"ואאמו"ר מברכו שהשי"ת ישלח לו רפוא"ש במהרה – רפואה גמורה"!! (ברכת הגרח"ק בשם הסטייפלר)
מכתב רפואי מפעים שלא נראה כדוגמתו, כולו [כ-80 מילים] בכתב יד קדשו של גדול הדור מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי, בשם אביו הקדוש גאון ישראל מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי – הסטייפלר. בני ברק, [תשל"ז] 1977.
המכתב נשלח אל "ידידי שליט"א" [הרב שמחה ולדינברג], בימי חורפו של הגרח"ק עוד בחיי אביו הסטייפלר, ושלא כדרכו של הגרח"ק בשנותיו המאוחרות בהן היה ממעט בכתיבה ומכתביו מאופיינים בקצרנות, עד שמלבד הנמען כמעט איש לא יכול להבינם, במכתבו הנדיר שלפנינו, כנראה בגלל חשיבותו של הרב הנמען ומפני הידידות השוררת ביניהם, מרחיב הגרח"ק במכתבו עד מאוד.
מלבד ברכות הרפואה המפורטות במכתב בעצם כתב יד קדשו של גדול הדור מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסק בשם אביו הקדוש גאון ישראל מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי – הסטייפלר – בעלי המופת הליטאיים הגדולים ביותר שחיו ופעלו בשני הדורות האחרונים, שמילה מברכותיהם מעולם לא שבה ריקם, עוד מניפים האב ובנו את ידיהם בחכמת הרפואה ודרכי האנטיביוטיקה בהוראות ברורות, אלו כדורים לקחת, מתי להפסיק, ושרק לאחר שיפסיק מנטילת הכדורים – רק אז תכונתה של האנטיביוטיקה להתחיל ולפעול!
כידוע שכתבי יד קדשם של גדולי הדורות, לאו דווקא החסידים, היו משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים. כל כתבי יד קדשם, לאו דווקא ברכות, כמו בסיפור המופיע ב'חוט המשולש' על קמיע שנתן הגרעק"א ושם לא נמצאו שמות קדושים, רק נמצא כתוב "בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה". ואפילו בדור שלפני האחרון, אצל הקדוש רבי מרדכי'לה מאושמינא, והדברים עתיקים. קל וחומר במכתב שלפנינו בו מופיעים ברכות מפורשות מפיהם ומפי כתבם של שני גדולי בעלי המופת, ושהמכתב כולו עוסק בענייני רפואה.
גם בפן ההיסטורי חשיבותו של המכתב רבה, שהרי ידוע שהסטייפלר היה בקי גדול בענייני רפואה, בלא שלמד את זה בשום מקום ובשום ספר – בבחינת "סוד ה' ליריאיו", ותורת ה' בה היה הוגה יומם ולילה, לימדה אותו גם את שאר חכמות הטבע שהיה צריך להם. הדברים ידועים ומסופרים מפה לאוזן. לפנינו תיעוד נדיר לכך, כתוב בעצם כתב יד קדשו של בנו הגדול, הנותן "מרשם רפואי" פשוטו כמשמעו, בשמו של אביו הגדול, הכתוב בסגנון תלמודי: "רק איזה ימים שיקח דורביוטיק ואח"כ פוסק, וע"פ רוב עיקר ההשפעה לרפואה הוא אחר שפוסק ממנה, וא"כ הדעת נותן שכת"ר יפסיק מהדורביוטיק. אך כל זה בשאר דלקות, אבל דלקת שע"י שושנה, אין לו ידיעה האיך ראוי להתנהג, ומסתבר שיש להפסיק איזו ימים".
רבי ישראל יעקב קניבסקי [תרנ"ט-תשמ"ה], כונה 'הסטייפלר', ע"ש עיר מולדתו הורנוסטייפל. הסטייפלר נודע כגאון, צדיק וקדוש בכל הליכותיו והנהגותיו. היה ממנהיגי הציבור החרדי, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד, שהטיוטה שלהם מופיעה לפנינו. הסטייפלר היה גיסו של מרן ה'חזון איש' ואביו של הגאון רבי חיים קניבסקי. הוא היה איש פלא ובעל מופת שכל ימיו ברח מן הכבוד והשררה, אולם במקום הצורך השמיע דעתו ברמה, שהתקבלה ללא עוררין. המונים היו צובאים על דלתותיו לברכה ולרפואה, ומילה מפיו לא שבה ריקם – כאשר ישאל איש בדבר הא-להים.
הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [תרפ"ח-תשפ"ב], נחשב לגדול הדור ולמנהיג הציבור הליטאי בארץ ובעולם כולו, וייתכן שהיה המנהיג האחרון שאיחד תחתיו את הציבור כולו. מדי שנה נהג לסיים את כל התורה כולה – כל יום הוא למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. וכן את הטור והשולחן ערוך בהספק של כ-5 דפים ביום. כאביו גם הוא נודע כבעל מופת עצום ובכל יום ויום היו משתרכים המונים המונים מחוץ לדלתו שברחוב רשב"ם לשמוע מילה אחת: "בו"ה" – שהייתה מביאה לרוב מזור לבעיותיהם, בכח התורה הקדושה בה היה נחשב לגדול העמלים שבדור.
[1] גלוית דואר, 14 ס"מ.
מצב טוב מאוד.