"סדר קריאת ותיקון ללילי חג שבועות והושענא רבא… בלולה במקרא, משנה, הלכות והגדות". ונציה, בדפוס וינדראמין, ת"ח [1648]. חיבור חשוב ונדיר ביותר, למיטב ידיעתנו לא הוצג במכירות פומביות בעשרות השנים האחרונות.
לפנינו המהדורה הראשונה בעולם של תיקון ליל שבועות! לפני המהדורה שלפנינו היו 'תיקונים' קטנים (המכילים דף אחד או שנים) ובהם נדפסו רק ההוראות מה צריך לומר בתיקון ליל שבועות, והלומדים היו קוראים מתוך ספרי תנ"ך ומשניות ומדלגים היכן שצריך. לפנינו הפעם הראשונה בה נדפס התיקון במלואו כחיבור בפני עצמו.
בעמוד הראשון, בהקדמה: "מנהגן של ישראל קדושים למוד בליל שבועות והושענא רבא לקרות בתורה נביאים וכתובים משנה וגמרא אגדה וספרי קבלה… ואף כי הרבה מנהגים יש בדבר רוב ככולם משני המאורות הגדולים הרמ"ק והאר"י…" והמדפיסים כותבים על המנהגים האלו והשילוב ביניהם. עוד הם כותבים שהדפיסו הכל באופן מסודר ורצוף כי דפדוף הדפים גורם לעתים להפסק בדיבור והדבר אינו ראוי לדבר באמצע אמירת התיקון. באמצע החיבור, הסכמת רבני ונציה. רוב העמודים מוקפים במסגרת ונדפסו בשני טורים כשביניהם קווים מפסיקים.
כידוע, נחלקו אנשי הקבלה האם צריך לקרוא גם 'משניות' בסדר תיקון ליל שבועות. האר"י תיקן לומר רק את התנ"ך ללא המשניות, ואחריו תיקן השל"ה לומר גם את המשניות. במהדורה שלפנינו שנדפסה מספר שנים לאחר פטירת השל"ה עשו מעין פשרה מעניינת וסדרו רק חלק מהמשניות שמקובל כיום לומר בליל שבועות. גם באמירת הפסוקים ישנם שינויים בין המנהגים השונים, לפנינו התיקון הראשון המודפס ובו ניתן להיווכח בנוסח המקורי. מצורף חומר מקיף בעניין.
[2], לז, [13] דף, 17 ס"מ. נייר איכותי. גנזי ישראל – אוסף מהלמן 592.
מצב טוב: כתמי זמן. כמה נקבים זעירים בדף האחרון. כריכה ודפים מנותקים חלקית. כריכת מעטפת מקורית.
"…מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"
קריאי מועד, סדר ליל שביעי של פסח וסדר תיקון ליל שבועות. העותק האישי של ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים בירושלים רבי שלום הדאיה.
בדף ב 1 הקדשה עצמית בכתיבת ובחתימת יד קדשו של רבי שלום הדאיה "קניתי אותו לעבודת בוראי הצעיר שלום הדאיה ס"ט". באותו הדף מופיעה חתימה נוספת בכתיבה מזרחית "הצעיר שלום מזרחי ס"ט".
כידוע, על פי הקבלה ליל שביעי של פסח וליל שבועות הינם שני הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בהם נהוג להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי מהרח"ו ב'שער הכוונות' מפי האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): "
ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות". מיותר לציין את גודל הסגולה והמעלה לקרוא את ה'תיקון' מתוך ספרו של גדול מקובלי דורו.
חכם שלום הדאיה [תרכ"ד-תש"ה], ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים. מגדולי חכמי ארם צובא וירושלים, וגאון בנגלה ובנסתר. כבר בהיותו כבן 18, היה בקשרי מכתבים עם רבנים ופוסקי דורו כהרב אליהו חמווי והרב ישעיה דיין, אב בית הדין בארם צובא. כן היה מקורב לחכם באשי הרב שלמה צפדיה והרב שאול סתהון. חכם שלום הדאיה נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו. לקראת סוף ימיו, כשהיה זקן המקובלים, הוא והגאון רבי אלחנן וסרמן ניהלו ביניהם חילופי מכתבים בענייני קבלה. בין תלמידיו נמנו גדולי הדיינים ומאידך גם גדולי המקובלים, המפורסם שבהם הוא הרב מרדכי שרעבי. מספריו: 'ש"ה לבית אבות' על פרקי אבות, 'שלום לעם' ועוד.
קכח דף, 19 ס"מ. ללא דף השער.
מצב טוב: כתמי זמן. דף ב' נתלש בחציו והושלם בנייר חלק. דף הפורזץ הקדמי מנותק. כריכה מנותקת חלקית.
כרתי ופלתי, חדושי הלכות נדה. לפנינו המהדורה הראשונה של ספרו המפורסם ביותר של גאון הגאונים וסמל התבונה והחריפות הלמדנית, המקובל רבי יהונתן אייבשיץ. יצא לאור לראשונה על ידי נכדו רבי ישראל אייבשיץ. קארלסרוא, תקל"ג [1773].
שלחן ערוך הלכות נדה וסביבו חיבורו הנודע של רבי יהונתן אייבשיץ. בשולי הספר: תפארת ישראל, הוספות מנכדו רבי ישראל אייבשיץ; וקונטרס הספקות לנכד המחבר. בראש הספר הקדמה ארוכה מאת נכד המחבר הכותב על סבו הגדול, והקדמה נוספת ממנו לפני החלק תפארת ישראל.
[2] סב דף, כ 20 ס"מ.
מצב טוב: חותמות. כתמי זמן. נקבי עש. שיקום קל לשער.
* זמיר עריצים הראשון
"אשר לא ראתהו עד הנה עין איש בתבל כמעט" (נוסח השער). יצא לאור שנית, עם הקדמה מאת אפרים דיינארד. קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904.
8, 43 עמ’, 22 ס"מ.
לפנינו המהדורה השניה של הספר הראשון בהיסטוריה שנכתב נגד החסידים. כולל נוסח החרם! חיבור נדיר בעל חשיבות היסטורית כבירה. עם הקדמה מושחזת מאת אפרים דיינארד. מטבע הדברים, הספרים הושמדו בשיטתיות על ידי החסידים לאורך השנים ומכאן נדירותם הרבה.
* מגלה עפה או תוכחת מגולה, ריב לישראל עם רבני וחסידי זמנינו… מאת… ר’ יצחק בער לעווינזאהן, ובסופו דברים אחדים מספר שו"ת זכרון יוסף [פיורדא תקל"ג] להגאון ר’ יוסף שטיינהארט ע"ד החסידים, עם פתח דבר מאת המו"ל אפרים דיינארד. קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904.
