אוסף כולל חב"ד, אוסף ענק הכולל [10] קלסרים עמוסים במאות רבות של מכתבים ומסמכים מקוריים ונדירים מריכוזי חב"ד בכל קצוות העולם. שנות ה'תר"ס-התשט"ו [1900-1955].
לפנינו אחד מהאוֹסָפִים החב"דיים הגדולים בעולם, או כדברי ההיסטוריון הרב יחיאל גולדהבר – שרשימותיו אודות האוסף החשוב שלפנינו מופיעות להלן – "זהו האוסף החב"די החשוב ביותר מלבד האוסף האצור במרכז חב"ד העולמי – 770".
אוסף חשוב זה הינו בגדר תגלית מרעישה בתולדות של חב"ד בארץ ישראל. התקופה שבין שתי מלחמות העולם, שנים של תוהו ובוהו ואי-סדר, ורוב מסמכי שאר הכוללים נאבדו או נשמדו בעיר העתיקה, כאן מתגלה לנו ארכיון ענק של הכולל בשנים קריטיות אלה. בנוסף למסמכים ההיסטוריים מאת גדולי התקופה המופיעים בו למכביר, ישנן בו גילויים היסטוריים הן לפרשיות פנים-חב"דיות והן מחוצה לה. האוסף שלפנינו מהווה כמובן אוצר בלום לאספנים חב"דיים, אך גם אספני וחוקרי התקופה ימצאו בו מלוא חופניים של מסמכים היסטוריים ומכתבי אישים ורבנים ידועי שם.
[10] קלסרים, המכילים מאות רבות של מסמכים בגדלים ומצבים שונים. מצורפות אלפי קבלות.
מצב כללי: טוב-לא טוב.
– – – – –
להלן פירוט חלקי של המסמכים והרקע לכתיבתם, מאת ההיסטוריון והחוקר התורני הרב יחאל גולדהבר, חבר מערכת קטלוג היודאיקה 'ווינר'ס':
קלסר #1
* תיק של משא ומתן לגבי הכולל האם הוא יעבור לוועד הכללי או יישאר נוטרל לא להתערב בין שני המחנות בירושלים.
תיק של פולמוס העזבון של רפאל אהרן גבאי מהודו. (ראה הרחבה).
* התכתבויות בין 'אגודת ישראל' שהתנגדה לרבנות הראשית פנו לכולל חב"ד שהם יעמוד לצידם, והם יתבעו שאינם מסכימים להשתתף בדיונים, אלא בתנאי שיאושר השתתפות הרב דושינסקי.
* בין השאר ישנם פניית כולל חב"ד לרב הרצוג, לרב צבי פסח פרנק ועוד, ומכתבי הרב הרצוג לכולל.
* דין ודברים בין הנהלת הכולל ובין אנ"ש. שבט תש"י.
* תעודת שד"ר עבור ר' שלום ב"ר שלמה זלמן הבלין, שליחותו הייתה בארץ ישראל. אלול תרצ"ט
* תעודות למינוי ר' יעקב צבי מלכוב מת"א לשד"ר, ולימים שורה של תלונות נגדו.
* רשימות של שילוח כספי ה"מעמד" ששלחו בני ארץ ישראל לריי"ץ. פירוט השמות עם הסכומים של כל אחד. שנים: תש"א, תש"ב, תש"ג, תש"ד, תש"ה, תש"ו. וקבלת האדמו"ר למשלוחים.
* שילוח מעמדות מיוחד, עבור כתיבת ס"ת של משיח!
* מכתב ארוך ומעניין לר' ישראל דז'ייקבסון בענין המתרחש בקהל חב"ד בא"י. תמוז תרצ"ט.
* מכתבי התרמה לבני א"י וחו"ל. קיום צוואות עבור הכולל. אישורים מעו"ד ומשרדי ממשלתיים בארה"ב לגבי העברת הכספים לא"י.
* מכתב כת"י של הרב אליהו סימפסון אל ר' שלמה ליב אליעזרוב על המעלה הנשגבה של התרמת ה'מעמדות'. בקיץ תרצ"ז הורה הריי"ץ על הרחבת פעילות 'אגודת חסידי חב"ד', והקמת וועדים מיוחדים לכל נושא. הוא ביקש מאת הרב סימפסון, שהיה אז מחשובי החסידים בארה"ב, למנותו כ'חבר' בוועד ה'מעמדות'. על המכתב חתומים: הרבנים: ריבקין, סימפסון, דז'ייקובסון, חסקינד ו-קזרנובסקי.
