רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולאזין. ווילנא, תרכ"א 1861. מהדורתו הראשונה של הספר הלמדני הידוע. העותק של הגאון רבי מנחם נתן אוירבך נכד ה'אמרי בינה'. חתימות והגהות.
בדף הפורזץ ארבע חתימות בעלות של הגאון רבי מנחם נתן אוירבך. בדפי הספר שתי הגהות בכתב יד מתקופת הדפסת הספר, הגהה אחת עוסקת בחידושו של המחבר שמצות שמחת יום טוב דיה בשעה אחת בחג, ועל כך כתב המגיה: ח"ו מלומר כן… ומביא מדברי הגר"א שאמר ששמחת יום טוב קשה אצלו יותר מכל המצוות שהרי אסור לבטל השמחה אפילו לא לרגע אחד.
רבי מנחם נתן נטע אוירבך [תרי"ח – תר"צ] רב, ממייסדי הרבנות הראשית ומחבר ספרים תורניים. נולד לאביו רבי שלמה אוירבך בנו של ה'אמרי בינה', נסמך להוראה מרבי ישראל יהושע מקוטנא ומחתנו הרה"ג רבי חיים אלעזר וקס. שימש כרבה של שכונת רוחמה בירושלים, והיה מקובל על הציבורים השונים, גם החילונים. היה מרבה לערוך חופה וקידושין לחלוצים בוני הארץ, והיה מקרבם. רבי מנחם נתן נטע היה ממקורביו הגדולים של הרב קוק ועם זאת היה אף מחותנו של גדול מתנגדי הרב קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של העדה החרדית בירושלים. חיבר כ-50 ספרים, ביניהם: אורח נאמן, (בתוך ספר זה נדפס חיבורו של הרב קוק 'מצות ראיה'), זכות אבות, ענף אבות ועוד.
[1] ג-ז, קכג דף, ישנם עותקים עם קדם שער נוסף. 37 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. תעלת עש בודדת. מספר נקבים בדף הפורזץ. כריכה פשוטה, מנותקת חלקית.
קול מבש"ר, "מכיל ידיעות נכבדות ממציאות האיים הרחוקים, ומכל פרטי מקומות עשרת השבטים, ובני משה ע"ה החונים לפנים מנהר סמבטיון…" חיבור יחודי אודות מציאת עשרת השבטים. מאת המקובל רבי שמעון צבי הורוויץ (לידער). ירושלם, תרפ"ג [1923]. הקדשת המחבר בכתב יד.
לספר נלווה דף הקדשה מעניינת וארוכה [כ 20 שורות] בכתב יד קדשו של המחבר לרבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי ראש ישיבת עץ חיים.
רבי שמעון צבי הורוויץ [תר"ל-תש"ז], ממייסדי וראשי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה. נסע לאסיה בשליחות חכמי ירושלים לחפש את עשרת השבטים האבודים. המקובל הצדיק רבי שמעון צבי הורוויץ נולד בלידא, ובשנת תרמ"ז עלה לארץ הקודש ולמד בישיבת עץ חיים ובישיבת המקובלים בית אל. הוא היה כאמור ממייסדי ישיבת שער השמים – ישיבת המקובלים של יהודי אשכנז בירושלים ועמד בראשה יחד עם רבי חיים יהודה לייב אוירבך, נפטר ביום ב' דר"ה תש"ז במוצא שם נהג להתבודד ונקבר בהר הזיתים.
[16], 112, [1], 113-116, [5], 6 עמ’. 22 ס"מ. כולל הדפים באנגלית. שער מעטפת מודפס ובו שנת ההדפסה הנכונה.
מצב טוב.
ילקוט שמעוני, מדרש על עשרים וארבע ספרים שחבר רבינו שמעון ראש הדרשנים מק"ק ורנקבורט. שני כרכים. ונציה, שכ"ו [1566]. העותק של המקובל הגאון רבי חיים דוד עמאר בעל התפלה לדוד, מגדולי תלמידי האור החיים הקדוש. עשרות הגהות בכתב יד.
