"הרב הכולל הישיש ונשוא פנים כמהר"ר אליהו הלוי ז"ל רב בק"ק אליסנדריה די ליה פאלייה … גם גאונותו צדקתו חסידותו וקדושתו שהציל את עדתו בכח ייחודיו ותפלתו ידועים לכל" (מרן החיד"א בספרו חיים שאל ח"ב)
ספר פני יצחק, על הלכות גיטין וחליצה. שני חלקים בשערים נפרדים. מאת הגאון רבי חזקיה מרדכי בשאן (בסאן) זצוק"ל ר"מ ור"מ דק"ק וירונה. עם הסכמת המקובל רבי רפאל עמנואל חי ריקי. מנטובה, תק"ד [1744]. מהדורה ראשונה.
החלק הראשון מורה דרך. לסדר הגט והחליצה – סדר הגט בשם מכתב לחזקיהו וסדר חליצה בשם מאמר מרדכי, על פי שני שמות הרב המחבר, והחלק השני שאלות ותשובות הנקראים בשמות: קרוא מקרא, אסור קדושה, שומר שבת, מאת רבי מנחם נווירה, נכדו ותלמידו של רבי חזקי מרדכי בשאן.
בגיליונות שני החלקים מופיעות מאות שורות של הגהות רבניות, חלק מההגהות הן ארוכות ביותר ומסובבות את העמוד כולו. ההגהות הן בכתיבה איטלקית-יהודית, מתקופת ההדפסה. כתב היד זהה לכתב יד קדשו של הגאון רבי אליהו הלוי אב"ד אליסנדריה ש"שהציל את עדתו בכח ייחודיו ותפלתו" (לשון מרן החיד"א). גם מנוסח ההגהות ניתן להבין שהכותב הוא אב"ד העיר, לדוגמא: "ארבעה עשר לחדש מנחם שנת התקכ"ב… ומניתי עמי דיינים הח"ר אלעזר אהרן פולייסי והח"ר שלמה מיכאל יונה, ובעד שנים הנוספים הקצין ישראל והקצין יחיאל אליעזר כהנים בני ויטלי" – מהלשון "ומיניתי עמי דיינים" ניתן להבין שהכותב הוא האב"ד הממנה את הדיינים.
כמו כן מופיעות בספר הגהות חתומות בכתי"ק בנו ממלא מקומו הגאון רבי משה זכות אב"ד אליסנדריה החותם: "[הצ]עיר בנו מז"ל" [-משה זכות לוי]. והערה נוספת בכתי"ק: "[הצ]עיר בנו מז"ל [-משה זכות לוי] סידרתי… החליצה הזאת ועשיתי בביתי ובחומותי במקום הנ"ל ביום שנים עשר […] תשרי שנת התקס"ט".
הגאון רבי אליהו הלוי [תע"ג-תקנ"ב], אב"ד אליסנדריה. נולד בפינאלי. מגדולי גאוני חכמי איטליה בדורו. מקובל ובעל מופת. התקבל לרבה של אליסנדריה בשנת תצ"ח. תשובות ממנו נדפסו בפחד יצחק למהר"י לאמפרונטי ובשו"ת שמש צדקה, חיבר ספרים רבים וחלקם נדפסו.
רבותיו: היה תלמיד חבר של רבי יצחק למפרונטי ושניהם למדו אצל מהר"י בריאל ממנטובה ותלמיד חבר לרבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק".
חיבוריו: חיבר חיבר חיבורים רבים, מהם: "סדר דאליהו", שירים וחידות. וכן חיבורים בכתב יד. ספרו "כורסיא דאליהו" – מוזכר בחיד"א. רבי חננאל ניפי בספרו כותב שחיבר חבורים הרבה כולם כתיבת יד, ספר "בן בגימטריא אליהו", "סבא אליהו" – כולו מוסר השכל מדרשים ומאמרים. "טייע"א דאליהו" על עין יעקב. "אבא אליהו" פירוש מסכת אבות ועוד חיבר שו"ת.
התבטאויות גדולי דורו אודותיו: החיד"א כתב אודותיו בתשובה הלכתית (חיים שאל, חלק ב, סימן י): "הרב הכולל הישיש ונשוא פנים כמהר"ר אליה הלוי ז"ל רב בק"ק אליסנדיא שלח אלי". בספר תולדות גאוני איטליה מובא: "ואני הצעיר מרדכי גירונדי שמעתי נפלאות מה"ר אליהו הלוי מחסידותו וקדושתו שהציל את עדתו מכמה צרות בכוח יחודיו ותפילותיו". רמ"ש גירונדי כותב עליו: "הגאון המפורסם בתורה בחסידות וענוה יתירה, המקובל האלהי, פאר התורה"; "ואני הצעיר מרדכי גירונדי מפאדובה שמעתי מידידי… נפלאות מהר"ר אליהו הלוי הנ"ל מחסידותו וקדושתו שהציל את עדתו מכמה צרות בכח ייחודיו ותפלותיו, והדבר איתנהו ברמז בפתח ספר "סדר אליהו" להרב שנדפס במנטובה שנת תקו"ם".
בנו ממלא מקומו הגאון רבי משה זכות הלוי. לאחר פטירת אביו בשנת תקנ"ב, ירש את רבנות אליסנדריה ושימש בה כרב כעשרים שנה, עד לבחירתו בשנת תקע"ח לרב העיר קאסאלי מונפיראטו ע"י "הסנהדרין" (קונסיסטואר) שהקים נפוליאון בפריז. כשעבר לקאסאלי, הוריש את רבנות העיר אליסנדריה לבנו – רבי מתתיה הלוי. רבי מתתיה כיהן במשרה זו עד לשנת תקצ"ה, אז נהרג באסון, יחד עם אשתו ועשרות אנשים נוספים, כשבניין התמוטט במהלך שמחת נישואין.
כא, [1], כג-מ דף. שער מיוחד לחלק השני. 22 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב. כתמי זמן. כריכה מנותקת חלקית עם חסרון בשדרה.
ספר מטה אהרן, חלק א – מערכת כללים בתלמוד לפי סדר האלפא ביתא. מאת רבי אהרן הלוי מירושלים. שאלוניקי, דפוס בצלאל אשכנזי, תקע"ט [1819]. מהדורה ראשונה ויחידה. ידוע רק על מהדורות-צילום של הספר.
לפנינו העותק האישי של הגאון המופלא רבי ירוחם פישל פערלא בעל הגהות הגרי"פ – מגדולי דורו.
בראש ובסוף הכרך מתנוססות חותמות בעלות רבות שלו, דהויות. בין דפי הספר מופיעות שתי הגהות בכתב יד קדשו.
כידוע, הגרי"פ פערלא נהג לעטר את ספריו בהגהות ורבות מהגהותיו נדפסו לאורך השנים בשם 'הגהות הגרי"ף' (הגהותיו: לפסיקתא זוטרתא, לשו"ת הרשב"א, לשו"ת הרשב"ש, לספר "התשב"ץ", לנודע ביהודה, לקצות החושן ועוד).
לאחר פטירת הגרי"פ פערלא רכש הגאון הנודע רבי מנדל כשר את אוצר הספרים הגדול שלו מאת בני משפחתו, בהון רב. הגר"מ כשר הטביע אף הוא חותמות בעלות רבות על גבי הכרך שלפנינו, כך שעל גבי המטה אהרן החשוב והנדיר שלפנינו מתנוססות חותמות הבעלות של שניים מגדולי גאוני פולין.
הגאון המופלא רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא [תר"ו-תרצ"ד], מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. בגיל 15 הלך ללמוד תורה מפי רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה, לאחר מכן למד בוולוז'ין אצל הנצי"ב ועד מהרה היה לתלמידו המובהק. לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. בביתו היתה לו ספריה ענקית, מהגדולות בפולניה באותה תקופה. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג שעסק בכתיבתו כמעט 40 שנה, על 14 שנה מתוכם מסופר כי לא יצא מפתח ביתו ולא ראה אור שמש, את ארוחותיו היתה אשתו מביאה לו דרך חלון צר, והיה נוהג לשמוע קדיש וקדושה דרך חלון ביתו. על חיבורו זה אמר רבי יוסף חיים זוננפלד 'להוי ידוע לכם שבלי יגיעה של ארבעים שנה רצופות ושקידה בלתי פוסקת אין בכוח אנוש לחבר יצירה כזאת'. כמו"כ נודע בחיבור הגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים. בתארו את צורת כתיבת חידושיו כותב רבי יהודה לייב הכהן מימון: "ראיתיו כמה פעמים כשהיה יושב וכותב את חידושיו, ידיו היו רוטטות ורותחות כשהיה כותב וחורת שורה אחרי שורה, והכל בקדושה, בזהירות, בבהירות, ובודאות..".
[1], קסד, [1] דף. 29 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש ספורים. שיקום לשולי דף השער, עם פגיעה בגב השער.
ספר בו טוב לישראל, הלכות שחיטה בחרוזים עם ביאור ועם שאלות ותשובות. מאת רבי אליהו חייון. ירושלים, בדפוס ב"ק. תרכ"ט [1869]. מהדורה יחידה. ספר לא מצוי.
חיבור על הלכות שחיטה וטריפות, נכתב בתורת חרוזים עם ביאור נרחב. בשער נכתב שאת החרוזים חיבר מהר"ש ן' מסמרון, אך הדבר לא ברור. את החיבור כתב רבי אליהו חייון, שנפטר בהיותן בן 33 שנה בלבד. המחבר ציווה לדודו חכם נסים עזרא חיון להוציא לאור את הספר. בתחילת הספר מופיעה הקדמה ארוכה מהמוציא לאור, עם הספד על המחבר.
