מכתב מעניין בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אברהם חיים דאנציגער, ראש ישיבת אלכסנדר. ר"ח אדר ב', שנות התרצ"-.
המכתב נשלח אל רבי שמואל אהרן הוא ר' שמואל אהרן וובר (ולימים שזורי), מזכיר הרבנות הראשית ונאמנו של הראי"ה קוק, ובו כותב רבי אברהם על כוונתו המוקדמת לנסוע לארץ ישראל, ועל כך שהרעיון לא יצא עדיין לפועל מחמת עיכובים וטרדות שונות. "ואולי ישלחו מספר בחורים לומדי ישיבתנו הק' אשר מוכרחים לנסוע", ומבקשו שיואיל לדבר עם הראי"ה קוק בעבורו. נראה כי מדובר בענין השגת סרטיפיקטים לעליית לארץ ישראל.
בהמשך המכתב כותב רבי חיים ומסביר כי ישיבתו היא מהחשובות ביותר, וראוי להתחשב בה – " וב"ה בצדק אוכל לומר כי עלתה ביקרתה ותפארתה על כל ישיבות מדינתנו… ". אכן ידוע כי ישיבת אלכסנדר הייתה מהישיבות היותר מעולות במזרח אירופה.
הרה"ק רבי אברהם חיים דנציגר הי"ד [נרצח תש"ג] , צעיר בניו של האדמו"ר הקדוש בעל ה'תפארת שמואל' מאלכסנדר, ואחיו ויד ימינו של האדמו"ר בעל ה'עקידת יצחק'. כיהן בראשות ישיבת אלכסנדר בלודז' אשר נחשבה לאחת הישיבות החסידיות החשובות והגדולות ביותר, ומנתה למעלה מ300 בחורים, (סניף מישיבה זו הוקם גם בירושלים). בישיבה זו השקיע כוחות עצומים ועסק בפריחתה בצורה יוצאת דופן. תמך ברוחו וכספו בהקמת הישוב החרדי 'בני ברק'. בשנות הזעם התקיים בביתו 'מנין' נסתר, תוך מסירות נפש עצומה. נרצח על קידוש השם בקיץ תש"ג.
[1] דף מודפס, נייר מכתבים רשמי. 28.5×21.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן קלים. קרעים זעירים בשוליים.