כיפת קטיפה, אותה חבש במשך שנים רבות כ"ק האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה'ברך משה' מסאטמר. בשונה מכיפות הקטיפה הנפוצות, שבטינותיהן עשויות בד בצבע שחור, כיפת האדמו"ר שלפנינו – ייתכן מפני שנעשתה בהזמנה אישית – בטנתה עשויה בד בצבע בהיר.
כל חפצי הצדיקים סגולתם ידועה, בדוקה ומנוסה, כידוע מפי ספרים ומפי סופרים. יתירה עליהם הכיפה, שהרי הכיפה נועדה להרבות יראת שמים, כמאמר הגמרא: "כסי ראשך כי היכא דתיהוי עלך אימתא דשמיא" [-כסה את ראשך כדי שתהא לך יראת שמים]. זו גם הסיבה לכך שהידרו לחבוש את ראש התינוק בעת עריכת ברית המילה, בכיפה של צדיק. יש המוסיפים, כי מקור השם 'ירמולקה', הינו נוטריקון של המילים 'ירא מאלו-ה'. מעלה נוספת נודעת לכיפת צדיק, מפני שהוא חובש אותה במשך כל שעות היממה ללא הפסקה, ברגעים הנשגבים ביותר והטמירים ביותר.
האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר [תרע"ד –תשס"ו], נולד בעיר סיגעט שברומניה לאביו בעל ה"עצי חיים" מסיגעט, מצד אמו הוא נינו של רבי חיים מצאנז וצאצא של רבי שניאור זלמן מלאדי. רבי משה היה תלמידו של דודו הגדול האדמו"ר רבי יואלי'ש מסאטמר. כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה ואב"ד סיגט. בימי השואה נשלח עם כל משפחתו לאושוויץ, שם נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. לאחר השואה היגר לארצות הברית ולאחר פטירתו של האדמו"ר מסאטמר (ללא ילדים חיים), מונה כיורשו וממלא מקומו, הוכתר לרבם הנערץ של חסידי סאטמר והביא את החסידות לשיא פריחתה. שימש גם כנשיא העדה החרדית בארץ ישראל.
קוטר: 18 ס"מ; מצב טוב מאוד. סימני שימוש וזיעה.
מצורף אישור חתום עם תמונת הכיפה המעיד כי כיפה זו הייתה שייכת לאדמו"ר מסאטמר וכי הוא חבש אותה במשך תקופה ארוכה.