סדר והנהגות התפלה, חינוך, בחירת אשה ובניית בית נאמן בישראל אשר יקרא בשם 'בנין הבית' מאת רבי שלמה זלמן פוזנר – לאנדסברג, תלמיד חכם מופלג ועתיר היחס.
"…אשר בתוכו ביררתי לפני נכדי הברוכים שיחיו, איככה לערוך רינה ותפלה לה', האומר לדבק טוב, להציל אותם מבוא במצודה, להתחבר עם ריקים ופוחזים, ולקחת מבנות פועלי און ועקשי לב…".
כ 70 עמ'. דיו על נייר. כתיבה אוטוגרפית. 21X17 ס"מ. חיזוקים ומדבקות. הרוב המכריע של הכתב ברור וקריא. נקבי עש בדפים אחרונים. מצב בינוני-טוב.
רש"ז בנו של רבי יוסף לאנדסברג שכיהן כר"מ וכדיין בפוזנא ב"ר אליהו אב"ד לאנדסבורג ב"ר אריה ליב דרשן מפוזן בן הקדוש בעל 'יסוד יוסף'. רש"ז שנפטר בשנת תרכ"ג, היה מחבר פורה ביותר, נוסף לכרכים רבים שנותרו מחידושי תורתו, היה מעתיק ב'חסד-עליון', את ספרו אבותיו ואבות-אבותיו.
על קדושת משפחתו למעלה בקודש, מזכיר בחיבורו כת"י (העומד כעת למכירה): אמי מורתי נ"ע מולדת בית קאליפארי, בת אבא מארי זקני התורני המופלג צדיק תמים נעים המזג והמדות, כמוהר"ר עיציק זצ"ל בן המאה"ג כמוה"ר יעקב זצ"ל אב"ד דק"ק מייזלינג בן הקדוש והנורא כמוה"ר אריה ליבוש המפורסם. ראשיתה בטהרה, היתה זהירה בכל תנועותיה ע"פ הדין. מילדותה היתה נודדת שינתה להקשיב בלימודים של אביה, אחיה וגיסותיה הצדיקים. ואחרי אשר חוברה אשת נעורי' לכבוד טהרו של אאמ"ו זצ"ל אשר רוב הלילה עסק בגירסתו, ובכל דקדוקי הנזהרים הנהיגה ביתה, קיבלה חסידות בעלה ופרישותו…".
רבי יוסף לאנדסברג שכיהן כדיין בפוזן הוא אשר הציע את רבנות העיר למקורבו – רבי עקיבא איגר אחרי פטירת רב העיר – בעל 'בית שמואל האחרון' בשנת תקס"ז; ומסר את נפשו עבור כהונה זו. ר' שלמה זלמן: שתה מבארם של אביו הדגול ורבי אריה ליב צינץ ורבי שלמה זלמן ליפשיץ בעל 'חמדת שלמה'. בנו – רבי אליהו היה תלמיד מובהק לרבי עקיבא איגר, ולימים השתדכו זה עם זה, כשר' אליהו נשא לאשה את מרת צערקיכא בת רבי אברהם איגר. ר' אליהו השאיר אחריו ברכה, ספר 'משאת ברכה' – חידושים עה"ת, שעודנו בכתובים.
מכל חיבוריו אשר השאיר אחריו רש"ז נדפס אך ורק חיבור אחד והוא 'תואר פני שלמה' (קראהטשין תר"ל).