שערי אורה, יסודות חכמת הקבלה. מספרי הקבלה החשובים והנודעים ביותר. מאת המקובל האלוקי רבי יוסף ג'יקטיליה. [דפוס יעקב מרקריאה]. ריווא דטרינטו, [שכ"א 1561]. בין דפי הספר עשרות הגהות, חלקן ארוכות בכתיבה איטלקית עתיקה. כמו כן בראש השער רישום בעלים ארוך, אף הוא בכתיבה איטלקית עתיקה.
הספר פותח בתשובה לשאלת תלמיד: מהם שמותיו של אלוה-ים? התלמיד השואל רצה לעשות שימוש מגי בשמות, ורבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.
שנת ההדפסה של הספר נקבעה על פי הקולופון, בו כותבים המדפיסים: "התהלה לנורא שזכנו להשלים שערי אורה, והמחזיק כל בדק, יסייענו לסיים ספר שערי צדק…". הספר שערי צדק (המופיע אף הוא במכירה שלפנינו) נדפס גם כן בריווא דטרינטו בשנת שכ"א, ונכתב בו שכבר נדפס ספר שערי אורה. במקביל למהדורה שלפנינו נדפס ספר שערי אורה באותה שנה גם במנטובה (ראה: גנזי ישראל – אוסף מהלמן 1057).
לפנינו המהדורה הראשונה של ספר שערי אורה שהינו כאמור מספרי הקבלה החשובים והנודעים ביותר. יתירה מזאת, מאז זרח אורו של האר"י הורו גדולי המקובלים שלא ללמוד יותר בספרי הקבלה שקדמו אליו. המקובל היחיד שספריו הוחרגו מאותה ההוראה וממשיכים להילמד עד עצם היום הזה הינו רבי יוסף ג'יקטיליה בעל שערי אורה שלפנינו. זאת משום שהאר"י הקדוש בעצמו התבטא אודות הספר הקדוש שלפנינו כי הוא המפתח לכל תורת הסוד! ספר אשר כשמו כן הוא – מהווה פתח ושער לבאים להיכנס אל פרד"ס חכמת הקבלה. כמו כן הגר"ח מוולאז'ין פסק שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה.
המקובל האלוקי רבי יוסף בן רבי אברהם ג'יקטיליה [ה'ח'-ה'ס"ה], מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13. רבי יוסף נולד בקסטיליה והיה תלמידו של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, שכתב עליו בספרו אוצר עדן הגנוז: "וה' היה עמו"! כבר בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גנת אגוז העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים. מרן הבית יוסף מביא בשמו שלוש הלכות אותם משמרים ה'חסידים' בקפדנות עד היום הזה: 1] שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד. 2] שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים. 3] שאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברך. בין חיבוריו הרבים בקבלה: ספרו הנודע ביותר שערי אורה שלפנינו, ספר שערי צדק, ספר הניקוד, ספר החשמל, סוד הנחש ועוד רבים.
פד דף. 19 ס"מ. נייר איכותי. גנזי ישראל – אוסף מהלמן 1057.
מצב טוב-טוב מאוד: כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכת עור חדשה ומהודרת.