* שאלות ותשובות דברי יעקב, מאת רבי יעקב שור הנודע כ'גאון מקיטוב'. קאלאמיא, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. בראש השער חותמת בעלות של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט.
בדף השער הערה ביוגרפית חשובה בכתב יד, תחת הכיתוב "הרב דק"ק דארנא והסביבות" מצוין "טעות במוכח וצ"ל 'לאדמיר' ".
רבי יעקב שור [תרי"ג-תרפ"ד], היה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. רבי יעקב היה תלמידו המובהק של בעל השואל ומשיב וגר בביתו שנים אחדות. הוא היה רב בכמה ערים ובהם לודמיר, והתפרסם כרבה של קיטוב, על שמה נקרא "הגאון מקיטוב". (ראה אודותיו באריכות: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד 78-67).
נד, נז-נח, נח-פ דף, 30 ס"מ.
כרוך עם:
* ספר ההשלמה לסדר נזיקין לרבינו משולם ב"ר משה ב"ר יהודה מבדריש, חלק ראשון. פריז, תרמ"ה [1885]. בראש השער חותמת בעלות של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט.
XIX עמ', נ דף. 30 ס"מ. העותק שלפנינו כולל רק את החלק על מסכת בבא קמא.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
מצב כללי טוב-טוב מאוד: נייר שברירי. מעט כתמי זמן. כריכה פשוטה.