עותק מיוחס: בדף השער מופיעה הקדשה חתומה נאה מאת דוד המחבר, הגאון רבי נסים עזרא חייון, מגדולי חכמי ירושלים, שהוציא לאור את הספר לאחר פטירת המחבר. בין דפי הספר הגהות ותיקונים רבים בכתב יד, כנראה אף הם מרבי נסים עזרא חייון. חתימות נוספות: רבי יצחק יעקב וכטפויגל מירושלים.
הגאון רבי נסים עזרא חיון [נפטר בשנת תרמ"א; אוצר הרבנים עמ' 334], "
מגדולי חכמי ירושלים" (אנציקלופדיה ארזי הלבנון, עמ' 1740). חכם ניסים עזרא חיון היה זה שהוציא לאור את השיטה מקובצת על קדשים מתוך כתב יד שהיה אצל אביו של החיד"א. וכך כותב הראשל"צ מוהר"ר אברהם אשכנזי בהסכמתו לשטמ"ק: "אתגלגל מילתא ע"י ב' צנתרות הזהב וכו' כמוהר"ר יצחק מפראג יצ"ו ושני בקודש וכו' כמההר"ר נסים עזרא חיון יצ"ו אשר הזילו זהב מכיסם ובמחיר רב קנו הכרך הנורא הזה מעזבון הישיש המפורסם כמוהר"ר יאודה אזולאי ז"ל". בספר חן וכבוד (דף קצ"ב ע"ב), כותב אודותיו רבי רחמים שאלתיאל יעקב ניניו: "הרב המובהק ונוגה לו ברק, אשר הרביץ תורה בישראל כמהר"ר נסים עזרא חיון ז"ל, עודנו באבו קראו רבו, הוא עזרא עלה אל השמים". על מצבתו שבמרומי הר הזיתים נחקק הנוסח המעניין, בו מתקללת האדמה על אשר בלעה אל קרבה את הצדיק: "אי לך ארץ, זדון לבך השיאך, פרצת כל גדרותיך להפיל ארז רם הקומה, פתחת פיך היית שאול תחתיה, הרחבת גבולך עומקה ורומה, איכה לא חמלת ותביא בכנפיך דגול מרבבה".
ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 145.
[3], כד, ב; נב [צ"ל: נ]; כג דף. 32 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. כריכה חדשה.
נדפס רק על חומשים בראשית ושמות, כפי שבספר שלפנינו. שער נוסף לחלק שמות.
המחבר מרבני חלאב ודמשק, הדפיס את הספר בשנותיו האחרונות. ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות תנב.
בשער הספר הקדשת המחבר בכתב ידו.
כיתובים: מ"ק לע"ק יוסף אמזלג נ"י. למדרש מע' הגביר גי' משה לזבונה. הצעיר נסים חיים פרחי (בדף ב).
ל: לא [1] דף. עם דף המפתחות בסוף חלק שני, שאינו נמצא בכל העותקים. 36.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כריכה פשוטה.
שערי צדק. "שער החצר", בדרושים וחדושים אודות מעלת ארצנו הקדושה, מאת רבי דוד בן שמעון – המכונה הדב"ש, ירושלם, דפוס ישראל ב"ק. תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס: מאחורי השער הקדשה בכתיבת ובחתימת ידיהם של גדולי רבני תוניס: רבי אברהם חג'אג' ורבי אברהם בונאן.
רבי דוד בן שמעון [נפטר בשנת תר"מ], היה רב מופלג בראבט שבמרוקו והעמיד תלמידים הרבה. בשנת תרי"ד עלה לארץ ישראל, ולימים יסד בה את את ועד העדה המערבית ואת שכונת 'מחנה ישראל'. נודע בחיבוריו: שערי צדק, שער המטרה ושער המפקד. צאצאיו הם משפחת היחס העניפה – בן שמעון.
רבי אברהם חג'אג' [נפטר תרמ"א],
גאון גדול, קדוש וחסיד מופלג, ראש רבני תוניס בדורו דור דעה, תלמיד הקדוש המלומד בניסים רבי ישועה בסיס, ראב"ד תוניס יחד עם רבי נתן בורג'יל השני. חתום על הסכמות ותשובות רבות של חכמי תוניס. עמד בכל תוקף נגד חברת כי"ח שרצו להקים בתי ספר ברוחם. לא נהנה מהציבור ושרת כל שנותיו ללא שום תמורה. חיבר ספר גדול "זרעו של אברהם" הכולל חידושי ש"ס, מערכות ורמב"ם (נדפס לאחר פטירתו בתוניס תרמ"ט). העמיד תלמידים רבים שהיו לגדולי תורה מהם שימשו בקהילות בתוניס. בניו נפטרו בחייו ולא השאיר אחריו זרע.
רבי אברהם בונאן [נפטר תרכ"ו. אוצר הרבנים 242], מגדולי חכמי תונס בדורו. בנו של רבי יצחק בונאן בעל "אהלי יצחק". בסוף ימיו עלה לירושלים בה נפטר.
ישנם עותקים, עם דפי מפתחות בסוף.
ש. הלוי, ספרי ירושלים 72.
רג דף, 34.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימונים בעט במספר דפים.
ספר הזוהר, עם הגהות מאת האר"י הרמ"ק וחכמי ארץ ישראל, ועם פירוש אמרי בינה, ועוד. זולצבאך, תמ"ד [1684]. "ועיין בחיבורי על הזהר" הגהה קדומה בכתב יד בעותק של ספר הזוהר הקדום שלפנינו.
לפנינו מהדורה קדומה של ספר הזוהר. בתקופה ההיא עדיין היו משתמשים בשתי המהדורות הקדומות של הזוהר, האחת שנדפסה במנטובה והשניה בקרימונה, שביניהם יש הבדלים ניכרים. המהדורה שלפנינו משלבת בין שניהם, היא נדפסה על פי מהדורת קרימונה, אולם הנוסח תוקן על פי מהדורת מנטובה. בנוסף נדפס כאן לראשונה פירוש אמרי בינה לרבי ישכר בער מקרמניץ.
בדפי הספר כמה הגהות בכתב יד. הגהה אחת כאמור נכתבה כנראה על ידי מקובל גדול שאף חיבר פירוש על הזוהר. לא נערך מחקר למצוא מיהו הכותב.
[4], קלב; עב, עא-קח; קכח דף. חסר [2] הדפים בלטינית ו'פתח עינים' – דפי המפתחות בסוף הספר.
30 ס"מ.
מצב לא טוב. דפים מפורקים. נקבי עש. כריכה בלויה. פגמים במספר דפים.
"וידוע לכל כי היה אהוב מאד… אצל
הגאון כאחד מבניו מפני צדקתו ותומתו"
חידושי הלכות מהר"ם ברבי, על מסכתות הש"ס. עם הקדמת המחבר. דיהרנפורט, תקמ"ו [1768]. מהדורה ראשונה. המחבר היה אב"ד פרשבורג, לפנינו החלק הראשון, החלק השני נדפס לאחר פטירת המחבר.
בשער חתימת רבי ברוך מלעסלא, תלמיד רבי עקיבא איגר.
רבי ברוך רוזנפלד [תקע"ה-תרל"ט], כיהן כרבה של קרואינקה ואחר כך של גאלוב. היה מתלמידיו המובהקים והחביבים של רבי עקיבא איגר, שבע שנים היה בישיבתו של רבי עקיבא איגר והיה תמיד בביתו. נסמך להוראה ע"י בנו רבי שלמה איגר באומרו: שהוא מקיים בזה את רצון אביו, שלא הספיק לסמוך אותו בחייו. הסכמה ממנו על ספרו של רצ"ה קלישר, מאזנים למשפט (קרוטשין תרט"ו).
בעיתון 'המגיד' נכתב עליו: "הן שמעו הולך בכל תפוצות ישראל… כי דבריו הקדושים יקרים הי' מאוד בעיניהם… וגם בארץ הקדושה שמעו היה מפורסם…". ' החוזה מלובלין' שלח אליו אגרת, בה הוא מכנה אותו "המאור הגדול". הגאון רבי יוסף יוסקי מלעסלא כותב עליו "מופלג בחכמה וביראה… 'ברוך' הוא ו'ברוך' שמו, הוא יצק מים על יד הגאון רשכבה"ג מה"ו עקיבא זצלה"ה".
לאחר פטירתו ספדוהו:
"וידוע לכל כי היה אהוב מאד… אצל הגאון כאחד מבניו מפני צדקתו ותומתו". (ראה גם: חוט המשולש, חלק ב, דף עד).
[1], קו דף, 31 ס"מ. חתימות בעלים נוספות.
מצב טוב, תפירה רופפת.
צמד ספרים חשובים ונדירים. מהדורות ראשונות. בשערי שני הספרים מתנוססות חתימות יד קדשו של ראב"ד בודפשט הגה"ק רבי יעקב שלום סופר בעל 'תורת חיים', בנו של גאון הגאונים רבי חיים סופר בעל ה'מחנה חיים'. כריכה משותפת, שערים נפרדים.
* ספר טיב שמות גיטין, קיצור ספר טיב גיטין לרבי אפרים זלמן מרגליות. מאת הגה"ח רבי דב בער קרסיק, מחשובי תלמידי הצמח צדק מליובאוויטש. כולל הוספות בשם ה'צמח צדק'. מהדורה ראשונה. ווילנא, תרל"ג 1873. ספר נדיר.
בראש השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגה"ק רבי יעקב שלום סופר: "לד' הארץ ומלואה הק' יעקב שלום בהגאון מ"ה חיים נ"י".
130 עמ', כ 21 ס"מ.
מצב טוב. שרבוטים בעיפרון בשני דפים.
כרוך עם:
* ספר שירי משכיל – "הגורם פרנסה וכלכלה" (!) מאת בעל המופת הגה"ק רבי הלל מקאלאמייא – מגדולי קדושי הונגריה. מהדורה ראשונה. למברג, תרל"ז 1877. בגב השער חותמת דיו מקורית של בן המחבר.
