"כי הכרת פניו ענתה בו כי לית דין בר נש"
מכתב הלכתי ארוך, בנושא סבוך (ומרתק), כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי פישל זוסמן סופר ראב"ד בודפסט ומגדולי רבני הונגריה. נשלח אל הגאון רבי יוסף גלרנטר אב"ד בריסל. בודבסט, תרצ"ה [1935].
המכתב עוסק בעניין ביש, של אדם מופקר מתושבי בודפסט שנשא אישה במדינה אחרת (בלגיה), ספק ברצינות ספק בצחוק, ולאחר מכן איבד את שפיות דעתו והותירה עגונה עם ילד. ודווקא אביו של המעגן, שהוא אדם הגון פנה בבקשה לרבי פישל סופר שיעזור לאישה המסכנה להשתחרר ממעשה העוועים של בנו.
כדרכם של גדולי ישראל נכנס הגאון רבי פישל מיד לעובי הקורה והריץ את המכתב שלפנינו לאב"ד בריסל, שם מתגוררת העגונה העלובה עם התינוק, והוא מטכס בגאונותו עצות הלכתיות כיצד ניתן לשחררה מכבלי עגינותה (למרות שאדם שוטה אינו כשיר לגרש על פי ההלכה).
הוא מתאר במכתב, את דברי האב, שבנו ברח לו לפני שנים ומאז לא שמע ממנו כלום, ויום אחד קיבל לפתע מכתב מיהודי ממדינת פולין שבתו הנמצאת בבריסל נשואה לבנו וילדה לו בן, וכעת מבקש מהאב שישפיע על בנו שיתן גט גירושין. האב ממשיך ומספר לרבי פישל, שכלל לא ידע מכל הנ"ל, כי הרי בנו לא היה בקשר עמו כל השנים. אך כעת הגיע בנו בחזרה לאביו חולה ומבולבל. וכך מתאר רבי פישל את הבן המעגן, "וטרם כל אגיד.. כי הכרת פניו ענתה בו כי לית דין בר נש מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, כא' הריקים מכל אמונה, ידבר כפחות שבפחותים מדלי הארץ ר"ל..". בנוסף הוא גם "ידוע חולי ובלשון עלגים ידבר, והראה לו כמה רעצעפטן-[תרופות] ..".
הגאון רבי פישל סופר ממשיך ומתאר כיצד ניסה להראות לו את תמונת בנו הקטן. אולם הבעל לא ידע לענות אם הוא בנו באמת או לא, כמו"כ סיפר הבעל לרבי פישל שכל הנישואין היה בצחוק שישבו חברים יחדיו וכך אמר מקודשת מבלי רב וסידור קידושין כהלכה. רבי פישל אינו אומר נואש, ולדעתו עדיין אפשר להציל האשה מכבלי העיגון והוא מקווה לסדר לה גט בעזרת ביה"ד בבודפסט ולכן הוא מבקש מאב"ד בריסל שישלח את שם האשה וכו' כנדרש על פי ההלכה.
הכותב הגאון רבי מרדכי אפרים פישל זוסמן-סופר ראב"ד בבודפעסט [תרכ"ז-תש"ב], בעל "עטרת פז", מגדולי רבני הונגריה. אב"ד בקאסטאלאן וטשוס ומשנת תרע"ד ראב"ד בודפסט. חתן רבי קאפל רייך אב"ד בודאפעסט. ובנו של רבי בנימין וואלף זוסמן-סופר אב"ד זאלהסנטגרוט ובעל "חליפות שמלת בנימין" – משושלת משפחת הרבנים לבית זוסמן-סופר, השושלת החשובה בהונגריה לאחר שושלת החת"ס.
הנמען רבי יוסף גלרנטר הי"ד אב"ד ק"ק 'מחזקי הדת' בריסל-בלגיה [תרנ"ב- תש"ב], בן רבי שמחה גלרנטר אב"ד קלימנטוב וחתן רבי אלימלך הכהן רובינשטיין אב"ד ראחוב-ירושלים. עילוי מצעירותו. נסמך מגדולי דורו. רב בראחוב ובארזנדוב והרביץ תורה בהם וגם בעיר לובלין. פרסם מחד"ת בכתבי עת תורונים שונים. בשנת תרפ"ד עלה לכהן פאר בעיר בריסל שבבלגיה כאב"ד 'מחזיקי הדת' ופעל רבות להפצת היהדות והתורה. בשנת תש"ב נלקח ע"י הנאצים, הי"ד. ספרו 'קדושת יוסף'.
[1] דף נייר כפול. 14X23 ס"מ. כתוב משני צידיו. נייר מכתבים רשמי. כולו [41 שורות] בכת"י וחתימתו.בראש הדף השני נרשמו שם העגונה והבעל.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן וכתם מים בתחתית הדף. נקב תיוק בראש הדף, עם פגיעה בבלאנק. קרע נוסף בדף המחובר.