קונטרס ארוך ומושלם מתחילתו ועד סופו. נכתב כולו [10 עמ' גדולים, למעלה מ-5000 מילים] בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הנודע רבי שלמה זלמן אוללמאנן אב"ד מאקאווא, הנודע על שם ספרו כבעל היריעות שלמה. נשלח אל הגאון רבי מנחם מענדל בנעט דומ"ץ פאקש, אחיינו ותלמידו של המהר"ם בנעט. [מאקווא], ר"ח כסלו תרט"ו [1854]. נדפס בשינויים רבים [ראה להלן] בשו"ת יריעות שלמה, חלק א', דף סא סי' כט, עמ': סא ע"א-סה ע"ב.
הקונטרס עוסק בעניינים החמורים ביותר של היתר עגונה לשוק. הלכות המסורות לגדולי הדור בלבד, ואף הם בדרך כלל אינם סומכים על עצמם בכך ומתנים את ההיתר בצירוף עוד גדולים. תורף התשובה שלפנינו נדפס בשו"ת יריעות שלמה, והמחבר כדרכו מניף את ידו בגאונותו המפורסמת, בראיות מכל חלקי הש"ס והפוסקים עד שבסוף התשובה בכוחו הגדול – כח דהתירא – הוא מתיר את העגונה לשוק, וכדרכה של תורה הוא מתנה זאת "אם יסכים עמנו עוד רב אחד והוא יהי' מפורסם לצדיק ותיק ומורה הוראה ולמדן מובהק".
כאמור התשובה נדפסה בשינויים רבים בספר, ואת הסיבה לשינויים אנו מגלים בשולי כתב היד, בו מפציר היריעות שלמה חזור והפצר בנמען למחול ולהעתיק את התשובה ולשלוח אותה אליו בהקדם מפני שלו עצמו אין העתק ממנה, וכנראה שהנמען העתיקה בשינויים מסוימים.
פרט נוסף אותו אנו מגלים רק בכתב היד ואין לו שום רמז בתשובה המודפסת, היא המהירות העצומה בה כתב היריעות שלמה את הקונטרס הלזה מתחילתו ועד סופו, וז"ל קדשו בסיום כתב היד: "תשובה זו התחלתי בר"ח כסלו העבר, אולם בינתיים הצרכתי לילך חוץ לעיר לסדר קידושין, וגם הייתי אח"כ טרוד בטרדה של שמחה, בהתקשרות שידוכין של בתי הבתולה הכלה תי' עם ב"ג בן הנגיד הצדיק ר' ישעי' פאללאק מסענטע, לכן גמרתי ביום ח' כסלו". היריעות שלמה עוד מתנצל על הזמן הרב שארך לו לכתוב את הקונטרס הלזה. קונטרס המקיף בבקיאות ועמקות את כל חלקי התורה, שבדרך הטבע צריכה כתיבתו לארוך שבועות ואפילו חודשים, ואילו היריעות שלמה גמרו בשבעה ימים בלבד, כשבאמצע יש כמובן שבת, והוא עוד נסע בינתיים לסידור קידושין מחוץ לעיר ואף אירס את בתו בתוך השבוע הזה. ובל נחשוב שהיה ליריעות שלמה זמן רב קודם לכן להרהר בתשובה, מפני שבתחילת התשובה הוא כותב בפירוש שמכתב השאלה נתקבל אצלו ד' ימים קודם ר"ח כסלו. לפנינו אם כן עדות מבהילה וחד פעמית לגאונותו המפורסמת של היריעות שלמה, שאלמלא נכתבה שחור על גבי לבן בעצם כתי"ק – לא היה יאומן כי יסופר! לכל האמור אין זכר כמובן בספר, רק בכתב היד שלפנינו.
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן אולמן [תקנ"ב- תרכג], גאון עצום, מגדולי חכמי דורו ומרביצי התורה בהונגריה. היה חתנו של הגאון רבי שמחה בונם איגר-גינז ממטרסדורף, אחיו של הגרעק"א. היה רב בצהלים, ברענדעק, ואחר כך במאקווא.
