חופן של 'שטרוי' [- קש] , שעמד עליו האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלז, כשהוא יחף, ביום הכיפורים, כמנהג אדמו"רי בעלז. ועלי ערבה מחיבוט הערבות של האדמו"ר ביום המסוגל לישועה – הושענה רבה. סגולה כפולה, נדירה ויחידה במינה.
הרה"ק רבי אהרן מבעלז עמד במשך כל יום הכיפורים, כשהוא יחף על קש זה שלפנינו (המכונה בחסידות בעלז 'שטרוי', וידוע אצלם כמסוגל לשמירה). במוצאי יום הכיפורים, לאחר שניתנה הרשות לחסידים, כנהוג, לקחת מן הקש. נטל גאב"ד טורדא – ממקורבי האדמו"ר – את הקש שלפנינו והצניעו בבית גנזיו לשמירה. יחד עם עלי ערבה שנטל ביום הושענה רבה, מחיבוט הערבה של האדמו"ר.
בספר החשוב 'בקדושתו של אהרן' מסופר אודות סגולת ה'שטרוי': מעשה שהיה עם הר"ר שמעיה קליין, מחסידי בעלז, שנתפס במעבר הגבול כאשר באמתחתו סכום עצום במטבע זר (שהיה כל רכושו). ועל פי החוק היה צריך כל הכסף להיות מוחרם לאוצר המדינה. באמתחתו היה גם כן 'שטרוי' אשר הרה"ק מבעלז עמד עליו ביום הכיפורים. הממונה הראשי על מעבר הגבול, בשמעו שהנה יש עמו צרור של תבן אשר עמד עליו הרבי מבעלז, ביקש הימנו, שיואיל ר"ש לתת לו במתנה 'קש אחד' מן ה'שטרוי', וכאשר נתן לו כפי בקשתו, עזבו אותו המוכסים והניחו לו, לבלתי החרים ממנו אף פרוטה אחת מכל רכושו וכספו. ומסיים המחבר: "שמעתי מפי בעל העובדא עצמו ה"ה הרב שמעיה קליין הי"ו כעת בוויען יצ"ו".
עלי ערבה הנושרים בעת חיבוט הערבה ביום הושענה רבה ידועים בסגולתם הרבה לשמירה, כמובא בספרי קבלה וחסידות. בספר המידות מובא בשם רבי נחמן מברסלב כי העלים מהווים סגולה לבטל פחדים, לשמירה בדרכים וכן מהווים סגולה לפוריות ולזרע של קיימא. על אחת כמה וכמה, עלים מחיבוט ההושענה של קדוש ישראל רבי אהרן מבעלז. אשר אין ערוך לקדושתם וסגולתם.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז [תר"מ-תשי"ז], בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. צדיק פלאי אשר גדולי האדמורי"ם בדורו סרו למרותו. נודע בהנהגותיו בקדושה ובטהרה מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה , עד שכונה "אהרן קדוש השם". נחשב כאחד מגדולי האדמו"רים, ואמרו עליו שגם אילו היה בדורות קדומים היה נחשב לחידוש. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות. נודע כאיש מופת פלאי הסוכה ברוח הקודש.
חופן קש ועלי ערבה נתונים בתוך ניילונית סגורה. מצב טוב.
מצורף אישור חתום מאת הרב ישראל אדלר, בנו וממלא מקומו של גאב"ד טורדא רבי משה אדלר, המעיד כי הקש והעלים הינם של האדמו"ר מבעלז. ואביו, גאב"ד טורד"א, זכה בהם והוריש אותם לו בעיזבונו.