פנקס כתב-יד רהוט, הכולל חידושי תורה, ליקוטים שונים, חידות חרוזים והלצות שנונות מאת הנער יוסף שמחון. יפו, תרכ"ט-תר"ל. נכתב בהיותו כבן 14 שנים בלבד!! ככל הנראה מדובר בכתב ידו של הגאון רבי יוסף שמחון, מחכמי יפו הנודעים, ורבה של יפו העתיקה.
בשער השני "שער חידושים… זה הספר לקטתי אותו בעה"ק יפו תוב"ב… זה הספר שלי, אני הצעירא וזעיר נקל, יוסף שמחון… לקתטי [!] אותו לשנת כרת"י [תר"ל]… והיו ימי בארבעה עשר שנה… וה' יזכנו לבנין בית הביחירה [!] כיר"א".
כתב היד שלפנינו התחיל להיכתב בשנת תרכ"ט, ושימש כמעין 'פנקס' אישי שליוה את רבי יוסף באותה התקופה.
הביוגרף הנודע דוד תדהר כותב שרבי יוסף נולד בשנת תרי"ט. מהפנקס שלפנינו נראה שכתיבת הגיל (14) נעשתה בסמיכות זמן לכתיבת התאריך (שנת תר"ל), ואם כן יש להקדים את שנת לידתו לשנת תרט"ז ולא תרי"ט.
רבי יוסף הנ"ל היה עלה בגיל חמש לארץ ישראל, ולאחר שגדל היה לאחר מראשוני המייסדים של שכונות עליהן התבססה תל אביב הסמוכה. כמה אופייני למצוא בכתב היד שלפנינו, קטע ארוך העוסק במעלת ארץ ישראל!
רבי יוסף שמחון [תרי"ט-תרע"ט] , גאון עצום ועסקן ידוע. נולד בפאס שבמרוקו לאביו רבי יעקב, אף הוא ת"ח ידוע. בשנת תרכ"ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל, שהו תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן התיישבו ביפו. למד בישיבת המקובלים "בית-אל", שם נודע כעילוי עצום. בגיל צעיר אף הוסמך לרבנות. שישמש חבר בית הדין ביפו, והנהיג את שפת העברית כשפת הלימוד המדוברת. לאחר תקופה פרץ ביחד עם מתי מספר מידידיו את החומות, והיה לאחר מראשוני המייסדים של שכונות תל-אביב – נווה שלום ונווה צדק. עם פרוץ מלחמת העולה הראשונה הוגלה על ידי התורכים למצרים, שם נפטר ונקבר. מצורף חומר אודותיו.
[47] דף, רובם כתובים משני צידיהם. 17 ס"מ. חתימות מסולסלות רבות של הכותב.
מצב בינוני. נקבי ותעלות עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה.