מגיני ארץ. שלחן ערוך אורח חיים עם פירושים. חלק ראשון. יוהניסבורג, תרכ"ב. מהדורה ראשונה של חידושי רבי עקיבא אייגר על השו"ע, שנדפס כהיום בכל המהדורות. עם הקדמה מבנו של רבי עקיבא איגר. עם עשרות הגהות בכתב ידו.
אפי רברבי, שלחן ערוך אבן העזר עם פירושים רבים. שני חלקים. הלברשטאט, תרכ"א. הגהות ותיקונים רבים בכתב יד.
שו"ת חכם צבי, מאת רבי צבי אשכנזי. לעמברג, תר"מ. הגהות רבות בכתב יד.
טיב גיטין וספר יד אפרים, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות. לעמברג, תרי"ט 1859. הגהות בכתב יד.
כרתי ופלתי לרבי יהונתן אייבשיץ. סדילקוב, תקצ"א. הגהות בכתב יד.
טורי אבן, מאת רבי אריה ליב ממיץ בעל השאגת אריה. ווארשא, תר"ך 1860. עשרות הגהות בכתב יד, רובן הגהות ארוכות במיוחד.
שאלות ותשובות הגאונים (קדמונים). ווילנא, תרמ"ה.
חובת הלבבות, עם פירוש טוב הלבנון, ועם ביאור חדש פת לחם. לעמברג, תרל"ט 1879.
חדושי הרי"מ, מאת האדמו"ר מגור, על מסכתות כתובות וקידושין. ווארשא, תרמ"ו 1885. כרוך עם:
חדושי הרי"מ, מאת האדמו"ר מגור, על מסכת גטין והלכות קידושין. ווארשא, תרנ"א 1891.
ריקאנטי, שו"ת ופסקי הלכות מאת רבינו מנחם מריקאנטי. עם פירוש מעשה בצלאל. פיעטרקוב, תרנ"ד 1894. הגהה בכתב יד.
חמשה שיטות. חידושי הקדמונים, הרמב"ן הר"ן ורבינו יום טוב ב"ר אברהם. לבוב, תקצ"ד [1834]. הגהות בכתב יד.
מי נפתוח, ביאור על דברי הרמב"ם לסדר טהרות, מאת רבי יהודה ליב עדל מסלאנים. ביאליסטוק, תקע"ו [1816].מהדורה ראשונה. הגהות רבות בכתב יד.
בית דוד. תשובות ודרושים מאת רבי דוד טעביל ממינסק. שני חלקים. ווארשא, תרי"ד 1854. הגהה בכתב יד.
צל"ח למסכת ברכות מאת רבי יהדה סגל בעל הנודע ביהודה. יוזעפוף, תרט"ז 1856. הגהות בכתב יד.
תורת גיטין, חדושים ובאורים על הלכות גיטין מאת רבי עקב לורברבוים מליסא. [לעברג, 1850 בערך].
דגלי יהודה. מאת רבי יהודה ליב גורדין (גורדון).ורשה, תרס"ד 1903.
פתחי תשובה, על שלחן ערוך אורח חיים, מאת רבי ישראל איסר איסרלן. ווילנא, תרל"ה 1874. כרןך עם:
מגילת תענית, עם פירושים מאת רבי יהודה לייב מקראטאשין. ווארשא תרל"ד 1874. חסר סוף.
רבי יהודה ליב גורדין [גורדון; תרי"ג-תרפ"ה], נודע בכינוי הגאון מלומז'א. נולד
בבלרוס. בהיותו בן 24, נפטר רבה של מִיכַלִישׁוֹק ובצוואתו הורה למנות תחתיו את הרב גורדין. הוא כיהן ברבנות זו תשע שנים. בשנת תרמ"ו, עבר לכהן כרב בעיר אוגוסטוב הסמוכה לביאליסטוק. בשנת תרנ"ז עבר לכהן כרבה של אוסטרובה (אוסטרוב מזובייצקה) כרב מוסכם על חסידים ומתנגדים, ברבנות אוסטרוב כיהן שבע שנים עד תרס"ד.
בשנת תרס"ד נבחר לכהן כרבה של סמרגון, והקים בה ישיבה. בשנת תרע"ג נבחר לכהן כרבה של לומז'ה, זמן מה לאחר מינויו פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא עסק בצרכי יהודי העיר מול שלטונותיה המתחלפים. כרבה של העיר גילה אחריות גם לישיבת לומז'ה ובשנת תרפ"ה נסע לשיקגו כדי להתרים נדיבים עבור הישיבה. הופעתו בשיקגו, כשהוא נושא את נאומיו באנגלית, עשתה רושם על היהדות החרדית בשיקגו, והם בחרו למנותו כרבה הראשי של שיקגו. הוא הסכים לקבל על עצמו את המינוי, אך בעודו מתכונן להיכנס למשרתו זו, חלה ונפטר בשיקגו בי' באייר תרפ"ה.
חיבר את הספרים: דברי יהודה, ורשה תרס"ד – שאלות ותשובות בהלכה. דגלי יהודה, ורשה תרס"ד – דרושים. תשובות יהודה, וילנה תרס"ח – שאלות ותשובות בהלכה.