אוסף ענק של [202] מחברות המכילות קרוב לעשרת אלפים עמודים – דרשות, חידושי תורה ועוד, הכל בכתב יד קדשו של הגאון הצדיק רבי שמואל יהודה הירש, הרב הראשי של מחוז אוברייסל שבצפון הולנד, שבירתו היא העיר זוואלע [Zwolle]. צוואלע, שנות התר"ס-ת"ש [1900-1940]. הולנדית ומעט עברית. האוסף לא נבדק כלל, והוא מכיל ללא ספק מידע היסטורי רב ערך על הקהילה היהודית בהולנד וחבריה.
כמה מהמחברות שלפנינו נכתבו בשנים: ת"ש-תש"א, סמוך לכניסת הנאצים להולנד וייתכן שמופיעים שם פרטים אודות חלקה של יהדות הולנד בשואה. בספר 'שמואל בקוראי שמו' (עמ' 72) נכתב אודות התקופה: "לאחר שהתרחשו בגרמניה מאורעות ליל הבדולח נפל על היהודים בהולנד זעזוע עצום יחד עם דאגה עמוקה לגורל יהודי גרמניה הרב הירש כתב אז בביטאון אגודת ישראל ההולנדית מכתב חיזוק ועידוד שפורסם בכל רחבי הולנד… הרב הירש שהיה מוערך בעיני השלטונות ערב עבור כל יהודי שרצה להימלט לשטחה של הולנד עד שמפקד המשטרה המקומית של זוולה באותה העת התבטא כך: 'כל זמן שיש לרב הראשי הירש דיו בעטו, הוא יחתום ערבות אישית לכל יהודי' ".
מן העניין לציין את שנכתב בספרו 'שמואל בקוראי שמו' (ישראל תשע"ג, עמ' 41) אודות כתבי ידו: "לאחר פטירתו נלקחו רוב התכתבויותיו למשמרת אצל משרד הרבנות ההולנדי מפני ששאלות רבות מתוכן עסקו בנושאים מורכבים של חשש ממזרות ופסולי יוחסין וחשיפתן יכולה הייתה לגרום לפגם משפחה".
הגאון הצדיק רבי שמואל יהודה הירש [תרל"ב-תש"א], הרב הראשי של מחוז אוברייסל שבצפון הולנד, שבירתו היא העיר זוואלע, במשך קרוב לארבעים שנה. הוא היה מחשובי הרבנים באירופה וניהל התכתבויות עם גדולי הדור [החפץ חיים, הגרי"ח זוננפלד ועוד רבים] שהעריצוהו עד מאוד. סבו מצד אמו הקים את ארגון 'פקידים ואמרכלים' והרב הירש המשיך בעשייתו הכבירה בארגון.
למרות חזותו האירופאית-אריסטוקרטית, היה הרב הירש קנאי בדעותיו. הוא יזם את החזרת המחיצה בבית הכנסת, הכניס לתוקף דרישות קפדניות לשוחטים וקצבים. תחת הנהגתו הרוחנית, היה אובראייסל למחוז הראשון שכל נשות המורים, החזנים וכל העוסקים בקודש, כיסו את שערות ראשם – הלכה שהוזנחה בכל מערב אירופה באותו תקופה.
הוא גם התנגד בתוקף לתעמולה הציונית על העליה לארץ ישראל כמובא בגמרא (מסכת כתובות) "שלא לעלות בחומה", לזאת הצטרפה סיבה נוספת כבידת משקל, הסכנה שנשקפה לעתידם הרוחני של העולים, אולם התנגדותו הייתה במובן הציבורי, לעומת זאת יחידים היו מקבלים את עידודו לעלייה ארצה, בפרט לאחר אירועי ליל הבדולח כאשר אדמת אירופה החלה לבעור מתחת רגלם של היהודים.
גם הגויים וראשי הממלכה העריצוהו ובשנת תרפ"א קיבל עיטור אבירות כבוד ממלכת הולנד וילהלמינה. לאחר פטירתו כונסו מעט מזעיר מדברי תורתו בספר 'שמואל בקוראי שמו' (ישראל תשע"ג), וכן פרק נרחב אודות קורות חייו הקדושים.
אוסף ענק, כ-[202] מחברות בפורמט קטן, גדלים משתנים.
מצב כללי בינוני-טוב. כתמי רטיבות, בחלקן אף דהייה קלה של הדיו. קרעים קלים ובלאי. כריכות מקוריות.