מכתב היסטורי חשוב ועמוס בברכות, העוסק בשכלול בניין הישיבה בעיירה פוניבז'. נכתב בכתב יד קדשו ובחתימתו של מקומם עולם התורה הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פונוביז'. המכתב ממוען אל "מיסדת בית הישיבה הקדושה דפאניוועז" הגבירה פעסא פייגין מפילדלפיה. מאריענבאד [פולין], כ' אלול תרצ"ז [1937]. יידיש.
מפאת הכבוד והצניעות ממוען המכתב הן אל הגבירה והן אל בעלה [ר' נתן], אולם התורמת הייתה דווקא האישה, שהייתה מפורסמת בדורה במעשי צדקותיה ובתרומותיה לעולם התורה [בדומה לגבירה תמר'ל מפולניה]. הגבירה פעסא תרמה את הכסף לבניין ישיבת פונבז' ועל שמה נקראה הישיבה עד השואה 'ישיבת פעסא' [ראה צילום מצורף מירחון 'הפרדס'] וכפי שכותב הפונוביז'ער רב במכתבו שלפנינו: "בית הישיבה של פעסא בת ר' ישראל"!
המכתב נשלח במהלך 'הכנסיה הגדולה' שהתקיימה במארינבד באלול תרצ"ז והפונוביז'ער רב היה ממשתתפיה. המכתב עוסק בשכלול הבניין החדש של הישיבה, ובהמשכתם של מים זורמים אל תוך הבניין. מעניין לקרוא את הנוסח הבלתי שגרתי בעולם הרבנות – "טייערסטע פריינד" [הידידה הטובה ביותר] – בו פונה הפונוביז'ער רב אל הנגידה, הנובע מהכרת הטוב העמוקה על חלקה בייסוד הישיבה. הפונוביז'ער רב גם חותם במילים "אייער איביגער פריינד" [ידידכם לנצח].
לאור תאריך המכתב הסמוך לראש השנה ולכבודם של הנמענים האהובים, מכביר הפונוביז'ער רב בברכות קדשו אל הנדיבה ובני משפחתה: "זאל זיין שטענדיג איער שאפונג לברכה… מיט הימעלשע חסד און זכות, מיט געזינד און אגליקילכען לעבן צוזאמען מיט אייערע געהעכטן מאן יחי' לאוי"ט, זאלט איר אייערע היליקע תורה הילפס ארבייט לאנגע לאנגע יארען מיט שמחה פארזצן" [שיהיו תמיד מעשי ידיכם לברכה… עם חסדים וזכויות שמימיים, בבריאות וחיים מאושרים, ביחד עם בעלך הנעלה שיחי' לאוי"ט, זכות התורה הקדושה תעמוד לכם לשנים ארוכות ומאושרות].
הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן [תרמ"ז-תשכ"ט],
ה'פונביז'ער רב'. רב העיר וראש ישיבת פוניבז' שבליטא (לפני השואה), ומייסד הישיבה בארץ לאחר השואה. ראשה הראשון של 'מועצת גדולי התורה' וממייסדי 'אגודת ישראל'. נחשב ממקימי עולם התורה בארץ ישראל שלאחר השואה, הקים גם את מוסד 'בתי אבות' לילדים פליטי שואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנא. על שמו נקראים רחובות 'הרב כהנמן' בבני ברק ובירושלים.
הפונוביז'ער רב היה דמות מופת שכמה ספרים שלא יכתבו אודותיה וכמה סיפורים שלא יסופרו אודותיה, לא יוכלו להקיף את עוצמת האישיות שחיה בינותינו אך בדור הקודם ובעשר אצבעותיה קוממה מחדש את כל עולם הישיבות בליטא שהפך לעפר ואפר. מכל אמרות הכנף שמוסרים בשמו גדולי ראשי הישיבות, שחייבים לו את כל עולמם הרוחני, שלהם ושל תלמידי תלמידיהם עד סוף כל הדורות, מתבלטת האמרה אותה נהג הרב מפוניבז' לומר לתורמיו הגדולים, כאשר אלו חשו ש'הרב' מבקש מהם תרומה שהיא מעבר ליכולותיהם, או אז היה הוא אומר להם בכאב מהול בהתרוממות הרוח "ואילו אני תרמתי משלי הרבה מעבר לכך – אני תרמתי את 'גדול הדור' שהייתי צריך להיות"!
לא הייתה בכך משום גוזמה כלל וכלל, הרב כהנמן נחשב בליטא שלפני השואה לגדול 'בעלי הכשרון' מבין ראשי הישיבות, שיעוריו הסעירו את עולם הישיבות ולישיבתו שבפוניבז' נהרו מיטב הכשרונות בליטא. אולם לאחר החורבן הגדול, כאשר ראה שאין איש שיוכל אפילו לנסות ולקומם את עולם הישיבות שחרב, הקריב את עצמו פשוטו כמשמעו, הוא הקים ישיבות אחת אחרי השנייה בכוחות אדירים, אולם מינה להם ראשי ישיבות אחרים והוא עצמו נדד מעיר לעיר, מיבשת ליבשת, בכדי להשיג את הסכומים האדירים שנדרשו לשם כך – הוא אכן הקריב את 'גדול הדור' למען עולם הישיבות כצורתו היום.
הנגידה פעסא [ג'ני] ובעלה ר' נתן פייגין, בירחון 'הפרדס' (שנה ג' גיליון ג'; ראה צילום מצורף) פורסמה כתבה לרגל הקמת 'בית פעסא', בתרומתה של נמענת המכתב שלפנינו: "העיר פאניבעז מפורסמת בעולם מפני כבוד התורה… בחודש אדר שני כ"א בו נתקבל רב אב"ד בעיר פאניבעז הגאון הרב ר' יוסף כהנמן שליט"א, הוא מפורסם בעולם הרבנות לעילוי גאון וחריף עמקן וסברן, ויוסף הוא השליט, פעל בכל עוז להרבצת התורה ויסד ישיבה גדולה וישיבה קטנה. נהרו אליו תלמידים מכל הסביבה, קבלו ממנו דרך תורתו, שמעו ממנו שיעוריו המלאים חריפות ועמקות וכולם נמשכו אליו בעבותות אהבה… בהעיר פלדלפיה נדבה האשה המפורסמת בכשרון מעשיה ובצדקת פזרונותיה, מרת פעסיא דזעניא מילער פיגין תחי' ובעלה מר נייטען פיגין נ"י סכום גדול לבנין הישיבה גדולה. הבית יקרא על שמה 'ישיבת פעסיא בת ר' ישראל' האשה הזאת ראויה להיות נחקקת לזכרון עולם, מפאת צדקת פזרונותיה המרובים ודור אחרון יזכור נדיבותיה ההיסטורית ומעשי צדקותיה יהיו קדושים ונזכרים לנצח נצחים".
[1] דף נייר, 22X29 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, עם לוגו תלת-לשוני.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים בשולי הקיפולים, ללא פגיעה או חיסרון.