כתב יד ארוך ושלם בן [166] עמודים כתובים, המכיל חידושי תורה ומערכות ארוכות בעיון עמוק בסוגיות חושן משפט, תוך התעסקות רבה בספרי היסוד של חלק זה – הסמ"ע, הש"ך והאורים ותומים. בדפים רבים מופיעות הגהות, אף הן בכתב ידו של המחבר. [פרנקפורט דמיין ועוד, שנות התק"מ והלאה]. לא נדפס מעולם.
רובו המוחלט של כתב היד זוהה בוודאות ככתב ידו של גדול רבני גרמניה, מורנו רבי אברהם בינג, שריד לדור הענקים – ההפלאה, הנשר הגדול רבי נתן אדלר, מרנא החתם סופר ועוד.
זוהי תגלית תורנית מן המעלה הראשונה, שריד נדיר לחידושיו הרבים של המחבר. רבי אברהם היה כותב פורה וישנן מסורות על חיבורים רבים שכתב, אולם במצוקות הזמנים אבדו ונתעלמו מן העין. מחיבוריו נדפסו עד היום רק הגהותיו על שני חלקי שו"ע.
רבי אברהם בינג התחיל לרשום את הפנקס בעת שהותו בפרנקפורט. באותה התקופה שימש כאחד מן ראשי הישיבה וכדיין בבית דינו של בעל ההפלאה, והכיר את הנער הצעיר "משה סופר", לימים מרנא החתם סופר. נראה כי הכרך וכן ההגהות נכתבו לאורך עשרות שנים.
כמעט ואין בנמצא לגלות חיבור שלם ומושלם של אחד מגדולי הרבנים, העוסק בנושאים הנלמדים אין קץ בכל בית מדרש. כתב היד שרד בשלימות מלאה וניתן לקריאה וכמובן אף הדפסה. נקל לשער, שבאם כתב היד היה נדפס בזמנים עברו, היה נהפך לאחד מספרי היסוד בחלק חו"מ.
רישומים בדף המגן: "הפנקס הלז שייך להחריף הגדול בתורה מהור"ר אברהם בינגא"; "זה הפנקס שייך להחכם הרבני מופלא ומופלג בתורה… מפואר ומהולל מוהר"ר אברהם בינגא נרו יאיר…"; "פראנקפורט, יום.. ח' מרחשון תקמ"[?] לפ"ק".
בכמה מקומות מראה המחבר את כוחו התורני:
אודות הסוגיא בפסחים דף ב' ע"א: "ונ"ל, דממת[יבי] הבוקר אור והאנשים שולחו ועד מיתיבי ר"י אומר בודקין דף ע"ב – כולה היא מן הגאוני'… ואל תתמה כי אמינא לך דבר חדש כזה, כי מצינו כן [אצל] הריטב"א… וכן נר' ברור" (עמ' 47).
"ומה שרוצה האו"ת [-האורים ותומים] לתרץ בב' אופנ[ים] ע"ש, כל הרואה יראה שהם סברות בדויות מלב ואינו במשמעות לשון הרשב"א" (עמ' 20).
במספר מקומות (עמ' 57; 62; 68) מזכיר את הגהותיו על השו"ע. הגהותיו על ארבעת חלקי הטור הינן נחשבות ובעלות משקל, בין היתר מחמת שהעתיק בתוכן גם את הגהות רבו רבי נתן אדלר. ההגהות על אורח חיים נדפסו בשם 'זכרון לאברהם (פרעסבורג תרנ"א). על יורה דעה נדפס בשם 'שלמה לאברהם' (ירושלים תשנ"ב). לפנינו תיעוד של הגהותיו על חלק חושן משפט.
הגאון רבי אברהם הלוי בינג – ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא [תקי"ב-תר"א] , היה מגדולי רבני יהדות גרמניה במאות ה-18 וה-19, רבה של מדינת וירצבורג בחבל פרנקוניה שבממלכת בוואריה. מרא דאתרא, אב"ד, פוסק וראש ישיבה. על תלמידיו נמנו רוב רבני נסיכויות גרמניה באזור מזרח הריין במאה ה-19 ומהם אף שימשו ברבנות ברחבי אירופה, ומראשי היישוב הישן בארץ ישראל.