בדף השער מופיעה חתימת בעלות של המקובל הרה"ק רבי חיים דוד עמאר תלמידם של האור החיים והרש"ש, ועוד חתימות בעלות ספרדיות ואשכנזיות. לאורך כל שני הכרכים עשרות רבות של הגהות בכתב יד קדום, חלקן ארוכות, תוכנן לא נבדק לאשורו וייתכנו חידושים קבליים רבים (ידועים דברי הגר"א שספר הזוהר הוא ה'נגלה' שבתורת הסוד וספרי המדרשים הם ה'נסתר' שבתורת הסוד).
רבי חיים דוד ב"ר שמואל עמאר [נפטר בשנת תקל"ח], מגדולי תלמידו האור החיים. יש אומרים שעלה יחד עם רבו האור החיים מליוורנו לירושלים, ויש אומרים שעלה לפניו בשליחות רבו. לאחר פטירת האור החיים היה תלמידו של גדול המקובלים – הרש"ש, בישיבת 'בית אל'. חיבר ספר 'תפלה לדוד' על מאה ברכות (שאלוניקי תקל"ז). בהקדמת הספר מופיע "ואברך את ה' אשר יעצני, ושם חלקי מיושבי בית-המדרש של הרב המופלא, ר' חיים בן-עטר ז"ל". (ראה עוד: אוצר הרבנים 6296; ארזי הלבנון; פרומקין-תח"י; רוזניס-תורכיה-ה ).
חלק ראשון: קיד-שיג דף (חסר שער ודפים ב-קיג). חלק שני: ב-קסב דף (שער פגום, וחסרים 6 דפים בסוף).
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. נקבי עש. פגמים בשולי מספר דפים בודדים. כריכות פשוטות.
מעדני ארץ, הלכות שביעית. חלק א. ירושלם, תש"ד [1944]. בדף שלפני השער הקדשה חמה מאת המחבר הגרש"ז אוירבך אל הגרי"מ טיקוצ'ינסקי – ראש ישיבת 'עץ חיים', הישיבה בה למד הגרש"ז מילדותו המוקדמת ועד לבגרותו.
לפנינו אחד מספריו המוקדמים ביותר [ספרו השני] של פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך. ספרו זה שחיבר בהיותו אברך כבן 34 שנה, הקנה לו את פרסומו הגדול ועשהו לאוטוריטה בענייני מצוות התלויות בארץ ומאז ועד היום אין מי שעוסק בתחום שאינו נעזר בספר חשוב זה. הספר מלווה בהסכמותיהם החשובות של ענקי ירושלים שכבר אז עומדים על טיבו של האברך המחבר ומתנבאים על עתידו המזהיר.
רבי שלמה זלמן אויערבך [תר"ע-תשנ"ה], ראש ישיבת קול תורה ומגדולי פוסקי ההלכה של הדור האחרון. כונה פוסק הדור על שם פסיקותיו שהתקבלו ללא עוררין על ידי כל עם ישראל לכל פלגיו. כבר בהיותו בגיל צעיר הוציא את ספרו שלפנינו 'מעדני ארץ' העוסק במצוות התלויות בארץ, ומאז נחשב לאוטוריטה בתחום זה (יחד עם שאר מקצועות התורה). הגרש"ז התפרסם בצניעותו, בעדינותו ובמאור פניו. מעולם לא הסכים לשמש ברבנות רשמית. בהלווייתו השתתפו מאות אלפי אנשים.
[12], 296 עמ’, 32 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. נייר שברירי. דף הפורזץ מנותק. כריכה מקורית עם בלאי קל בשדרה.
קרבן חגיגה, דרשות וחידושים מאת רבי משה חאגיז. מהדורה ראשונה. ונציה, תס"ד [1704]. ככל הנראה העותק של הגאון רבי משה חיים ויינשטיין מתלמידי החתם סופר ומכותבי תורת רבו.