[3], 28 עמ’. 22 ס"מ.
* חרב חדה, כתובה בשפת אשכנז בידי הרב ר’ ישראל לאבל סגן הרב בנאווארדאק ונעתקה לעברית בידי אפרים דיינארד ונלוה אליה בסופה קיצור מספר זאת תורת הקנאות הנמצא בכ"י באוקספורד, עם הקדמה ערוכה מאת המעתיק . קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904.
חבור פולמוסי נגד החסידים. 12, 24 עמ’. 22 ס"מ.
ספר זמיר עריצים הוא מספרי ההתנגדות החריפים כנגד החסידות (והראשון שבהם). המחבר קרא בספרו למלחמה בחסידות, שם ללעג את מנהגיה, ויצא באופן חריף ובוטה כנגד ראשי התנועה ובייחוד כנגד מייסד החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, והספרים שיוחסו לו על ידי תלמידיו. על החשיבות ההיסטורית של החיבור שלפנינו, כתבו רבים. היו שייחסו (בטעות) את חיבור הספר לגאון מווילנא או לתלמידיו. הדבר משולל כל יסוד, אולם ניתן להבין מכך את החשיבות הרבה שיוחסה לחיבור שלפנינו. האדמו"ר הזקן מליובאוויטש כתב אודות החיבור: "ונשלחו הספרים בכל תפוצות הגולה ממש לא יאומן כי יסופר גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין עד שלא יכלו לשבת בבתיהם ובאו כולם לחסות בצל כנפיו של רבינו הגדול זלה"ה (-המגיד ממזריטש) בקהלת ראוונע ולטכס עצה כדת מה לעשות".
אפרים דיינארד [1846-1930], מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה. סופר-נוסע, פולמוסן, אספן ספרים, ביבליוגרף וסוחר ספרים. היה ידוע כבעל לשון חדה שהרבה לתקוף ללא סייג בכתביו אישי ציבור, אנשי רוח, וביחוד עורכי עיתונים וכתבי עת. חלק מפרסומיו נכתב בסגנון של סטירה ופרודיה. ספריו עוררו ביקורת רבה.
מצב כללי טוב-טוב מאוד: קרעים משוקמים (בספר זמיר עריצים). כריכות זהות ונאות.
"והנני גוזר… ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב כ"ד המדבר בצדקה… לוי יצחק" (הסכמת ה'קדושת לוי')
תלמוד ירושלמי על מסכת ברכות וסדר זרעים כולו, נדפס בקאפוסט בדפוס ישראל יפה (החלק היחיד מהסט שנדפס בסופו של דבר). בין דפי הספר עשרות הגהות והערות למדניות בכתיבה אשכנזית קדומה, ככה"נ מתקופת ההדפסה.
הירושלמי שלפנינו זכה להסכמותיהם הנדירות של 'סנגורם של ישראל' הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל ה'קדושת לוי', הכותב: "והנני גוזר… ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב כ"ד המדבר בצדקה… לוי יצחק בהגאון מוהר"ם ז"ל. ולצידו הסכמת רבי חיים מוולוז'ין בעל 'נפש החיים' ועוד.
מפרט: ברכות, פאה: ו', ו-מה דפים, דמאי: טז דפים, כלאים: יח, שביעית, תרומות, מעשרות: נב דפים, מעשר שני: יג דפים (הדף האחרון ממוספר יב פעמיים) חלה: יא דפים, ערלה: י דפים, בכורים ד דפים (דף ג פעמיים), 3 דפים לא ממוספרים, האמצעי ממוספר ט). 33 ס"מ.
מצב טוב מאד, נייר ירקרק, מעט הגהות שנחתכו עם הדפים, מעט נקבים וכתמי זמן. כריכה חדשה ומהודרת.
שם הגדולים – ב' חלקים, ווילנא תרט"ז. כרוך עם: חסדי אבות – פירוש על מסכת אבות מאת מרן החיד"א. ווילנא תרט"ז.
בדף השער של חלק א' מופיעה חותמתו של הקדוש רבי אליהו בצלאל טייטלבוים אב"ד טעטש, בנו של האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה'ייט"ב לב' מסיגט. כמו כן מופיעה חותמתו של בנו, הגאון רבי משה טייטלבוים, שכיהן אף הוא לאחר פטירת אביו ברבנות העיר טעטש.
הגאון הקדוש רבי אליהו בצלאל טייטלבוים (תר"י-תרע"ח) , בנו של האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט וחתנו של הרה"ק רבי פנחס יוסף הגר מקוסוב. משנת תרל"ה כיהן פאר ברבנות העיר טעטש, לאחר שהרב הקודם – אחיו הרה"ק רבי חנניא יום-טוב ליפא בעל ה'קדושת יו"ט', עבר לכהן ברבנות קהילת סיגט.
בדפי הפורזץ רישומי בעלות רבים, מהם ייתכן וחשובים: "זה הספר שייך להמגיד המופלג המפורסם כ"ש מו"ה קהת מאיר ני"ו יכון שבתו בק' בוזנאב", "יהושיע העשיל…", "יעקב דוד…" ועוד.
ח, יב [צ"ל 6] עמ', צב דף. [1], פו, [2] דף. [1], ד, [19] דף.
מצב גרוע-בינוני. נקבי עש רבים. כתמי זמן. כריכה מקורית פגומה.
שו"ת הרמ"ע מפאנו, תשובות ופירושי סוגיות להלכה ולמעשה. מאת גדול פוסקי ומקובלי איטליה רבי מנחם עזריה מפאנו. מהדורה ראשונה. בדפוס זניטי, ונציה, [ש"ס 1600].
לפנינו המהדורה הראשונה של הספר החשוב 'שו"ת הרמ"ע מפאנו', בספר מובאים גם כמה פרקים מדברי רבינו יצחק אלפסי (הרי"ף). בשער המהדורה הראשונה שלפנינו שנדפסה בחיי המחבר, מחמת ענוותנותו לא נכתב במפורש שם המחבר אלא בראשי תיבות: מ"ע [-מנחם עזריה].
רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו [ש"ח-ש"פ] , גדול הפוסקים והמקובלים באיטליה. כבר בצעירותו בשנת של"ד (1574) מינה אותו מרן רבי יוסף קארו לפקח על הדפסת ספרו "כסף משנה". הרמ"ע חיבר עשרות ספרים בהלכה ובקבלה, אשר עשרה מהם נכללו בספר 'עשרה מאמרות'. בשם הגדולים להחיד"א (בערכו) נכתב עליו: "הרמ"ע (מנחם עזריה מפאנו) [חי] בזמן מרן [הבית יוסף] . . היה תלמיד בחכמת האמת ממהר"י סרוק . . וחיבר תשובות . . ועוד חיבר בקבלה הרבה ועלה לשמים שנת הש"ף… "וראיתי לגדול אחד . . שהיה קרוב לזמן הרמ"ע שמפליג בחכמת הרמ"ע ובקיאותו בנגלה ונסתר שמשנתו היתה סדורה בפיו והלכותיו ברורות ומחוורות מאד" (מחזיק ברכה להחיד"א או"ח סימן רמו אות ב'). "וכבר נודע קדושת הרמ"ע ואת יקר תפארת גדולתו בנגלה ובנסתר" (שם סימן תפט אות ב'). "כל רז לא אנס ליה" (דבש לפי – מהחיד"א – מערכת ש אות כ"ה).
הרמ"ע מפאנו בתורת החסידות: בספרי החסידות מוזכר פעמים רבות הרמ"ע מפאנו ובפרט בתורת חב"ד. כ"ק אדמו"ר הזקן מליובאוויטש מזכירו כמה פעמים. למשל, בקונטרס אחרון (יו"ד ס"ב ס"ק ב), "דנודע מה שכתב מהרמ"ע…" (ומקורו בשו"ת הרמ"ע סימן צז). באיגרת הקדש בתניא בביאור לסימן ז"ך (קמז, א) נזכר גם ספרו: "וכן כתב בספר עשרה מאמרות שאויר גן עדן מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה'..". בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח (על-פי שיחות קודש תשכ"ח כרך ב, עמ' 334) הזכירו הרבי: "יש לבאר על-פי מה שנתבאר בתשובות מהרמ"ע מפאנו, שיש ממנו כמה וכמה תשובות בנגלה, ודבריו בכלל הובאו בכמה מקומות בחסידות…"
קמג דף, 19 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. שולים רחבים. סטפנסקי, ספרי יסוד 298.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש. שיקום קל לדף השער. כריכת עור מפוארת, חדשה.
ספר 'הכונות' להרב הא-להי קדוש יאמר לו כמוהר"ר יצחק לוריא זצוק"ל, עם הגהות רבי פתחיה אב"ד פרנקפורט. יעסניץ תפ"ג. שער ארכיטקטוני נאה.
ספר הכוונת מהאר"י נדפס לראשונה בשנת ש"ף מכתב-יד שככל הנראה הוברח מארץ ישראל, ונדפס שנית עם הגהות רבי פתחיה אב"ד פרנקפורט, בשנת שפ"ד. רבי פתחיה כותב בהקדמה, כי הוא מבקש מאת הקורא אשר ימצא טעויות, שידון אותו לכף זכות, "כי מלאכתי זאת נעשית בעת צרה, בהיותי חבוש בבית האסורים בק"ק פרנקפורט בעוניתי (!) כ"ג ימים". מ. הורוויץ משער בספרו 'רבני פרנקפורט' (עמ' 45) שהוא נאסר בקשר להדפסת הספר הנ"ל. לפנינו המהדורה השניה של החיבור עם ההגהות, כולל דף תקוני הטעויות הנדיר.
בין דפי הספר תקונים והגהות קבליות מאת כותב לא ידוע.
[3], מג, [1] דף. 20 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. כריכה פשוטה, לא מקורית.
"והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור… וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כחו בכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו " (הבטחת השל"ה הקדוש על סגולת הסידור)
שער השמים. פירוש נאה על הסידור שחיבר רבי ישעיה הלוי הורוויץ מחבר ספר 'שני לוחות הברית', כמנהג אשכנז. אמשטרדם, תק"ב [1742]. חתימות רבניות מתקופת ההדפסה.
סדור כמנהג אשכנז, הכולל: תפלות לימות החול והמועדים, זולת, פיוטים, סליחות והגדה של פסח, עם פירוש השל"ה וכוונות על דרך הקבלה. וכן הרבה מנהגים וענייני מוסר מהשל"ה ועוד הוספות כפי שכתב בעל השל"ה בצוואתו. לפנינו המהדורה השניה של הסידור הקבלי החשוב שחיבר בעל השל"ה.
המהדורה שלפנינו נדפסה לראשונה בפורמט קטן (המהדורה הראשונה נדפסה בפורמט גדול), ולכן המהדורה שלפנינו נקראת גם 'סידור של"ה הקטן-מהדורה ראשונה'. בדף כח [בספירה הראשונה] ציור מנורה ובה מזמור למנצח [תהלים סח].
השל"ה הקדוש כתב בצוואתו לבניו (נדפס בראש הסידור): "עלה במחשבתי לחבר חיבור הקדוש הזה, כדי שיהיה נדפס שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפלות ישראל".
התפילה בסידור שלפנינו יש בה סגולה (והבטחה) מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם! כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה (נדפסה במהדורה הראשונה): "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". ובהסכמת רבי נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים, נכתב: "סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה, שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל שני לוחות הברית, והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כחו בכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו". הרי שסגולה זו מיוחסת למחבר הלא הוא בעל השל"ה הקדוש.
כח, תקסח דף, 16.5 ס"מ. בחלק מהעותקים נוסף תהלים ומעמדות שנדפס לחוד.
מצב טוב: כתמי זמן. חורי עש בודדים. השלמת שוליים בדפים האחרונים עם פגיעה מינורית בחלק מהכותרות. שיקום אמנותי לשולי השער עם השלמת מספר מילים בצילום. כריכת חצי עור ונייר שיש, חדשה ומהודרת.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
ספר תהלים חסידי עם פירוש הזוהר. ספר סגולה שנדפס בקדושה על ידי הרה"ק רבי גרשון מרגליות תלמידו המובהק של 'הבאר מים חיים', על פי בקשתו המפורשת של בעל ה'קדושת לוי' מברדיטשוב. דפוס ישראל ב"ק. צפת, תקצ"ג [1833]
לפנינו ספר התהלים הראשון שנדפס בארץ ישראל. בראש הספר מופיעה הקדמה ארוכה וחשובה מאת המחבר הרה"ק רבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט ומגדולי תלמידי ה'באר מיים חיים', שכותב אודות סגולת ספר התהלים שנדפס לראשונה בארץ הקודש המכוונת נגד שער השמים, וכן כותב שמחותנו 'סניגורם של ישראל' הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ביקר בביתו וראה את כתב היד וכדרכו התלהב בקדושה ו"גילה לפניו את צפונות ליבו" בבקשו ממנו שיתן לו במתנה את כתב היד בכדי להדפיסו. והרה"ק מסקאליט השיב ל'קדושת לוי' כי "נפשי איוותה ויעש להיות אנוכי המטפס ועולה למקום מזבח זה הדפוס כמדובר". גם המדפיס רבי ישראל ב"ק רומז בהקדמתו על סגולת הספר: "הספרים אשר יהיו נדפסים פה בארץ הקודש תובב"א ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בביתו ובתרמילו השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה… השי"ת יריק לו ברכה עד בלי די".
