כרך הכולל שני חיבורים שונים בכתב ידו של הגאון רבי גבריאל נפתלי הירש ליפמן אב"ד אַוּרִיךְ וקִיסִינְגֶן, בעת שלמד בישיבת פיורדא המפורסמת, אצל אדירי התורה הגאונים רבי יהודה ליב הלברשטאט ראש הישיבה, ורבי וואלף המבורג אב"ד פיורדא. תקפ"ב-תקפ"ד.
החלק הראשון מכונה 'קיבוץ חידושי תורה', והוא כולל [52] עמודים עם שער מיוחד, שם חתם הכותב את שמו – " הק' והצעיר גבריאל נפתלי הירש בלא"א כ"ה זיסל מק"ק אמעלסדארף יצ"ו, לע"ע פה ק"ק פיורדא […] על הישיבה. היום יום השישי, שמונה ועשרים יום לחודש השישי, ה בינ נ י וא צ רה ת ורת ך לפ"ק" [= תקפ"ב].
חלק זה כולל כ[14] מערכות למדניות בחלקי הש"ס השונים, ששמע הכותב מאת רי"ל הלברשטט ור"ו המבורג. בראש כל מערכה נכתב שמו של מוסר השיעור, ותאריך.
החלק השני מכונה 'אסיפת חדושי אגדתא – מקראי קודש, הספדים ומדרשים, על נכון מבוארים ומפ[ו]רשים'. הוא כולל [53] עמודים עם שער מיוחד. נכתב בשנת ' לישראל הוא ' [= תקפ"ג].
חלק זה כולל הספד ארוך [כ6 דפים!] שנשא רבי זלמן בער 'ראש בי"ד הצדק' על פטירתו של רבי יעקב שמואל אב"ד שווארצוואלד וקראפפעלד, הספד שנשא רבי יהודה ליב הלברשטט על פטירתו של רבי זלמן בער ראש בי"ד דקיהלת פיורדא, הספד שנשא רבי יהושע משה ראש בי"ד דקהילת פיורדא על פטירתו של רבי הירץ שייער אב"ד מיץ, חדושי תורה על פרשיות התורה ועוד. בדף [א] מובאת קושיא, ועליה תירוץ נפלא "בשם אב"ד דק"ק פוזנא…" – הוא הגאון האדיר רבי עקיבא איגר. מרבית ההספדים מתוארכים, ובחלקם נוספו פרטים היסטוריים על הנפטר. בסוף חלק זה שיר ומספר דפים ביידיש.
רבי גבריאל נפתלי הירש ליפמן [תקס"ה-תרכ"ד], מתלמידיו הקרובים ביותר של רבי וואלף המבורג (אוה"ב). רבי וואלף מזכיר אותו בספריו מספר פעמים בשבחים מופלגים על אף גילו הצעיר. כיהן ברבנות בעיר אַוּרִיךְ ולאחר מכן בעיר קִיסִינְגֶן. התפרסם רבות בשל מחקרו המעמיק בתורתו של רבי אברהם אבן-עזרא, ואף ערך והוציא לאור ספרים רבים ממנו.
רקע: ישיבת פיורדא הייתה אחת הישיבות החשובות ביותר בזמן ההוא. ידוע שאף מרן ה'חתם סופר' שקל להעביר את ישיבתו לפיורדא ולאחדה ביחד עם הישיבה דשם. הכרך שלפנינו נכתב בין השנים תקפ"ב-תקפ"ד. באותה העת התחוללה מלחמה עזה ונוראה כנגד התנכלויות הרפורמים ומוסדות השלטון כנגד עצם קיום הישיבה. בחודש תמוז תקפ"ד הצליחו הרפורמים לשכנע את הממשלה לסגור את הישיבה, והוצא צו רשמי המורה לסגור לאלתר את הישיבה באופן מוחלט. על התלמידים הוטל להישאר ב'מעצר ביתי', והתלמידים שאינם תושבי פיורדא נדרשו לעזוב את העיר. לבסוף, לאחר התערבות ישירה של הברון רוטשילד, בוטל צו זה. על הישיבה ראה: הישיבה הרמה בפיורדא, (בני ברק תש"ע). על פרשיה זו מובא בהרחבה בכרך ג'.
בתחילה רשם רבי גבריאל את דברי התורה על גבי ניירות מזדמנים, וכתבם לפי מרוצת הבנתו, בצורה לא מסודרת. ולאחר זמן מה הוא ערך וסידר את הכתבים לכדי ספר מוכן, מוגה ומנופה, בכתב נאה ומאיר עינים. לפנינו הכרך המוכן, ובין דפיו נשתמרו [10] עמודים מן הכתיבה הראשונית.
21.5 ס"מ. הכרך כולל סה"כ [115] דפים כתובים. הכל קריא.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. תעלות ונקבי עש, (עם פגיעת טקסט קלה), בעיקר בתחילת הספר ובסופו. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה מקורית פשוטה. פגומה מעט.