סידור התפילה הקבלי של האדמו"ר רבי יהודל'ה הורוויץ מדז'יקוב, מתוכו כיוון הרבי במשך שנים רבות את כוונות האר"י בימי חול ובשבתות. בדפי הפורזץ ארבע חתימות בעלות בעצם כתב יד קדשו של הרבי וכן סימני שימוש רבים ומכתמי דמעותיו של הרבי לאורך כל הסידור. חפץ קדושה קבלי-חסידי נדיר בחשיבותו.
לפנינו כאמור סידורו הקבלי של הצדיק הנודע ובעל המופת הרה"ק רבי יהודה'לה מדז'יקוב שאדמו"רי דורו החשיבוהו כאחד הצדיקים מהדורות הקדמונים. בסידור קבלי זה השתמש הרבי לצד סידורו הרגיל והיה עובר אליו בכל עת בה נהוג לכוון את הכוונות הקבליות. כידוע, תפילותיו ועבודתו בקודש של הרבי היו מלוות בבכיות נוראות שהיו ממיסים את לב השומעים. ואכן הדפים בסידור הקבלי שלפנינו ספוגים במכתמי דמעותיו של הרבי, לא סימנים אזוטריים הנתונים לפרשנות, שבדיעבד ניתן גם להחשיבם כדמעות, אלא מאות נטפי דמעות בדולחיים וברורים, שאינם מתפרשים לשתי פנים.
בסידור שלפנינו אנו נחשפים לעובדה חשובה ובלתי ידועה עד כה, המהווה תגלית קבלית-חסידית – שרבי יהודה'לה, למרות היותו אדמו"ר חסידי שנהג להתפלל בנוסח ספרד, אולם את הכוונות הקבליות הוא היה מכוון דווקא מתוך סידור הגר"א לפי פרשנותו של הגאון מווילנא, (שהרי ברוב התפילה אין הבדל בין הנוסחאות) ומעניין ביותר שרבי יהודה'לה העדיף את פרשנותו של הגר"א לכוונות האר"י על פני הסידורים הקבליים הנפוצים – החסידיים והמזרחיים. מן העניין לציין שגם האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בספרו הנודע 'בני יששכר', בעיקר בציטוטיו מ'ספר יצירה' הוא נצמד באופן שיטתי דווקא לנוסח הגר"א על פני שאר הנוסחאות הרבות. הסיבה לכך היא ככל הנראה דקדוקו הרב של הגר"א בנוסחאות ובמקורות, דבר בעל משמעות רבה בכוונות הקבליות בהן נדרש דיוק עד קצה גבול היכולת.
כאמור, הסידור לכל ארכו מלא במאות מנטפי דמעותיו של הרבי הקדוש ואם נבוא לפרט את כולם נזדקק ליריעה באורכם של כ-500 עמודי הסידור, אך נצטט מדגם מייצג קטן מהמקומות בהן מכתמי הדמעות רבים במיוחד ותן לחכם ויחכם עוד, לדוגמה: בתפילת שחרית במזמור 'יהי כבוד ה' לעולם' על י"ח האזכרות שבו; מיד לאחריו בכוונות 'פותח את ידיך' שב'אשרי' המסוגלות לעשירות; ב'ויברך דוד' המסוגל אף הוא לפרנסה; בקריאת שמע; במשניות שבת אותן נוהגים לומר בהמשכים לאורך שלושת סעודות השבת; בשיר השירים; בזמירות שבת ועוד.
רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט], נודע בכינוי רבי יהודל'ה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. בצעירותו למד תורה אצל הגאון רבי מאיר אריק. בהגיעו לפרקו נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף להתמנות תחתיו כאדמו"ר מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. הוא נודע כצדיק נשגב ופרוש ובסוף ימיו התפרסם כפועל ישועות. בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. לאחר פטירתו נעשה קברו לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות. (ראה אודותיו אלפסי חלק ב' ג-ד).
מפרט: סידור הגר"א בנגלה ובנסתר. שני חלקים בשערים נפרדים. קסד; קס דף. 23 ס"מ. ארבע חתימות בעלות (שתיים בעברית ושתיים בלועזית).
מצב טוב. סימני שימוש רבים. מאות מכתמי דמעות קודש. כריכה מקורית, עם קרעים בשדרה.