הרה"ק רבי גרשון מרגליות [נפטר ר"ח תמוז תקצ"ח], היה מגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי חיים מצ'רנוביץ' בעל ה'באר מים חיים' ומחותנו ושאר בשרו של 'סניגורם של ישראל' הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל ה'קדושת לוי' שגם התאכסן בביתו כמופיע בהקדמתו החשובה לספר התהלים שלפנינו. הרה"ק רבי גרשון היה חתנו של האדמו"ר מזלאטשוב הרה"ק רבי ישכר בער בעל ה'מבשר צדק' ועלה עמו יחד לאה"ק והתיישב בצפת.
עותק מיוחס: מקור התהלים הוא מספרייתו של האדמו"ר רבי יהודה'לה הורוויץ מדז'יקוב, שלדברי נאמן ביתו הרב שמחה הנדלר שליט"א: כל ספר שהיה ברשותו היה האדמו"ר משתמש בו בתדירות. (אישור יינתן לכל דורש).
כמו כן, בשער חתימת בעלים רבנית מתקופת ההדפסה: "אני הצעיר אשר ב'ה'מ' [-ב'ן ה'רב מ'ורנו] אהרן… כל הקורא בה ישמח… אכי"ר".
[4] קנב דף, 17.5 ס"מ. דף [4] ודפים קנא-קנב הושלמו בצילום אומנותי.
מצב טוב: כתמי זמן. שיקום אמנותי לשולי השער, ולשולי שני הדפים שאחריו. כריכה חדשה ומהודרת.
מצורפת גם הכריכה המקורית ועליה רישומים בכתב-יד אשכנזי של סדר עבודת כהן גדול ביו"כ, חתימות וחותמות רבניות.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"…ובברכת ה' יעשירו, ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא)
כרך המכיל [8] מסכתות מסדר קדשים שבתלמוד בבלי, שנדפסו בקדושה ובטהרה על-ידי האדמו"ר רבי משה שפירא בן הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. סלאוויטא, תקפ"א [1821]. שערים נפרדים למסכתות: בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה. בשער הראשי: חתימת בעלים מתקופת ההדפסה.
הכרך כולל:
* מסכת בכורות. פ, ז דף. דף השער בדיו אדומה ושחורה.
* מסכת ערכין. לז דף. חסר דפים לה-לו. שער בדיו שחורה.
* מסכת תמורה. לה דף. שער בדיו שחורה.
* מסכת כריתות. ל דף. שער בדיו שחורה.
* מסכתות קטנות: מעילה. שער בדיו שחור. קנים, תמיד, ומדות. מב דף.
'דפוס סלאוויטא' אותו הקים לפרנסתו רב העיר האדמו"ר רבי משה שפירא [תקכ"ב-ת"ר] בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ, מכיוון שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, אך בעיקר בגלל בעליו של בית הדפוס – הרה"ק רבי משה מסלאוויטא שהיה מקודש ונערץ אצל גדולי החסידות, ובעצמו יצק את אותיות העופרת, בקדושה ובטהרה ובכוונות נשגבות, ואף נהג להטבילם במקווה לפני תחילת המלאכה.
גמרות סלאוויטא נחשבים כספרי סגולה והחזקתם יש בה סגולה לעשירות, נחת והצלחה, זאת לאור הסכמות גדולי ומאורי החסידות למהדורות סלאוויטא בהן נכתבו ברכות מפליגות לעשירות ולנחת מהילדים:
השרף ממוגלניצה כתב: "יתברכו בכל טוב, ויזכו לראות בנים וב"ב חיים וקימים, עוסקים בתורתינו הקדושה". בעל "אריה דבי עילאי כתב: "יתברך ב…בני חיי ומזוני וכל טוב". האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא כתב: "יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים… ובברכת ה' יעשירו, ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" ועוד.
34 ס"מ.
מצב כללי טוב. שער ראשון מנותק עם קרע קל ללא חסרון. כריכת עור מקורית מפורקת ללא שדרה.
מסכת ערכין חסרה שני דפים.
ספר 'עשרה מאמרות' – חיבורו הקבלי הנודע של גדול מקובלי איטליה, רבי מנחם עזריה מפאנו – הרמ"ע, ועליו נוסף הפירוש החשוב 'יואל משה' מאת הגאון רבי משה בן ר' שלמה אשכנזי הלוי, עם הסכמות נלהבות רבות מאת רבני התקופה. אשמטרדם, ת"ט. מהדורה ראשונה של פירוש זה.
בדף השער חתימות בעלות רבות לא מזוהות. חלקן מחוקות או דהויות.
קנח דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מהדורות נוספות יצאו לאור רק בעת האחרונה.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. בלאי קל בשולי דף השער ובמספר דפים שלאחריו. מספר נקבי עש בודדים.
ספר 'יונת אלם' והוא מאמר קבלי – אחד מ'עשרה המאמרות', אשר חוברו בידי איש אלוקים קדוש, רבי מנחם עזריה – הרמ"ע מפאנו, גדול מקובלי איטליה. מהדורה ראשונה. נדפס בעיר אמשטרדם בשנת ת"ח.
בשער נדפס קטע מתוך מכתבו של בעל השל"ה הקדוש אל בנו, ובו הוא מייעץ לו ללמוד בחיבור זה אשר הוא "ישר בעיני אלקים ואדם".
בדף השער חתימות רבות, מחוקות בחלקן. –
* "מתנה לבן… הקצין במוהר"ר דוד… מנאי יעקב בא"א הר"ר יחזקאל סגל…"
* "צבי הירש סגל… גליל לבוב"
* "…פייטל בן לא"א כמוהר"ר יצחק יצ"ו…"
* "שייך לי לשמי הק' משה קלמן ליפשיץ"
* "שייך לי יהושע גינצבורג מווארשא"
* "שלם, יעקב משה". חתימה זו דומה לחתימת ידו של הצדיק הירושלמי רבי יעקב משה חרל"פ.