בראש דף השער מתנוססת הקדשה עצמית נאה וארוכה של של רבי יעקב שלום סופר, המשולבת בחכמה בשם הספר, בה הוא כותב שקבל את הספר מאת המחבר: "קיבלתיה נד"ד מאת הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח ספר היקר ונעלה הזה שירי משכיל, חתי"ק"
יד, צ דף, כ 21 ס"מ.
מצב טוב.
………………………………
הגה"ק רבי יעקב שלום סופר [תרט"ו-תרפ"א], ראב"ד בודפשט. בנו של הגאון הנודע רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים". תלמיד אביו הקדוש והגאונים בעל הכתב סופר והמהר"ם שיק [נזכר בתשובותיו]. מחשובי רבני הונגריה, כיהן בתחילה כדומ"צ מונקאטש ואח"כ כראב"ד בודפשט [ראה צילום שער ספרו].
ספרו תורת חיים לא זז מידם של אדירי התורה יושבים על מדין וכל הפוסקים עד ימינו משתמשים בו כיסוד חזק ומבוסס. בין במה שמלקט מספרי השו"ת ובפרט מה שקיבל מרבותיו הקדושים ה"ה מרנן הכתב סופר והמהר"ם שיק זי"ע וביותר מאביו הגדול מרן בעל מחנה חיים זי"ע אשר ממנו קיבל רוב תורתו, ובין במה שהוסיף מדיליה חידושים רבים ונאמנים תלי הלכות על כל קוץ וקוץ ובפרט בדברים שנתחדשו אחר חתימת השלחן ערוך ונושאי כליו (קדמת תורת חיים).
מחבר הספרים "תורת חיים" (חש"מ, תשס"ב), ו"ישבב סופר" (ירושלים, תשל"ו).
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין [תקע" א-תרנ"א], מגדולי תלמידי החת"ם סופר, שהחשיבו מאד וקרא עליו את הפסוק " קודש הילולים להשם" (הילולים = הלל). רבי הלל כיהן ברבנות הערים: מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה. הוא נודע כדרשן מפורסם, ונחשב לגדול קנאי הונגריה בימיו. הוא היה נערץ ע"י גדולי רבני דורו, רבי חיים מצאנז בעל הדברי חיים אמר עליו: כל המהרהר אחריו כאילו מהרהר אחר השכינה. תשובותיו נדפסו בספרו 'תשובות בית הלל', ודרשותיו נדפסו בספריו: שירי משכיל (שלפנינו); משכיל אל דל; עת לעשות ועוד.
ספר סדורו של שבת, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, מאת רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. לעמברג, תר"ך, 1860.
בדף השער מופיעה חתימת יד קדשו, מחוקה בהעברות קו גסות. לצידה מופיעה חותמתו המוכרת של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מגדולי הקנאים ושומרי הגחלת היהודית האותנטית.
רבי עקיבא היה שייך למחנה החרדים השמרנים בהונגריה, אשר לחמו כנגד כל סטיה, ולו מזערית, מהדרך המסורה. כבר בצעירותו נודע כקנאי גדול, ובגיל 25 בלבד פרסם את חיבורו 'לב העברי' שעורר רעש גדול. רבי עקיבא היה בעל נפש רחבה ועשירה מאוד, מלא וגדוש ברעיונות חדשניים ועמוקים.
ידוע מעט על יחסו של רבי עקיבא לתנועת החסידות ולפנינו, הספר החסידי החשוב שהיה שייך לאחד מגדולי הקנאים!
בקובץ 'עץ חייים – באבוב' נדפס מכתב מרתק מאת רבי מנחם מנדל בודיק בעל סדר הדורות החדש, שנשלח אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ובו הוא מסביר לו אודות ענין הדביקות בצדיקים ודרכי החסידים. (חוברת יא, ניו-יורק תש"ע, עמ' לט-מד).
[3], נ; לו דף. 24.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כריכה חדשה.
אוסף גדול המכיל עשרות רבות של ספרים תורניים חשובים – ספרי שו"ת ודרשות, הלכה ומפרשים, חסידות ומוסר, ועוד. שנות הת' עד סוף שנות הת"ר (ספרים בודדים משנות הת"ש).
מקור: ספריית הגאון רבי יוסף סג"ל הורוויץ ראש ישיבת חידושי הרי"מ בת"א במשך עשרות בשנים.
כ-[200] כרכים. גדלים שונים.
מצב כללי טוב מאוד עד גרוע. בחלק מהספרים מצויים חסרונות דפים. בלאי, קרעים ופגמים בחלק מהספרים. כריכות פגומות או חסרות בכרכים רבים. האוסף לא נבדק בעיון והוא נמכר כמות שהוא.
ספר מלבושי יום טוב, שו"ת וחקירות שונות בענייני אבן העזר וחושן משפט. מאת גאון הגאונים רבי יום טוב ליפמן הכהן אב"ד מיר, הנודע על שם ספרו שלפנינו כ'בעל המלבושי יו"ט' שהקנה לו את פרסומו הרב. ווילנא, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
מאחורי שער המעטפת, מופיעה הקדשה נאה בכתב יד קדשו של המחבר.
הספר ניתן לגאון רבי חיים מאיר נח [לוי] אב"ד סטופץ, חתן רבי אליעזר יצחק פריד. שכיהן כמגיד מישרים וכמורה צדק בווילנא ואב"ד סטופץ, ובמוסקבה ובוולוז'ין.
הגאון רבי יום טוב ליפּמַן הכהן "רבי ליפא מירר" [תקפ"א-תרנ"ג], אב"ד מיר. נקרא על שם ספרו, ה"מלבושי יום טוב".
סבו היה הרב יום טוב ליפמן הלפרין, אב"ד קאפולי (קאפוליא), בעל "קדושת יום טוב", "תוספת קדושה" ו"מלאכת יום טוב".
רבנותו: לאחר נישואיו התמנה כרבה של שומיאץ, שבה כיהן 11 שנים. תקופה קצרה כיהן ברבנות חסלביץ', ולאחר שרפה גדולה שהתחוללה בה, התקבל כרבה של העיר מיר. ברבנות מיר כיהן 18 שנים, והוציא בה את ספרו "מלבושי יום טוב" שלפנינו, שהקנה לו שם של גאון בתורה.
בקיאותו בכל התורה כולה: לפי הרב מ"מ ישר, הביוגרף של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (ה"חפץ חיים"), כאשר נשאל החפץ חיים לאחר שיחה בענייני "קדשים" עם הרב אלעזר משה הורוויץ שהיה אף הוא בקיא גדול בתחום: "האם פגשת במישהו נוסף שמכיר את התחום ברמת הידע שלך?", השיב החפץ חיים: "רבי ליפא מירר, אף הוא כהן, בקיא ממני. הוא יכול היה להיכנס לבית המקדש ולעבוד את העבודה בעיניים עצומות"!
[2], צז דף. נוסף שער מעטפת קדמי. 32 ס"מ.
מצב טוב. נייר שברירי. שער המעטפת מנותק. חיסרון בשדרת הכריכה.
ספר עט סופר חלק א' – מערכות תורניות מפולפלות מאת הגה"ק רבי אליעזר זוסמן סופר מפאקש, מגדולי רבני הונגריה. פאקש, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
בדף השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגאון האדיר רבי שלמה זלמן עהרנרייך, חתימה מסולסלת ונאה מאוד: "לה' הארץ ומלואה הק' שלמה זלמן עהרענרייך". בין דפי הספר מופיעות מספר הגהות ארוכות בכתב-יד, לפחות חלקן בעצם כתב-יד קדשו של הגה"ק משאמלוי.
לצד חתימת הגה"ק משאמלוי מופיע רישום בעלות חתום מאת בנו הגה"ק רבי חיים: "זה הספר הקדוש שייך לאאמו"ר אבדפ"ה, הק' חיים עהרענרייך". לצד שתי החתימות מופיעה חתימה נוספת המתארת ככל הנראה את המשך השושלת: "הק' אברהם אליעזר לעבא[…]". ייתכן והיא חתימתו נכדו האברך רבי אברהם אליעזר לעבאוויטש הי"ד. בדף הפורזץ האחורי מופיע רישום ארוך נוסף: "הספר הנחמד הלז שייך לאא"מ הגאון והצדיק רבן של כב"ג פאר הדור חריף עצום סיני ועוקר הרים בנן של קדושים מרן שלמה זלמן עהרענרייך שליט"א…"
בדף שלאחר השער מופיעה הקדשה ארוכה ונאה אל בעל הלחם שלמה מאת רבי יצחק צבי פרידמן (פריעדמאן) מסיקסא, הכותב כי הוא מעניק את הספר לרש"ז לרגל קבלתו את נזר רבנות קהילת טשאבא: "בעזהי"ת ביום שנתמנה לרב אב"ד .. הרב המאה"ג החריף ובקי חדת מלא עתיק בנן של קדושים – נין ונכד להרב הגאון צדיק נשגב מו"ה אברהם ליב זצ"ל… ובהסכמת כל עדת ד' קבלו עליהם ונתנו עטרת הרבנות על ראש מו"ה שלמה זלמן נ"י עהרענרייך – מפה, לזאת נתתי לו למזכרת נצח ספרי עט סופר למתנה בנסיעתי על מכון שבתו טשאבע יע"א – ואני תפלה שיאריך ימים על כסא ממלכתו ובכבודו אתפאר גם אנכי. הק' יצחק צבי פריעדמאן, סיקסא, עש"ק וירא תרנ"ד"
מלבד ערכו הקדוש של הספר כספרו של "גדול משיבי דורו" בעל הלחם שלמה משאמלוי, בו הגה עשרות בשנים ושעל גבי גיליונותיו רשם את הערותיו. גם ערכו ההיסטורי-רבני רב מאוד וההקדשה שלפנינו מקפלת בתוכה סיפור עגום.