רפאל אהרן גבאי מהודו, יהודי ממוצא בגדאדי עבר להודו וראה ברכה בעמלו, והקים אימפריה כלכלית בהונג-קונג. למרות שמקום מגוריו היה בניכר, ניהל חיים חרדיים ולא זז ממנהג אבותיו. לפני מותו, ערך צוואה שרוב הונו, בסך עצום של 80,000 לא"י, שיחולק שווה בשווה בין מוסדות התורה והחסד, בארבע ערי-בירה בעולם: ירושלים, בגדאד, כלכותה ולונדון. הוא נפטר בשנת תר"צ, רק כל זמן שבנו יחידו היה בחיים, הצוואה לא הייתה אקטואלית. בשנת תרצ"ח נפטר הבן.
עם דבר קיום הצוואה התערבה ממשלת הודו, שרצתה ל'סדר' את החלוקה, וכמובן לקבל חלק משלה. שני רבנים מפורסמים: הרב יצחק אייזיק הרצוג, שכיהן אז באירלנד, ורבי יעקב מאיר, הם אשר עמדו מול שלטונות הודו שישחררו את הסכום המגיע לירושלים, המשוועת מעוני. מובן שהידיעה מצאה הד רחב. מירושלים פנו לאפוטרופוס הרמי לא פחות מ-115 מוסדות וכל אחד המציא פרטים על עצמו ופעולותיו ודרש חלק מהעיזבון. מובן שגם ה'וועד הלאומי' פנה אליהם והמציא חומר להוכיח שהוא המוסד הרשמי המוכר מטעם הממשלה לענייני חינוך, בריאות ועזרה סוציאלית ביישוב היהודי, וכי לו סטטוס מיוחד המכשיר אותו לקבל עיזבונות והקדשות.
ריבוי הקופצים על העזבון יצר אצל האפוטרופוס סבך שלא ידע כיצד לצאת ממנו, לאור זאת יצא שליח מיוחד מטעם ממשלת הודו (יהודי מיוצאי רוסיה) כדי לברר ולחקור את המצב. הוא עשה בירושלים כ-6 שבועות, ביקר במשרדי הרבנים הראשיים ובמוסדות הציוניים. בחזרתו הגיש לממשל דו"ח, והמליץ לסדר את העזבון הירושלמי באמצעות הוועד הלאומי.
כעת החל וויכוח פנימי בין המוסדות הספרדים לבין של האשכנזים, כשהספרדים טוענים לקבל רוב, בגין היות המוריש מבני עדתם [כעין פרשת בליליוס]. וויכוח זה רק גרם 'כאב-ראש' אצל האפוטרופוס, שהחליט ל'הקפיא' את הכסף. כעבור זמן מה, בראות ראש המוסדות בירושלים שהכסף ילך לאבדון, חלילה. העדה הספרדית הייתה מוכנה לשלוח משלחת משלה: כולל עו"ד ורב הראשי הספרדי להודו כדי לתבוע את החלק שלהם. רעיון זה לא יצא לפועל. לימים יצא שליח ה'וועד הלאומי' מר יצחק בן צבי, ואחרי לחצים ושכנועים הצליח לשחרר את הסכום הירושלמי, ולאחר כמה וכמה תנאים, והאחראים לחלוקה יהיו שני הרבנים הראשיים.
כעת, מוסדות החרדיים שלא דגלו ברעיון של הרבנות הראשית הרגישו שיהיו מקופחים, ולכן התארגנו ביחד כדי לתבוע את חלקם. מלחמת העולם הראשונה פורצת, וצינורות ההכנסה מחו"ל נסתתמו, וזו כעין גזירת כליה למוסדות התורה והחסד, רח"ל.
קלסר #2
* עשרות מכתבים מתורמים לכולל. יחידים וגם ציבוריים. מכל רחבי ארה"ב, וגם מרוסיה.
קלסר #3
* מכתבים וחוזים שיצאו מידי ראשי וממוני הכולל.
* חוזה עם בניית חצר עבור הכולל. חותמים: ר' יהודה ליב ב"ר ראובן. ור' מרדכי אברהם שלאנק. תר"ס.
* חוזה ודו"ח הכולל, חותמים: רבי דובער אפרת, ר' יצחק חגיז ועוד. תרס"ט.
* התחייבות הממונה ר' משה קאזרנובסקי על סילוק ופרעון החובות בפני רבי אברהם יצחק הכהן קוק, כתוב וחתום על נייר
הפירמה של הרב הראשי. תרפ"ו.
* אישורו של הרב יצחק אייזיק הרצוג שהרב אליעזרוב ור' דוד לבנון הם הם מיופי-הכול של הכולל. תש"ב.
* כמה חוזים עם פועלים למען החזקת בתי הכולל.
