"ישיבת גרודנה המתנהלת על ידי"
מכתב היסטורי ארוך [למעלה מ-100 מילים] ונדיר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של מייסד דרך הלימוד הישיבתית וגדול ראשי הישיבות הגאון רבי שמעון יהודה כהן שקאפ בעל ה'שערי יושר', וראש ישיבת 'שער התורה' בגרודנא. המכתב נשלח בעת מסעו בארה"ב לטובת החזקת ישיבת גרודנא. ניו-יורק, [אדר א'] תרפ"ט [1929].
לפנינו מכתב נדיר שנכתב כולו בכתב יד קדשו של גדול ראשי הישיבות ואבי שיטת הלימוד שכבשה את עולם הישיבות. גדולי ראשי ישיבות ליטא נמנו בין תלמידיו, ביניהם הגאון רבי אלחנן וסרמן בעל הקובץ שיעורים, ראש ישיבת מיר הגר"ח שמואלביץ וראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שמואל רוזובסקי, שהנחילו והפיצו את שיטת לימודו לתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. ספרו הנודע 'שערי יושר' נחשב לספר היסוד בשיטת הלימוד הישיבתית, שמאז צאתו לאור שינה את דרך הלימוד הישיבתית, ועד היום הזה כמאה שנה לאחר שנדפס אין כמעט 'שיעור כללי' שלא מוזכר בו 'רֶבּ שׁימֶען'.
הרקע למכתב: בשנת תרפ"ט, ערב השואה, נדד הגר"ש שקאפ לארה"ב להציל את מצבה החומרי של ישיבתו. בארה"ב הוא נתקבל בכבוד מלכים ואף מסר שיעורים כסדרם בישיבת ר' יצחק אלחנן. בעת שהותו בארה"ב הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק, הוא היה יכול לשבת בשלום ולהרביץ תורה בארה"ב, אבל גדולי אירופה בקשוהו לשוב לגרודנא. הגרח"ע גרודז'ינסקי וגם מרן בעל חפץ חיים הפצירו בו וכעבור שנה שב אל משמרתו.
המכתב שלפנינו נכתב במהלך אותו מסע היסטורי של רבי שמעון שקאפ ברחבי ארה"ב, להחזקת ישיבת גרודנא. בעת כתיבת המכתב שלפנינו שהה הגר"ש בניו-יורק, ועל פי התכנון ייעד את העיר שיקגו כיעד-המשך. על כן מבקש הוא מהנמען לארגן עבורו קבוצת רבנים שיעוררו על חשיבות התמיכה בישיבה: "אחלה בזה את פני' לשים לב עם הרבנים הג' ע"ד הסתדרות הענין, למען יעלה בידינו בעזה"י להביא עזרה תכופה וממשית לעמידת ישיבת גרודנה שלא תהרס, ולהציל נפשי מתוגה…". את המכתב חותם רבי שמעון "והנני בזה דוש"ת, המקוה להתראות בקרוב בעזה"י, מכבדו כרום ערכו, שמעון יהודא הכהן שקאפ".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ [תר"כ- ת"ש], גדול ראשי הישיבות שבכל הדורות. תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים שיטת העיון החדשה שלו – השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
בשנת תר"פ התקימה אספת רבנים בווילנא בנשיאותו של מרן הגרח"ע גרודזנסקי זצ"ל ודנו בה על חורבן הישיבות. אספה זו פנתה אל הגר"ש שקאפ שיקבל עליו להיות הר"מ בישיבת שער התורה בגראדנא – נשואת המכתב שלפנינו. הגאון רח"ע וכל הנאספים הרגישו והביעו כי הוא ירים את המצב הירוד בהרבצת תורה, בהיותו מפורסם בגאונותו ובסגולתו המיוחדת לפתח כשרונותיהם של בני ישיבה. לא ארכו הימים וישיבת גרודנא נעשתה לאחת הכי גדולות והכי מפורסמות, העמידה תלמידים מופלגי תורה וביניהם רועי ואבירי ישראל.
הנמען – רבי אברהם יצחק פרלשטיין [תר"ן בערך-תשכ"ב], מתלמידי ישיבות ראדין וסלבודקא. נסע לארה"ב בשנת תרפ"א בערך, וזמן קצר לאחר מכן נתמנה לרב ביהכנ"ס 'צמח צדק' של חסידי חב"ד דשם. במשרה זו כיהן במשך עשרות שנים עד פטירתו. נשא לאשה את מרת אסתר, ביתו של הגאון רבי שמואל רמירובסקי רב קהילת 'עדת בני ישראל' בשיקגו. היה פעיל לחיזוק ענייני הדת בעיר, ואף סייע לשלוחים ושד"רים אשר באו מישיבות ומוסדות תורה שונים. עמד בקשר מכתבים ארוך עם האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש. בצעירותו הכיר את רבי יוסף שלמה כהנמן נשיא ישיבת פוניבז', והשניים נעשו לידידים טובים, עד אשר בכל פעם אשר הגרי"ש היה נוסע לארה"ב, היה נכנס במיוחד לבקרו.
המכתב נדפס בספר 'דרשות הסבא' (ירושלים, תשע"ח; מהדורה משפחתית שלא הופצה).
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 28X21.5 ס"מ. בלנק רשמי. הכול בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמעון שקאפ.
מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, עם קרע ונקבים זעירים (ללא חסרון טקסט). מעט כתמים.