בשער ספרו נכתב: "הגאון האמיתי יחיד בדורו בחריפותו העצומה וכל גדולי דורו השכימו לפתחו צדיק יסוד עולם" (שער היריעות שלמה – דרושים). על מצבתו נחקק: "…איש האלקים רבינו הגדול הגאון האמיתי אור מאיר עיני הגולה כבוד קדושת שם תפארתו מרן שלמה זלמן אוללמנן בעל המחבר ספר יריעות שלמה…".
למד בישיבת החתם סופר זי"ע והי בין התלמידים הגדולים כשעוד לא היה בר מצוה! (ידיעות חוג חת"ס ירושלים) רבו אהבו מאוד והי רגיל לקראו "אועדזער יונגער גאון" [הגאון הצעיר שלנו]. ולדוגמה מ"ש אליו בשו"ת חת"ס (חאהע"ז ח"א סי' ע"ח) וז"ל: "שלום אלף לשר האלף וכו' מה"ר הרב הגאון המופלג בחריצות ובקיאות כמעין הנובע וכנהר שאינו פוסק בלי ליאות אב בחכמה ורב בדיעות כש"ת מוה"ר זלמן אוללמאן אב"ד ור"מ דק"ק מאקאווא יע"א".
מרן בעל דברי חיים מצאנז זי"ע אמר עליו בזה"ל: "אונגארין ווייס נישט וואס זיי פארמאגען" [-הונגריה אינה יודעת כלל איזה רכוש יש לה], ועל ספרו אמר: "שמעת שיצא הספר 'נודע ביהודה' לאור, לא ראה ספר נחמד כהספר 'יריעות שלמה' ".
מהר"י אסאד כותב אודותיו ביטויים מופלגים: "מלך טהור וקדוש ישראל", "מופלא שבסנהדרין פאר הדור", "אור ישראל וקדושו על ישראל זרח אור שמשו" וביום שקיבל מכתב ממנו היה שש ושמח כל היום ומנשק כתב ידו הטהורה".
נזכר בשו"ת חת"ס: חיו"ד סי' שיח, חאהע"ז ח"א סי' ע"ח, ח"ב סי' י"ב; כתב סופר: חיו"ד סי' קי"א, אמרי אש חאהע"ז סי' ס"ח; מהר"י אסאד: חאו"ח סיקט"ו, קט"ז, קי"ט; חיו"ד סי' כ"ג' ל', נא', ע"ח, ש"ד; חאהע"ז סי' כ"ה, צ"א, קמ"ב, קנ"ה, קס"ה, רי"ב, רל"ה; אבני צדק דעש: סי' ל"ג, נ'; נטע שורק חיו"ד סי' קי"ד (ראה: הקדמת ספרו יריעות שלמה, ירושלים, תש"מ).
הנמען הגאון רבי מנחם מענדל בנעט [נפטר תר"ך], נולד לאביו הג"ר יהודא בעיר באניאהד אחיו של הגה"ק ר' מרדכי בנעט זצ"ל אבדק"ק ניקלשבורג והגלילות. וכבר מנעוריו ניכר עליו שלגדולות נוצר. בשנות בחרותו גלה למקום תורה בישיבתו הרמה של דודו הגדול רבי מרדכי בנעט זצ"ל בעיר ניקלשבורג. רבו ודודו קירב אותו מאוד ושם עלה ונתעלה מעלות רמות ושמו הטוב יצא בעולם. לאחר נישואיו התיישב בעיר פאקש ושם נתמנה לדיין וכיהן שם כארבעים שנה ובמשך הזמן אף נתמנה לראש בית דין בעיר. כותבי הזמן ההוא מתארים אותו שהיה גאון מופלג וחסיד מפורסם. הג"ר אליעזר זוסמאן סופר בהיותו אבד"ק פאקש נהג כבוד גדול ברבי מנחם מנדל שאף היה מבוגר ממנו ובספרו דמשק אליעזר מזכיר דבריו בזה"ל "והמאור הגדול הקדוש מו"ה מענדל ז"ל שהיי ראב"ד בק"ק הנ"ל". שמו מוזכר בשו"ת חתם סופר חלק אה"ע בתשובה צ"א כשמביא העתקה מחקירות וגביית עדות למען עגונה. (ראה: מראה כהן, שנת הדפסה: תשע"ב עמ' 297).
[10] עמ' גדולים, כ-34X21 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים קלים, ללא חיסרון.