מכתב משפחתי-היסטורי-חסידי, כולו בכתב-יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם ויינברג מסלונים (השלישי), בעל ה"ברכת אברהם". נשלח בעת שהותו של הרבי בחו"ל אל רעייתו וילדיו בטבריה, בעיצומם של "מאורעות אוקטובר 1933". [חשון/כסלו תרצ"ד 1933].
המכתב שלפנינו נכתב בתחילת חורף תרצ"ד, בחציו השני של חודש חשון, או בתחילת כסלו תרצ"ד, בתקופת שהייתו הארוכה של ה"ברכת אברהם" בברנוביץ מאייר תרצ"ג עד אדר תרצ"ד. המכתב נכתב על רקע "מאורעות אוקטובר 1933", כאשר הבריטים החלו לגרש מהארץ יהודים שהגיעו לארץ באופן לא חוקי ומובעת בו דאגתו וחרדתו של הרבי אודות רעייתו וילדיו.
כך כותב האדמו"ר במכתבו: "… אני נרעש מאוד מהידיעות בעתונים על דבר המצב בארץ ישראל, ובעיקר אני דואג למצב בריאות אמא בימים כאלו. אמנם מצד אחד אני רואה השגחה שלא נסעתי לפי הידיעה שלא נתנו להאני' עם העולים לבוא לאר"י, והם בפורט סעיד. אני יכול לתאר לי את מצבי ומצבכם לו הייתי על אני' זו. אבל בכל זאת אתם יכולים לתאר לכם את מצב רוחי בכלל בנוגע לכם וביחוד את מצב רוח אמא והילדים. רציתי לתלגרף היום והתחשבתי שזה לא יתן לי כלום. אבקשכם ואתחנן לפניכם לכתוב לי פעמים בשבוע… כמו כן תתייעצו ביניכם אם תבינו שנחוץ חזירתי לטלגרף לי, ולא אביט על שום דבר ואסע הביתה. אעפ"י שדוקא עכשיו עד חנוכה צריך הנני להשאר מפני טעמים שכתבתי… קשה לי לכתוב שום ענינים אחרים תחת רושם הידיעות של העתונים. והנני אביכם דו"ש מצפה להתבשר בשורות טובות. אברהם".
האדמו"ר הרה"צ רבי אברהם ויינברג (השלישי) מסלונים, בעל ה"ברכת אברהם" [תרמ"ח-תשמ"א], אחיינו ותלמידו המובהק של האדמו"ר מהר"ש מסלונים. שימש כיד ימינו של דודו הגדול, ונסע בשליחותו לגדולי ישראל מכל החוגים בענייני עסקנות הכלל ובענייני "כולל רייסין" שבטבריה. היה מראשי הקהילה החרדית האשכנזית בטבריה, ועמד לצדו של רבו המרא דאתרא הגר"מ קליערס בכל הנוגע לשמירת צביונה הרוחני של העיר. בצעירותו נסע מספר פעמים לחו"ל להסתופף בצל רבותיו אדמו"רי סלונים. נסיעה ארוכה במיוחד נסע לברנוביץ באייר תרצ"ג, מיד לאחר פטירת ה"בית אברהם" מסלונים, בה שהה אז עד לאדר תרצ"ד, לצורך פעילות בענייני הכתרת ונישואי האדמו"ר הצעיר מוהרשד"י. המכתב שלפנינו נכתב במהלך נסיעה זו, בתחילת חורף תרצ"ד. בשנת תשט"ו הוכתר לאדמו"ר מסלונים. רוב שנותיו התגורר בטבריה, בה נשא בכמה תפקידים ציבוריים. בעשרים שנותיו האחרונות (בערך בשנת תש"כ) עבר מטבריה לירושלים, שם התגורר בבניין ישיבת "בית אברהם – סלונים" שייסד חתנו האדמו"ר ה"נתיבות שלום". היה חבר ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". נודע בהתמדתו בתורה וביגיעתו העצומה בעבודת השם, בענוותנותו ושפלות רוחו, ובעיקר בתפילותיו הנלהבות, שהיו בדמעות ובבכי סוער. רבות מהשיחות שנשא עסקו בענייני קבלת עול מלכות שמים אפילו כשאין חשק ורצון לעבודת הבורא. שיחותיו ומכתביו נדפסו בסדרות הספרים "ברכת אברהם" ו"נחל איתן".
[1] דף, 20 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב מאוד. סימן קיפול.