בין דפי הספר מספר הגהות – "עיין בספר עמק המלך שער… דפוס אמשטרדם". ספר 'עמק המלך' נדפס אף הוא באותה השנה (ת"ח) באמשטרדם, אך בבית דפוס אחר.
לח דף. 18.5 ס"מ.
מצב טוב. הדבקה בדף השער ובדף האחרון. כתמי זמן. מעט נקבי עש בדפים הראשונים. דף השער בלוי מעט.
ספר סגולה להינצל משריפה, בסוף הקדמת בן המחבר הרה"ק ר' מרדכי מדרהוביטש כותב בנו: " וגם היא שמירה לשמור אותו מן היזק שריפה כי כן סיפר לי החסיד המפורסם.. שו"ב דק' סקאלי ז"ל מעתיק הספר הזה ש פעם אחד נפלה דליקה בק' סקאלי וכמעט היתה השריפה נוגעות בקירות הבית והוא אחז בידו הספר הקדוש הזה ובטח בצדקת אבי זלללה"ה וניצל מהשריפה וזה לכם האות".
ספר מאמר מרדכי, מאמרי קבלה וחסידות על פרשיות התורה והמועדים וליקוטים שונים, מאת המקובל רבי מרדכי לעטניר. למברג, [תרל"ז] 1877. מהדורה יחידה.
הסכמות חשובות מגדולי האדמורי"ם: מהרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ומהרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא, מהרה"ק רבי יעקב שמשון מקאסיב, מהרה"ק רבי יקותיאל יהודה מסיגעט, מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, מהרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, מהרה"ק רבי מנחם מנדל מויזניץ, מהרה"ק רבי ברוך מויזניץ, מהרה"ק רבי אליהו מדרהוביץ.
המחבר, רבי מרדכי לעטניר , היה מגדולי תלמידי הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב, היה מתלמידי החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, שימש כאדמו"ר בדרוהוביטש. מסופר עליו שנפטר כשעלה מהמקווה בערש"ק והעידה אמו של בעל הייטב לב כי ראתה עמוד אש באותה העת מעל בניין המקווה.
סטפנסקי חסידות 319.
24 ס"מ, [3] קיב דפים.
מצב טוב, ללא כריכה קדמית, כתמי זמן, מעט נקבים וקרעים.
טור עם פירושים, זיטומיר, בדפוס חנינא ליפא ויהושע העשיל שפירא. שלשה חלקים.
ספרי הטור שנדפסו בקדושה על ידי הרבנים הצדיקים למשפחת שפירא.
אורח חיים. תרי"ט. [4], 470, 274 עמ', ישנם עותקים עם שער נוסף לחלק שני.
יורה דעה. תרי"ז. 292: [2] 432 עמ' שער נוסף לחלק שני.
אבן העזר. תרי"ט, 409, [1] עמ’.
33.5 ס"מ.
מצב טוב מאד, מעט כתמי זמן.
"שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ויש בו סגולה לישועה; עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל… יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב…" (הרה"ק בעל "עבודת יששכר" מוואלברוז)
שבחי הבעש"ט, הינו ספר האגדה הראשון והחשוב ביותר של תנועת החסידות והוא מהספרים הנפוצים ביותר וזכה לעשרות מהדורות, והינו מספרי הסגולה החסידיים הראשונים! לפנינו מהדורת לאשצ'וב [Łaszczów; בדפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור. תקע"ה 1815]. אחת משלושת המהדורות הראשונות של הספר [קאפוסט, בארדיטשוב ולאשצ'וב] שנדפסו כולן באותה השנה.
מחבר הספר
המחבר, רבי דוב בער מלינץ, היה מקורב לבעש"ט זי"ע ולביתו. הוא היה חתנו של רבי אלכסנדר שוחט ז"ל, סופרו של הבעש"ט זצ"ל במשך שנים רבות, וכנראה גם ממנו שמע סיפורים רבים, וגם קיבץ סיפורים אחד לאחד מאת גדולי התלמידים ותלמידי התלמידים ('התולדות', 'בעל התניא' ועוד), תיקן את הנוסחאות והגיה אותם משיבושים. הוא נתן לקובץ הסיפורים צורת ספר, וקרא לו בשם "שבחי הבעל שם טוב". במהדורת קאפוסט לא נזכר בשער הספר שמו של המחבר. גם במהדורת לאשצ'וב (שלפנינו), הזהה למהדורת קאפוסט, לא נזכר בשער שם המחבר. אולם במהדורת ברדיטשוב נזכר שם המחבר בהרחבה ובפרוטרוט: "כל אלו הספורי' נחקקו ונאמר' באמת מאחד קדוש מדבר. ה"ה המופל' ומופלג בתור' ובירא' החסיד המפורסם. מוהר"ר דוב בער במוה' שמואל זצ"ל שוחט דק' לינץ שהי' מקדם חתן המנוח החסיד המפורסם שמו נודע בשערים מוה' אלכסנדר שוחט נבג"מ שהי סופר מהיר אצל הבעש"ט כמה שנים קודם בא החסיד המפורסם מוה' צבי הירש סופר זצ"ל".
מהדורות הספר הראשונות
בשנת תקע"ה בה הודפס הספר לראשונה, יצאו כאמור לאור שלוש מהדורות של שבחי הבעש"ט [קאפוסט, בארדיטשוב ולאשצ'וב]. מעיון בדפי השער לא ניתן לדעת איזו מהן קודמת מכיוון שאין מופיע בשער חודש ההדפסה אלא פרט השנה בלבד. אך מתאריכי ההסכמות וכן מתוכן ההקדמות ניתן לקבוע כי מהדורת קאפוסט נדפסה בראשית השנה ומהדורות ברדיטשוב ולאשצ'וב נדפסו במשך אותה השנה לאחר שאזלו כל עותקי מהדורת קאפוסט. זו גם הסיבה שהתירו להדפיס שוב את הספר לפני מלאות ששת השנים שגזרו המסכימים לבלתי הדפיס את הספר מחדש ללא רשות המדפיסים. ראוי לציין כי מהדורת קאפוסט ומהדורת לאשצ'וב (שלפנינו) הינן זהות כפי הנוסח המקורי והראשוני, בעוד שבמהדורת ברדיטשוב הוכנסו מספר שינויים הכוללים השמטות והוספות.