* קול קורא למען 'קמחא דפסחא', עם חתימות: הרבנים: איידל גיטלזון, משה ליב שפירא, יהודה ליב סלונים, ליב רבינוביץ ונחום חנון.
* רשימות מקבלי החלוקה.
* מכתבו של ר' נחום אריה צלניקר, מחנך ופדגוג, שהקים בית חינוך מתקדם. מציע את רעיונו ושיטתו חינוך, ושאנשי הכולל ישלחו את בנותיהם לבית חינוכו. תרפ"ג.
* רשימות של מטלות המשרד ושל סכומי התרומות.
קלסר #4
* כשישים מכתבים של תורמים מרחבי העולם עבור הכולל, רובם מאמריקה. קלסר זה מכיל מאות שמות של תורמים עם פרטי משפחתם. אוצר בלום למשפחות חב"ד ברחבי העולם.
* פרטים על דרך ואופן העברת הכספים. דרך הבנקים והקונסוליות השונים. רבים מהתורמים שלחו תרומות נוספות עבור מוסדות נוספים בעיר.
* כעשרה מכתבים ממשפחת לוין מנעוול.
קלסר #5
* כחמישים מכתבי התרמה רובם מרוסיה, עם חומר נדיר וחשוב מהמתרחש במדינה.
קלסר #6
* מכתבים ופ"נים מערים בארה"ב ורוסיה דרום אפריקה.
* מאת ר' אריה ליב מ? תרפ"ז. וקבלת לתומכי הכולל מעירו.
* אלפי שמות של תורמים, ופרטיהם.
* סכסוך בין ישיבת תורת אמת לבין הנהלת הכולל. תרפ"ז.
* הרב ריבקין רב של חסידי חב"ד במנטשסטר.
* ידיעות אודות הצטרפות הריי"ץ לנשיאות הכולל.
* מכתב ארוך מאוד על מעללי הבולשוביקים נגד היהודים והיהדות. תרפ"ח.
* מכתב ארוך על הנוהג בחב"ד בכתיבת ס"ת.
קלסר #7
* כ-ארבעים מכתבים במצב ירוד.
רבים מהם בדבר ייצור והפצת הקופות. אחד מהם הוא של רבי דוד חנזין מפתח תקוה.
קלסר #8
* כ-25 מכתבי פירמות, מבתי חרושת שונים, עו"ד רופאים, התורמים לכולל. ישנם גם אישורים מבנקים בחו"ל המאשרים צוואות וירושות שאנ"ש הורישו לכולל, עם הרבה אינפורמציה.
אפיזודה: בשנת תרפ"ו שלח המוסד הירושלמי 'בית זקנים הכללי', דף התרמה לראש קהילה מסוימת בפיטסבורג, והקהילה הנ"ל תרמה סכום נכבד למושב הזקנים. ראש הקהילה שארגן את ההתרמה, היה מחסידי חב"ד, והוא שלח את דף ההתרמה היפה עם הקבלה שקיבל לראשי כולל חב"ד בירושלים: כשהוא מבקר אותם, על הניסוח הדל שלהם, וממחיש עבורם צורת הדף והתמונות והשפות השונות ההכרחיות כדי לשכנע את יהודי חו"ל לתרום.
קלסר #9
* רבנים ואנשי שם:
ר' שמחה ליב מוסטובסקי רב של טרטו-דורפט, ר' אורי פעלשין, מנהטן, אפרים גארפינקל , בית חרושת ליין אוקלנד קליפורניה, ר' אברהם אליהו אקסלרוד, רב בבולטימור, מהענקים של תלמידי הרש"ב שהיגרו לארה"ב.
* שני מכתבים מלאי-עניין; ר' ישראל יעקב הכהן יפה רבה של מנטשסטר. היה מחשובי רבני אנגליה: נולד בוילקומיר בשנת תרל"ד. ירש את הרבנות מחותנו הרב יוסף יפה. נפטר בחודש אייר תרצ"ד באלכסנדריה בדרכו לא"י. מח"ס 'כנסת ישראל', 'תחית ישראל' ועוד.
* כמה מכתבים מאת זלמן דובער זילברשטיין, שהיה ב"כ של כמה מוסדות ירושלמיים, וביניהם כולל חב"ד, על התרמת והעברת התרומות. עם המון ידיעות חשובות.
* בחירות בהנהלת הכולל. רשימות של משכורת עבור אברכי לומדי-הכולל.
קלסר #10
* רבנים ואנשי-שם:
הרב יוסף ליב שפירא מחשובי תושבי צפת, מכתב מלא תוכן; הרב אהרן נפתלי יצחק קאמראז אב"ד אושפאל; הרב אליהו סימפסאן, מתלמידי הרש"ב שהיגרו לארה"ב, ומגדולי העוסקים במוסדות ליובאוויטש שם.