בראשית שנת תרנ"ד התקבל ה'לחם שלמה' כאב"ד טשאבע, אולם עד מהרה קמו מקטרגים על הרבנות ושלחו ידם באיש האלוקים. הם פנו לוועד הקהילות האורתודוקסי, בבקשה לבטל את המינוי בטענה שהליך הבחירה היה פגום, ורב אחר נבחר. לעובי הקורה נכנס כבורר מוסכם בין הצדדים הגה"ק רבי אברהם יצחק גליק מטולטשבא, והוא פסק לטובת הלחם שלמה ורק בחודש כסלו ה'תרנ"ד הגיע הלחם שלמה לטשאבע כרב העיר המוסכם. לאור זה ניתן להבין את נוסח ההקדשה הבלתי שגרתי ובפרט את המשפט "ובהסכמת כל עדת ד' קבלו עליהם ונתנו עטרת הרבנות על ראש מו"ה שלמה זלמן נ"י עהרענרייך", שנועד לחזק את יד הלחם שלמה כנגד המקטרגים.
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך [תרכ"ג-תש"ד] , אב"ד טשאבה ושאמלוי. מגדולי רבני הונגריה–טרנסלבניה לפני השואה. שימש גם כראש ישיבה וחיבר ספרים רבים ונתפרסם בעיקר על שם סדרת ספריו 'שאלות ותשובות לחם שלמה' שעל שמם נקרא (מלבדם חיבר עוד כארבעים חיבורים). נכד ה'קול אריה'. חסיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ושל בנו הגה"ק מסאטמאר וכמותם היה אף הוא מתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל.
גדולי דורו הפריזו בשבחו. הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלויא. ה"דרכי תשובה" הגדירו כה"שאגת אריה" השני. מסופר כי הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפנדרי אמר שזמן רב לא היה בידו ספר נפלא כזה מהאחרונים. ידוע גם שכשעלתה בפולין על הפרק גזירת הימום הבהמות לפני שחיטתן, אמר החפץ חיים שיש לשלוח את השאלה לפני "הגאון האדיר" משאמלוי, כי בידו לברר את הדבר כראוי.
[1], VI עמ’, קב, [1] דף (הדף האחרון חסר כמעט לחלוטין). 25.5 ס"מ.
מצב כללי בינוני. רובם ככולם של דפי הספר במצב טוב. קרעים והדבקות בשולי מספר דפים, עם פגיעה וחסרון בחלקם (ובחלק קטן מההגהות בכת"י). קרעים בשולי השער. כריכה ישנה, מנותקת.
שו"ת שערי צדק לאדמו"ר רבי מנחם מענדל מדעעש. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. חלק אורח חיים – מונקאטש, תרמ"ד 1884, וחלק יורה דעה – מונקאטש, תרמ"ג 1883. מהדורות ראשונות בחיי המחבר. עותק מיוחס.
המהדורה הראשונה של ספרי התשובות מהאדמו"ר רבי מנחם מענדל מדעעש, נדפסו בחייו. חלק יורה דעה נדפס לפני חלק אורח חיים. בסוף חלק אורח חיים נדפסו חידושי אגדה, ובהם דרוש שלם שדרש בעת מיתת הקיסר פראנץ – ובו השתלשלות כל הקיסרים לפי סדר, עם פרטים רבים מאד, למעלה מ-4 עמודים גדולים!!
בראש השער הראשון [חלק אורח חיים], מופיעה הקדשה נאה [6 שורות] בכתב יד קדשו של אחיין המחבר הגה"ק רבי חיים בצלאל פאנעטה אב"ד ראטיאג בעל 'דברי בצלאל' [בן הגה"ק רבי יעקב בעל ה'שארית יעקב' בן הגה"ק רבי יצחק משה בן ה'מראה יחזקאל'].
המחבר האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש [תקע"ח-תרמ"ה], בנו של הרה"ק רבי יחזקאל פנט בעל ה'מראה יחזקאל'. רבי מנדל היה מתלמידיו הקרובים של החתם סופר שהיה מפליג בשבחו והיה מכנהו 'דער זיידענער בחור' ואף היה מטייל עמו בערבי שבתות. הוא היה היחיד בישיבת פרשבורג שהיה לבוש בבגדי חסידות. ידוע המעשה עם גלוי אליהו אצל החתם סופר שרבי מנחם מנדל פנט היה נוכח שם. בעקבות נישואיו התקרב ל'ישמח משה', לאחר מכן שימש כרבה של דעעש ומשנת תרי"ח כיהן כאדמו"ר. בגללו, רבים בהונגריה החלו להתפלל בנוסח ספרד, והעיר דעעש הפכה למעוז חסידי. משך עשרות שנים היה מנהיג היהדות החרדית בטרנסילבניה ואחד מגדולי האדמו"רים בדורו. חיבר את הספרים: מעגלי צדק, שערי צדק, משפט צדק ואבני צדק.
בעל ההקדשה הגה"ק רבי חיים בצלאל פנט [תרל"ה תרע"ה], אב"ד ראטיאג ובעל דברי בצלאל. בן הגה"ק רבי יעקב בעל ה'שארית יעקב' בן הגה"ק רבי יצחק משה בן ה'מראה יחזקאל'. היה חתן האדמו"ר רבי זאב וולף ציטרון מאראד. תלמידם של גדולי הדור הגה"ק רבי יהודה גרינוולד, הגה"ק רבי משה גרינוואלד ובעל הקדושת יו"ט מסיגט. רבותיו הנ"ל עיטרוהו בהיתר הוראה. נלב"ע בחצי ימיו ובנו רבי משה שמואל פאנעטה הוציא לאור את ספרו וחיבר הקדמה ארוכה לספר אביו.
חלק אורח חיים: עט דף.
חלק יורה דעה:–ס, כ, [2] דף.
36 ס"מ.
מצב טוב. נייר שברירי. נקבי עש בודדים. חיזוקים לשולי הדף האחרון.
ספר תורת חטאת מאת רבינו הרמ"א, עם סולת למנחה ושמן למנחה מאת רבי שמעון פרידלנד, תורת שלמים, וויכוח מים חיים לר' בצלאל אחי המהר"ל, ודמשק אליעזר מאת ר' אליעזר ב"ר יהושע מק"ק שעברשין. פיעטרקוב. תרס"ד [1903]. מספר חותמות של הגה"ק רבי משה דוד אסטרייכער מטשימפא.
לאורך דפי כל הספרים ישנן למעלה מ -100 (!) הגהות ארוכות בכתי"ק רבי משה דוד אסטרייכר מטשימפא. הגהות הלכתיות למדניות וחריפות, בדיני איסור והיתר, מהן ניתן לראות את בקיאותו האדירה של הגאון שנערץ היה מאוד על ידי כל גדולי דורו.
הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא [תרמ"ג – תשי"ד], נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בשנת תרמ"ג. הוא היה מיוחס בן אחר בן עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי. וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער.
הוא למד בישיבות הונגריה אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר. בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו. באורח נס. לאחר השואה היה מעורב מאוד בסיוע לעגונות אחרי המלחמה.
התפרסם מאוד בעקבות ההיתר שנתן להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורי"ם לבית וזניץ. באחת מתשובותיו בספרו 'תפארת אדם' הוא כותב על חלום מופלא שאירע לו בו הגיע אליו הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז, ומביא שם את דבריו.
לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד. ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל'.
לאחר פטירתו נדפסו ספריו, תורת אדם.
[2] פז, כא, יא, י, כח דף.
מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית מעט פגומה.
כרך המכיל צמד ספרי שו"ת ולמדנות, אחד בהוצאתו ואחד מתורתו של הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר, מגדולי מנהיגי היהדות החרדית בהונגריה, לצידם של בני משפחתו המפוארה.
* תשובת ריב"א – שו"ת מאת רבי יואל אונגאר אב"ד פאקש. נדפס על ידי חתנו רבי זוסמאן סופר, עם הוספות ממנו. פאקש, תרמ"ט [1889]. מהדורה ראשונה.
בדף השער מופיעה הקדשה בכתב-יד קדשו של רבי זוסמאן סופר: "לאהובי מחותני הרב הגאון החריף נ"י, הק' זוסמאן באא"פ". חתימה בדף שלאחר השער. בין דפי הספר מופיעות מספר הגהות קצרות ותיקונים אף הן בכתי"ק רבי זוסמאן סופר. הגהות מאת כותב נוסף, לא מזוהה.
* המקנה חלק ג' – מערכות למדניות מאת רבי אליעזר זוסמן סופר. פאקש, תרמ"ד [1884]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימה קצוצה. בין דפי הספר מספר הגהות מאת כותב לא מזוהה.
הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג] , היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול על ברכי ה"חתם סופר" כמופיע בפנקס המילה של החת"ס.
למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל המהר"ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה ממעריציו של ה"דברי חיים" מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות.
בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן.
לאחר פטירת מהר"ם שיק, בשנת ה'תרל"ט, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים. בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה.
התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר.
תשובת ריב"א: [1] דף, 14 עמ', צד דף. המקנה: 8, 220, [1], 220-250, [4] עמ’. 32.5 ס"מ.
מצב כללי בינוני. קרעים חסרים במספר דפים. סימני שימוש רבים, קרעים, הדבקות ובלאי. כתמי פטריה במספר דפים. כריכת עור חדשה מפוארת, נתונה בקופסא תואמת.
ספר מחולת המחנים – שו"ת אודות מנהגי התפילה ובתי הכנסת, מאת הגאון רבי ישראל דוד מרגליות יפה מפעזינג, המכונה רבי דוד סערעד. פרסבורג, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה.
בדף השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגאון הקדוש רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש, בעל ה'מחנה חיים'. וכן בדף שלאחר השער מופיע רישום ארוך (מטושטש וקשה לקריאה) מאת "בנו ותלמידו הק' יוסף צבי סופר" המעיד כי הספר שייך לאביו רבי חיים.
