"…תכתוב פעם משהו אישי, כל המכתבים שלך מלאים בדברים שיכולים להועיל לכל העולם, אבל על עצמך אתה בכלל לא כותב…". שני מכתבים שנכתבו אל רבי אהרן ליב שטיינמן, מאת אחותו ואמו, ואל רבי משה סולובייצ'יק מאת חברו. בריסק, [תרצ"ח 1938 ].
מפרט: [1] דף, נייר, שנשלח מבריסק לשוויץ. 11X22 ס"מ, עליו [2] מכתבים שונים (כדי לחסוך בהוצאות הדואר). המכתב לרבי אהרן ליב שטיינמן הוא מאת אחותו גולדה, בתחתית המכתב הוסיפה אמו, הרבנית גיטא פייגא שטיימן, 4 שורות בכתב ידה וחתימתה, אידיש. המכתב לרבי משה סולובייצי'ק הוא מאת חברו שמואל מקאטעלנע, עברית.
מאפיינים מיוחדים: בהתכתבות משפחתית זו מאחותו של רבי אהרן לייב נחשפת ענוותנותו הכל כך אופיינית, אחותו גולדה דורשת בשלומו, מספרת על המשפחה ומבקשת שיכתוב על חוויותיו האישיות: 'תכתוב פעם משהו אישי, כל המכתבים שלך מלאים בדברים שיכולים להועיל לכל העולם, אבל על עצמך אתה בכלל לא כותב'. היא שואלת על חוויותיו מהנסיעה, על התרשמותו מהמדינה האחרת, על הסתגלותו לשפה הזרה ועל פריטי לבושו. עוד היא מתבדחת על כך שהוא יכול לעשות סקי בהרים כספורטאי. היא מוסרת שחיה שרה (כנראה אחותם) היא ילדה חכמה ומדברת על הרב אהרן לייב. בתחתית המכתב הוסיפה אמם, מספר שורות בדרישת שלומו של בנה היקר.
רקע: בשנת 1938 נסעו שני בחורים מבריסק לשוויץ, כדי להימלט מצו הגיוס הפולני. שני בחורים אלו, שניצלו בזכות הנסיעה הזו, לימים הפכו לגדולי הדור והשפיעו על הצלת עולם התורה כולה לאחר השואה – הגאון רבי משה סולובייציק בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה, והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל מנהיג עולם התורה בארץ ישראל. המכתבים בדף שלפנינו נשלחו יחדיו אל שני הבחורים על ידי חבר ובני משפחה שנותרו בבריסק.
מצב: טוב. סימני קיפול,מעט כתמים, חורים זעירים לאורך קו הקיפול הפוגעים בטקסט, בלאי בפינת הדף ללא פגיעה בטקסט.