חמשה תיקים ובהם מאות מסמכים שטופלו בידי מס' עו"ד אשר ייצגו פניות של ניצולי שואה אל מול שלטונות החוק במדינת ישראל, לאחר שנחקק חוק 'נכי רדיפות הנאצים' בשנת תשי"ז 1957. לאחר שנחקק החוק אשר כלל סעיפים בהם הטבות לניצולי שואה- נפגעי נכות, החלו להגיע פניות רבות של ניצולים לעורכי דין שונים ע"מ לממש את זכותם. לפנינו עיזבון של תיקים אישיים שטופלו בהקשר זה. בין התיקים מופיעים: * תיקו האישי של האדמו"ר מנדבורנא רבי חיים מרדכי רוזנבאום ובו מסמכים שונים באשר לרכישת קרקע דירתו בבני ברק בשנת תש"כ, פניות בכתב ידו של האדמו"ר ע"ג גלוית דואר בענין זה ["הננו מתפלאים שזה שבועיים שהעברנו את היפוי כח ועדין לא הוזמנו לשם סידור העניין…"],מסמכים של רשם הקרקעות המאשרים את בעלותו של האדמו"ר על הקרקע, שלשה מסמכים בחתימת ידו של האדמו"ר, חוזה הקנין, שטר חכירה, כיתובים בכתב ידה של הרבנית רוזנבאום אשת האדמו"ר באשר לאימות מקום לידתה ושמה הלועזי, ועוד. * תיקו האישי של הרב ישראל וולץ הכולל את תביעתו לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, מסמכים רשמיים המתארים מחלות שונות מהם סבל כתוצאה מהתעללות הנאצים ["רב ולץ נכנס לטפולי בשנת 1945 מיד אחרי מלחמת העולם השניה בבודפסט עם תלונות של קוצר נשימה ודפיקות לב… הרב וולץ מסר… שלקחו אותו לעבודת פרך, הכו אותו קשות והמאמץ הגופני הרב וההתרגשויות הקשות כל אלה גרמו למחלתו…"], טפסים שונים באשר לטיפול בפנייתו מדצמבר 1966 ועוד. · מסמכים הקשורים בטיפולו של רבי עמרם הלוי יונגרייז בקיום צוואתו של המנוח רבי שמחה יוסף ב"ר יעקב הלוי סגל; טפסי חלוקת רכוש מפורטים כחלק מצוואתו; מכתב מודפס בחתימת ראשי ישיבת אור תורה בטבריה ר' דוד מינצברג, ור' ש. בונם ורנר כי אינם יכולים לקיים צוואתו להזכיר נשמתו בתפילות ולפיכך מוותרים על התרומה שהועיד עבורם המנוח בצוואתו, כתב התחייבות מישיבת פרשבורג שבט סופר ירושלים תשכ"ה לקיים צוואתו של הנ"ל, מסמכים רשמיים מטעם ישיבת פוניבז' בבני ברק באשר לקיום .צוואתו של הנ"ל וכן תיקים נוספים. האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנא [תרס"ג 1903 – תשל"ח 1978] כיהן כאדמו"ר בחיי אביו רבי איתמר עוד בשנת תרפ"ג, התגורר בסיגט ואח"כ בסערט. עלה ארצה בשנת תש"ז. בשנת תש"כ עבר לגור בשכונת גבעת רוקח בבני ברק. הקים את ישיבת "מאמר מרדכי". מתורתו ב"דברי חיים" ו"סוד שיח". היה מחשובי האדמו"רים. בנו ר' יצחק אייזיק יהודה עלה ארצה באוניית המעפילים 'כנסת ישראל' ונורה למוות בידי הבריטים. הרב ישראל וולץ (וולץ) היה רב בטיניע עד מלחמת העולם הראשונה, מורה צדק, דיין וראב"ד בבודפסט, ומעורכי כתב העת התורני "תל תלפיות". בשואה שכל את בנו יחידו הרב משה ואת כל בית אביו. לאחר ששרד את מחנות העבודה בשואה, חזר לבודפסט, זקן, חולה ושבור, בחורף הקשה. הוא פעל נמרצות לרווחת היתומים והאלמנות ניצולי השואה, הקים בית הדין לקהילה ובית דין מרכזי לעגונות לכל מדינת הונגריה, על מנת לסייע לעגונות הרבות. עלה לישראל והתגורר בירושלים, בשיכון רבנים פליטים. נפטר בז' בחשוון .תשל"ד .לא נבדק ביסודיות סה"כ חמשה תיקים מלאים במסמכים שונים. הדפסת סטנסיל ומילואים בכתב יד. .מצב טוב