* רבי משה עטער, תלמיד ישיבות: ראדין, סלבודקה ומיר. נסמך להוראה בידי רבותיו: גאוני ליטא. חתן ר' לוי יצחק מעביל אב"ד צ'צ'רסק, ובשנת תרס"ח, לאחר פטירת חמיו, מילא את מקומו. בשנת תרפ"ה היגר לארה"ב ונתמנה לרבה של קהילת 'חיזוק אמונה ומחזיקי הדת' בהריסבורג שבפנסילבניה. נפטר בשנת תשכ"ו.
* הרב אליהו אינזעלבוך, תלמיד ישיבות ליטא: וולאוז'ין, איישישוק ובריסק. הרביץ תורה ב'אשמינה'. בשנת תרס"ו היגר לארה"ב ונתקבל רב ב'בית מדרש הגדול' בברוקלין. היה ממייסדי ה'מזרחי' שם. בשלב מסויים עלה ארצה והשתקע בחיפה. הקשר שלו לחב"ד, בזיוו"ש התחתן עם בתו של רד"צ חן. במכתבו ישנו חידוש גדול: הוא מתעד אסיפה של עסקני ליובאוויטש בניו יורק, והכריעו שלטובת הכולל, יושלח הכסף להרב קוק, והוא ינסה לפשר בין הצדדים שבתוך החסידים בארץ ישראל.
הרב מנחם מנדל לאקשין. רבה של כמה עיירות ברוסיה. בשנת תרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כרב בכמה בתי כנסת גדולים בניו יורק. נמנה על ראשי 'אגודת חסידי חב"ד', והיה מגדולי העסקנים עבור מוסדות חב"ד.
* הרב אורי פעלשין: יליד ירושלים. היה ממצויני ישיבת 'תורת חיים', התפרסם בהתמדתו וכת"ח בעל שיעור-קומה. בהמשך חייו עבר לאיזור הגליל וסייע תקופה ארוכה להתיישבות שם ושימש ככתובת למענה הלכתי ותרוני למתיישבים. היה ידוע גם כגיבור חיל ובעל תעוזה רבה, ועקב כך למרות כהונתו ביישובים כרב ומורה הוראה, לא חת, מפני הפורעים, והיווה דמות אשר נתנה השראה ללא מורא אל מול הפורעים.
עקב נסיבות שונות היגר לארה"ב והתיישב בניו יורק, וגם משם המשיך לסייע רבות להתיישבות בגליל ושימש כנשיא אגודת 'עזרת הגליל' בארה"ב. אגודה זו סייע לתושבי הגליל בפעילות מגוונות של צדקה וחסד. ממכתב זה אנו למדים שהושיט יד גם למוסדות צדקה בירושלים.
* הרב שלום צבי שניידרמן. נולד בשנת תרנ"ה העיר נעוול. ומתלמידי הרש"ב בליובאוויטש. בשנת תרפ"ז היגר לארה"ב והתיישב בפילדלפיה שם כיהן כרבה של קהילת ליובאוויטש, כהונה שנשא בגאון עד לפטירתו ב-תשט"ו. הקדיש את כל כוחו למען הפצת יהדות ולתמיכה במוסדות חב"ד.
* הרב ישעיה הורביץ מצפת-ויניפג (קנדה): נולד צפת בשנת תרמ"ג למשפחת עתירת היחס, לאביו לר' אשר יחזקאל ממקימי קהילת חב"ד בצפת. תיכף אחרי נישואיו החל ר' ישעיה עם החזקת והפצת תורה ויהדות בעיר, עד שמינוהו לדיין בבית-דין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מסר את נפשו עבור יהודי העיר, אולם ברח מפני המגייסים הטורקים, ער ליפו ומשם מערב קנדה. במכתב זה שכתב ב-תרפ"ב מניו יורק, שופך את כעסו על ראשי הכולל על הריבים הפנימיים בתוך אנ"ש ובתוך הנהלת הכולל.
* הרב אפרים זלמן היילפרין רבה של דנוור (קולרדו). נולד למשפחה עתחיר היחס בגליציה בשנת תרל"א. בעצת מורו האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב היגר לארה"ב ונתכהן כרבה של העיר 'דענוור' (קולרדו). היה מקושר עם הרבה צדיקים בא"י, ולבסוף עלה לא"י והיה מגדולי השתדלנים למען טהרת המשפחה. נפטר ב-תשכ"א.
