כרך משניות, סדר טהרות עם פירושים. דיהרנפורט, תקמ"ג [1783]. עותק הגאון רבי יהודה בכרך, שנודע בהגהותיו על התלמוד הבבלי ועל המשניות, בשם 'נימוקי הגרי"ב' ו'הגהות הגרי"ב', שנדפסו בתוך רוב מהדורות הש"ס והמשניות עד לימינו.
בדף האחרון של הספר מופיעה חתימת יד קדשו של בעל ה'נימוקי הגרי"ב' (באותיות זעירות תחת הלולאות): "הקטן יהודה בכרך חונה בק"ק סייני יצ"ו נ"י" ובדף הראשון מופיע רישום בעלות של חמיו הקצין האדיר ר' ישראל מבורלין (ממנו הוא ירש ככל הנראה את הספר). לאורך כל כרך המשניות רשם הגאון רבי יהודה בכרך את הגהותיו המפורסמות, שנדפסו לימים בתוך כל מהדורות המשניות החשובות בשם 'נימוקי הגרי"ב'. החל ממהדורת וארשא, תרכ"א ועד לימינו אנו. רובן של ההגהות ארוכות עד ארוכות מאוד (ההגהה הראשונה היא בת למעלה ממאה מילים). סה"כ למעלה מ-600 שורות של הגהות. ככל הנראה לפנינו החיבור כולו על סדר טהרות.
הגאון רבי יהודה בכרך [תקל"ה-תר"ו], ממפרשי התלמוד המפורסמים ביותר, ומהבודדים שזכו שהגהותיהם נדפסו בתוך בתוך כל המהדורות הנחשבות של הש"ס והמשניות.
הגרי"ב היה רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין). ואמרו עליו שהוא בחר במכוון לכהן ברבנות העיירה סייני, הקטנה יחסית, בשל הזמן הרב שהותירה לו לכתיבת חיבוריו הנודעים.
שמו נודע בכל תפוצות ישראל, בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי ולמשניות, בשם 'נימוקי הגרי"ב' ו'הגהות הגרי"ב', שנדפסו בתוך כרכי הש"ס והמשניות, החל ממהדורות ווילנא, תר"ם (ש"ס), וורשא, תרכ"א (משניות) ועד לימינו אנו. (ראה צילום מצורף של משניות 'זכר חנוך' – וגשל). הגהותיו בשם דומה נדפסו גם על: משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך (אורח חיים ויורה דעה) ותורת חטאת לרמ"א.
אמו הייתה בתו של רבי חנוך הניך אב"ד קלווריה וזבלובדוב, מחבר "משפחת החנוכי" ובנו של הרב היסו"ד [הרב יהודה ספרא ודיינא], מראשי קהילת יהודי וילנה.
לפי עדות שמיעה שהביא הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ במאמרו על הדפסת התלמוד, היה ברשותו עותק של התלמוד בדפוס בנבנשתי שהיה בשימושו של הגאון מווילנה ועליו הגהות בכתב ידו, שונות מאלו שנדפסו על דפי התלמוד כ"הגהות הגר"א".
[1] רכג דף, 22 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. דף השער מנותק. כריכת עור עתיקה, מפורקת ובלויה.