"משמע בירושלמי דמלבושיו של אדם נאצלים
מקדושתו של הלובש והלובש אותם אחריו יאצל
עליו מאותו רוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם
תחתיו מבניו"!! (חת"ס על התורה פרשת תולדות)
כתונת בד קודש של גדול בעלי המופת הרב הקדוש רבי חיים זנוויל אברמוביץ – הריבניצער רבי זי"ע, אותה לבש הרבי במשך תקופה ארוכה על גופו הטהור ממש ללא שום חציצה [כמופיע באישור המצורף]. ובעודה עליו עבד את עבודתו הקדושה במסירות נפשו המפורסמת עד להפליא. [ירושלים-ניו יורק, שנות ה'תש"ל 1970 לערך].
הכותונת עשויה בגזרה החסידית: "ימין על שמאל", כפי שמהדרים החסידים והמקובלים [וזאת בכדי להגביר את צד הימין – הקדושה, על צד השמאל – הס"א]. נדגיש כי אין מדובר בחולצה פשוטה, אלא בכותונת ארוכה [רבי'שע העמד], הדומה וארוכה כבגד עליון, ומושחלת על הגוף דרך בית הצוואר, ונרכסת בראשה באמצעות שני כפתורים. הכותונת מגיעה בארכה עד אחרי הברכיים. וניתן להשתמש בה בתור לבוש המלאכים – הקיטל הקדוש, בימים הנוראים, בליל הסדר ותחת החופה. כמו שנהגו חסידים ואנשי מעשה להשתמש בעתותי קדושה ועיתי רצון בבגדי הקודש של צדיקי הדורות.
סגולת חפצי הצדיקים: כתב החתם סופר בספרו (בפרשת תולדות): "משמע בירושלמי מועד קטן דמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו רוח לטוב ולמוטב בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו…"; יסוד זה קיבל מרבו הגה"ק בעל ההפלאה שכתב בפנים יפות (פרשת לך לך) שעל "נכסי הצדיקים שורה קדושה". רעיון זה חוזר ונשנה אצל גדולי הדורות, מכל החוגים והעדות. בשם הבעש"ט מובא שיש לחפץ ששימש את הצדיק כוח להשפיע על האדם המחזיק אותו, והוא מסוגל לישועות וז"ל: "נפש רוח ונשמה של האדם מעוטף… בחפצים שלו, מכיוון שחלקי נפשו מעוטפים בהם אין לך חיבור גדול מזה." (כתר שם טוב, חלק ראשון, קצד). כמו כן בשמו של האדמו"ר רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע שאמר שבכלי שנתן לו רבו הרה"ק רבי מיכל מזלאטשוב זי"ע בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות (דברי בינה, דף מז).
כל כך הרבה קדושה וטהרה, תורה ותפילה, מופתים וגילויים, ספגה הכותונת שלפנינו בעודה עטויה על גופו הטהור של הרבי הקדוש מריבניץ. והרי על חפץ שכזה בדיוק כותב הרה"ק מנעשכיז (בספר הנ"ל) "בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות"!!
מפרט: כתונת בד לבנה, במידה גדולה, המגיעה עד לברכיים.
מצב טוב. סימני שימוש קדושים.
מצורף אישור חתום מהמשב"ק הרב בן ציון אדלר, על כך שהרבי השתמש בכותונת במשך תקופה ארוכה.
……………………………………….. ………
כ"ק האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברמוביץ [תרנ"ח-תשנ"ו], כונה 'הריבניצער רבי', או 'הרימניצער רבי'. צדיק פלאי ואיש קדוש, אמרו עליו כי היה "צדיק מהדורות הקדומים". בגיל שנתיים וחצי נתייתם מאביו, והצדיק הפלאי רבי אברהם מתתיהו פרידמן 'הרבי משטפנשט', שלא היו לו ילדים משל עצמו, אימצו וגידלו כבן, והיה אומר עליו "אתה החידוש שלי".