בדף הפורזץ חתימת בעלים מעניינת: "… הוא היקר במציאות ואינו בנמצא בעד א' זהב כסף… משה חיים וויינשטיין חו"ק פה האדהאז".
המחבר רבי משה גלנטי – הרב המג"ן [ש"ף-תמ"ט]
, היה הראשון לציון הראשון וראש רבני ירושלים במאה ה-17. חכם משה גלנטי התקבל כרבה של ארץ ישראל כולה, ולמעשה היה החכם הראשון שנשא בתואר 'הראשון לציון'. חכמי ירושלים אף תיקנו תקנה, שאיש בארץ ישראל לא יקרא בתואר 'רב' מלבדו.
רבי משה חיים ויינשטיין מהאדהאז [החתם סופר ותלמידיו: שע"ה]
, תלמיד החתם סופר. שרד בכתובים ממה שרשם מתורת רבו החתם סופר ועל כתביו סמכו המהדירים בדורות הבאים. בספר דרשות החתם סופר בהערת המהדיר הגרי"נ שטרן (דף רנז) מובא: "ומצאתי בס"ד בין המון קונטרסים מעזבון תלמיד של מרן הרבני מהור"ר משה חיים וויינשטיין ז"ל…"
נו דף. פגמים בדפים אחרונים. חתימת בעלים עתיקה בשער.
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. חיזוקים בנייר דבק. קרעים משוקמים בדפים האחרונים עם פגיעת טקסט בשולי הדפים. בלאי קל בפינת השער רחוק מהטקסט. כריכה פשוטה.
סדר זמנים, חיבור על ההלכות התלויות בזמן, מאת הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר שכונה בסילודין "פה שלישי להגר"א". בדף ד תיקון בכתב יד, יתכן בכתב יד המחבר. חותמת בעלים רבי אליהו משה לונאץ מפטרסון.
רבי יצחק אייזיק חבר [תקמ”ז-תרי”ג], כונה פה שלישי להגר"א, מאחר והוא
היה מגדולי תלמידיו של רבי מנחם מנדל שקלוב, שהיה מגדולי תלמידי הגר"א. רבי יצחק אייזיק העביר לדורות הבאים את תורתו של הגר"א. הוא כיהן כרב בקהילות בליטא: ביניהן פרוזנא, טיקטין, וסובאלק ועוד, וחיבר כמה ספרים בכמה מקצועות התורה. תלמידו רבי יצחק כהנא מספר בשמו שהוא עסק בתורת האר"י והגר"א שלושים שנה ברציפות: "אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל. עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" הוא משלב מתורת שלושתם. כמו הגר"א, הוא מפרש את כתבי האר"י בדרך משל, בדרכו של הרמח"ל. רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר בשם "מגן וצינה" שמטרתו להוכיח את אמיתות ספר הזוהר והקבלה.
לו דף, 20 ס”מ. נייר כחול.
מצב טוב מאד: כתמי זמן.
עטרת יוסף, חיבור בקבלה מאת רבי יוסף מליסקובה, נדפס מחדש על ידי הישיש רבי קיים קדיש הלוי, והמקובל רבי שמעון צבי הורוויץ (לידער), עם הוספות ממנו. ירושלים, דפוס פרומקין. הפרט בשער הוא 'ובא לציון גואל משיח בן דוד' – תרנ"ט [1899], וכך נרשם בספריה הלאומית. אולם באמת הספר נדפס בשנת תרס"ג, ואכן זהו התאריך המופיע בהסכמות החדשות על הספר מאת רבי חיים שאול דוויק הכהן, ורבי אברהם ענתיבי, וכן במאמר שפרסם רבי קיים קדיש בעיתון 'החבצלת' אלול תרס"ג, הוא כותב על כוונתו להוציא את הספר 'עטרת יוסף'.
בשער הספר חותמת המקובל המביא לדפוס, וחתימת הבעלים. בסוף הקדמת המגיה רבי שמעון הורוויץ, נוספו מספר מילים בכתב יד, ככל הנראה בכתב ידו של רבי שמעון הורוויץ עצמו.
