מכתב נאה, כולו בכתב יד קדשו, בחתימתו ובחותמו של גאון הגאונים רבי איסר זלמן מלצר בעל ה'אבן האזל'. מכתב ברכה וסמיכה לרגל התמנות הג"ר יעקב פינק לאב"ד ריו דה ז'ניירו בברזיל. ירושלים, תשי"ג [1953].
תוכן חשוב: האבן האזל באיזכור נדיר של מדינת ישראל הצעירה: "יהי' כוחו הגדול בתורה ובהנהגה לחזק מדינת ישראל ביסודות התורה".
מכתב חשוב ומעניין, בעל תוכן חשוב, בעניין הקמת מוסדות התורה והקדושה בברזיל. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של אב"ד ירושלים הגאון הנודע רבי צבי פסח פרנק בעל שו"ת 'הר צבי'. ירושלים, תשי"ב [1952].
בשולי המכתב מופיע מכתב נוסף בחתימת יד קדשו של הגאון רבי יצחק רוזנטל, ראש מדרש בני ציון: "הננו מצטרפים בצירופא דרבנן בשיפולי גלימא דעט"ר מרן הגאב"ד שליט"א".
מכתב נוסף, ארוך [כ-500 מילים] ובעל תוכן חשוב.כולו בכתב יד קדשו של אב"ד ירושלים הגאון הנודע רבי צבי פסח פרנק בעל שו"ת 'הר צבי'. ירושלים, תשי"ב [1952].
תוכן חשוב, כנראה לא נדפס: תשובה הלכתית חשובה, בדבר אשה בחו"ל ששמעה מהסבתא שהיא מזרע ישראל, "שמתוך האונס הוכרחו להעלים שהם מגזע הישראלי". למיטב בדיקתנו האלקטרונית התשובה לא נדפסה בספריהם של שני האישים. בשולי המכתב מופיעה הערה חריפה של האבן האזל אודות כשרות שחיטת הבשר בארגנטינה.
מכתב ארוך [2 דפים] ומרומם, בעניין הצלת הדור הצעיר של יהדות העולם. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ מגדולי גאוני וצדיקי עיה"ק ירושלים. ירושלים, ו' טבת שנת "כתר מלך" [תש"ח 1948].
תוכן מרומם: "הדור הצעיר שלרגלי נדודיו בארצות הגולהבטומאת גושה ואוירה של ארץ העמים, ורוב צרותיו ורדיפותיו שרדפוהו במשך השנים, ניטל ממנו זיו הדרו ונשכח ממנו עוזו וחוסנו וילמד ממעשיהם".
מכתב ברכות נוסף בכתב יד קדשו, בחתימתו, בחותמו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ מגדולי גאוני וצדיקי עיה"ק ירושלים, כ' אלול תשי"א [1951].
המכתב נכתב על גבי צדו האחורי של נייר מכתבים רשמי של ישיבת 'בית זבול'. מצדו הקדמי של הבלאנק מופיע מכתבם של מנהלי הישיבה.
מכתב עמוס בברכות לקראת ראש השנה. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי בצלאל ז'ולטי, לימים רבה הראשי של ירושלים. תשכ"ד [1964].
מכתב מהגאון רבי משה הלברשטאם, מגדולי הרבנים בדורו. ובו מופיע גם אודות ספר מנחת יצחק שחיבר הגרי"י וייס. שנת "יבוא עני רוכב על החמור" [תשל"ו 1976].
תוכן חשוב: עמוד שלם עם חידוש חסידי מהגר"מ הלברשטאם, בעניין מדוע פותחים בברכת כהנים את קריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן. לא ידוע אם החידוש נדפס.
גדלים שונים. כללית מצב טוב.
……………………………… ……………….
