תשובה הלכתית-פולמוסית חשובה ביותר, בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של רבן של כל בני הגולה הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה'אגרות משה'. בעניין הפעלת עסק בשבת על-ידי 'היתר מכירה' לגוי. סוגיה הלכתית-פולמוסית סבוכה שגדולי הדורות נזדקקו לה. ניו יורק, מנחם-אב תשי"ט [1959]. נדפס [רובו] בשו"ת אגרות משה.
התשובה נשלחה אל הגאון רבי טוביה שטערן אב"ד מיאמי ביץ', עיר הקיט החמימה במדינת פלורידה, בה נופשים או פורשים לגמלאות יהודיה העשירים של ארה"ב. וכמו בארה"ב ארץ השפע והנוחות שם הכל "כשר, פרווה ומזונות", ישנן שם מסעדות כשרות הפתוחות בשבת, בהן התשלום מתבצע מערב שבת, אולם מכיוון שהמסעדה כבר פתוחה, נכנסים לשם גם גויים (ויהודים חילונים) לאכול ומשלמים בעיצומה של שבת קודש. לכן הציע הרב שטערן לפני פוסק הדור הגרי"מ פיינשטיין רעיון, שימכרו אחוזים מסוימים של המסעדה לגוי, וכל הרווחים מהעסקאות שמתבצעות בשבת יהיו על שם הגוי, וממילא המסעדה תוכל לתפקד כרגיל.
למעשה פולמוס זה נידון בדורות הקודמים על ידי גדולי הדור וקולמוסים רבים נשתברו עליו (ואף יותר מקולמוסים…). השיטות המנוגדות המפורסמות ביותר הן של ה'דברי חיים' מצאנז שהיה מגדולי המתירים ושל בנו ה'דברי יחזקאל' משינווא שהיה מראשי האוסרים. אולם עוד קודם לכן, הגאון רבי שלמה קלוגר אב"ד ברודי היה מהאוסרים, וגם כאשר פנה אליו גדול האדמו"רים רבי ישראל מרוז'ין למען יתיר לו באופן אישי להפעיל עסקים באמצעות היתר מכירה (בעת מנוסתו מהשלטונות), משיב לו המהרש"ק "להרב מו"ה שלום בהרב המפורסים מו"ה ישראל מרוזין, הנה ידידי יקרת מכתבו החביב עלי קבלתי, אבל מה אעשה כי אין בידי למלאות רצונו… מאז נתחדשה קללה הנ"ל והרבו לעשות כן אנשים אשר אין צריכין לכך ונתרבה חילול שבת בעוונתינו הרבים עד שאין ניכר בין שבת לחול, גדרתי בעדי בגדר גמור שלא יהיה ידי מצורף לשום חלול שבת אפילו כלדהו", עוד נמנו בין האוסרים מרנא החתם סופר (שו"ת או"ח נט), בנו הכתב סופר (או"ח סי' מג) ובעקבותיהם צעדו כמובן שאר גדולי הונגריה המהר"ם שיק, מהר"י אסאד ועוד. מאידך, גדולי גליציה צידדו להתיר את היתר המכירה לגוי. ביניהם הרה"ק מבוטשאטש בספרו אשל אברהם (סי' רמד), בעל 'שואל ומשיב' כפי שמובא כמה פעמים בדברי תשובותיו, וכמובן הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז שהיה מגדולי המתירים. (ראה: סדרת מאמריו המחכימה בנושא של הגאון רבי ישראל יהודה יאקאב, בבטאון 'אור הגנוז' דחסידי בעלזא).
כאמור גדול החולקים על הדברי חיים מצאנז היה בנו 'איש האמת' בעל הדברי יחזקאל משינווא, וסיפורים רבים נשתמרו אודות התבטאויות קשות של האב הקדוש ושל בנו אחד על השני בנידון, ואכמ"ל. אולם נסיים בסיפור נורא המובא בספר 'מראה אש' לרבי שמואל אהרן פריעדמאן (דף נב) וז"ל: "דודי מו"ה שמואל צבי ז"ל היה שנים רבות חוכר אחוזה בכפר סמוך לסטראפקוב, והוא היה מאנשי שלומו של הה"ק מצאנז זי"ע וכאשר נסתלק הרה"ק מצאנז נסע אל הרה"ק משינאווא אשר היה אז רב בסטראפקוב. פעם אחת בא דודי אל הה"ק בסטראפקוב ואמר לו הה"ק: "שמעתי עליכם שאתם מעבידים בשבת באחוזה" ויען לו דודי: "אמת הדבר! אך על ידי שטר מכירה שעשה לי אביו הקדוש, וכן אנכי מתנהג מאז ואין אני משנה אפילו כקוצו של יו"ד". ויבקש הה"ק אותו שיחדל מלהעביד בשבת אפילו על ידי שטר מכירה "אף על פי שאבי התיר לך"! אך דודי לא ציית, ויאמר לו הה"ק: "תאמין לי שאבי היה צדיק גדול, ואספר לך מעשה: פעם אחת הייתי בצאנז על חג השבועות ועליתי לתורה בפרשת עשרת הדברות ואבי היה הבעל קורא והראה לי בתוך הקריאה מעמד הר סיני בקולות וברקים! ועם כל זה אני אומר לכם שתחדול מזה". אבל דודי בכל זאת לא שמע בקולו, וימותו לו בשנה ראשונה כל הצאן, ובשנה השניה מתו לו כל מריא צאן ובקר, בשנה השלישית שלח דודי לקצור את חטיו כשהיו ירוקים, כדרך שקוצרים אותה כשהם ירוקים, ויקצרו החטים עם השבלים ונעשה דודי עני ואביון" ל"ע.
סוף דבר נוטה ה'אגרות משה' בתשובתו לאסור את 'היתר המכירה', מפני החשש שזה יגרום להרס השבת, אם לא בהגבלות חמורות ובלית ברירה אחרת כלל. עיין בתשובה הארוכה והחשובה בעצמה.
[2] עמ' גדולים, 28 ס"מ. בלאנק רשמי כולו [למעלה מ-800 מילה] בכתי"ק ובחתימת האגרות משה. התשובה נדפסה בשו"ת אגרות משה [או"ח חלק ב' סי' סד]. מלבד משפטי הפתיחה האישיים שבראש המכתב.
מצב טוב מאוד.