ספר סגולה
כאמור, הספר הינו מספרי הסגולה החסידיים הראשונים. מובא בשם האדמו"ר רבי ישכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז, בעל "עבודת יששכר", שאמר כי נתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ושיש בו סגולה לישועה. וגם כתב: "עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים – מה טוב, ואם לאו – יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב…" (אהל ישכר, עמ' נט-ס). כן מקובל בחסידות חב"ד, שכאשר חלתה אחת מכלות הצמח צדק, הורה לה האדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאוויטש שיקראו לפניה מתוך הספר הקדוש שבחי הבעש"ט והיא הבריאה. כמו כן, יש הטוענים כי הסגולה החסידית המפורסמת לפרנסה שעיקרה לספר סיפור מופת מאת הבעש"ט במוצאי שבת, יסודה בסגולה הקדומה שלפנינו – לקריאה בספר שבחי הבעש"ט.
פולמוס הספר
ה'מתנגדים' ולהבדיל ה'משכילים' התלוצצו מהספר וטענו שמדובר בגוזמאות, מכיוון שהבעש"ט מתגלה בספר כבעל רוח קודש גלויה, כמבין שפת חיות ועופות ואף, בשעת הצורך, כמחיה מתים. אולם גדולי החסידות ובראשם תלמיד הבעש"ט הרה"ק רבי נחמן מהורדנקא (למרות שהוא נפטר קודם ההדפסה אך כתבי היד היו קיימים כידוע שנים רבות קודם לכן) אישרו את כל הכתוב בספר כאמת לאמיתה. כן מקובל מהאדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, כי מה שכתוב בספר שבחי הבעש"ט הוא אמת. וכמובן ידועה האמרה החסידית השנונה והחריפה: כי גם אם יטען הטוען שהמאמין שכל הסיפורים המופיעים בספר אכן קרו במציאות הרי הוא פתי – אך לעומתו מי שאינו מאמין שסיפורי המופתים אכן יכלו לקרות במציאות – הרי הוא כופר…
[1], לב דף. סטפנסקי חסידות 548.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. שיקום אמנותי קל לשולי מספר דפים. שער הספר משוקם אמנותית עם השתלת חלק מהטקסט בצילום. כריכת עור חדשה ומפוארת.
סדר תקון חצות אשר הנהיג לומר החכם והמקובל האלקי רבי משה זכות. מנטובה, בבית הצעיר מהללאל הלוי. מנטובה, תע"ג [1713].
לפנינו סדר תיקון חצות ייחודי לאומרו בחצות היום (!) בימי בין המצרים. על פי דברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות (ענין בין המצרים) ושם נכתב לאומרו אחר חצות היום, וכן נהגו גם בישיבות הונגריה מימות החתם סופר.
הספר שלפנינו נועד לחברה "שם טוב וסועדת חלשים" במנטובה. שמות ראשי החברה בהקדמה שמעבר לשער: יהודה אריה בן משה משולם הלוי, יוסף בן אברהם חיים מפאנו וישראל חי בן מרדכי חיים קולורני. באותה שנה נדפסה במנטובה גם מהדורה אחרת.
ח דף, 17 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב: כתמי זמן ורטיבות.
שערי צדק, יסודות עשר הספירות. מאת המקובל האלוקי רבי יוסף גיקטיליה. ריווא דטרינטו, בדפוס יעקב מרקריאה. שכ"א [1561]. בין דפי הספר הגהות קבליות בכתיבה איטלקית.
לפנינו המהדורה הראשונה של ספר שערי צדק המהווה שער אל היכלות הקבלה והספירות כמופיע בשער "בצדק ובמשפט כל מעשיהו לבא אל היכל פנימה הקבלה הא-להית". מאז זרח אורו של האר"י הורו גדולי המקובלים שלא ללמוד יותר בספרי הקבלה שקדמו אליו. המקובל היחיד שספריו הוחרגו מאותה ההוראה וממשיכים להילמד עד עצם היום הזה הינו רבי יוסף ג'יקטיליה בעל שערי צדק שלפנינו.
המקובל האלוקי רבי יוסף בן רבי אברהם ג'יקטיליה [ה'ח'-ה'ס"ה], מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13. רבי יוסף נולד בקסטיליה והיה תלמידו של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, שכתב עליו בספרו אוצר עדן הגנוז: "וה' היה עמו"! כבר בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גנת אגוז העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים. מרן הבית יוסף מביא בשמו שלוש הלכות ועל פיהם נוהגים ה'חסידים' בקפדנות עד היום הזה: 1] שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד. 2] שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים. 3] שאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברך. בין חיבוריו הרבים בקבלה: ספר שערי צדק שלפנינו, ספר שערי אורה (המוצג אף הוא במכירה הנוכחית), ספר הניקוד, ספר החשמל, סוד הנחש ועוד רבים.
נב דף. מספור דפים משובש. 19 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכת עור חדשה ומהודרת.
שערי אורה, יסודות חכמת הקבלה. מספרי הקבלה החשובים והנודעים ביותר. מאת המקובל האלוקי רבי יוסף ג'יקטיליה. [דפוס יעקב מרקריאה]. ריווא דטרינטו, [שכ"א 1561]. בין דפי הספר עשרות הגהות, חלקן ארוכות בכתיבה איטלקית עתיקה. כמו כן בראש השער רישום בעלים ארוך, אף הוא בכתיבה איטלקית עתיקה.
הספר פותח בתשובה לשאלת תלמיד: מהם שמותיו של אלוה-ים? התלמיד השואל רצה לעשות שימוש מגי בשמות, ורבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.
שנת ההדפסה של הספר נקבעה על פי הקולופון, בו כותבים המדפיסים: "התהלה לנורא שזכנו להשלים שערי אורה, והמחזיק כל בדק, יסייענו לסיים ספר שערי צדק…". הספר שערי צדק (המופיע אף הוא במכירה שלפנינו) נדפס גם כן בריווא דטרינטו בשנת שכ"א, ונכתב בו שכבר נדפס ספר שערי אורה. במקביל למהדורה שלפנינו נדפס ספר שערי אורה באותה שנה גם במנטובה (ראה: גנזי ישראל – אוסף מהלמן 1057).
לפנינו המהדורה הראשונה של ספר שערי אורה שהינו כאמור מספרי הקבלה החשובים והנודעים ביותר. יתירה מזאת, מאז זרח אורו של האר"י הורו גדולי המקובלים שלא ללמוד יותר בספרי הקבלה שקדמו אליו. המקובל היחיד שספריו הוחרגו מאותה ההוראה וממשיכים להילמד עד עצם היום הזה הינו רבי יוסף ג'יקטיליה בעל שערי אורה שלפנינו. זאת משום שהאר"י הקדוש בעצמו התבטא אודות הספר הקדוש שלפנינו כי הוא המפתח לכל תורת הסוד! ספר אשר כשמו כן הוא – מהווה פתח ושער לבאים להיכנס אל פרד"ס חכמת הקבלה. כמו כן הגר"ח מוולאז'ין פסק שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה.
