כתב-יד קבלי המשתרע על פני [2] עמ' גדולים [כ-1,500 מילים], כתובים בבהירות רבה, בכתב יד קדשו של גדול תלמידי הגר"א בקבלה, ומוסר תורתו העיקרי, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל משקלוב, מנהיג עליית תלמידי הגר"א בירושלים. אוטוגרף. [ארץ ישראל, תחילת המאה ה-19]. נדפס ב'כתבי הרמ"מ' [ירושלים, תשס"א].
לאחר עלותו לארץ ישראל המשיך הרמ"מ משקלוב לעסוק בקבלה ביתר שאת, כפי שקיבל מרבו הגר"א. הוא נשאר דבוק ברבו והגר"א היה ממשיך להתגלות אליו, ביושבו בארץ ישראל וללמדו תורה. כפי שהרמ"מ בעצמו מעיד, שהגר"א נגלה אליו בכמה מקומות כגון באר איוב (הוא מעיין הגיחון) שבירושלים ושם הוסיף ולמדו. על פי המסורת, דברי תורתו של הגר"א שלמדו בחזיון, משולבים בספריו של הרמ"מ משקלוב שחיבר בארץ ישראל (ראה במבוא לכתבי הגרמ"מ ז"ל, כרך א, עמ' 13-12).
לפנינו חידושים עמוקים ביותר בקבלה, הכוללים שמות קודש וגימטריות. החידושים אותם כתב הרמ"מ משקלוב בארץ הקודש, ושעל פי עדותו הם נכתבו מפי אדוננו הגר"א, שנתגלה אליו על הרי ירושלים, שנים רבות לאחר פטירתו. מעניין אכן לראות כי
החידושים שלפנינו נכתבו בסגנון הגר"א, בחידושיו על הקבלה. סגנון קצר ומדויק, שנראה לעיתים ככתב חידה, כאילו כתבם עבור עצמו, לזיכרון.
רבי מנחם מנדל משקלוב [נפטר תקפ"ז 1827], מגדולי תלמידי הגר"א, וגדול תלמידיו בחכמת הנסתר. שימש את הגר"א בשנתיים האחרונות לחייו ו"היה אהוב על רבו וגילה לו סודו ומצפוני לבו ומסר לו את המפתחות בגנזי הנגלות והנסתר" (עליות אליהו). על תקופה זו כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים…".
אחרי פטירתו של הגר"א, נטל הרמ"מ על עצמו את מלאכת סידורם והבאתם לדפוס של כתבי הגר"א, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". בשנת ה'תקס"ו הדפיס את פירושו של הגר"א לספר יצירה ואת ביאורו של הגר"א לשולחן ערוך חלק יורה דעה.
בני הגר"א כתבו עליו: "הרבה לא עלתה בידם לקרב את הקדש רק להני תרי אחי עלתה וחפץ ה' הצליח בידם. ה"ה הרב הגדול המופלג בתורה ויראה משנתו שלמה המפורסם לשבח מורנו שמחה בונים נר"ו ואחיו ה"ה הרב הגדול בתורה ועבודה הרועה בשושנים דעה והשכל מכל אבקת רוכל המפורסם לשבח מר מנחם מענדיל נר"ו. גם המה גבורי כח עושים דבריו חרדים אל דבר ה' לעבדו ולשמרו יומם ולילה המה באו בצל קורתו לעת זקנתו כי בא השמש פנה היום לעת ערב. לנגה ברק זיו תורתו וחכמתו ראו אור גדול שמו לילות כימים לגלות עמוקות מני חשך הספקות במשנה ובתוספתא במכילתא וספרא וספרי וירושלמי וד' טורים הן כל ראתה עיני ועלימו ועלי תטוף אור תורתו. והוא ז"ל שמע את קולם מתהלך בגן התורה ומצא כוונתם ומעשיהם רצויים לפני ה', הפיק הוא להם רצונוו אהוב היה לרבנו זכה לשמוע מפיו הק' תורה גילה לו סודו ומצפוני לבו בעת שמחת נפשו".
בשנת תקס"ח עלה הרמ"מ משקלוב בראש קבוצת תלמידי הגר"א לארץ ישראל, התיישב בטבריה ובצפת ולאחר הרעש עמד בראש הישוב האשכנזי בירושלים. רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה.
[1] דף, כתוב משני צדדיו. כ 30X21 ס"מ. כ-[1,500] מילים בכתב יד קדשו של הרמ"מ. כתב פניני, נאה מאוד.
מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. דהיית דיו במספר מקומות. קרעים בשוליים ובלאי.