ספר זה נחשב לאחד מהספרים הראשונים אשר נלחמו כנגד שינויי הנאולוגיים. הספר עוסק באופן מיוחד במנהג העמדת הבימה במרכז בית הכנסת. כידוע, המשפט האלמותי שטבע החתם סופר "חדש אסור מן התורה", נאמר בתוך תשובה העוסקת בענין מקומה של הבימה בביהכנ"ס.
כמה נאה ומיוחס עותק זה שלפנינו, של הספר החשוב העוסק בהעמדת הדת – העותק האישי של ה'מחנה חיים' מגדולי תלמידי החת"ס, אשר נודע כאחד מגדולי הלוחמים לשמירת הדת בטהרתה, כשיטת מורו ורבו מרנא החתם סופר.
הגאון רבי חיים סופר, אב"ד מונקאטש ובודפשט [תקפ"ב – תרמ"ו] , בעל שו"ת מחנה חיים. מגדולי תלמידי החתם סופר, וממנהיגי יהדות הונגריה בדורו. גאון וצדיק, לוחם תקיף במשכילים, ומחשובי המשיבים בהונגריה בשעתו. נולד בפרשבורג, ונימול ביום הכיפורים ע"י רבו, החתם סופר. בגיל 11 נכנס לישיבת החתם סופר, ועד פטירתו היתה נפשו דבוקה בנפשו. לאחר מכן למד זמן קצר אצל בנו מרן הכתב סופר. כן למד תורה אצל מרן המהר"ם א"ש, ואצל הגה"ק רבי בנימין וולף לעוו בעל "שערי תורה".
אחר שכיהן ברבנות כמה קהילות חשובות התמנה כרב קהילת מונקאטש, מהקהילות הגדולות והחשובות בהונגריה באותו זמן. בשנת תרל"ט היה לרב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, והוא הראשון שנשא במשרה זו לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. היה מראשי הדוגלים בקו הקיצוני שדרש הפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה בעת הקרע ביהדות הונגריה. (ראה: החתם סופר ותלמידיו עמ' קלח – קמב).
[1], [א]-ג, ו-פ, [3] דף. חסרים דפים ד-ה. 17 ס"מ.
מצב כללי טוב. בלאי קל בשולי השער. שני דפים נכרכו שלא במקומם. הדבקות במספר דפים. כריכת עור חדשה ונאה, נתונה במארז תואם.
בין דפי הספר מופיעות מספר חותמות דיו: "יהודה שיינפעלד מקיעלטץ וכעת בלאנדאן" – הוא האדמו"ר רבי יהודה שיינפלד מקילץ – לונדון, חתנו של האדמו"ר רבי אלימלך יעקב יצחק רבינוביץ מסוכדניוב, בן הרה"ק רבי פנחס מקינצק.
באורח נדיר מצורף לספר שטר מתנה כדת וכדין מאת בעלי הספר – אחד מגדולי דייני אירופה – המעניק את הספר במתנה גמורה לבנו וז"ל השטר: "הספה"ק הזה היה שייך לגאון ישראל רבינו חיים סופר בעל מחנה חיים זי"ע וניתן ממני במתנה לבני היקר… שליט"א, ברגשי אהבה רבה מינאי אביך המתפלל להצלחתך (מקום החותם)"
"שמעתי בכעין זה מאדמו"ר הרב הגדול מ"ה
יעקב שמש זצ"ל, שהי' רב בקלויז בה"מ הגדול
בעיר מולדתי פ"פ דמיין" (מרנא החת"ס על רבו)
ארבעה ספרים חשובים כרוכים יחדיו (בשערים נפרדים). דפוסי וונציה, שנות ה'ש'. הספרים כולם הם עותקיו האישיים של הגאון הקדוש רבי יעקב שמש, ראש הישיבה והקלויז בפרנקפורט בתקופת זוהרה, ורבו של החת"ס באותה התקופה. בשערי שנים מהספרים מופיעות חתימות יד קדשו של רבי יעקב שמש ולצדן תאריך החתימה (הזהה בשני הספרים) "ח"י מנחם אב תק"ז". (סה"כ ארבע חתי"ק).
בדף הפורזץ הקדמי (הראשי) מופיעים רישומים מעניינים מהתקופה וחתימות נוספות. הספרים כרוכים יחדיו בכריכת קלף עתיקה, העשויה מצדה השני והחלק של תעודה רשמית בלועזית (הכתב הקליגרפי בתעודה נותר ברור וחזק עד שהוא משתקף מצדו הגלוי של הקלף).
(תאריך החתימה הזהה בשני הספרים, מוכיח שככל הנראה כבר בעת החתימה היו הספרים אגודים יחדיו ומכאן שכל ארבעת הספרים הם עותקיו של הר"י שמש).
* מנחה בלולה. וירונה, שנ"ד [1594]. מהדורה ראשונה
מנחה בלולה. פירוש על חמשה חומשי תורה, מרבי אברהם מנחם הכהן רפא מפורטו [רפאפורט]. וירונה, שנ"ד [1594].
בראש השער מתנוססות שלוש חתימות יד קדשו של מרן "יעקב שמש" ולצדן התאריך: "ח"י מנחם תק"ז". בדף הפורזץ הקדמי מופיעים רישומים מעניינים בכתיבה אשכנזית מהתקופה, של פסוקי שמחה רבים כגון "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "ושאבתם מים בששון", "בשמחה תצאו ובשלום וכו' ", מעניין לרגל איזה נס או מאורע הם נכתבו.
המחבר הוא מאבות משפחת רפפורט – ראה 'שם הגדולים' להחיד"א במערכת ספרים מערכת ספר מנחה בלולה. בסוף הספר נדפס דגל מרשים וגדול של משפחת רפאפורט בו נראים עורב וכפות ידיים כסמל כהונה. הקדמה נדירה בת 1,000 מילים שבכל מילה ממנה נמצאת האות ב! עם שיר לכבוד הספר מאת רבי אברהם פישקרול. מהספרים הראשונים שנדפסו בוירונה.
[3], יג, טו – רח, [1] דף, 20 ס"מ.
כרוך עם:
* ספר תועליות הרלב"ג. ריווא דטרינטו, ש"כ [1560]. מהדורה ראשונה
ספר תועליות הרלב"ג, על חמישה חומשי תורה ונביאים ראשונים. מאת רבי לוי בן גרשון. ריווא דטרינטו, ש"כ [1560].
בראש השער מתנוססת חתימה נדירה וארוכה [2 שורות] של מרן "לה' הארץ ומלואה, הקטן יעקב שמש, יום ד' חי מנחם ת"ק זיין לפ"ק".
בספר זה לוקטו כל התועליות שכתב הרלב"ג בפירושיו על התורה ונביאים ראשונים (בפירושיו על התורה והנביאים מרבה הרלב"ג לפרש את הלימוד ו"התועלת" הנלמדים מכל פסוק ופרשה).
מ; כז דף. 20 ס"מ.
כרוך עם:
* ספר בדק הבית. ונציה, שס"ו [1605]
ספר בדק הבית, תיקונים והשלמות לספר בית יוסף, מאת רבי יוסף קארו. ונציה, שס"ו [1606].
ספר בדק הבית נדפס עשרות שנים לאחר פטירתו של רבי יוסף קארו, על פי קונטרסים שכתב לעצמו לאחר הדפסת המהדורה הראשונה של ספרו "בית יוסף". במהדורות המאוחרות של ספר הבית יוסף הוכנסו ההוספות והתיקונים בסוגריים.
המהדורה שלפנינו נדפסה שנה אחת בלבד לאחר המהדורה הראשונה.
[2] סח דף, 20 ס"מ.
כרוך עם:
שו"ת מהר"י בן לב. ונציה, שס"ו [1606]
שאלות ותשובות, עם חדושים ממסכת קדושין ומסכת עבודה זרה. מאת רבי יוסף ן' לב. ונציה, שס"ו [1606].
תשובות וחידושים של רבי יוסף אבן לב – מהריב"ל, מגדולי דורו. מהדורה שניה.
עח [4] דף, 20 ס"מ.
הגאון רבי יעקב שמש היה מגדולי חכמי פרנקפורט בתקופת זוהרה, לא ידוע עליו רבות, אך נודע כאדם קדוש שחכמה וענוה מעטרים את דמותו. הוא כיהן עשרים שנה כר"מ הקלויו וראש הישיבה בפפד"מ, משנת תקכ"ה עד לפטירתו בשנת תקמ"ה. חלק מתקופה זו שימש אף כראש בית הדין בעירו. הוא החותם הרביעי על מכתב חכמי פרנקפורט אודות "הגט מקליווא". באותו פרק כיהן הגאון רבי פנחס הורוויץ בעל 'הפלאה' כרב העיר ועל חכמיה נמנו אז רבי טבלי שיף בעל 'לשון הזהב', רבי טבלי שייאר רבה של מיינץ, רבי אברהם טרייר, רבי אהרן שלאס רבי נתן מז בעל בנין שלמה' ועוד.
רבי יעקב שמש היה מגדולי החבורה הזו. אביו של רבי יעקב היה רבי דוד טבלי שמש שהשתייך למשפחה עתיקת יומין. השם שמש הפך לשם המשפחה משום כהונתם של ראשי המשפחה כשמשים בקהילה. אמו היתה מרת שינכה בת רבי משה וורמס, שאשתו שרלה היתה בת רבי יצחק אייזיק אולף ב"ר משה אחי רבי גרשון אולף אשכנזי בעל שו"ת עבודת הגרשוני.
רבי יעקב פיאר את כותל המזרח של גאוני פרנקפורט ובכהונתו כראש ישיבה ודיין העמיד תלמידים והרביץ תורה, אך לא רבות ידוע לנו על קשריו עם גדולי דורו שמחוץ לגבולי עירו. מתוך כמה מההספדים שבהם מוזכר רבי יעקב מבצבצת ועולה הערכתם הגדולה של גאוני הדור אליו גם מאלו שמחוץ לעירו.
