"לזכרון מה שעלה ברעיוני כעת בשעת התפילה" שני עמודי חידושי תורה [כ-800 מילה], בעניין ה'כזיתים' של ליל הסדר והמסתעף. נכתב בעצם כתב יד קדשו של גאון פולין החסידית הרה"ק רבי נחמיה אלתר בן ה'שפת אמת' מגור. נשלח מ"האטעל ראסיע" [-מלון רוסיה], ללא תאריך וחתימה. לא נדפס. לפנינו שרידים אחרונים מתורתו של הגאון הקדוש רבי נחמיה בן השפת אמת שנודע ברחבי העולם החסידי בגדלותו בתורה. הוא שימש בתפקידי רבנות בקהילות הגדולות בפולין וכשהוקמה ישיבת שפת אמת בירושלים מונה על ידי אחיו האמרי אמת לעמוד בראשה. למרות זאת, בצוק העיתים במהלך השואה האיומה אבדו רוב חידושי תורתו הרבים ולא נותר מהם כמעט דבר, מלבד המעט ששרד ונדפס ב'חידושי רבי נחמיה' (ירושלים, תשמ"ג). העמודים הנדירים שלפנינו לא נדפסו שם. החידושים נכתבו במלון רוסיה, כמופיע בראש הדף, שם שהה ככל הנראה הגאון הקדוש רבי נחמיה מגור בתקופת חג הפסח, בו עוסקים החידושים שלפנינו. ייתכן שהגה"ק רבי נחמיה שהה שם לרגלי מחלתה של רעייתו. ראוי לציין כי הגה"ק מגור פותח את כתב-היד במשפט המעניין "לזכרון מה שעלה ברעיוני כעת בשעת התפילה" – זהו "מעשה רב" המלמד על מערכה תורנית עמוקה בת קרוב לשמונה מאות מילים אותה חידש הגה"ק מגור באמצע תפילתו [-"בשעת התפילה" כלשון קדשו] והוא אף העלה אותה על גבי הכתב תיכף בשעת מעשה כמופיע בדברי קדשו! (ידוע על עובדות דומות אצל גדולי המתנגדים – לראשונה אנו נתקלים ב"סיפור חסידי" על חידושי תורה באמצע התפילה). הרה"ק רבי נחמיה אלתר [תרל"ה-תש"ב], מלבד היותו צאצא ישיר ובן אחר בן לשושלת גור המעטירה. הוא גם קשור בקשר כפול ומכופל לכל אדמור"י גור לדורותיהם. הוא היה בנו של האדמו"ר בעל ה'שפת אמת מגור', ואחיו של האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת', וחותנו של האדמו"ר בעל ה'לב שמחה', וסבו של האדמו"ר מגור שליט"א. רבי נחמיה היה חתנו של רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז קוצק, וחמותו הייתה בתו של האדמו"ר רבי שלמה מראדזימין. לאחר חתונתו אף התגורר מספר שנים אצל רבי שלמה מראדזימין. הוא נודע כגאון מופלג בנגלה ובנסתר. עם סיום מלחמת העולם הראשונה עלה לארץ ישראל לשמש שם כמנהיג לחסידי גור שהחלו אט אט – בניגוד לשאר החסידויות – לעלות ארצה. בשנת תרפ"ה הקים אחיו ה'אמרי אמת' את ישיבת 'שפת אמת' על שם אביהם, ומינה את רבי נחמיה לכהן כראש הישיבה. בשנת תרפ"ט נאלץ לחזור לפולין על מנת לטפל במחלתה של אשתו והתיישב בעיירת הנופש אוטווצק. לאחר מכן שהה בלודז' שם כיהן ברבנות. בשנות השואה הוברח על ידי החסידים לוורשא, בה נפטר ונקבר בבית הקברות ברחוב גנשר. משפחתו נספתה בשואה, מלבד בתו הרבנית יוטא הניא (אשת ה'לב שמחה', ואמו של האדמו"ר מגור שליט"א). דברי תורתו נדפסו בספר "חידושי רבי נחמיה" (ירושלים, תשמ"ג). [2] עמ', כ-34X21 ס"מ. מצב טוב. שיקום שולים מקצועי, ללא פגיעה בטקסט.