"אשורר שירה לכבוד התורה"
ספר התהלים האישי של הגאון הקדוש רבי רפאל ברוך טולידאנו אב"ד מקנס ואגפיה ומחבר הפיוט הנודע והמקודש "אשורר שירה לכבוד התורה". בין דפי הספר כחמש חותמות בעלות "רפאל ברוך טולידאנו ס"ט ראב"ד בעי"ת מקנאס יע"א".
לאורך כל ספר התהלים סימני שימוש רבים ובכל דף מדפי התהלים ניכרים תפילותיו ודמעותיו של הגאון הקדוש שכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים, החל מהרב שך הליטאי וכלה באדמו"רים החסידיים, כולם כאחד קרו אחריו "ראב"ד מקודש" והעלו על נס את גודל קדושתו ומסירות נפשו על שמירת על טהרתם של עולי מרוקו בארץ לבל יתקלקלו בין החופשיים.
רבי רפאל ברוך טולידאנו [תר"ן-תשל"א], היה רבה של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" לפי מנהגי הספרדים. נולד במקנס שבמרוקו לרבי יעקב טולידאנו רבה של מקנס ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נישא לרחל לבית עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש. בהיותו כבן שמונה עשרה התמנה לדיין במקנס. בגיל עשרים ושבע, לאחר פטירת אביו, ירש את הרבנות ונתמנה לאב בית הדין ולרבה הראשי של העיר. במסגרת תפקידו קיבל ממלך מרוקו חסן השני את עיטור "וויסאם עלאוית" והממשלה הצרפתית העניקה לו את עיטור לגיון הכבוד. מדי יום מסר שיעורי תורה בבית מדרשו לפני כ-150 משתתפים, ובימי שישי היה מחלק בעצמו לעניים כספים אשר גבה מתושבי העיר. היה מזרז את הסוחרים לסגור את חנויותיהם לקראת שבת. בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולידאנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות. היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי". הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא "אשורר שירה לכבוד התורה", אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך". רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב יעקב טולידאנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" בצרפת . שתי הישיבות קרויות על שמו. נכדו הרב ניסים טולידאנו היה ראש ישיבת "שארית יוסף" בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. נכדו הרב גבריאל טולידנו היה ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים.
בספר 'להגיד' מובא סיפור מפליא אודותיו מאת המגיד הנודע הרב ראובן קרלנשטיין: "רבי רפאל ברוך טולדנו זצ"ל עלה בסוף ימיו ממרוקו לארץ ישראל, ובא להתגורר בבני ברק. כאשר עלה לארץ רכש דירת מגורים פרטית כדי לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל. הוא לא היה בעל נכסים מיוחד, אבל כיוון שרצה לזכות במצות ישוב ארץ ישראל, נטל כסף מפֹה והלוואה קטנה משם, קיבץ כספים עד שאסף לו ממון וקנה דירה. לאחר הקניה תיקנו אותה, שיפצו וסיידו", מספר הרב קרלנשטיין את הדברים, כפי ששמע מבנו של הרב רפאל ברוך טולדנו זצ"ל. "כאשר המלאכה הושלמה, גמרו לשפץ, באו בני המשפחה ואמרו לו בשמחה: 'אה, ברוך ה', אפשר כבר להיכנס לדירה'. רבי רפאל ברוך שמח איתם יחד, אך אמר להם: 'טוב, את הדירה הזו אשכיר, ובממון שנקבל אשכור דירה במקום אחר. אני אתגורר בדירה שכורה'. בני המשפחה תמהו, ושאלו בפליאה: "מדוע? מהי הסיבה לכך שלא תתגורר בדירה שלך?", השיב להם הרב טולדנו: "גם במרוקו לא התגוררתי בדירה פרטית שלי. אני מפחד, אני מפחד". ממי הרב מפחד? תהו הנכדים, ונדהמו לתשובתו של הרב: "אני פוחד שמא אחוש כי כאן הוא המקום הקבוע שלי, שאני קבוע בעולם. בדירה שכורה, בעל הבית מגיע, זורק את השוכר, הוא מחפש דירה אחרת, ולאחר שנה מגיע בעל הבית ומבקש לפנות את הדירה וכו'. כך יותר קל לחוש 'גר אנכי בארץ'. אבל בדירה שלי אני חושש שמא אשלה את עצמו שכאן התכלית, ומתגוררים כאן לעולם"…
קכז; יא דף. 21 ס"מ. ללא שער.
מצב טוב. סימני שימוש. קרעים קלים בשוליים.