וכך מספידו הגאון רבי אלעזר קליר בעל 'אור חדש': "צנא מליא ספרי וספרא וכולא תלמודא ובחודש ניסן השמ"ש ייצא על הארץ הגיע לנו ידיעה מק"ק פ"פ דמיין מפטירת הגאון החריף ובקי רישא דדיינא המפורסם לשבח כאחד מן הגדולים בכל פינה מו"ה יעקב שמש קורא אני חבל על השמש הגדול בתורה וביראה שנאבד מן העולם ושקעה שמש שלא בזמנה" ('חות יאיר' החדש דף לז, ב).
מרן רבי משה סופר בעל חת"ס שהחשיב את רבי יעקב לרבו, מכנהו בכמה מקומות בכינוי "אדמ"ו" ו"מורי ורבי". על חידושיו הוא קורא "ושפתים יושק לי". עוד כתב: "שמעתי בכעין זה מאדמ"ו הרב הגדול מ"ה יעקב שמש זצ"ל שהי' רב בקלויו בה"מ הגדול בעיר מולדתי פ"פ דמיין" (חידושי חתם סופר גיטין לא, ב).
על מצבתו בבית העלמין הישן בפפד"מ חרוטים הדברים הבאים: "פ"ט ה"ה הגה"ג המפורסם מה"ג ראש ואב"ד דקלויז כמוהר"ר יעקב בן כ' טעבלי שמש ז"ל נפ' ונק' עש"ק ז' ניסן תקמ"ה לפ"ק… הוא הי' איש חי ורב פעלים הרביץ תורה בכל פנות וגבולים העמיד תלמידים דיינים ורבנים הגן דלים ותמך אביונים בחורים ולומדי תורה בו מצאו עזרה דן דין אמת בין איש לרעהו אוהב שלו' ורדפהו שנא את הרבנות מאס בבצע ובכל מחמדי זמניות אתו שכנו המעלות הנאותים תורה ועבודה וג"ח עם החיים והמתים בהם עסק יומם ולילה הי' עניו כהלל".
(תקציר מתוך 'ירושתנו' ד', עמ' פה) .
קשה להתעלם מן העובדה שלפנינו עותק שהיה שייך לרבו הראשון של החת"ס, זה שהכניסו בשערי הלימוד. לפי תאריכי החתימות, ספרים אלו הגיעו לידיו של הר"י שמש שנים רבות לפני לידתו של החת"ס ולא מן הנמנע שמתוך ספרי יסוד אלו גופא התחיל החתם סופר את עיקר לימודו בתורה.
מצב כללי טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. נקבים / קרעים בודדים. כריכת קלף, מנותקת חלקית. עם שרידי אבזמי סגירה.
ספר שאגת אריה, סמל הגאונות התלמודית. מאת הגאון רבי אריה ליב ממיץ. ווארשא, תרע"ב [1912]. עותק מיוחס. הגהות.
בדף הפורזץ מופיעים רישומי בעלות המשייכים את הספר לגאון רבי משה יהודא עהרנרייך [בחיי אביו הק']: "הק' משה יהודא עהרענרייך בן לאאמו"ר הגאון האב"ד פה שליט"א", ורישומים נוספים המשייכים אליו את הספר.
בגיליונות דפי הספר מספר הגהות למדניות, מהן ארוכות, ככל הנראה אף הן בכתב יד קדשו.
הגאון רבי משה יהודה עהרנרייך [נלב"ע י"א סיון תש"ד], אב"ד שארמאשאג. בנו בכורו ותלמידו של הגאון משאמלוי רבי שלמה זלמן עהרנרייך, בעל הלחם שלמה. וחתנו של הגאון רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפרט בעל "חמדת שאול". כיהן כדומ"צ בשאמלוי ולאחר מכן מונה לרב של מחוז שימלוי ["רב הגליל"] ואב"ד שארמאשג. מוזכר בשו"ת לחם שלמה או"ח סי' פ"ז וסי' צ"ב, ושו"ת לח"ש יו"ד ח"ב סי' מ' וסי' ק"ו. נספה בשואה. חתנו היה הגה"צ רבי מנחם מענדל שנייבאלג גאב"ד מנשסתר.
206 עמ', 33 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. קרעים קלים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה או חיסרון. כריכה מפורקת.
"משה עלה ונתעלה עליות בקודש תליתאי… כבוד הר"ר משה
בן הרב הגאון המופלא מו"ב איצק נ"י אב"ד פאקש" (החת"ס)
ספר פרי חדש על שו"ע אורח חיים והלכות גיטין מאבן העזר – חיבורו הנודע של הגאון האדיר רבי חזקיה די סילוא, המכונה לדורות על שם ספרו הנוכחי. ספר יסודי המצוטט ללא הרף בספרות ההלכה. קארלסרוא, דפוס יאהאנס לודוויק יאקב העלד, [תקי"ז 1757]. הספר מעוטר בהסכמת גדולי המדינה – רבי שמואל הילמן אב"ד מיץ ורבי נתנאל ווייל אב"ד קארלסרוא בעל הקרבן נתנאל. בשער: "הובאו שנית לאור הדפוס", אולם כפי הנראה הנראה המדפיסים לא ידעו על קיומו של מהדורה נוספת, אשר נדפסה כשנתיים קודם לכן בזולקווא.
בדף השער מופיעות שתי חתימות בעלות: "לה' הארץ ומלואה, קניתי בעד ז' זהו', הק' איצק גריסהאבר"; "איצק גריסהאבר" – אלו חתימות ידו של הגאון האדיר רבי יצחק איצק גריסהבר אב"ד פאקש, מחשובי תלמידי הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה'. את הספר העניק רבי איצק במתנה לבנו רבי משה, המתעד זאת בחתימת ידו: "ניתן לי במתנה מא"א מ"ו נ"י, הק' משה בהמ"א נ"י".
לאורך הספר מופיעות קרוב לארבעים הגהות, מהן ארוכות ביותר בנות כ-[120] מילים בהגהה! כפי הנראה ההגהות אף הן בכתב יד קדשו של רבי איצק. בכמה מן ההגהות מוזכרים חיבורים שונים של רבו בעל הנודע ביהודה.
חתימות נוספות: רישום שייכות בדף השני "זה הספר מישך שייך להתורני ורבני, המופלא ומופלג בתו' ובי', כקש"ת מהור"ר ר' אברהם יונתן ליב קריטצלער נ"י". רבי אברהם יונתן היה ממייסדי הקהילה החרדית בבוניהאד. בתו נישאה לרבי אברהם פולק, בנו של רבי משה פולק בעל ה'וידבר משה'. ראו אודותיו: קובץ עלי זכרון, לה, עמ' נה-ס. בדף השער חתימה "ע"ה דוד קריטצלער" – הוא רבי דוד קריצלר, מרבני בוניהאד. חתימה נוספת בשער: "הק' אברהם במוהרר"א שמואל פרענקיל מברעסלא".
הגאון הנודע רבי יצחק איצק גריסהבר-פריינד [תק"א-תקפ"ג] אב"ד פאקש ובעל ה'מקל נועם'. מגדולי גאוני דורו, תלמיד ה'נודע ביהודה' בפראג. החליף שאלות ותשובות עם רבו ה'נודע ביהודה' וידידו ה'חת"ם סופר' המכנהו באחד ממכתביו "הגאון המופלא מו"ב איצק נ"י אב"ד פאקש". במכתב נוסף שכתב ה'חתם סופר' אל בנו הגאון רבי משה פאקש נכתב: "ומה שביקש ממני תלמידי מו"ה פתחיה להיות לו לפה ולמליץ יושר אצל הה"ג דק"ק פאקש [רבי יצחק גריסהאבר], להעמידהו על כור המבחן…". בהסכמה לספרו 'מקל נועם' מכנה אותו המהר"ם בנט: "הרב המאה"ג [המאור הגדול] הותיק מו"ה יצחק נר"ו אב"ד פאקש והגליל". התפרסם גם בשל הפולמוס שערך נגד אהרון חורין בנוגע לכשרות הדג 'שטירל'. [ראה מאורי גליציה חלק ו 381].
בנו הגאון רבי משה פריינד-גריסהאבר [מכונה לעתים רבי משה פאקש; תקנ"ז-תרל"ג], רב ביינק. מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". שכתב עליו: "משה עלה ונתעלה עליות בקודש תליתאי… כבוד הר"ר משה בן הרב הגאון המופלא מו"ב איצק נ"י אב"ד פאקש". כן מכנהו: "ותלמידי הותיק הרבני המופלא החרוץ…". אף הוא מוזכר בשו"ת חתם סופר [חלק יו"ד סימן קל"ו]. הייתה לו ספריה ענפה, לאחר פטירתו עברה ספרייתו לישיבת באניאהד של הגאון רבי משה הלוי פולק (בן רבי זעקיל הלוי פולק) אב"ד וראש ישיבת בוניהאד. ככל הנראה הספרייה נכחדה בשואה. [ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו שנח-שס].
[2], פב; לב דף. 32 ס"מ.
מצב טוב. נקבי עש בדפים האחרונים ובשני הדפים הראשונים. נייר עבה. בלאי וקפלים בשולים הדפים הראשונים והאחרונים. כריכה ישנה, משופשפת ובלויה.
מגיני ארץ. שלחן ערוך אורח חיים עם פירושים. חלק ראשון. יוהניסבורג, תרכ"ב. מהדורה ראשונה של חידושי רבי עקיבא אייגר על השו"ע, שנדפס כהיום בכל המהדורות. עם הקדמה מבנו של רבי עקיבא איגר. עם עשרות הגהות בכתב ידו.