לפנינו המהדורה הראשונה עם הוספות המקובל רבי שמעון צבי הורוויץ שנקראו בשם: 'שם משמעון'.
רבי חיים קיים קדיש הלוי [תקע"ז-תרס"ח] מגיד מישרים ב'בית מושב זקנים', וראש בית המדרש דשם. נולד בשנת תקע"ז, בשנת תרמ"ב בערך עלה לארץ ישראל, והתגורר ב'בית מושב הזקנים', שם כיהן כמגיד מישרים, ובהמשך התמנה לראש בית המדרש האשכנזי של 'בית מושב זקנים'. בשנת תרס"ב הדפיס את ספר 'תורה מציון-תרי"ג מצות', וקיבל עליו מעין הסכמה מאת 'האדמו"ר' – הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת, אשר אף הגיה אותו. בהקדמה לספר שלפנינו כותב המו"ל, "ובקשתי מאת אדמו"ר ( – האדר"ת) הלומד אתנו ספרי המקובלים בבית המדרש הגדול… שיבאר כל דבר הקשה ביסודות נכונות על פי כתבי האר"י ז"ל ותלמידיו…" נפטר בחשון תרס"ח והוא בן 91 שנה.
רבי שמעון צבי הורוויץ [תר"ל-תש"ז] , ממייסדי וראשי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה. נסע לאסיה בשליחות חכמי ירושלים לחפש את עשרת השבטים האבודים. המקובל הצדיק רבי שמעון צבי הורוויץ נולד בלידא, ובשנת תרמ"ז עלה לארץ הקודש ולמד בישיבת עץ חיים ובישיבת המקובלים בית אל. הוא היה כאמור ממייסדי ישיבת שער השמים – ישיבת המקובלים של יהודי אשכנז בירושלים ועמד בראשה יחד עם רבי חיים יהודה לייב אוירבך, נפטר ביום ב' דר"ה תש"ז, במוצא שם נהג להתבודד ונקבר בהר הזיתים.
[1], ז, עז [צ"ל: עט], [4] דף. 22.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד.
פנים מאירות, חידושי הלכות ממסכת בבא קמא. מאת הגאון רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט – המהר"ם א"ש (מכונה לעיתים בעל הפנים מאירות). זולצבאך, תפ"ט [1729]. מהדורה ראשונה.
לפנינו המהדורה הראשונה שהדפיס המחבר בחייו. בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר.
בשער חתימת בעלים: קניתי מהוני לכבוד קוני הקטן יהודה ליב הלברשטאט, וחתימות רבניות נוספות.
רבי מאיר אייזנשטאט – מהר"ם א"ש [ת"ל-תק"ד], מגדולי דורו, נודע על שם ספרו שלפנינו כ'בעל הפנים מאירות'. היה קרוב משפחתו של הש"ך ולמד בצעירותו אצל בעל המגן אברהם, היה רב בכמה קהילות חשובות, ובשנת תע"ז התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו'שבע קהילות'. הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק. תלמידו המובהק הוא רבי יהונתן אייבשיץ שהיה יתום והמהר"ם א"ש גידלו כבן וכתלמיד.
רבי יהודה ליב הלברשטט [נפטר בשנת תקצ"א], תלמידו של בעל הפני יהושע. רבי יהודה ליב היה מדייני פיורדא ומראשי הישיבה יחד עם הגאון רבי וולף המבורג. היה גם רבו של הרב במברגר מווירצבורג.
[3] נא דף, 31.5 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב: כתמי זמן. קרעים קלים בשולי מספר דפים, רחוק מהטקסט. כריכה פשוטה.
ספר אורחות יושר, בני ברק תשנ"ז, עם הקדשה לבחור אהרן (כהן) לכבוד בר המצווה שלו. "יה"ר שתגדל לתורה ויראת שמים טהורה, והוריך היקרים יזכו לראות ממך הרבה נחת רוח. וי"ר שהספר היקר הזה יהיה נר לרגליך, בברכת ברכה והצלחה, ב. קנייבסקי"
מצב טוב מאד.