ביוגרפיה:
הגאון רבי איסר זלמן מלצר [תר"ל-תשי"ד], מכונה על שם ספרו בעל ה'אבן האזל'. היה תלמידם של ה'חפץ חיים' והגר"ח מבריסק. כבר כנער התבלט בכשרונותיו הנדירים והיה התלמיד הצעיר ביותר בישיבת וולאז'ין, שם כונה "זוניא מיר'ר", על שם עירו. שימש כראש ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן, משנת תרנ"ז [1897] שימש כראש ישיבת סלוצק, ומתרס"ג גם כרבה של העיר. משנת תרפ"ה כיהן כראש ישיבת עץ חיים בירושלים, עד לפטירתו. בין תלמידיו נמנים גדולי הדור: רבי אהרן קוטלר (שהיה חתנו), רבי משה פיינשטיין, הרב שך, הגרש"ז אוירבך ובנו הגר"ש אוירבך, רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ועוד רבים מגדולי הדורות האחרונים.
הגאון רבי צבי פסח פראנק [תרל"ג-תשכ"א], מחבר סדרת הספרים 'הר צבי' שעל שמה נקרא. הגרצ"פ כיהן כרבה הראשי של ירושלים, והיה מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו, וממלא מקומו של רבי שמואל סלנט כחבר בית הדין. בסיוון ה'תרס"ח התמנה הרב פרנק כחבר בית הדין לצד הרב משה נחום ולנשטיין (ששימש אב בית דין) והרב אריה ליב הרשלר. בשנת ה'תרע"ח (1918), בסיומה של מלחמת העולם הראשונה, התמנה לאב בית הדין, תפקיד שבו שימש ארבעים שנה.
הגאון רבי יעקב משה חרל"פ [תרמ"ב-תשי"ב], חסידא ופרישא, גדול בנגלה ובנסתר. רבה של שכונת שערי חסד בירושלים. תלמידו של הגאון הצדיק הירושלמי הגאון הקדוש רבי צבי מיכל שפירא ולאחמ"כ בחיר תלמידיו של מרן הרב קוק. כיהן כראש ישיבת מרכז הרב. שבחו מפי גדולי הדור וגדולי האדמורי"ם.
הגאון רבי משה הלברשטאם [תרצ"ב-תשס"ו], מגדולי הרבנים בירושלים ומחשובי דייני בד"ץ העדה החרדית. הסמיך להוראה מאות רבנים. מחבר שו"ת "דברי משה" וראש ישיבת "דברי חיים – טשאקאווא".
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שבגליציה לרבי יעקב האדמו"ר מטשקווא.
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית.
עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית החולים ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.
הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי [תר"ף-תשמ"ג], הרב הראשי לירושלים ודיין בבית הדין הגדול.
בילדותו למד בישיבת עץ חיים, לאחר מכן בישיבת חברון ונחשב לעילוי.
בשנת תשט"ז החל לכהן כחבר בית הדין הרבני בירושלים וכעבור מספר שנים, בהיותו כבן 35 בלבד, התמנה כחבר בית הדין הגדול.
הרב ז'ולטי יצא חוצץ נגד פסק דין האח והאחות של הרב שלמה גורן.
בתו היא הסופרת החרדית חנה בת שחר הנשואה לרב יהושע אייכנשטיין ראש ישיבת יד אהרן בירושלים; בתו השנייה מרים, נשואה לרב דוד וילמובסקי ראש ישיבת יד אהרן בירושלים.
ספרו:
משנת יעבץ.
הגאון רבי יעקב פינק [נפטר בשנת תשמ"ד], מקים עולה של קדושה בדרום אמריקה, רבה הראשי של ריו זה ז'ניירו בירת ברזיל, ולאחר מכן של העיר חיפה. על מצבתו נחקק: "פ"נ גברא רבא וקדישא ששם שמים התאהב על ידו ענונותו וצניעותו הוו כתר לראשו סיני ועוקר הרים מגדולי הדור בהלכה ובאגדה אביר הרועים שהקים דור רבנים רבן של בני הגולה בדרום אמריקה הגאון הרב מרן יעקב זצלה"ה למשפחת פינק רב ואב בית דין חיפה בן הרב ר' מנחם זצלה"ה מהעיר רישא לקתה החמה בשעת הלויתו ביום א' לסדר איש אשר רוח אלוקים בו נר ד' של חנוכה כ"ח כסלו … "