אפי רברבי, שלחן ערוך אבן העזר עם פירושים רבים. שני חלקים. הלברשטאט, תרכ"א. הגהות ותיקונים רבים בכתב יד.
שו"ת חכם צבי, מאת רבי צבי אשכנזי. לעמברג, תר"מ. הגהות רבות בכתב יד.
טיב גיטין וספר יד אפרים, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות. לעמברג, תרי"ט 1859. הגהות בכתב יד.
כרתי ופלתי לרבי יהונתן אייבשיץ. סדילקוב, תקצ"א. הגהות בכתב יד.
טורי אבן, מאת רבי אריה ליב ממיץ בעל השאגת אריה. ווארשא, תר"ך 1860. עשרות הגהות בכתב יד, רובן הגהות ארוכות במיוחד.
שאלות ותשובות הגאונים (קדמונים). ווילנא, תרמ"ה.
חובת הלבבות, עם פירוש טוב הלבנון, ועם ביאור חדש פת לחם. לעמברג, תרל"ט 1879.
חדושי הרי"מ, מאת האדמו"ר מגור, על מסכתות כתובות וקידושין. ווארשא, תרמ"ו 1885. כרוך עם:
חדושי הרי"מ, מאת האדמו"ר מגור, על מסכת גטין והלכות קידושין. ווארשא, תרנ"א 1891.
ריקאנטי, שו"ת ופסקי הלכות מאת רבינו מנחם מריקאנטי. עם פירוש מעשה בצלאל. פיעטרקוב, תרנ"ד 1894. הגהה בכתב יד.
חמשה שיטות. חידושי הקדמונים, הרמב"ן הר"ן ורבינו יום טוב ב"ר אברהם. לבוב, תקצ"ד [1834]. הגהות בכתב יד.
מי נפתוח, ביאור על דברי הרמב"ם לסדר טהרות, מאת רבי יהודה ליב עדל מסלאנים. ביאליסטוק, תקע"ו [1816].מהדורה ראשונה. הגהות רבות בכתב יד.
בית דוד. תשובות ודרושים מאת רבי דוד טעביל ממינסק. שני חלקים. ווארשא, תרי"ד 1854. הגהה בכתב יד.
צל"ח למסכת ברכות מאת רבי יהדה סגל בעל הנודע ביהודה. יוזעפוף, תרט"ז 1856. הגהות בכתב יד.
תורת גיטין, חדושים ובאורים על הלכות גיטין מאת רבי עקב לורברבוים מליסא. [לעברג, 1850 בערך].
דגלי יהודה. מאת רבי יהודה ליב גורדין (גורדון).ורשה, תרס"ד 1903.
פתחי תשובה, על שלחן ערוך אורח חיים, מאת רבי ישראל איסר איסרלן. ווילנא, תרל"ה 1874. כרןך עם:
מגילת תענית, עם פירושים מאת רבי יהודה לייב מקראטאשין. ווארשא תרל"ד 1874. חסר סוף.
רבי יהודה ליב גורדין [גורדון; תרי"ג-תרפ"ה], נודע בכינוי הגאון מלומז'א. נולד
בבלרוס. בהיותו בן 24, נפטר רבה של מִיכַלִישׁוֹק ובצוואתו הורה למנות תחתיו את הרב גורדין. הוא כיהן ברבנות זו תשע שנים. בשנת תרמ"ו, עבר לכהן כרב בעיר אוגוסטוב הסמוכה לביאליסטוק. בשנת תרנ"ז עבר לכהן כרבה של אוסטרובה (אוסטרוב מזובייצקה) כרב מוסכם על חסידים ומתנגדים, ברבנות אוסטרוב כיהן שבע שנים עד תרס"ד.
בשנת תרס"ד נבחר לכהן כרבה של סמרגון, והקים בה ישיבה. בשנת תרע"ג נבחר לכהן כרבה של לומז'ה, זמן מה לאחר מינויו פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא עסק בצרכי יהודי העיר מול שלטונותיה המתחלפים. כרבה של העיר גילה אחריות גם לישיבת לומז'ה ובשנת תרפ"ה נסע לשיקגו כדי להתרים נדיבים עבור הישיבה. הופעתו בשיקגו, כשהוא נושא את נאומיו באנגלית, עשתה רושם על היהדות החרדית בשיקגו, והם בחרו למנותו כרבה הראשי של שיקגו. הוא הסכים לקבל על עצמו את המינוי, אך בעודו מתכונן להיכנס למשרתו זו, חלה ונפטר בשיקגו בי' באייר תרפ"ה.
חיבר את הספרים: דברי יהודה, ורשה תרס"ד – שאלות ותשובות בהלכה. דגלי יהודה, ורשה תרס"ד – דרושים. תשובות יהודה, וילנה תרס"ח – שאלות ותשובות בהלכה.
ספר משכנות לאביר יעקב. חלק א'. על שמירת ומורא מקדש בזה הזמן. מאת רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין. ירושלם, תרמ"א [1881]. מהדורה ראשונה. הקדשת המחבר בכתב ידו.
בספר שלפנינו פורס המחבר באריכות את דעתו הידועה, שיש גם היום להעמיד שומרים במקום המקדש לכבוד ולתפארת. המחבר נודע בדעה שעל אף שבית המקדש חרב, עדיין יש את המצוה שכתובה בתורה להעמיד שומרים. כידוע, המחבר פעל ככל יכולתו להסדיר את הדבר, ופנה לגדולי דורו בהרבה ארצות.
רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין [תקצ"ד – תרס"ח], מהשרפים שבין חסידי קוצק. לתקופה מסוימת עזב את קוצק ונסע להסתופף בצל ה'צמח צדק' מליובאוויטש. לימים כאשר חזר לקוצק שאל אותו הרבי מקוצק, כדרכו שהיה מדבר בקיצור נמרץ: "מנדל מנדל – לגזרה שווה?" (שמם של השרף מקוצק ושל הצמח צדק היה זהה – שניהם נקראו מנחם מנדל). לאחר פטירת השרף מקוצק, המשיך הרב גלבשטיין לנסוע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור ולאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", עלה רבי מעשיל לארץ ישראל, והיה החסיד קוצק הראשון בארץ. גדולי ירושלים עמדו עד מהרה על טיבו והאדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתבטל לפניו כתלמיד לפני רבו. הרב שניאור זלמן פרדקין נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות והגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. רבי מעשיל חיבר ספרים רבים, בהם משכנות לאביר יעקב על מסכת תמיד ודיני שמירת הר הבית והכותל המערבי בזמן הזה.
הספר הזה נדפס במשך תקופה ארוכה. ולפנינו המהדורה הראשונה שיצאה מאת המחבר, וכאמור עם הקדשה בכתב ידו. עיין: ש’ הלוי, הספרים העבריים שנדפסו בירושלים, ירושלים תשכ"ג, עמ’ 116, מס’ 327.
[4], ג-נה, [2] דף. 32.5 ס"מ.
מצב טוב. מעט קרעים ללא חסרון. דפים חומים. כריכה פשוטה בלויה.
"הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל, ונסתפקתי עם אשלח לו מנות לקיים מצות היום, ויראתי להקרא ריע לגדול הדור כמוהו" (האדר"ת)
מחנה אפרים. ספר יסוד – חיבור למדני על משנה תורה להרמב"ם מאת רבי אפרים נבון. סדילקוב, [תקצ"ה] 1835. עותק הגאון רבי בצלאל הכהן ראש רבני ווילנא ובעל ה'מראה כהן' שדפס בתוך כרכי הש"ס.
בגיליונות דפי הספר מופיעות הגהות ארוכות [כ-30 שורות של הגהות] בכתב יד קדשו של הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא, מגדולי דורו ומגדולי ישראל הספורים שפירושיהם נדפסו בתוך כרכי הש"ס. לא נבדק אם החידושים נדפסו אי פעם.
הגאון רבי בצלאל הכהן [תק"פ-תרל"ח], "הראש והראשון לכל דבר בווילנא" (לשון האדר"ת). מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי, שנדפס בתוך כל כרכי הש"ס החל מש"ס ווילנא; ושו"ת "ראשית ביכורים".
רבנותו: בהיותו אך בן עשרים ושלוש שנה בלבד, נתקבל למו"צ בווילנא, בתקופה בה חיו ופעלי בה גאוני הדור, ובמשך עשרות שנים היה המו"ץ הראשי ומנהיגה הרוחני של קהילת ווילנא. תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.
אחיו ותלמידו הגאון רבי שלמה הכהן בעל החשק שלמה, כותב אודותיו בספרו [שו"ת בנין שלמה], שכבר כבן י"א שנים היה בקי בשני סדרים ש"ס מועד ונשים, אשר למדו אביו בעומק העיון, וכבר היה אז חכם להיות שומע ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה ולחדש חדושים נכונים ע"ד הבקיאות עד כי נתאוו רבים מאפרתי העיר ומעשיריה להתחתן עמו, ועי"ז הוצרך אביו הג' רבי ישראל משה ז"ל להשיאו בקטנותו שתי שנים קודם זמן גדלות [בגיל אחת עשרה שנה], מחמת שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר.
הגאון בעל האדר"ת כותב אודותיו [מובא בספר 'אדרת אליהו', ירושלים תש"ס]: "בהיותי בוילנא בפורים שנת תרכ"ה ולא היה לי מכיר זולת אוהבי וידידי עוז הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל, ונסתפקתי אם אשלח לו מנות לקיים מצות היום, ויראתי להקרא ריע לגדול הדור כמוהו".
מתלמידיו הנודעים: אחיו הצעיר רבי שלמה הכהן זצ"ל מו"צ דוילנא בעל "חשק שלמה", ורבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".
[2], סה, סז-סח; מד דף, 37 ס"מ. נייר תכלכל
מצב טוב. כתמי זמן. סימני עש. כריכה פשוטה.
