כתב שד"רות נדיר לעיר סמרקנד (אוזבקיסטן), בו ממנים כשד"ר את תושב העיר ר' ראובן גבריאלוף, עבור חברת ובית המדרש אהבת רעים בטבריה. בחתימת יד קדשם המצוירת של חמישה חכמי הספרדים בטבריה: רבי משה דוויך, רבי משה יפרח, רבי נסים אליהו מאמאן, רבי פנחס רפאל טולידאנו, רבי אהרן הכהן סקאלי. טבריה, תר"ע [1910].
כתב השד"רות נכתב בכתב יד סופר, בכתיבה מזרחית מקצועית, על גבי גיליון גדול ובשוליו חתימת יד קדשם של חכמי טבריה וחותמות חברת אהבת רעים. מסביב לכתב היד מופיעים עיטורים מודפסים [דפוס עזריאל, ירושלים], של פסוקים, מאמרי חז"ל, צורת בית המדרש אהבת רעים ועיטורים גרפיים נוספים. מכתב היד הארוך והמפורט שלפנינו ניתן לדלות פרטים רבים ולא ידועים אודות חברת אהבת רעים. [היא הוקמה בשנות ה'תר"ן, מטרתה יישוב העיר טבריה, החזיקה ישיבה בת י"ז תלמידי חכמים, תלמוד תורה, כמו כן תמכה בעניים ויתומים].
חברת אהבת רעים, בדברי קורות הימים לא מצאנו פרטים רבים אודות חברת אהבת רעים בטבריה. בספר מים עמוקים גלי עמיקתא – שושנת העמקים (ירושלים, תשל"ח) נכתב אודות הישיבה שהפעילה האגודה: "בין הישיבות המפוארות שקמו באותה תקופה בעיה"ק טבריה היתה הישיבה של החברה אהבת רעים ע"י צעירי רבני טבריה ונקראה ישיבת כתר תורה. היא נוסדה בשנת התרנ"ח ע"י רבנים צעירים. בשנים הראשונות הצטרפו אליה עוד רבנים שלמדו בקביעות ש"ס וגפ"ת להנהלת הישיבה מונה הרב יעקב חי בירדוגו ז"ל ויחד עם אחרים עזר לה להתקדם ולהחשב כאחת הישיבות הטובות שבעיר".
הרב שלמה מיארה בספרו גאוני משפחת אביחצירא (חלק ד', אלעד תשע"ד) כותב אודות חברת אהבת רעים: "אגודה שנוסדה בשנת התרנ"ה ע"י עשרים מבני טבריה בערך שנתקבצו לאגודה אחת. חבורה זו רכשה את הקומה השניה של בנין אשר במרכז השוק שבעיר העתיקה ופתחו בחדר הגדול שבקומה זו ביה"כ בשם אהבת רעים בראש ביה"כ עמדו חכם משה יפרח וחכם יצחק נתן. ביום חול התפללו בביה"כ כשלושה מניינים נוסף עליהם בשבתות וימים טובים עוד כמנין אנשים. ביה"כ הנז' נחרב ע"י פורעים ערבים במאורעות התרצ"ו-התרצ"ט".
חכם משה יפרח [נפטר תרצ"ד], מחכמי ארץ ישראל ומגדולי רבני טבריה. נולד בטבריה ונמנה על חכמיה ורבניה בתחילת המאה הקודמת. היה נודע בצדקתו והקדיש כל ימיו לעניי ואביוני טבריה וכן לת"ת. בשיטפון הגדול בטבריה באייר התרצ"ד טבע יחד רעייתו ואמו וכשנודע דבר מותו אמרו כי בזכותו של צדיק זה ניצלה העיר טבריה. יש לו חיבור על התורה בכתב יד הכת"י מצוי בספריית אוצר אליהו זייתוני בחולון, בתוך החדושים מזכיר את שמו של מוהר"ר רבי בכור סתהון בברכת החיים, מתוך הספר נראה שרבי משה יפרח היה שד"ר במערב הפנימי [אטלס עץ חיים – יג, בני ברק תשמ"ד, עמ' 247, רשומה 2930; ארזי הלבנון אנציקלופדיה לגאוני ספרד, ירושלים תשס"ו, עמ' 1668].
רבי נסים אליהו מאמאן [ נפטר תרצ"ה], מחכמי וקדושי העיר טבריה, בן הרב רבי שלמה מאמן, גאון מפורסם מגדולי חכמי טבריה. בהקדמת הספר שופריה דיעקב לרבי יעקב בירדוגו (ירושלים תר"ע) הוא מונה אותו בין רבני ישיבת אהבת רעים: "חברה אהבה רעים תכב"ץ המיוסדת והמפורסמת לשם ולתהלה בעיה"ק טבריא תובב"א… רודפי צדק המובהקים… מע' הרבנים כמהר"ר אהרן הכהן סקלי נסים אליהו מאמאן". נפטר בכ"א אב תרצ"ה ונטמן בטבריה [אוצר הרבנים, בני ברק תשל"ה, רשומה 18533; ארזי הלבנון אנציקלופדיה לגאוני ספרד , ירושלים תשס"ו, עמ' 1720].
הרב פנחס רפאל טולידאנו [נפטר תש"ז], בספר טוב רא"י על תולדות חכמי טבריה (מהדורה חדשה, אשקלון תשס"א, עמ' רנט) נכתב אודותיו "הרב פנחס רפאל טולידאנו ב"ר ברוך נלב"ע יום ג' כ"ב טבת שנת תש"ז".
רבי אהרן הכהן סקלי [נפטר תרפ"ג], בנו יחידו של רבי יעקב הכהן סקלי ז"ל ראב"ד טבריה. הוא נסע יחד עם אביו בהיותו שד"ר בערי תורקיא בש' התרנ"ח ולבדו שד"ר לערי אמריקא הצפונית. נטמן בטבריה. על מצבתו נחקק: "מצבת הרב הכולל הנלב"ע במבחר ימיו מתלמידיו של אהרן רודף שלום ומבקש שלום ר' אהרן הכהן סקלי נתבקש בש"מ ביום ז' ניסן התרפ"ג תנצב"ה". בספר טוב רא"י (טבריה תרצ"ד, עמ' 56) נכתב אודותיו: "אגב אודיע מה ששמעתי בהיותי במארוקו בש' התרנ"ט – שכנוי סקלי עולה מספרו צדו"ק שהמה מזרע צדוק הכהן" [טוב רא"י טבריה תרצ"ד עמ' 56; תולדות אליהו, ירושלים תרצ"ג, עמ' 76].
[1] גיליון נייר, 41 ס"מ.
מצב בינוני. כתמי זמן. קרעים עם פגיעה בשולי המסגרת ובכמה תיבות. שיקום חלקי, בהדבקת נייר.