שאלות ותשובות וחידושים וביאורים מאת רבי צבי אשכנזי – ה'חכם צבי'. [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. בשער הספר שתי חותמות בעלות (שונות) של הגאון רבי שמואל סלאנט.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
[3], נו דף, 35 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. מעט נקבי עש.
שאלות ותשובות מאת רבי מנחם נחום יפה מהוראדנא. מהדורה ראשונה. בשער חתימת הגאון רבי אברהם עזריאל מירושלים. וכן שתי הקדשות ארוכות לנכדיו של מרן רבי שמואל סלנט.
הרב אברהם עזריאל [תרכ"ב–תש"ד], אב"ד העדה הספרדית בירושלים ומנהל ישיבת המקובלים בית אל. מצד אביו היה צאצאו של הרב אליעזר פאפו בעל ה'פלא יועץ'. בשנת 1885 (ה'תרמ"ה) מונה לשמש כדיין בבית הדין של הרב חיים נסים ברוך (לאחר מספר שנים שימש כאב בית הדין הזה עד לסוף ימיו). לאחר תקופה שימש כדיין בבית הדין של הרב וידאל חנוך אנג'יל, ובמקביל כדיין בבית הדין של הרב משה טאג'יר. ולאחר תקופה כדיין בבית הדין של הרב פריסיאדו סורנאגה. ספרייתו הפרטית בביתו הכילה כ-2,000 ספרים, ובהוראתו ייסד בנו משה עזריאל בשנת 1900 (ה'תר"ס) לערך את דפוס עזריאל שבו הודפסו בין היתר חיבורי הרבנים ממשפחתו, ומאות ספרים נוספים. בשל בקיאותו בספרות תורנית ובביבליוגרפיה ובהיסטוריה, הגיה מאות ספרים שהודפסו בירושלים בתקופתו.
[2], סט, [1] דף, 31.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד: כתמי זמן. תעלת עש בודדת. כריכה מקורית, שמורה.
חסדי דוד, פירוש נרחב, היסודי והראשון על התוספתא. חיבורו הנודע של הגאון רבי דוד פארדו. חלק שני. מהדורה ראשונה. בעמוד האחרון שיר מנוקד מאת המחבר.
בשער חתימות בעלים: "הצעיר אברהם בכ"ר מנוח סיד", כיהן כרב בפילבי ובדובניצא ואחיו של רבי יהודה סיד בעל 'אות אמת'. חתימה נוספת: "הצעיר יוסף ב"ר ראובן" וחתימה נוספת: "אברהם ב' אליהו הלוי".
רבי דוד פארדו [תע"ח-תק"ן], נולד בוונציה. כיהן כרבה של איספאלטרו ולאחר מכן של סראייבו וכן כיהן כממלא מקום הרב הראשי של יהודי בלגרד. בשנת תקל"ה נסע לליוורנו, לצורך הדפסת אחד מספריו, ופגש שם את החיד"א ששהה בה בשליחות כולל חברון. הוא התחבר אליו ועסק עמו בתלמוד והלכה, ולימים, בשנת תקמ"ד נישא בנו הצעיר, רבי אברהם, לשמחה, בתו של החיד"א. בזמן שהותו בליוורנו פגש גם את המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן, שהעניקו לו הסכמה לספרו. לאחר עלותו לארץ הקודש הוזמן לכהן כחבר בבית הדין של המהרי"ט אלגאזי. ועמד בראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה בירושלים. חיבר גם את הספרים: משכיל לדוד, שושנים לדוד, מכתם לדוד, למנצח לדוד, מזמור לדוד וחוקת הפסח.
[2], קג [צ"ל קז] דף. כ 33 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 106.
מצב טוב-טוב מאוד: מעט כתמי זמן. כריכה פשוטה.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