המקובל האלוקי רבי יוסף בן רבי אברהם ג'יקטיליה [ה'ח'-ה'ס"ה], מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13. רבי יוסף נולד בקסטיליה והיה תלמידו של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, שכתב עליו בספרו אוצר עדן הגנוז: "וה' היה עמו"! כבר בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גנת אגוז העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים. מרן הבית יוסף מביא בשמו שלוש הלכות אותם משמרים ה'חסידים' בקפדנות עד היום הזה: 1] שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד. 2] שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים. 3] שאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברך. בין חיבוריו הרבים בקבלה: ספרו הנודע ביותר שערי אורה שלפנינו, ספר שערי צדק, ספר הניקוד, ספר החשמל, סוד הנחש ועוד רבים.
פד דף. 19 ס"מ. נייר איכותי. גנזי ישראל – אוסף מהלמן 1057.
מצב טוב-טוב מאוד: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכת עור חדשה ומהודרת.
ברית מנוחה. חיבור קדמון, מדריך לקבלה מעשית! חכמה, אהבה, בינה וכו'. מאת רבי אברהם מרימון הספרדי. מהדורה ראשונה. אמשטרדם, ת"ח [1648]. שרטוטים קבליים.
"בעניין ספרי הקבלה האמיתיים הנמצאים, אמר לנו מורי האר"י זלה"ה כו' דספר ברית מנוחה הוא אמיתי וחברו חכם גדול ונעשה על פי נשמת צדיק אחד קדמון שנגלה אליו אליהו ז"ל ולמדו" (מתוך הקדמת מהרח"ו ל'עץ חיים').
לפנינו מהדורתו הראשונה של הספר הקבלי הנשגב ברית מנוחה. המיוחס לאחד מרבותינו הראשונים שהיה תלמידו של הרמב"ן. (החיד"א כותב כי יש מייחסים אותו לרב חמאי גאון). בשער הספר נכתב שהאר"י שבח מאד את המחבר, וכן נכתב על יחוס הספר למחבר. ידוע שהספר הזה היה חשוב אצל גדולי החסידות ואף מביאים ממה שאמר הבעש"ט מדברים שבספר. הרמ"ק בספרו פרדס רמונים מצטט מדברי הספר בכמה מקומות ומציין את חשיבותו, בשער כ', שער השמות פרק א: "בוודאי כל דברי הספר הנחמד ההוא דברי א-להים חיים נאמרים ברוח הקודש או מקובלים מפי אנשים גדולים". וכן בשער כ"ח, שער הנקודות פרק א: "ומתוך דבריו נראה ודאי היותם דברי קבלה מפה אל פה או מפי מלאך, שאינם דברים מושגים ברוב עיון או דקות שכל אלא השגה נפלאה קרוב אל רוח הקודש".
בדפים יח-יט, מובא לראשונה עניין הסגולה של השעה התשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי – ט כסלו, סגולה שנפוצה מאד בשנים האחרונות.
מ דף, 18.5 ס"מ.
מצב טוב: חתימות וחותמות. כתמי זמן. מעט נקבי עש. שיקום אמנותי לשולי השער. כריכה חדשה.
ייטב לב, חידושים על התורה בדרך החסידות. חמשה חלקים כרוכים יחדיו. מהדורה ראשונה. סיגעט, תרל"ה [1875]. ספרו הנודע של גדול אדמו"רי הונגריה האדמו"ר הראשון מסיגעט ואבי שושלת סאטמר הרה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, המכונה 'בעל הייטב לב', על שם ספרו שלפנינו.
לפנינו עותק מושלם ונדיר. חידושי כל חמשת חומשי התורה בכרך אחד. העותק המושלם שלפנינו כולל: שער כללי, ובנוסף חמשה שערים חלקיים, וכן את כל לוחות התיקונים שנדפסו.
הספר נדפס בחיי המחבר, בלא הזכרת שמו. בשער נדפס: אשר חנן א-להים את עבדו, תחת כי אהב את אבותיו ויבחר בזרעו אחריו, הנה הוא נחבא אל הכלים. אמנם שם המחבר נרמז בתיבה 'ייטב', ראשי תיבות: יקותיאל יהודה טייטלבוים
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [תקס"ח- תרמ"ג], גדול אדמו"רי הונגריה, רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט. מכונה ה"ייטב לב" על שם ספרו שלפנינו. הוא גדל על ברכי זקנו הרה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהלי בעל הישמח משה. הייטב לב נחשב לאבי שושלות סיגעט-סאטמר – השושלות החסידיות המפוארות והגדולות ביותר בהונגריה. הוא נודע כבעל מופת וחסידיו נמנו באלפים. חתנו המפורסם היה האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ בן הדברי חיים מצאנז.
[3], קמא, [2]; צא, [1]; [3], נה, [1]; [1], פ, [1]; [1], נב, נה- ע, [1] דף, 25 ס"מ. סטפנסקי, חסידות 228.
מצב טוב: כתמי זמן. שני דפים מנותקים. כריכה מנותקת חלקית.
שבעים תקוני הזהר עם פירוש חמדת צבי מאת רבי צבי חוטש. אמשטרדם, תס"ו [1706]. מהדורה יחידה.
מחבר הספר נחשד בשבתאות וכבר כתב היעב"ץ נגד הספר ומחברו. ויש שמצאו בציורים שבשער הספר רמז לכך שהמחבר היה שבתאי, בגין דמויות הצבאים, ועוד. עם הסכמות חשובות, ובראשם מרבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים'. אולם בהקדמה למהדורה אחרת של תיקוני הזוהר כתב רבי נפתלי כ"ץ שהוא חזר בו מההסכמה שנתן לספר שלפנינו.
בשער הספר חתימת יד המקובל הנודע רבי חיים שאול דוויך הכהן – 'הרב השד"ה, 'מגדולי המקובלים. רבה הראשי של ארם צובה, וראש ישיבות המקובלים "בית א-ל" ו"רחובות הנהר".
האם לפנינו הוכחה שהמקובל הנודע מחלב וירושלים, סבר שהספר הוא
ספר כשר?!
הרב השד"ה נולד בחלב בשנת שנת תרי"ח לאביו הרב שאול עזרא הכהן דוויך (נכתב גם דוויק) שהיה רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר אמת מאר"ץ. בשנת תרמ"ז החל לשמש כרבה של חלב, ובשנת תר"ן הוא עלה לארץ ישראל עם קבוצת רבנים מחלב. בירושלים היה מראשי ישיבת בית א-ל שבעיר העתיקה ולאחר מכן מראשי ישיבת רחובות הנהר שבשכונת הבוכרים.