* כרוך עם:
שאלות ותשובת חות יאיר, מאת רבי יאיר חיים בכרך. סדילקוב [תקצ"ד] 1834.
[2], א-מז, מט-נב; א-כט, כט-נב, 37 ס"מ.
* ספר תשובת ריב"א, חלק שני. תשובות בעניני אבן העזר וחושן משפט, מאת רבי יואל אונגאר, נסדר ע"י רבי שמעון סופר אב"ד פאקש נכד המחבר. בודפסט, תרפ"ד [1924. מהדורה ראשונה.
[10], קנג, [1] עמ’. 32 ס"מ.
כרוך עם:
* ספר קול שמחה. שו"ת להלכה לד’ חלקי שו"ע, עם חדושים ופלפולים מאת רבי שמחה בונם ברייער אב"ד דק"ק טאב. מישקאלץ, ת"ש [1940]. מהדורה ראשונה.
ספר נדיר. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ואינו נמצא בספריה הלאומית.
[2], סד; כ דף. 32 ס"מ.
בדף הפורזץ הקדמי מופיע רישום שואה מרטיט בכתי"ק הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל, שנרשם במהלך מנוסתו מהנאצים ברחבי אירופה: "זכני ה' בזה הספר בהתגוררי פה עיר הבירה בגולה בשנת תש"ד. וה' יזכני לראות במהרה בישועתן של ישראל אמן. הק' ישכר שלמה טייכטהאל בעהמ"ס שו"ת משנה שכיר וספר אם הבנים שמחה". תקופה קצרה לאחר מכן נתפס הרב טייכטל עונה ונרצח באושוויץ הי"ד.
הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל [תרמ"ה-תש"ה 1885-1945] כיהן כרב וראש ישיבה בפישטיאן (Piestany), במחוז נייטרה שבמערב סלובקיה, ונודע בספר התשובות שלו שו"ת משנה שכיר. שיטתו בנושא הציונות הייתה התנגדות – כרוב רבני הונגריה, אולם הוא לא הרבה לעסוק בנושא זה. עם פרוץ השואה שינה את השקפתו וקרא לעלות לארץ ישראל.
הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו "אם הבנים שמחה" ושני חלקים של "שו"ת משנה שכיר". לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא "אמונה צרופה בכור השואה", ספר משנה שכיר על התורה ומשנה שכיר על המועדים.
בתקופת השואה: בשנת תש"ב ברח הרב טייכטל מסלובקיה להונגריה מאימת הכיבוש הנאצי. באותה תקופה כתב את ספרו "אם הבנים שמחה", בעליית גג בבית בו הסתתר מאימת הנאצים, בצטטו מאות מקורות מהזיכרון בלבד. בשנת תש"ד החלו הנאצים בגירוש יהודי הונגריה לאושוויץ, והרב טייכטל, ששמע שהמשלוחים מסלובקיה הופסקו, החליט לברוח בחזרה לסלובקיה. שם נכתבה ההקדשה שלפנינו. בשנת תש"ה הועבר הרב טייכטל – כמו יהודים אחרים משארית קהילת פישטיאן – למחנה סרד ומשם לאושוויץ. עדי ראייה מספרים שנרצח בי"ג בשבט (לפי אחת העדויות נרצח בי' בשבט) תש"ה על ידי אוקראיני ברכבת, כיוון שהגן על יהודי אחר שביקש מים או לחם. על פי עדות של אחד הנוכחים, מילותיו האחרונות היו: "הפיצו את מעיינותי חוּצה!".
" היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל…
ושמעתתיה
מבדרן
בכל יום בבתי מדרשנו מחיבוריו שחיבר"
(החת"ס)
שו"ת מהרש"ך, מספרי היסוד בפסיקה, מאת רבי שלמה בן רבי אברהם הכהן – מהרש"ך, מגדולי הפוסקים בדורו, [יחד עם מהריב"ל ומהרשד"ם נחשבו שלשתם לגדולי הפוסקים בדורם]. שלשה חלקים שאלות-ותשובות, וחידושים על הרמב"ם, וחידושי סוגיות. שאלוניקי – ונציה, שמ"ו-שנ"ה [1595-1586]. סט נדיר מאוד.
העותק האישי של גדול העולם מרן רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד בעל ה'בית אפרים' וה'מטה אפרים', מגדולי הפוסקים שבכל הדורות, המרבה לצטט את ספרי המהרש"ך שלפנינו [עשרות פעמים] בספרו בית אפרים. בראש הדף הראשון של הכרך הראשון מתנוססת לראווה חתימת יד קדשו הנאה: "הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד".
לפנינו שלשת החלקים בשלמות מלאה ונדירה. החלק הרביעי נדפס לאחר 140 שנה.
החלק הראשון נדפס בשאלוניקי בשנים שמ"ו-שמ"ז, ללא שער. כתחליף לשער כתב המחבר בראש הדף הראשון, מעין הקדמה בה הוא כותב על השתלשלות הדפסת החיבור, ואף מזכיר את הגבירים שסייעו בעדו מקהילת 'מדרש גרוש קשטילייא' (קהילות מגורשי ספרד בשאלוניקי). בסיום ההקדמה מופיעה שנת ההדפסה.
החלק השני נדפס בונציה בשנת שנ"ב (עם שער). במהלך ההדפסה כתב המחבר עוד תשובות והוא הדפיסם בשאלוניקי, וצירף אותם לחלק הזה, עם הקדמה ממנו. דפים אלו אינם נמצאים בכל העותקים.
החלק השלישי נדפס בשאלוניקי בשנים, שנ"ד-שנ"ה. נדפס במקור ללא שער.
לצד חתימות הבית אפרים מתנוססות שתי חתימות נוספות של גדולי ישראל מדורות מאוחרים יותר שזכו שיגיע לידם הסט המיוחס והמפואר. הראשון הגיע אליו הספר בירושה, הוא הגאון רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים פרנקל מבראד [נכד רבי אליקים געציל מרגליות אחי הבית אפרים]. והבעלים הנוסף הוא האדמו"ר מסדיגורא, שהיה בעל אחת הספריות החשובות ביותר בעולם היהודי, שרכש את הסט, שיפצו בפאר והדר, הטביע עליו את חותמותיו הידועות "קנין כספי" וכו' וחתם את שמו הקדוש לצד שני בעלי הספר הראשונים.
לסט המפואר והלא מצוי שלפנינו נוספו שערים מפוארים עם ציורים בצבעים מעשה ידי אמן, ובכתב יד אומנותי. על גבי השערים נכתבו גם מקום ושנת ההדפסה, כפי שמופיע בהקדמות ובקולופון. להשלמת היצירה נעשה שער מצויר גם עבור החלק השני, אף שלחלק זה יש גם שער נדפס. על דפי השערים האלו חתם האדמו"ר מסדיגורא את חותמתיו המפורסמות, ואולי השערים האלו נעשו לבקשתו של האדמו"ר מסדיגורא (?) הכריכות המפוארות הן מספרייתו של האדמו"ר.
סטפנסקי, ספרי יסוד 294; י.מהלמן, גנוזות ספרים, פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי מס' 40.
רמד: קפא; כח, [1]: קכו דף. 2°. דף, 7.5 ס"מ. נדפס על נייר עבה.
שערים מפוארים מצוירים ביד. כריכות מפוארות מספריית האדמו"ר מסדיגורא.
לאורך כל הכרך ראשון מופיעות הגהות רבות וארוכות בכתב יד, ההגהות לא נחקרו.
מצב טוב מאד. סימני שימוש וכתמי זמן.
……………………………………..
רבי אפרים זלמן מרגליות [תקכ"א-תקפ"ח],
בעל ה'בית אפרים', 'מטה אפרים' ושאר ספרים. מגדולי האחרונים ומחשובי הפוסקים בדורו. נמנה בין חכמי ה'קלויז' בברודי. כבר בחייו נודע כאחד מגדולי הפוסקים וספריו היו נפוצים, בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה 'שערי אפרים' ויצירתו 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. הוא עצמו לא נחשב לחסיד, אך גדולי החסידות העריכוהו, הוא הסמיך את בעל ה'דברי חיים' להוראה, והיה מן המסכימים לספר 'ליקוטי מוהר"ן' יחד עם החוזה מלובלין. בראשית ההסכמה ל'ליקוטי מוהר"ן' הוא מתואר בתארים מופלגים: "הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, האדם הגדול בענקים, החריף ובקי בכל חדרי תורה רקיע לשחקים, נ"י ע"ה פ"ה כק"ש מו"ה אפרים זלמן מרגליות מבראד זצלה"ה בעהמ"ח שו"ת בית אפרים וס' פרי תבואה ושאר ספרים". בעל ה'חת"ם סופר' אמר עליו בהספדו: "באמת בו נמצא תורה וגדולה במקום אחד ובמקום גדולתו ענוותנותו… והיה ידוע כי היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו… ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו".
רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים פרנקל מבראד [נפטר בשנת תקצ"ו], חתנו של רבי ברוך פרנקל תאומים בעל ברוך טעם, וגיסו של הדברי חיים מצאנז, ונכדו של אחי רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי אליקים געציל מרגליות. הוא נפטר בשנת תקצ"ו, ונספד על ידי רבי שלמה קלוגר.
האדמו"ר רבי נחום בער'ניו מסדיגורא [תר"ג-תרמ"ג], בן האדמו"ר רבי שלום יוסף בנו הבכור של קדוש ישראל מרוז'ין. רבי נחום בער'ניו התייתם בגיל צעיר, אביו רבי שלום יוסף, שמונה כממשיכו של אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נפטר בקיצור ימים, כעשרה חדשים לאחר פטירתו של הרה"ק מרוז'ין. רבי נחום בער'ניו נשא לאישה את בת דודו רבי אברהם יעקב – האדמו"ר הזקן מסדיגורא. חתנו היה האדמו"ר רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