– – – – –
תולדות כולל חב"ד בארץ ישראל
כולל חב"ד נתייסד עבור חסידי חב"ד על ידי רבי דוב בער המכונה אדמו"ר האמצעי. רקע הייסוד: ייסוד הכולל האשכנזי הכללי נוסד על ידי תלמידי המגיד שעלו ארצה בשנת תקל"ז: בראש הכולל עמדו רבי מנדל מוויטבסק רבי אברהם מקאליסק ועוד. עם פטירת רמ"מ מוויטבסק ירש ר"א מקאליסק את שרביט ההנהגה. כמה וכמה צדיקים בחו"ל שעמדו לימין הכולל, ביניהם רבי שניאור זלמן מליאדי בעל 'התניא'. בשנת תקס"ה לערך גבה טורא ביניהם, ולר"א מקאליסק טענות בקשר לניהול הקופה, עד כדי כך שנפרדו בדרכם. בעקבות הפירוד, סבלו אנשי חב"ד מחסידי הגליל והוכרחו לעבור מטבריה לצפת. שנים ספורות לאחר מכן החלה עליית הפרושים מווילנא לצפת, והעדה הקטנה החב"דית החלו לסבול מהם. לכן החליט רבי דוב בער, בנו של אדמו"ר הזקן, בשנת תקפ"א לערך, שאנשי שלומו יעברו לחברון. מתקופה זו והלאה, דאגו אדמו"רי חב"ד להתרים עבור אנ"ש שבא"י, בשם כולל חב"ד.
כאמור מראשיתו של הכולל היה מרכזו בחברון. מעות הכולל היו נשלחים אל הממונים בחברון, ומשם היו מתחלקים לירושלים וכן לצפת וטבריה. ברבות הימים סבלו יהודי חברון רבות מהשליט העריץ 'עבדול רחמן', עד אשר כשל כוח הסבל, ומשנת תר"ז החלו משפחות לעבור לירושלים. העריץ המשיל עם תעלוליו, עודה שהמריצה משפחות נוספות לעבור לירושלים. בין העוברים היה רבי אורי אורנשטיין – חתנו של בעל 'קרן אורה', והוא היה הממונה הראשון של הכולל בירושלים. נפטר ב-תרל"ט. מיד עם יסוד היישוב החב"די בירושלים התחיל יישוב זה להתרחב בממדים מהירים; מאידך היישוב החב"די בחברון הלך והתמעט.
ברם בשנת תרמ"ח ואילך עבר המרכז של הכולל לירושלים, עובדה אשר גרמה לחיכוכים בין ראשי החסידות בארץ. עד כדי כך עדיפות ירושלים על חברון גרמה שרבים מבני החסידות עברו ירושלימה, והנשארים נותרו ללא גב כלכלי, עד שהאדמו"ר הרש"ב הוצרך לייסד קרן מיוחדת לתושבי חברון – ה"וועד החברוני".
הממונה הראשון מתרמ"ח היה הגיר ר' משה ויטנברג, לאחריו הגאון ר' דובער אפרת ולצידו ר' יעקב ב"ר אורי אורנשטיין. ר' יעקב נפטר ב-תרס"ח ואת מקומו מילא ר' משה. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו הממונים: ר' מרדכי שלאנק, ר' מרדכי דובער סלונים ור' מנחם מנדל נאה. עם פטירת הרש"ב בשנת תר"פ מינו שני הממונים: ר' מנדל נאה ור' משה אורנשטיין את בנו יחידו ר' יוסף יצחק לנשיא הכולל, ברם הוא לא קיבל את המינוי. רק ב-תרפ"ט עם ביקורו בא"י הוא קיבל בפה מלא את הנשיאות. עם קבלת הנשיאות מינה את בא-כוחו ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב כממונה. הרב אליעזרוב נולד ב-תרכ"ג לאביו ר' אליעזר שמעון, שהיה מצאצאי אדמו"ר האמצעי. בהיותו בן עשר עלה ארצה ביחד עם הוריו שהשתקעו בחברון. היה מתמיד עצום. תלמיד מובהק לרבני חברון: ר' שמעון מנשה ור' אליהו מני. משנת תרנ"ב יצא לראשונה לשד"רות ומני יצא כמה פעמים לטובת היישוב. בתרס"ג מונה כרבה של העדה האשכנזית בחברון ואחרי מלחמת העולם הראשונה עבר ירושלימה. וכעבור זמן קצר מונה לראש ישיבת 'תורת אמת'. את נשיאות הכולל ניהל ביד רמה עד לפטירתו ב-תשי"ב. כתביו בהלכה ובדרוש נאספו בספר 'שאילת שלמה' (תשס"ב).