בדפי הספר מספר הגהות בכתב יד, ההגהות לא נבדקו.
ח, קסד דף, 33 ס"מ.
מצב בינוני, נקבי עש. דף השער קרוע עם חסרון, ונתלש מהספר.
ספר קהל חסידים, סיפורי נוראות ונפלאות מרבותינו הקדושים רבי ישראל בעש"ט ואחריו תלמידיו ותלמידי תלמידיו. מהדורה ראשונה. [ווארשא, תרכ"ו]. הספר פורסם בעילום שם המחבר, אך במקהלות החסידים מקובל שמחברו הוא החסיד הקוצקאי הנודע רבי אהרן וולדן מרבני ווארשא ובעל 'שם הגדולים החדש'.
העותק שלפנינו היה שייך ככל הנראה לגאון הנודע רבי יודל ראזענבערג [רוזנברג] אב"ד מטרלה ובעל ה'ידות נדרים'. כמופיע בראש השער" "שייך לר' יודל במה"ר ישראל" ובדף המגן מופיעה חתימת בעלות נוספת של אחד מבני משפחת ראזענבערג. רבי יודל ראזענבערג היה זה שפרסם לראשונה את סיפור ה'גולם' שברא המהר"ל מפראג. רבי יודל סיפר שמצא כתב-יד של המהר"ל ובו סיפור הגולם ועל בסיס זה הוא פרסם את ספרו. מתנגדים רבים קמו לספר בטענה שמדובר באגדה בלתי מבוססת, אך מצד שני רבים מגדולי ישראל ובפרט גדולי החסידות אישרו את הסיפור, בראש המאשרים אדמו"רי חב"ד לדורותם המחשיבים עצמם לצאצאי המהר"ל מפראג.
הגאון החסיד רבי אהרן וואלדן [תקצ"ח-תרע"ב]. מגיל צעיר נמנה על חבורת חסידי רבי מנחם מנדל מקוצק, ולאחר מכן הרי"ם מגור. הקדיש זמן רב גם לבירור ספרי הקודש ומחבריהם, וחיבר את ספר 'שם הגדולים החדש'. כמו כן חיבר וההדיר ספרים חסידיים וספרים אודות החסידות. הספר שלפנינו נדפס כאמור בעילום שם המחבר ולכן אין בו הסכמות. אך ספריו האחרים של המחבר מעוטרים בהסכמותיהם של כל גדולי הדור מכל החוגים: רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, רבי חיים חזקיהו מדיני ה'שדי חמד', וגדולי האדמו"רים: רבי יחיאל מאלכסנדר, רבי אברהם מסוכטשוב, רבי יוחנן מרחמסטריבקה, רבי אלימלך שפירא מגרודז'ינסק ועוד. על קברו נחקק "…הרב המופלג החסיד המפורסם בתורה ויראת ד', אשר יצק מים על ידי קדוש עליון אדמו"ר הגה"ק מהר"מ מקאצק והגה"ק מהרי"ם מגור, מח"ס שם הגדולים החדש וספרי מקדש מעט על תהלים בחמשה חלקים… כקש"ת מו"ה אהרן וואלדען מווארשא".
הגאון הנודע רבי יודל ראזענבערג [תר”ך-תרצ"ו], צאצא לרבי יהודה חסיד. בגיל 17 קיבל הסמכה לרבנות והחל לכהן כרב הקהילה היהודית בטארלו. ייסד ישיבה קטנה והתפרסם בכל פולין בכינוי "הרב מטארלו". בשנת ה'תרנ"א הוסמך לדיינות על ידי ר' שניאור זלמן (בעל "תורת חסד") שמינה אותו לדיין בבית הדין שלו. בשנת ה'תרע"ט עבר להתגורר במונטריאול (קנדה), ייסד בית דין רבני וכיהן כראב"ד [ראש אב בית דין] וכרב הראשי של "איחוד הקהילות היהודיות של מונטריאול". חיבר ספרים רבים ביניהם הספר השנוי במחלוקת על הגולם מפראג.
[2], ג-קיב עמ’, 23 ס"מ. סטפנסקי חסידות 514.
מצב טוב. חותמות, חתימות ורישומים. השחרה ובלאי קל בשוליים, רחוק מהטקסט. כריכה בלויה.
"אהבה. שלום בית. שלמות הבריאות. ויצליח בכל אשר יפנה" (מברכות הרבי במכתב)
מכתב ארוך (16 שורות) ונדיר, עמוס בברכות. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי איציקל מפשעוורסק, המוסיף בחתימו את זכות זקנו הגדול הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק!
נציין כי רבי איציקל פותח את מכתבו כאשר האותיות הראשונות בראשי ארבעת השורות הראשונות יוצרות את האקרוסטיכון: "אהבה"!
במכתב מברך רבי איציקל את הכותב על המעות ששלח וכן ברכות ל'שלום בית', אהבה, בריאות והצלחה. האדמו"ר חתם את שמו: הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ה"ר אלימלך זצוקלל"ה זכותו יגו עלינו ועל כל בית ישראל אמן.
האדמו"ר רבי משה יצחק גבירצמן – רבי איציקל מפשעוורסק [תרמ"ב-תשל"ז], גדול אדמו"רי אירופה ומגדולי אדמו"רי דורו. מייסד חסידות פשעוורסק ואדמו"רה הראשון באנטוורפן שבבלגיה. דור חמישי לר"ר אלימלך מליז'נסק, כמופיע בחתימת יד קדשו שלפנינו. (הסיפור הנודע שר"ר אלימלך מליז'נסק בקע בליל הסדר את המים בכוס, היה עם סבתו של רבי איציקל – נכדתו של ר"ר אלימלך, והיא בעצמה סיפרה את הסיפור לרבי איציקל). נודע בקדושתו ופרישותו ובגודל מעשי צדקתו. מכל קצוות העולם היהודי נהרו אליו לברכה וישועה, ומופתים ורוח הקודש היו דבר רגיל בחצרו, כאחד מן הצדיקים הקדמונים. ידוע שאנשים שהיו מבוקשים על-ידי החוק ולא יכלו לצאת מהארץ, נתן להם הרבי קונטרס "זמירות שבת" השווה בגודלו לדרכון, ועם זה הם היו עוברים בנמלי תעופה ברחבי העולם. ומעולם לא עיכבו אותם.
[1] דף , נייר מכתבים רשמי. 14X21 ס"מ. 16 שורות בכתב ידו ובחתימת יד קודשו.
מצב טוב. מחיקות של מס' תיבות וסימני הדבקה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
