לבוש התכלת [עם לבוש החור] מאת רבי מרדכי יפה, עם אליה זוטא מרבי אליה מטיקטין. פראג, תס"א [1701]. שני חלקים בכרך אחד.
* לבוש התכלת [מטור אורח חיים, סימנים א-רמא]. [2], קח דף.
* לבוש החור [מטור אורח חיים, סימנים רמב-תרצז]. קט-שלו דף. ספירת דפים משובשת.
לבוש התכלת הוא הלבוש הראשון מעשרה הלבושים שחיבר בעל הלבושים, ולבוש החור הוא הלבוש השני מעשרת הלבושים. לפנינו מהדורה קדומה של חיבור 'הלבוש' על כל שלחן ערוך אורח חיים, עם אליה זוטא. ישנם עותקים בודדים שנכרכו כשני ספרים ובהם נוסף שער ללבוש החור.
רבי מרדכי יפה [ה'ר"צ בערך – ה'שע"ב], המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" על שם ספריו שלפנינו. הוא נחשב לאחד מגדולי הדורות, פוסק ומפרש השולחן ערוך. ה"חפץ חיים" בספרו נדחי ישראל (פרק כג) כותב: "ונמצא בספרים על הגאון בעל הלבוש, שלכך זכה מן השמים לעשות החבורים הנחמדים שלו, והם ספרי הלבושים, שפעם אחת בימי בחרותו היה לו נסיון גדול, שבא אצל דוכסית אחת לסחור סחורה, ופתתה אותו לעבירה, ולא היה לו שום מקום להמלט ממנה, שהיה חצרה סגור, אם לא תחת מקום בית הכסא, וביזה את עצמו ונס ונמלט דרך אותו המקום הבזוי הנ"ל, והיה לבוש אז בכמה מיני בגדים, וימאס וילכלך את כולן, ולכך זכה אח"כ מן השמים לחיבור הלבושים". האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לניסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה. רבי לוי יצחק בנדר, מזקני חסידי ברסלב, סיפר כי בישיבתו למד תלמיד שהיה יפה תואר, ואילו אביו של התלמיד הזה היה גוץ ומכוער ביותר. כששאלו בני הישיבה את אותו תלמיד כיצד יצא כל כך יפה לאב כה מכוער, סיפר התלמיד שהוא הדור ה-12 לרבי מרדכי יפה, ולכן יצא יפה לאחר שעשרת הדורות שלפניו נולדו מכוערים.
20 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. דפים אחדים נתלשו מהכריכה. קרע ללא חיסרון בשער ובדף שאחריו. כריכת עור עתיקה פגומה וחסרה בחלקה.