עוד בנעוריו נחשב כעילוי מבריק וזכה להערכה רבה מרבני עירו. בתחילה למד תורה מפי רבי אביש פרנקפורטער, אולם את עיקר לימודו עשה בצילו של המקובל רבי נתן אדלר, בו ראה את רבו המובהק. גם שם תפס רבי אברהם מקום של כבוד ונחשב בקרב לומדי הישיבה ומדפיסי ספרי רבו, כ"אחד המיוחד מתלמידי רבנו", שני רק לתלמידו המפורסם מרן החת"ם סופר.
בשנת תקל"ח (1778), מונה לר"מ בישיבה ודיין בבית דינו של בעל ה"הפלאה" רבי פנחס הלוי איש הורוביץ, וזאת בגיל 26 בלבד. אז החלו להסתופף סביבו ראשוני תלמידיו ושמו התפרסם ברחבי העולם התורני. באותה תקופה המשיך לקבל תורה בבית רבו רבי נתן אדלר ואז התיידד עם החת"ם סופר שהיה צעיר ממנו בכעשר שנים. חברות זו נשארה עד סוף ימיהם, והחת"ם סופר מביאו הרבה בתשובותיו ובחידושיו ובמכתביהם הם מכנים זה את זה "חברי". אם כי, החת"ם סופר ראה בו את אחד מרבותיו.
בשנת תקנ"ו (1796), נבחר הרב בינג לשמש כרב הראשי ואב"ד של המדינה, שמנתה למעלה ממאה יישובים וקהילות. בתקופה ההיא דנו בתי הדין הרבניים שברחבי האימפריה הרומית הקדושה בכל הסוגיות המשפטיות בתוככי הקהילה היהודית כולל דיני ממונות. ידיו של הרב ובית דינו היו מלאות עבודה, ופסיקותיו עשו להן שם גם בקרב הקהילייה המשפטית הכללית והשלטונות, שאף שיגרו אליו מכתבי הערכה על טיב פסקיו. כעבור שלוש שנים ממינויו כאב"ד, העניק בית המשפט העליון של המדינה הכרה רשמית לכל פסיקותיו של בית הדין בהיידינגספלד למפרע, ומכאן ולהבא.
תקופת וירצבורג.
בשנת תקצ"ו (1836) זימנה ממשלת בוואריה לעיר וירצבורג רבנים ואנשי ציבור מרוב קהילות פרנקוניה התחתית על מנת לדון בשאלת האמנציפציה של היהודים. עקב מצבו הבריאותי הרופף נבצר מהרב בינג להשתתף באספה והוא ביקש את נמען המכתב שלפנינו – הרב יצחק דב במברגר למלא את מקומו ואף הנחה אותו מניסיונו בדרכי המאבק מול פורקי העול למיניהם.
מתלמידיו המפורסמים: הרב יצחק דב הלוי במברגר – ממשיכו ברבנות וירצבורג והרב יעקב אטלינגר – אב"ד אלטונה, בעל "ערוך לנר". על מצבתו שבווירצבורג נחקק: "גאון ומורה, אלוף התורה / מלחמתה לחם, קדוש מרחם / עלה לגבוהים, מלאך אלקים / בסוד העליונים, שם עדן גנים".
ראה אודותיו בארוכה במאמר "הגאון רבי אברהם הלוי בינג וישיבתו בווירצבורג" מאת רבי יהודה הורוויץ שליט"א, בתוך: 'ירושתנו' ח (ירושלים, תשס"א), עמ' תש"ס-תשפ"ה.
מצורף אישור מהמומחה הנודע רבי יהודה הורוויץ שליט"א, הבקי בתורות וכתבי רבני גרמניה.
166 עמודים כתובים. דפים בגדלים שונים – 26 עד 22 ס"מ.
רובו המוחלט של החיבור הנו בכתב ידו של הגר"א. עמ' [38-41] וקטעים מעמ' [42-43 ו-138] נכתבו בידי כותב נוסף, אינו מזוהה. כפי הנראה ישנם עוד מספר קטעים בודדים אשר נכתבו בידי כותב נוסף. בעמ' [79] חתימות "הק' אנשיל, הק' איצק".
מצב כללי טוב. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. כתמי זמן וסימני שימוש. בלאי וקרעים קלים בשולי חלק מהדפים. כריכה עתיקה, מנותקת ופגומה.