ספר פרי נאה – קיצור, ליקוט ועיבוד פסקי ה'פרי מגדים' על יורה דעה, מאת הגאון הקדוש רבי אהרן הלברשטאם הי"ד אב"ד ביאלא-ביליץ, נכד שעשועיו של מרנא ה'דברי חיים' מצאנז [בן הגה"ק רבי יוסף זאב, בן הגה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן ה'דברי חיים' מצאנז], שהתנבא עליו בילדותו שיהיה מורה הוראה בישראל ומגדולי ההוראה בגליציה. בילגורייא, דפוס ר' ישראל חיים וויינבערג, תרצ"ט [1939]. מהדורה ראשונה ונדירה באופן מיוחד.
הספר נדפס בעילום שם המחבר, אשר היה באותה העת כבן שבעים וארבע שנים [!], הכותב "ושמי לא רשמתי מטעמים כמוסים". מרות זאת, בראש השער נדפס משפט מענין הספר, אשר שם המחבר יוצא מראשי תיבותיו: "נחיצה רבה אל ההוראה".
בן המחבר האדמו"ר רבי מנחם בנימין בן-ציון רוטנברג-הלברשטאם כותב בהקדמתו למהדורה השניה של הספר (ברוקלין תשי"ז), כי "הספר נדפס ירח ימים לפני המלחמה האחרונה… ובעוה"ר נאבדו כולם ע"י המלחמה הנוראה, ורק בדרך נס ניצולו טופסים אחדים… ".
ספר יקר המציאות ביותר. אינו רשום במפעל הביבליוגרפיה ובאוצר הספר העברי, ואינו בספריה הלאומית. למיטב ידיעתינו לא היה במכירות בעבר.
המחבר הרה"ק רבי אהרן הלברשטאם הי"ד אב"ד ביאלא-ביליץ [תרכ"ה – נרצח תש"ב] , נחשב לאחד מגדולי ההוראה בגאליציה וגדולי רבני הדור התחשבו בדעותיו ובפסקיו. בן לאביו הגה"ק רבי יוסף זאב, בנו של האדמו"ר רבי דוד מקשאנוב, בן מרנא ה'דברי חיים' מצאנז. נצר לענקי ממאורי החסידות, ביניהם הרה"ק: רבי נפתלי מרופשיץ, רבי משה מלעלוב, 'היהודי הקדוש' מפשיסחא, ה'שר שלום' מבעלזא, ה'אוהב ישראל' מאפטא ועוד.
בן י"א היה רבי אהרן כשנסתלק סבו הקדוש בעל דברי חיים מצאנז. חביב מאד היה על סבו זה שאהב להשתעשע עמו ולבחנו בדינים והלכות. אמרו כי הסב ניבא כי בבוא הזמן ישמש ר' אהרן הקטן רב ומורה הוראה בישראל. למרות גילו הצעיר, התעניין רבי אהרן בהוראות סבו הגדול הלכה למעשה, עד שבני גילו היו קוראים לו תוך שובבות "הרב הפעוט" [על משקל "הרב הצעיר"]. מה שקלט בשחר נעוריו נחרת היטב בזכרונו, ברבות הימים כשהיה פוסק הלכה למעשה היה מזכיר את הוראת סבו בעל דברי חיים בהדגישו שהוא זוכר עדית איך הורה סבו הלכה!
בהיותו בן כ"ג נסמך להוראה ע"י הג"ר דוב בריש רפפורט מראווא. החל משנת תרמ"ט שימש רבי אהרן כרב בביאלה הסמוכה לביליץ וכיהן פאר בקהילה זו עד לחורבנה. נהג בפרישות יתירה ודרכו היתה קיצונית ביותר נחשב כרב מדור קודם.
רבי אהרן לא היה אדמו"ר, הוא שימש ברבנות, אבל התנהגותו הפרטית היתה כהנהגות של צדיק. היה מתפלל בהתלהבות יתירה וברעש גדול בנוסח בית צאנז, היה מאריך מאד בתפילתו ומשקיע בה את כל כוחו. בדרשותיו שנשא בבית המדרש היה חוצב להבות אש. היה מתחיל בפלפול עמוק ועובר עד מהרה לענייני השעה.
עם פרוץ המלחמה נאלץ לנוס על נפשו מעיר לעיר, עם בני משפחתו ובני קהלתו בעירום ובחוסר כל, ורק הטלית ותפילין בידו. לבו נשבר למראה הדם היהודי שנשפך על ידי הגרמנים באכזריות כמים, עד אשר השיב נשמתו ליוצרו מתוך יסורים רבים. מספריו: מגד ארץ על הפרמ"ג על או"ח, מוצל מאש ועוד. רבים מכתביו נאבדו בצוק העיתים.
142 עמ', 22 ס"מ. מספר סימוני הגהה בדיו אדומה.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש. שער מנותק. חלק מהדפים מנותקים. ללא כריכה.