היה בעל מסירות נפש עצומה ושום דבר לא הרתיע אותו מקיום מצווה, היה מל במסירות נפש את ילדי ישראל ברוסיה הקומוניסטית, וגם את בניהם של בכירי הממשל, לעיתים ללא ידיעת האבא. מפורסם הסיפור שפעם אחת ביקשה ממנו אשת קצין בכיר בצבא האדום למול את בנה, ללא ידיעת בעלה. הרבי הלך לשם יחד עם רעו המשפיע החבד"י רבי מנדל פוטרפאס, רבי מנדל היה הסנדק והרבי היה המוהל. לאחר ברית המילה הדם לא נעצר, האם החלה לזעוק זעקות שבר, וארבעתם היו בסכנת נפשות ממש. הרבי זרק את טליתו כך שכיסתה את ראשו ביחד עם התינוק, ונשא תפילה וכך אמר: "רבונו של עולם, אני הגעתי לקיים את מצוותך, אנא אל תביישני", והדם נעצר.
היה נוהג לשבור את שכבת הקרח שמעל הנהר, ודרך החור שנוצר היה משתלשל וטובל בנהר, תוך סיכון נפשו שמא לא ימצא את החור בכדי לעלות בחזרה. עד זקנה ושיבה היה טובל רבות במקווה טהרה, והיה עושה זאת במהירות עצומה עד להפליא.
ברוסיה היו לרבי מריבניץ שני חברים קרובים, איתם למד סוגיות רבות בש"ס (הוא העיד על עצמו שבגיל 18 ידע את כל הש"ס עם פירוש רש"י). ברבות הימים שלושת הרעים נהיו למנהיגי ישראל, הלא הם: הרבי, האדמו"ר מסקווירא זצ"ל והאדמו"ר מסקולען זצ"ל.
נודע כבעל רוח הקודש ופועל ישועות, ורבבות נהרו אליו ונושעו מברכותיו, נפטר בשיבה טובה קרוב לגיל מאה שנה, קברו שבעיר מונסי הפך למוקד עליה לרגל, והמונים נוהרים לשם ביום ההילולה ובשאר ימות השנה. אחד מחסידיו המפורסמים הוא ענק הזמר החסידי מרדכי בן דוד, שהקדיש לו את השיר 'אוי רבי' באלבומו 'אין עוד מלבדו'.
ישנו יהודי הדר כיום בעיר מונסי שבארה"ב (שמו שמור במערכת), שהיה חשוך בנים, והרבי מריבניץ הבטיחו בליל הסדר שייוושע, ובמשך שנים רבות עדיין לא נושע, עד שכמעט והתייאש, ובליל הסדר, חצי שנה לאחר פטירת הרבי, נולד בנו יחידו. ויהי לפלא.
סגולת בגדי לבן להבריח המזיקים: מובא בילקוט ראובני [פרשת מקץ]: "
דע שיש סוד גדול בלבישת בגד פשתן, שכל נפטר שנתלבש בבגדי פשתן אפילו נפטר בחוצה לארץ כל קטיגור נהפך לסניגור, ומעלת לבישת פשתן בלא לבוש אחרת ואפילו תינוק שאביו מוחזק שמתו לו בנים הרבה על ידי לילית או רוח רעה תינוק זה בטוח מכל אלו בסגולת לבישת בגדים אלו, וסגולת לבישת בגדי פשתן שלובש בגדי פשתן לבד ולא מין אחר עמו, אבל נתערב מין אחר אפילו חוט אחד פוסל בו. ופרעה השיג בחכמתו סגולת הבגדים אלו ולכן היה מלובש אלו כלי בגדי פשתן לבן ובהם היה מתגאה לפני חכמיו וגדוליו ואמר להם הוא אלוה, והמופת שכל חרטומיו וחכמיו לא היו יכולים לשלוט בו ברוב כשפנות. וגם יוסף השיג זה הסוד ברוח הקדש וידע שהלובש בגדי פשתן לבן אינו שולט בו לא עין הרע ולא רוח רעה ולא שום מיני כישוף…"