"שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ויש בו סגולה לישועה; עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל… יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב…" (הרה"ק בעל "עבודת יששכר" מוואלברוז)
שבחי הבעש"ט, הינו ספר האגדה הראשון והחשוב ביותר של תנועת החסידות והוא מהספרים הנפוצים ביותר וזכה לעשרות מהדורות, והינו מספרי הסגולה החסידיים הראשונים! לפנינו מהדורת לאשצ'וב [Łaszczów; בדפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור. תקע"ה 1815]. אחת משלושת המהדורות הראשונות של הספר [קאפוסט, בארדיטשוב ולאשצ'וב] שנדפסו כולן באותה השנה.
מחבר הספר
המחבר, רבי דוב בער מלינץ, היה מקורב לבעש"ט זי"ע ולביתו. הוא היה חתנו של רבי אלכסנדר שוחט ז"ל, סופרו של הבעש"ט זצ"ל במשך שנים רבות, וכנראה גם ממנו שמע סיפורים רבים, וגם קיבץ סיפורים אחד לאחד מאת גדולי התלמידים ותלמידי התלמידים ('התולדות', 'בעל התניא' ועוד), תיקן את הנוסחאות והגיה אותם משיבושים. הוא נתן לקובץ הסיפורים צורת ספר, וקרא לו בשם "שבחי הבעל שם טוב". במהדורת קאפוסט לא נזכר בשער הספר שמו של המחבר. גם במהדורת לאשצ'וב (שלפנינו), הזהה למהדורת קאפוסט, לא נזכר בשער שם המחבר. אולם במהדורת ברדיטשוב נזכר שם המחבר בהרחבה ובפרוטרוט: "כל אלו הספורי' נחקקו ונאמר' באמת מאחד קדוש מדבר. ה"ה המופל' ומופלג בתור' ובירא' החסיד המפורסם. מוהר"ר דוב בער במוה' שמואל זצ"ל שוחט דק' לינץ שהי' מקדם חתן המנוח החסיד המפורסם שמו נודע בשערים מוה' אלכסנדר שוחט נבג"מ שהי סופר מהיר אצל הבעש"ט כמה שנים קודם בא החסיד המפורסם מוה' צבי הירש סופר זצ"ל".
מהדורות הספר הראשונות
בשנת תקע"ה בה הודפס הספר לראשונה, יצאו כאמור לאור שלוש מהדורות של שבחי הבעש"ט [קאפוסט, בארדיטשוב ולאשצ'וב]. מעיון בדפי השער לא ניתן לדעת איזו מהן קודמת מכיוון שאין מופיע בשער חודש ההדפסה אלא פרט השנה בלבד. אך מתאריכי ההסכמות וכן מתוכן ההקדמות ניתן לקבוע כי מהדורת קאפוסט נדפסה בראשית השנה ומהדורות ברדיטשוב ולאשצ'וב נדפסו במשך אותה השנה לאחר שאזלו כל עותקי מהדורת קאפוסט. זו גם הסיבה שהתירו להדפיס שוב את הספר לפני מלאות ששת השנים שגזרו המסכימים לבלתי הדפיס את הספר מחדש ללא רשות המדפיסים. ראוי לציין כי מהדורת קאפוסט ומהדורת לאשצ'וב (שלפנינו) הינן זהות כפי הנוסח המקורי והראשוני, בעוד שבמהדורת ברדיטשוב הוכנסו מספר שינויים הכוללים השמטות והוספות.
ספר סגולה
כאמור, הספר הינו מספרי הסגולה החסידיים הראשונים. מובא בשם האדמו"ר רבי ישכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז, בעל "עבודת יששכר", שאמר כי נתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ושיש בו סגולה לישועה. וגם כתב: "עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים – מה טוב, ואם לאו – יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב…" (אהל ישכר, עמ' נט-ס). כן מקובל בחסידות חב"ד, שכאשר חלתה אחת מכלות הצמח צדק, הורה לה האדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאוויטש שיקראו לפניה מתוך הספר הקדוש שבחי הבעש"ט והיא הבריאה. כמו כן, יש הטוענים כי הסגולה החסידית המפורסמת לפרנסה שעיקרה לספר סיפור מופת מאת הבעש"ט במוצאי שבת, יסודה בסגולה הקדומה שלפנינו – לקריאה בספר שבחי הבעש"ט.
פולמוס הספר
ה'מתנגדים' ולהבדיל ה'משכילים' התלוצצו מהספר וטענו שמדובר בגוזמאות, מכיוון שהבעש"ט מתגלה בספר כבעל רוח קודש גלויה, כמבין שפת חיות ועופות ואף, בשעת הצורך, כמחיה מתים. אולם גדולי החסידות ובראשם תלמיד הבעש"ט הרה"ק רבי נחמן מהורדנקא (למרות שהוא נפטר קודם ההדפסה אך כתבי היד היו קיימים כידוע שנים רבות קודם לכן) אישרו את כל הכתוב בספר כאמת לאמיתה. כן מקובל מהאדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, כי מה שכתוב בספר שבחי הבעש"ט הוא אמת. וכמובן ידועה האמרה החסידית השנונה והחריפה: כי גם אם יטען הטוען שהמאמין שכל הסיפורים המופיעים בספר אכן קרו במציאות הרי הוא פתי – אך לעומתו מי שאינו מאמין שסיפורי המופתים אכן יכלו לקרות במציאות – הרי הוא כופר…
[1], לב דף. סטפנסקי חסידות 548.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. שיקום אמנותי קל לשולי מספר דפים. שער הספר משוקם אמנותית עם השתלת חלק מהטקסט בצילום. כריכת עור חדשה ומפוארת.